לטענת התובע יש להכיר באירוע כתאונת עבודה, כיוון שהמומחה מודה שיש נזק בגב תחתון ומדובר בכאב הקשור לתאונה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת: התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר בפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה". רקע עובדתי 1. תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כ"תאונת עבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בהתאם להחלטתו מיום 23/4/09. 2. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 18/7/10, ועל פיהן: א. התובע יליד 1977, מכהן כרב שכונת "שחמון" באילת, וזאת משנת 2000 ועד היום. ב. התובע טוען כי ביום 25/8/03, בסביבות השעה 18:00, היה מעורב בתאונת דרכים, כאשר היה בדרכו לבית הכנסת רשב"י, בו הוא נוהג להעביר מידי יום שיעור תורני, וזאת במסגרת תפקידו כרב השכונה. לטענתו, במהלך הנסיעה ברח' האגס באילת, יצא רכב מחנייה סמוכה והתנגש ברכבו בצורה חזיתית, דבר שגרם לתובע להידחף אחורה, ועקב כך נחבל בגבו. ג. התובע פנה לחדר מיון יום לאחר האירוע בתאריך 26/8/03, ומצבו הרפואי הינו כעולה מהחומר הרפואי המצ"ב. 3. בהחלטה מיום 18/7/10 מינה בית הדין את ד"ר דוד אנג'ל, כיועץ רפואי מטעם בית הדין, כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות בנוגע לקשר סיבתי רפואי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע. 4. ד"ר דוד אנג'ל, קובע בחוות דעתו מיום 2/10/10, באופן חד משמעי, כי: "ש. מהי המחלה או הנזק הרפואי בגבו של התובע לאור המסמכים הרפואיים שבפניך? ת. התובע סבל לאחר התאונה באוגוסט 03 מכאבי גב תחתון (מותני) בבדיקת CT נראה ע"פ רישום אחד בלט קל בדיסק L5, וברישום אחר נרשם שבדיקת ה-CT היתה תקינה. בדיקת MRI של ע"ש מותני היתה תקינה. מחלת גב קשה בהרבה נמצאה בספטמבר 08 והיא פריצות דיסקים בע"ש טורקאלי (להבדיל ממותני) בגבהים T7 עד T10, עם כיפוזיס (כיפוף לפנים) מוגבר ולחץ על מח השדרה באזור זה. ש. האם קיים קשר סיבתי בין ה"אירוע התאונתי" מיום 25/08/03 לבין הנזק הרפואי בגבו של התובע כפי שפורט במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניך ממועד שלאחר האירוע? ת. אין קשר סיבתי בין התאונה למחלתו העיקרית שנמצא בספטמבר 08 ובעבורה הומלץ טיפול ניתוחי. הרישומים לאחר התאונה אינם מתאימים כלל למצב של פריצת דיסק טורקאלי. מחלה זו הינה טבעית וקשורה למבנה כיפוטי טבעי של עמוד השדרה, וכן סביר כי יש תרומה טבעית גם להשמנה קיצונית ביותר בה לקה התובע (morbid obesity). יש קשר סיבתי בין התאונה לכאבי הגב התחתון עליהם התלונן התובע לאחר התאונה ולכן גם לתקופות המחלה הקצרות שנרשמו לו בתאריכים 5-12.9.03 ו-16-19.9.03". 5. בהחלטה מיום 16/11/10, אושרה בקשת הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "א. האם בהתחשב בכך כי התאונה אירעה ביום 25/8/03 ותקופת המחלה החלה כ-10 ימים לאחר האירוע, ניתן לקבוע כי תקופת אי הכושר הסתיימה עד לתאריך 5/9/03? נא לנמק. ב. האם סביר בעיני המומחה הפער בין תאריך התאונה לבין תאריך תחילת אי הכושר?" 