קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד המדינה בגין הליכי גיור: הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים 1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 18/9/07, פיצוי התובעים בשל נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב התנהלות הנתבעת ביחס להליכי גיור של התובעת מס' 2 (להלן - התובעת). 2. על פי כתב התביעה, התובע מס' 1 (להלן - התובע), אזרח ישראלי, הכיר את התובעת, ילידת רוסיה, בעת שהותו בסיביר בשנים 1992 - 1995 כראש משלחת הסוכנות. בשנת 1999 נולדה בתם המשותפת של בני הזוג, והם אף נישאו בנישואין אזרחיים ברוסיה, והוכרו כנשואים על ידי הנתבעת. התובעת הגיעה לישראל ביום 21/6/01 על מנת להיות עם בעלה, ופתחה בהליכי גיור. 3. לטענת התובעים, הליכי הגיור לא צלחו וזאת עקב התנהלות הנתבעת בעניינם, ולכן הם דורשים פיצוי בסכום של 100,000 ₪ המורכב כדלקמן: 50,000 ₪ - נזק ממוני (אובדן הזכאות לסל קליטה וההטבות במכס לעולה חדש, שלילת הזכות ללמוד באולפן, והצורך לעבור דירה עקב סירוב שבו נתקלו התובעים במעלה אדומים לרשום את בתם לגן דתי לאור מעמד אמה); 50,000 ₪ - נזק לא ממוני בשל אי גיור התובעת ובשל מניעת התובעים לחיות באמונתם ובחופש לבחור את דתם, וכן בשל הנזק שנגרם לבתם עקב אי ההכרה בהיותה יהודיה לאור המעמד של אמה. 4. תיק זה הועבר אלי להמשך דיון מכב' השופט י. ברקלי, לאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית, וניתנה לתובעים זכות עיון בתיק הגיור. לאחר קיום דיון הוכחות ביום 24/2/10, התבקשו הצדדים להגיש סיכומים בכתב. 5. סיכומי התובעים הוגשו ביום 25/5/10, וניתנה אורכה סופית לנתבעת להגיש סיכומיה עד ליום 22/11/10, וזאת בעקבות שלוש בקשות לאורכה שהוגשו מטעם הנתבעת. 6. משלא הוגשו סיכומי הנתבעת במועד שנקבע - ניתן ביום 22/12/10 פסק דין שבו התקבלה התביעה באופן חלקי (להלן - פסק הדין). 7. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי סיכומיה לא הוגשו עקב שביתת הפרקליטים שהחלה ביום 16/11/10. הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 21/2/11, ופסק הדין בוטל בכפוף לחיוב הנתבעת בהוצאות בסכום של 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך. 8. סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 1/3/11, וסיכומי התשובה מטעם התובעים הוגשו ביום 29.3.11. טענות התובעים 9. לטענת התובעים, מדובר בתביעה כספית בלבד לשיפוי בשל הנזקים הכספיים שנשאו בהם התובעים עקב התנהלות הנתבעת, ולא נידונות כאן העוולות המנהליות הנגזרות מהתנהגותה הבלתי סבירה בעליל של הנתבעת. על אף טענתם זו, בסיכומיהם וכן בסיכומי התשובה מטעמם טוענים התובעים כנגד התנהלות הנתבעת ביחס להפניית התובעת לועדת החריגים וכי הפנייה זו בטעות יסודה, טענות מתחום המשפט המנהלי. 10. התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את חובת השימוע וזכות הטיעון בכך שנתנה החלטות בעניינם מבלי ליידע אותם כלל, למעט הודעה לקונית של פקידה אשר הודיעה להם כי בקשתם לגיור נדחתה על ידי ועדת החריגים. כמו כן נטען, כי הנתבעת הפרה את זכות העיון שהיתה לתובעים בחומר הנמצא בידי הרשות לפני קבלת ההחלטה המנהלית, ואף הפרה את חובת ההנמקה של החלטותיה לגבי התובעת. 