קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה טכנאי מזגנים: השופט י' פליטמן:   1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 32/98-0 השופט י' לובוצקי), בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בתאונה שעבר ביום 7.3.97, כבתאונת עבודה.   2. לגבי נסיבות קרות התאונה קבע בית הדין קמא, כי חרף גירסאותיו השונות רצופות אי הדיוקים של המערער בענין זה, הוא "מוכן להניח לזכותו, כי אכן נפל ונחבל בעת פירוק מזגן פרטי שהיה מותקן בדירה פרטית" ולא בעת "נסיון לסגירה או פתיחת תריסים באותה הדירה". לאור אותה הנחה, פירט בית הדין את השתלשלות הדברים כמתואר על-ידי המערער בעדותו, לאמור: ”עבדתי כעצמאי טכנאי קירור ומיזוג אויר. קיבלתי טלפון משכנה מדירתי הקודמת . את הדירה אני החזרתי לעמידר 6 חודשים לפני כן. נאמר לי שאם אחזיר להם את הדירה אקבל זכאות לדירה אחרת. בדירה נשארו חפצים שלי כולל מזגן חלון שלי. באותו יום שישי צלצלה אלי שכנה ואמרה לי שפרצו את הדירה וכדאי שאקח את החפצים האישיים שלי כדי שלא יגנבו אותם. באתי לדירה עם אחי ועוד פועל, הגענו לדירה ובמקרה היה לי קונה למזגן - חלון, ולכן פרקתי את המזגן שלי. הוצאתי אותו למרפסת, עמדתי על הסולם… ונפלתי … אני לא התקנתי את המזגן, אלא פשוט רציתי להוציא אותו כדי לפנות את הדירה. זה היה בשעות הצהריים… בסיכום המחלה נאמר שנפלתי בנסיון לכניסה לדירה דרך מרפסת ולא מוזכר נושא המזגן (נ/5). לא יודע מי מסר אינפורמציה מסוג זה… לשאלת ביה"ד כיצד פינוי הדירה האישית שלי מחפצים (לרבות המזגן) קשור לעבודתי, אני משיב: אם הייתי צריך לפרק את המזגן שלי ולא הייתי יודע איך עושים זאת מכח מקצועי, היה בא טכנאי ועושה את זה. לכן אני חושב שזה קשור בעבודתי. כמו כן, זה היה בשעות עבודתי. נכון שזה היה יום שישי ואם כתוב בבית החולים שהופעתי בשעה 19:00 לערך זה לא נכון, אני הופעתי בשעה 13:00 (עמ' 1-3 לפרוטוקול)."    3. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את התביעה וכה אמר לגבי ההנחה, כי המערער נפגע בעת פירוק המזגן:   "אפילו נתעלם מהתהיות הנוגעות לזמן הגעתו של התובע לביה"ח, הודעתה של אמו המדברת בכלל על פגיעה בעת כניסה לבית לשם השגת מקדחה (נ/4) ורישום ביה"ח המספר גם הוא על נפילה בעת הכניסה לבית (נ/5), גם אז אין להכיר בארוע כ"תאונת עבודה.   אמת, התובע הוא מתקין מזגנים במקצועו. אולם, לא כל עבודה של פירוק או הרכבת מזגן שמבצע מתקין מזגנים קשורה לעבודתו. במקרה דנן, אין חולק כי מדובר בפעולת פירוק מזגן שנעשתה בביתו הפרטי של התובע, ובהתייחס למזגן שהוא רכושו הפרטי, ואין לאותה פעולה דבר וחצי דבר עם עבודתו של התובע.   התובע חש לביתו הפרטי על מנת להציל מגניבה את חפציו הפרטיים, ביניהם מכשיר חשמלי שהוא מזגן. העובדה שהתובע הוא "טכנאי מזגנים" במקצועו, אין לה דבר עם פעולתו בדירה ביום הפגיעה, פעולה שאינה קשורה - בקשר סיבתי משפטי לעבודתו". (ההדגשות במקור).    4. המערער ערער על פסק הדין, ובדיון בקדם הערעור בקשו הצדדים על מנת לקדם את הדיון, כי הוא יתנהל על פי סכומים, באופן שטיעוניהם שירשמו ייחשבו לסיכומים בכתב מטעמם ופסק הדין יינתן על ידי המותב על סמך סיכומים אלה וכל החומר שבתיק.   