תביעה נגד שחר נזקי צנרת - תביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד שחר נזקי צנרת - תביעות קטנות: מר X תבע בשנת 2001 את "כלל" חברה לביטוח בע"מ ואת ש.ח.ר שירותי אינסטלציה לתשלום סכום של 12,671 ₪. על פי האמור בכתב התביעה, בשנת 1999 אירע פיצוץ בצינור מים בביתו, בוצע תיקון עצמי ובשל דליפת המים בקיר ומתחת לרצפות נטען, כי נגרמו נזקים לקירות, למשקופים ולמיטה זוגית בסך של 11,466 ₪ ולהם יש להוסיף שכ"ט שמאי על סך 1,205 ₪. מכיוון שמבוטח היה אצל חברת "כלל", עמד בקשר עם סוכן הביטוח שלו מר גוטווירט ששלח נציג של חברת ש.ח.ר לבדוק הנזקים, וזה טען שהנזקים אינם תוצר של אותה דליפה. בנסיבות אלו, זומן שמאי פרטי, והדו"ח הועבר לידיעת הנתבעים ששלחו גם הם שמאי מטעמם ושוב נטען שאין אחריות לנזקים, אלא שהנימוק היה שונה. לכתב התביעה צורפה חוו"ד השמאי מר ברוכים וצילומים שערך ובדו"ח מסקנה חד משמעית כי לפי סימני הרטיבות על הפנלים בקירות ובסיס המשקופים, ועל פי ניסיונו המקצועי, אין ספק כי הנזק נגרם כתוצאה מדליפה של צינור מים. לחווה"ד לא צורפו נימוקים כלשהם ולא הסבר מה מקור הבטחון בקביעה האמורה. בכתב ההגנה נטען כי מקור הנזקים אינו באותו פיצוץ בצינור אלא בפגמים באיטום וכי לנזקים אלו אין כיסוי ביטוחי. תחילת הבאת הראיות בשנת 2001, בפני כבוד השופטת רות לורך, אשר שמעה את התובעת ואת השמאי, ונעתרה לבקשת דחייה מטעם הנתבעים שביקשו לזמן את השמאי מטעמן לעדות. בתחילת שנת 2002 הועבר התיק לטיפולי. מר בורכוב, נחקר בחקירה נגדית על ידי התובע, חזר וטען שמקור הרטיבות באותה דליפה מצינור שתוקן, לא יכול היה להעריך את הזמן להתייבשות מחמת חוסר ידיעה וכמות המים שדלפו, החזיק בדעתו, כי גם תקופה של שנתיים יכולה להיות סבירה ודחה האפשרות שמקור הרטיבות באיטום לקוי של האמבטיה, משום שהמדובר בבית יוקרתי, ובאיזור מגורים שאין בו שימוש, אך לא שלל אפשרות תיאורטית שדליפה מאמבט יכול שתגרום לנזקים כדוגמת אלו הנראים במשקופים. מטעם נתבעת 2, שמעתי את מר אלון צאיק, אינסטלטור במקצועו, מנהל עבודה בחברה, ואחראי על כל המחלקה המקצועית המטפלת בנזקי צנרת, שהדגיש כי האמבטיה גמישה, האיטום לא מתאים והעובדה שהמשקופים עדיין ספוגים מים, מעידה על כך שהנזקים אינם מאותם נזקי צנרת שלפני שנים תוקנו. מר תולגאי ניסים בדק גם הוא את הנזקים וערך חוו"ד בהתאם לעדותו וממצאיו של מר אילן צאיק שהוגשה וסומנה נ/1. מסקנתו היתה כי האמבט מחומר גמיש ולא יציב, יש רווח בין הקרמיקה לאמבט ודרכו חודרים מים. בשל הזמן הארוך שהנזק קיים - היינו משקופים רטובים במשך שנתיים ומשום שהקירות יבשים, לא עלה בליבו ספק קל שבקלים, מסר זאת לתובע, ולפנים משורת הדין, הציע כיסוי ביטוחי לצבוע את הקיר בפרוזדור. במהלך עדותו הפריד הנזקים שקרו כתוצאה מנזילת המים החיצונית, מאלו שקרו כתוצאה מחלחול המים מהאמבט, וחזר וקבע, שהיו שני מוקדים, רחוקים במיקום ורחוקים בזמן וכי הנזק הראשון לא גרם לרטיבות במשקופים. משנתקלתי בקושי לקבוע ממצאים לאור חוות הדעת הקוטביות, מיניתי את המהנדס אלי תומר כמומחה מטעם בית המשפט שיקבע את מקור הרטיבות ועלות תיקון הליקויים. הצדדים הפקידו כל אחד סך של 1,500 ₪ כשכר טרחה לשמאי ובמחצית השנה - הוגשה חוות הדעת. לאחר ביקור במקום שנערך בנוכחות התובע ונציג הנתבעות, ובהתחשב בכך שהתובע שם אישר שהפיצוץ בצינור היה מחוץ לכתלי הבניין, בגינה, הגיע הוא למסקנה כי לא סביר שמאותו פיצוץ חדרו המים דרך הקיר פנימה, אל הבניין. בבדיקת הקיר נמצאה רטיבות אך זו חדרה דרך קורת הבטון ובשל איטום לא נכון של הקורה. במוקד השני, במלבן של חדר האמבטיה, נמצאה רטיבות בשתי המזוזות, ומלבן של החדרים המזרחי והמערבי נמצאה רטיבות במזוזה אחת, וכן בקיר הגובל באמבטיה. אפשר שמקור הרטיבות, כעולה מחווה"ד הוא מאי איטום נכון בין האמבטיה לכותל ואילו מקור הרטיבות בדליפה בצנרת שמתחת לריצוף, אותה ניתן לשלול רק בבדיקת לחץ שלא בוצעה. מכל מקום, מקור הרטיבות איננו בפיצוץ שארע בצינור, כנטען בכתב התביעה. חווה"ד הועברה לידיעת הצדדים, והוגשו סיכומיהם. בסיכומיו - טען התובע כי אין לאפשר למבטח להתחמק מאחריותו, ואילו הנתבעים טענו, כי דין התביעה להדחות - על פי חווה"ד של המומחה מטעם בימה"ש התומכת בחווה"ד מטעמם. וגם למדתי, כי התובע חזר וביטח עצמו אצל הנתבעת החל מיום 1.1.02, ובהנתן שכך, פנו וביקשו מייד לבצע בדיקת לחץ, כדי להקטין הנזקים, אולם התובע סירב. מאמצת אני ללא היסוס את קביעתו של המומחה מר אלי תומר, כי מקור הרטיבות אינו בצינור שבקיר החיצוני. סבורה הייתי על פי המלצתו שיש מקום לבדיקת לחץ שמא היה ו/או קיים פיצוץ בצנרת באיזור האמבט, אך התובע לא הסכים להצעת הנתבעים ובפני חזר וטען שאינם נוהגים ביושר כלפיו. לפיכך, כל שנותר לי לקבוע הוא שהתובע לא הרים את הנטל. הרטיבות אינה תוצר נזילה בצינור בקיר החיצוני, ודין תביעתו - להדחות. לפיכך - 1,500 ₪ שכ"ט שמאי מטעם בית המשפט ששילמו הנתבעים, יוחזרו להם על ידי התובע, וכן מטילה אני על התובע הוצאות נוספות בגובה 1,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים הוצאותיהם בתיק זה. נזקי מיםנזקי צנרתתביעות קטנות