11. עוד טוענים התובעים, כי אף שהאחריות בדיני הנזיקין מבוססת על אשם, הרי העילה המקבילה במשפט הציבורי גורסת כי יש לפצות את הפרט על נזק שנגרם לו גם ללא אשם עקב פעולת הרשות, ולכן הם זכאים לפיצוי הנדרש בכתב התביעה. טענות הנתבעת 12. הנתבעת טוענת כי בפעולותיה בהליך הגיור של התובעת לא נפל כל פגם אשר יכול לכונן אחריות בנזיקין, והנתבעת לא התרשלה בפעולתה, אלא פעלה במקצועיות ובתום לב, בהתאם לכללי הגיור במדינת ישראל. 13. עוד נטען, כי לתובעים לא נגרם כל נזק ממוני בר-פיצוי, והתובעים לא הביאו כל ראיה ביחס לסכומים אותם הם תובעים. 14. בסעיף 54 לסיכומיה טוענת הנתבעת, למעלה מן הצורך, כי גם אם היה מוכח שנפל פגם בהליך המנהלי בעניינם של התובעים - לא היו התובעים זכאים לפיצויי קיום שכן לא הוכח כי התובעת היתה זכאית לאישור בקשתה בועדת החריגים לפתוח בהליך של גיור, וכן לא הוכח כי התובעת היתה מסיימת את הליך הגיור. דיון והכרעה 15. לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעת עדויותיהם - הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. 16. על אף הצהרתם של התובעים בסעיף 1 לסיכומיהם כי מדובר בתביעה כספית בלבד וכי תיקון הנהלים הלקויים שעל פיהם פעלה הנתבעת בעניינם ואכיפת צווים כאלה ואחרים לטובת התובעים מקומם בתובענות אחרות, שהוגשו בעבר ו/או יוגשו בעתיד - מתייחסות רוב טענותיהם, הן בתביעה והן בסיכומים ובסיכומי התשובה לפגמים מנהליים שנפלו בהחלטות הנתבעת, טענות שאין מקומן בבית משפט זה. 17. זאת ועוד, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת הנזקים הנטענים על ידם, לא לגבי הנזקים הממוניים, ולא לגבי הנזקים הלא-ממוניים. 18. לגבי הנזקים הלא-ממוניים - משלא הוכח, כאמור, כי החלטות הנתבעת ניתנו בחוסר סבירות ושלא בתום לב, והתובעים אף לא נקטו בכל הליך בזמן אמת על מנת לתקוף החלטות אלה בערכאות המתאימות - אין התובעים זכאים לפיצוי כשלהו בשל התוצאה של ההחלטות האמורות, ובמלים אחרות - בשל התוצאה של אי גיורה של התובעת, עם כל המשתמע מכך. 19. לגבי הנזקים הממוניים - התובעים לא הביאו כל ראיה לביסוס הסכומים הנדרשים על ידם. לא הובאה כל ראיה ביחס לשוויו של "סל הקליטה" בתקופה הרלבנטית וגם לא לשווי הטבות המכס לעולה חדש בתקופה האמורה. על אף שמדובר ברכיבים שניתנו לעולים חדשים על פי דין וניתן היה בנקל לבררם ולעמוד על שוויים הכספי - בחרו התובעים שלא לערוך בירור כזה (ראה פרוטוקול עמ' 12 שורות 25-26), ואין להם להלין אלא על עצמם בשל כך. התובעים גם לא המציאו כל ראיה לגבי סכום דמי השכירות ששילמו בעת מגוריהם במעלה אדומים לעומת דמי השכירות ששילמו לאחר המעבר לגבעון החדשה. בהקשר זה יצויין, כי התובעים גם לא המציאו כל ראיה בדבר הסיבה לשינוי במקום מגוריהם ממעלה אדומים לגבעון החדשה, מעבר לטענה סתמית בכתב התביעה כי הדבר נבע עקב אי רישומה של בתם לגן דתי בשל מעמדה של אמה כלא - יהודיה. בחקירתה הנגדית הודתה התובעת כי הילדה היתה בת 3-4 בעת מגוריהם במעלה אדומים (פרוטוקול עמ' 14 שורות 3-4), וכי בגבעון החדשה הם גרו שנתיים ועזבו כי התובעת הרגישה "שם לא במקום" (פרוטוקול עמ' 13 שורה 3), ואז עברו לבית חורון שם גרו שלוש שנים, ועברו שוב למודיעין (פרוטוקול עמ' 14 שורות 1-2). אין בידי לקבל את הטענה בדבר הנזק הנפשי שנגרם לילדה בגיל הרך עקב שאלת יהדותה, וכאמור לא הוכחו כדבעי הסיבות שגרמו לתובעים להחליף את מקומות מגוריהם והנזק הכספי הנטען כתוצאה מכך. סוף דבר 20. לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות ( מעבר להוצאות שנפסקו לתובעים כאמור בפסקה 7 לעיל), וכל צד יישא בהוצאותיו. תביעות נגד המדינהגיור