6. בתשובתו קבע ד"ר אנג'ל, כי: "א. בסוף מכתב השחרור מחדר המיון בתאריך 26.8.03 הומלצו 5 ימי מנוחה (הכתב לא לגמרי ברור, אולם זו ההמלצה שכתובה שם לדעתי). כלומר יש רצף בין ההמלצה בחדר המיון לחופשת המחלה שנרשמה ב-31.8.03. אם מביאים בחשבון את ההמלצה מחדר המיון אזי יש המלצה לחופשה ברצף של 12 יום מתאריך 26.8.03 עד 7.9.03. ארבעה ימים נוספים מתאריך 9.9.03 וארבעה ימים נוספים מתאריך 16.9.03 (סה"כ 20 יום שלא ברצף אבל בתקופות סמוכות). לא קל בעיקרון לקבוע בדיעבד הצדקה של תקופת אי כושר שרשם רופא אחר. אם אני מתבקש בכל זאת לקבוע דעה לגבי הצדקת תקופת אי הכושר, דעתי ע"פ הרישומים היא כי לא היתה הצדקה לתקופות שאחרי תאריך 4.9.03. בתאריך 4.9.03 נרשם בסעיף הבדיקה כי מצבו הכללי טוב ואין כל ממצא שיצדיק אי כושר. ב 9.9.03 אין כלל ציון של ממצאים כלשהם בבדיקה. בתאריך 16.9.03 רישום שמתייחס לאצבע, ומצויין בנוסף כי שוב יש כאב בגב תחתון, וגם כאן אין כל ציון של ממצאים. ב. כפי שציינתי אם מביאים בחשבון את ההמלצה לחופש שנרשמה במכתב השחרור מחדר המיון אזי אין נתק בין הביקור במיון לתעודת חופשת המחלה הראשונה." טענות הצדדים 7. לטענת התובע יש להכיר באירוע כ"תאונת עבודה, כיוון שהמומחה מודה שיש נזק בגב תחתון ומדובר בכאב הקשור לתאונה. 8. לטענת הנתבע, חוות הדעת של המומחה שללה באופן חד משמעי כל קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין מצבו הרפואי של התובע. המומחה הבחין בין שתי מחלות מהן סבל התובע בגבו: כאב גב תחתון (מותני) ופריצת דיסק טורקאלי. באשר לשאלה האם האירוע מיום 25/8/03 גרם לחבלה בגופו של התובע, טוען הנתבע כי התשובה לשאלה הזו תענה בשלילה, וזאת בהסתמך על חוות דעתו החד משמעית של המומחה הרפואי. עוד מציין הנתבע, כי המומחה קבע באופן חד משמעי כי אין כלל ציון של ממצאים כלשהן בבדיקת התובע, וכאבי הגב בתובע (לתקופה 25/8/03 - 4/9/03) אינם חבלה, ובהעדרם, אין זכאות לגמלה. בנסיבות אלה, מבקש הנתבע כי בית הדין יקבע על אי קיומו של קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי בין שתי מחלותיו של התובע, לבין האירוע מיום 25/8/03 ולדחות את התביעה. הכרעה 9. הלכה פסוקה היא כי - "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". (דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374) (ההדגשה שלי י.כ.) . 10. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה סבור באופן חד משמעי שלא קיים קשר סיבתי-רפואי בין האירוע הנטען לבין מחלתו העיקרית של התובע בגבו שנמצאה בספטמבר 2008. לא מצאתי כל ממש בטענות התובע כי קיים קשר כלשהו בין האירוע לבין כאבי הגב מהם סובל ו/או הניתוח שעבר ו/או תקופת אי הכושר שניתנה לו בגין כך. משעולה מחוות הדעת והמסמכים הרפואיים כי התובע סבל ממחלה טבעית הקשורה למבנה קיפוטי טבעי של עמוד השדרה ובנוסף ישנה תרומה טבעית להשמנה קיצונית ביותר בה לקה התובע, ומשלא נמצא קשר סיבתי בין התאונה למחלה העיקרית של התובע, לא מצאנו מקום שלא לאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין. המומחה קבע באופן ברור וחד משמעי, כי הרישומים לאחר התאונה אינם מתאימים כלל למצב של פריצת דיסק טורקאלי. באשר לכאבי הגב התחתון לאחר התאונה, נרשם שבדיקת ה-CT היתה תקינה ובדיקת MRI ע"ש מותני היתה תקינה. לפיכך, כאב בגב התחתון אינו חבלה או נזק שמקים את הזכות לגמלת נפגעי עבודה. (ראה דב"ע שמ/0-96 המל"ל נ' אמנון וייל, כרך יד'(1) 126). המומחה קבע באופן חד משמעי כי אין כל ציון של ממצאים כלשהם בבדיקת התובע (ראה תשובות לשאלות הבהרה). לפיכך, כאבי הגב לתקופה 4/9/03 - 25/8/09, אינם חבלה, ובהעדרה, אין זכאות לגימלה. 11. לאור כל האמור, משלא מצאנו כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר אנג'ל והננו קובעים, כי הפגיעה בגבו של התובע אינה נובעת מהאירוע מיום 25/8/03 ואין מצבו בגדר "פגיעה בעבודה". אשר על כן, דין התביעה להידחות. 12. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. תאונת עבודה