הסעד שנתבקש בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין משלוח דואר זבל בת"צ תצ 14543-05-09, היה ה"פיצוי הסטטוטורי" שבחוק התקשורת (סעיף 5 בבקשה). בסעיף 22 בבקשה הוסיף המבקש ובקש צו מניעה קבוע נגד משלוח דבר פרסומת לתובע וצו הצהרתי שלפיו הפרה המשיבה את הוראות חוק התקשורת. בסעיף הסעדים שבכתב התביעה הוסיף המבקש סעד חלופי שלא נזכר בסעיף הסעדים של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לחייב את המשיבה בתשלום סכום ראוי והולם לטובת הצבור. הסעד של "פיצוי סטטוטורי" נתבע לפי סעיף 30א(י)(1) בחוק התקשורת, שזו לשונו: "שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה;" סעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון". פרט 9 בתוספת השניה מפנה לתביעה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 ולהוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה - 2005. שני החוקים האחרונים מתייחסים להוראת סעיף 19 נא (ב) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המתירה פסיקת פיצויים בגין עוולה על פי החוק, בסכום שלא יעלה על 50,000 ₪, בלא הוכחת נזק. כלומר שלפי כוונת המחוקק בסעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות, תוותר פסיקת פיצויים בלא הוכחת נזק בתובענות ייצוגיות רק לזכאים לכך לפי הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (ראה גם החלטתי בת"צ (מחוזי מרכז) 4944-08-07 הירש נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 23.1.2009)). התוצאה היא, שבבקשה לאישור תובענה ייצוגית שאינה נסמכת על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא ניתן לתבוע "פיצוי סטטוטורי" לפי סעיף 30א(י)(1) בחוק התקשורת. מחשבים ואינטרנטספאם (דואר זבל)זבלתביעה ייצוגיתדואר