בעת הפינוי נערך התחשבנות בין הצדדים והשוכר טוען שהיה על המשכיר להחזיר לידיו סכומים ניכרים אך סירב לעשות זאת ומכאן תביעתו. עיקר תלונות השוכר הן כדלקמן: שילם מכיסוי חשבון חשמל השייך לתקופה שקדמה לתקופה החוזה 258 ₪ המשכיר גבה סכום מוגזם ממנו לניקוי הדירה בשעור של 700 ₪ קיזז סכום ללא סיבה - 1,160 ₪ קיזז סכום בגין ארנונה ללא הצדקה - 1,980 ₪ קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד משכיר דירה: בפני תביעה כספית לסכום של 8,828 ₪ כפיצוי בגין הפרות חוזה שכירות שנחתם בין נתבע 2 לבין התובע בחודש אוגוסט 1999 לתקופה של 12 חודש עם אופציה לחידוש, ואשר לפיו השכיר הנתבע 2 לתובע דירת מגורים. אין מחלוקת שהצדדים הסכימו לקצר תקופת השכירות והתובע פינה את הדירה בסוף חודש יוני 2000. בעת הפינוי נערך התחשבנות בין הצדדים והתובע טוען שהיה על הנתבעים להחזיר לידיו סכומים ניכרים אך סירבו לעשות זאת ומכאן עתירתו. על פי פירוט המופיע בסעיף 19 של כתב התביעה, עיקר תלונות התובע הן כדלקמן: שילם מכיסוי חשבון חשמל השייך לתקופה שקדמה לתקופה החוזה 258 ₪ גבו הנתבעים סכום מוגזם ממנו לניקוי הדירה בשעור של 700 ₪ קיזזו סכום ללא סיבה - 1,160 ₪ קיזזו סכום בגין ארנונה ללא הצדקה - 1,980 ₪ יתרת סכום התביעה מורכב מעוגמת נפש 2,500 ₪, הוצאות משפטיות 1,000 ₪ וריבית. לדברי התובע, הנתבעים החזיקו את כספיו וניצלו את המצב. הנתבעים מכחישים את הטענות. התובע זוכה בסכום חשבון החשמל. בפינוי הדירה התגלה שמצב הדירה התדרדר עד למאוד והם נאלצו להוציא 820 ₪ על מנת לתקן את הנזק ולנקות את הדירה. באשר לארנונה, הצדדים הסכימו שהנתבעים ישלמו את הארנונה ואחר כך יתחשבנו עם התובע, וכך הם עשו. בעת הפינוי, נערך חשבון בין הצדדים והוחזר לתובע החלק היחסי של שכ"ט מ - 13/07/2000 עד סוף התקופה תוך ניכוי עלות התיקונים. התובע לא העיר ולא התלונן על החישובים. הנתבעים סבורים כי דובר בתביעה קנטרנית, הנתבע מס' 1 כלל לא חתום על החוזה, הנתבעים מבקשים לקזז סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפטיות ואחרות. החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך: 1. על פניה התביעה מנופחת, מוגזמת ובעיקר בנוגע לעוגמת נפש, הוצאות משפטיות וריבית. כמו כן אין בסיס לתביעה נגד נתבע 1 אשר פעל כשליח של נתבע 2. 2. למעשה מדובר בחילוקי דעות על עריכת חשבון בסיום תקופת השכירות. בכל הנוגע לחשבון החשמל, התיקונים לדירה וחשבון הארנונה, שוכנעתי שיש לקבל את גירסת הנתבעים. 3. הנתבעים החזיקו בכספי התובע והיה עליהם לערוך חשבון מדויק בעת הפינוי, אך לא עשו כך. הוגש לבית המשפט דף שנערך על ידי התובע ועליו רישומים שונים של הנתבע מס' 1, אשר ניהל את הדיון עמו על הכספים. ניכר הדבר שהנתבע מס' 1 לא זכר את הסכום שאכן הוחזר לתובע. לאחר עיון בדף, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי הסבר לניכוי בסך של 1,160 ₪. לכן בנקודה זו התביעה מתקבלת. 4. אין בסיס לטענות הנתבעים לקיזוז של 7,000 ₪. אשר על כן, על הנתבע מס' 2, לשלם לתובע סכום של 1,160 ₪. במידה וסכום זה לא ישולם תוך 30 יום מהיום, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. אני דוחה את כל יתר טענות התבע. מקרקעיןשכירות