קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של פסול דין - זכויות במקרקעין: 1. התובע, פסול דין, תבע את הנתבע לדין, ועתר לביהמ"ש להצהיר כי אין לנתבע זכות קניינית בחלקה 132 בגוש 11532 בקרית ביאליק (להלן - החלקה), הרשומה בבעלותו של התובע בלשכת רישום המקרקעין בחיפה. 2. על פי הכתוב בכתב התביעה, רכש התובע את החלקה בשנת 1940, ומאז לא הקנה בה זכויות לאחרים. עוד נכתב בכתב התביעה כי בשנת 1999, דרש משרד מס רכוש בחיפה מהתובע לשלם חוב מס רכוש. בירור שעשתה בתו של התובע העלה שהנתבע מעבד את החלקה והנתבע אישר זאת במסמך. במכתב נלווה טען הנתבע לזכות קנינית בחלקה. דרישה שהופנתה לנתבע, לבסס טענתו לזכות בחלקה, לא נענתה ולפיכך הוגשה התובענה. 3. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע טען להתיישנות התביעה ולחלופין, להשתק. עוד נכתב בכתב ההגנה כי הנתבע נוהג במקרקעין מנהג בעלים עוד קודם לשנת 1940, מחזיק בחלקה ומעבד אותה ברציפות וחזקתו נוגדת לזכות הבעלות הרשומה. הנתבע טען כי החזקה והעיבוד בתקופה האמורה מקנים לו זכות בעלות וחזקה ולחלופין, העמידו לו זכות מוגנת שאינה ניתנת לפגיעה. עוד נטען לחלופין כי הנתבע רכש זיקת הנאה מכח שימוש בן שנים. התובע הגיש כתב תשובה ובו התיחס לטענות הנתבע. 4. קיימתי ישיבת קדם משפט ביום 25.10.01. הוריתי לב"כ הצדדים להשלים הטעון השלמה בקדם משפט, וקבעתי שמיעת ראיות ליום 30.1.02. במועד שנקבע שמעתי את כל הראיות. דחיתי בקשה של הנתבע להתיר לו להגיש הסרטה של "הודעות" שמסרו חברי הנתבע בשנת 1994, בהן השיבו לשאלות של עורך דין מטעם הנתבע על דבר עיבוד החלקה (ושטחים אחרים) על ידי הנתבע. בסיום שמיעת הראיות הוריתי לב"כ התובע להגיש סיכומים בכתב עד 31.3.02 ולב"כ הנתבע להגיש סיכומים בכתב עד ליום 31.5.02. הענקתי זכות תשובה תוך שבועיים. 5. ב"כ התובע הגיש סיכומיו ביום 26.3.02. ב"כ הנתבע לא הגיש סיכומים. ביום 4.6.02 הגיש ב"כ הנתבע בקשה לקיים תזכורת "... כדי לנסות ולהביא את הצדדים לסיום התיק, לאור ההתפתחויות החדשות...". הבקשה נומקה בכך שהנתבע החליט, "... כי לאור מצבו של התובע ונסיבותיו המיוחדות של התיק..." לוותר על הטענות ("בתיק הנדון") ביחס לזכויות קניניות בחלקה. ב"כ הנתבע כותב עוד שנוהל מו"מ עם ב"כ התובע לענין ההוצאות, שאלה יחידה שנותרה במחלוקת, והוא מבקש שביהמ"ש יסייע בידי הצדדים "... להגיע להבנות בנושא ההוצאות". עוד כתב כי קיבל הסכמת ב"כ התובע לדחות הגשת הסיכומים עד ליום 4.6.02, הוא המועד בו הוגשה לי הבקשה. הוא ציין שהוא אמור לצאת לשירות מילואים ומציע מועדים לתזכורת בסוף חודש יוני ובחודש יולי, ועותר להאריך לו המועד להגשת סיכומים ב30- יום, מחמת שירות המילואים הצפוי. 