5. עיקר טיעונו של המערער היה:   א. נפילתו תוך כדי פירוק המזגן שבדירתו הפרטית קשורה לעבודה, שהרי הוא התכוון למכור אותו מזגן לקונה פוטנציאלי שכן עבודתו לפרנסתו הינה פירוק והרכבה של מזגנים לצורך מכירתם או תיקונם.   ב. העובדה כי הוא הביא עימו פועל שיסייע בידו לפרק את המזגן גם היא קושרת בין התאונה לבין עבודתו, שהרי לו אותה תאונה היתה קורית לאותו עובד כלום היא לא היתה מוכרת כתאונת עבודה? ואם כך הדבר, דין אחד צריך לחול על אותו עובד ועל המערער, שהרי חוק הביטוח הלאומי אינו מבחין בענין תאונת עבודה בין עובד שהוא עצמאי ובין עובד שהוא שכיר.   6. עיקר טיעונו של המוסד היה:   א. אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא בדבר חוסר המהימנות שייחס לגירסת המערער.   ב. על המערער כעובד עצמאי, חובת הוכחת קרות התאונה בעבודה להבדיל משכיר לגביו חלה חזקת הסיבתיות.   ג. משהמערער נפגע בעת שעשה לעצמו, וכך יש להתיחס לפירוק המזגן האישי בדירתו - אין לראות בתאונה בה נפגע כתאונה בעבודה. 7. אשר לדעתנו:   א. כעובד עצמאי, לא חלה על המערער חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), לפיה - תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונת שארעה גם עקב העבודה, כך שעליו חובת ההוכחה, שהתאונה ארעה לו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, כאמור בהגדרת תאונת עבודה בסעיף 79 לחוק. ב. כדי להוכיח, כי התאונה ארעה עקב העיסוק במשלח היד על התובע להראות, כי הפעולה בה נפגע, "נעשתה לצורך עיסוקו במשלח ידו ("עקב") בין שתראה בה פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שתראה בה פעולה הנלווית לעיסוק". (דב"ע שם/117-0 ישראל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יב 130 דב"ע מה/128-0 קליפר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח 29).   ג. הקביעה האם פעולת פירוק המזגן נעשתה לצורך עיסוקו של המערער במשלח ידו תלויה לעניננו בתשובה לשאלה - באיזו מסגרת ולאיזו תכלית ביצע המערער את אותה פעולה בעת ביצועה בפועל ביום המקרה.   לענין זה, אליבא לגירסת המערער עצמו בעדותו בפני בית הדין האזורי, פירוק המזגן היה בעת שעשה לביתו על מנת למנוע גניבתו מדירתו. משכך הם הדברים, אין זה משנה כלל אם המערער נפגע בעת שטיפס על הסולם להכנס לדירתו דרך המרפסת כרשום בסיכום המחלה או שהוא נפגע במהלך פירוק המזגן עצמו. בשני המקרים התאונה ארעה עקב רצונו לשמור על רכושו הפרטי ושלא עקב עסוקו במשלח ידו. מאידך, אילו היה המערער נפגע בעת ביצוע פעולת מכירת אותו מזגן כאחד המזגנים שהחזיק במלאי בתוקף מקצועו כטכנאי מזגנים אז ניתן היה לומר, כי הוא נפגע עקב עיסוקו במשלח ידו.   ד. מסקנת האמור הינה, כי המערער לא הוכיח כי נפגע תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו ולפיכך ראויה תביעתו להידחות אפילו על פי גירסתו בעדותו ותוך התעלמות מגירסאותיו הרבות האחרות והסתירות שביניהן.   8. סוף דבר - דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות.   פסק הדין לא יהא שלם אם לא תופנה שימת לב המערער בשוליו לאפשרויות העומדות בפניו למיצוי זכאויותיו על פי החוק על ידי הגשת בקשה להחמרת מצב בנכות כללית לאחר שתביעתו על פי עילה זו נדחתה ולהגשת תביעה לגימלת ניידות.  טכנאיםמזגןתאונת עבודה