6. בהחלטה שנתתי ביום 4.6.02 קבעתי שהמועדים המוצעים לתזכורת לא תואמו עם ב"כ התובע, וגם לא צורפה תגובתו לבקשת הנתבע ליתן לו ארכה נוספת לסיכומים. הוריתי לב"כ הנתבע לפעול בדחיפות כדי לקבל עמדת ב"כ התובע לבקשה. 7. בתגובה שקיבלתי מעלה ב"כ התובע את פרטי המו"מ בין הצדדים, שלדבריו החל יומיים שלושה לפני המועד האחרון שנקבע להגשת סיכומי הנתבע. ב"כ התובע הוסיף ששולחותיו, האפוטרופסות הממונות של התובע, מתנגדות לדון בהצעה בלחץ של זמן. עוד הוסיף ב"כ התובע, לאור הבקשה שהגיש ב"כ הנתבע שהתובע אינו מעוניין בפשרה ובכוונתו להגיש נגד הנתבע תביעות לסילוק יד ולדמי שימוש ראויים. עוד הביע התנגדות לארכה נוספת להגשת הסיכומים. 8. בהחלטה שנתתי ביום 6.6.02 ציינתי שהתנהגותו של התובע אינה ראוייה, שכן לא זו בלבד שלא הגיש סיכומים משך למעלה מחודשיים, אלא שאת הבקשה לתזכורת הגיש ביום האחרון של הארכה שקיבל מן הצד האחר, מבלי לצרף סיכומים. לפנים משורת הדין, קבעתי שאם לא יוגשו הסיכומים עד ליום 20.6.02, ינתן פסק דין על פי החומר והוספתי שאיני מתעלם מהודעת ב"כ הנתבע כי הוא יוצא לשירות מילואים אבל איני רואה בכך צידוק לעיכוב נוסף, מה עוד שהמחלוקת שנותרה מתמקדת בשאלת ההוצאות. 9. ביום 6.6.02 התקבלה הודעה של ב"כ הנתבע (שעל פי הכתוב בה נכתבה מבלי לקבל את תגובת ב"כ התובע שהוגשה לתיק באותו יום). בהודעה זו הוא מודיע כי לא נותרה בידו ברירה והוא חוזר ומודיע את הדברים הבאים: "4.1 לאחר שקילה נוספת של הנסיבות המיוחדות בתיק דנן החליטה הנתבעת כי לאור מצבו של התובע ונסיבותיו המיוחדות של התיק יש מקום מבחינתה לוותר על טענותיה, בתיק הנדון, ביחס לזכויות קנייניות במקרקעין, נושא התביעה. 4.2 הנתעת מסכימה למתן פסק דין הצהרתי לטובת התובע כמבוקש בסעיף 17 לכתב התביעה בו מבוקש: 'התובע מבקש כי בית המשפט נכבד זה יזמין את הנתבעת לדין - יצהיר כי לנתבעת אין כל זכויות קנייניות. מכל מין וסוג שהוא, במגרשו של התובע - חלקה 132 בגוש 11532.' 5. לנושא ההוצאות - במידה ולא יראה לנכון בית המשפט הנכבד לקיים דיון בנושא ההוצאות כמבוקש בבקשה מיום 3.6.02, אזי מסכימה הנתבעת כי נושא ההוצאות ישאר לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד. 6. בית המשפט הנכבד יתבקש, בחישוב ההוצאות, לקבוע סכום הוצאות נמוך בהתחשב בעובדה כי: 6.1 הודעת הנתבעת על ויתור על זכויותיה חסכה זמן שיפוטי יקר. 6.2 הדיון בתיק זה התקיים במהירות וביעילות, כאשר במסגרת הדיון התקיימו רק קדם משפט אחד וישיבת הוכחות אחת ואף לא הוגשו תצהירי עדות ראשית." 10. התובע זכאי לפסק דין כמבוקש על ידו, לא רק מכח הסכמתו של הנתבע אלא גם על פי חומר הראיות שהיה בפני, שנותח בצורה מקיפה ומעמיקה על ידי בא כחו בסיכומים שהגיש. התובע פסול דין ולפיכך לא יכול היה להעיד. כל הראיות שהוצגו בפני על ידי התביעה ביחס לעיבוד החלקה מקורן במסמכים של הנתבע. ממסמכים אלה עולה שהנתבע מעולם לא קיבל לרשותו, בין כחוק ובין על פי הסכם, כל זכות בחלקה. 11. הנתבע ביקש להוכיח עיבוד ממושך של הקרקע על ידי שני עדים, גיורא מסד ואיתן שפר. העד מסד העיד שהוא יליד 1939 ובשנת 1970 היה רכז המשק. העד העיד מזכרונות ילדותו (בשנות ה40- וה50- של המאה העשרים). העד אמר במפורש שהוא אינו יכול להתיחס לחלקה במיוחד (עמ' 13), אלא כחלק מיחידת קרקע גדולה. העד אמר שיחידת הקרקעות הזו, הכוללת את החלקה, מעובדת על ידי הנתבע מתחילת שנות ה40- ברציפות. ב"כ התובע העיר שמדובר בעדות שמועה. אכן, זו עדות שמועה, ולא ניתן לתת לה משקל, ככל שהדבר נוגע לשנות ה40-, ה50- ואפילו ה60- של המאה הקודמת. 12. כפי שהעיד העד בראשית החקירה הנגדית, שירת בצבא עד שנת 1960, ובשנת 1964 למד בפקולטה לחקלאות. עוד אישר העד שעד למינויו כמרכז המשק בשנת 1970, לא עסק בנושא עיבוד הקרקע באזור שבו נמצאת החלקה. עדותו של העד התבססה, ככל שהדבר נוגע לשנים האמורות, על דברים שנכתבו בספר ביחס לקיבוץ הנתבע. אין מניעה להסתמך על דברים אלה, כמו גם על מסמכים של הקיבוץ (למשל, פרוטוקולים של אסיפות החברים), נגד ענינו של הנתבע, אך לא ניתן לעשות בהם שימוש כתמיכה בגרסת הנתבע. 13. באמצעות העד שפר ביקש הנתבע להגיש קלטת בה צולמו, בשנת 1994, חברים ותיקים של הנתבע, שנפטרו כולם לפני שמיעת המשפט. בקלטת זו השיבו המצולמים לשאלות עורך הדין של הנתבע, וסיפרו על עיבוד קרקעות על ידי חברי הנתבע. דחיתי את הבקשה להגיש את הקלטת, שהיא בגדר אמרת נפטר. ציינתי שתוכן הקלטת "מוזמן" לצרכים משפטיים, לעניינו של הנתבע. הוספתי שהתובע אינו יכול להעיד מחמת מצבו והנתבע אינו יכול להעיד חברים שנפטרו. כתבתי שאיני מביא את הדברים כ"צרת רבים" אלא כהדגמה לקושי אינהרנטי בהליכים כאלה. 14. סיכומו של דבר, על פי הראיות שבפני, דין התביעה היה להתקבל, אפילו היה הנתבע עומד על הגנתו, ולא חוזר בו ממנה בשלב בו היה עליו להגיש סיכומים. 15. בהודעה האחרונה שהגיש לי ב"כ הנתבע, הוא כותב לענין ההוצאות את הדברים הבאים: "בית המשפט הנכבד יתבקש, בחישוב ההוצאות, לקבוע סכום הוצאות נמוך בהתחשב בעובדה כי: 6.1. הודעת הנתבעת על ויתור על זכויותיה חסכה זמן שיפוטי יקר. 6.2. הדיון בתיק זה התקיים במהירות וביעילות, כאשר במסגרת הדיון התקיימו רק קדם משפט אחד וישיבת הוכחות אחת ואף לא הוגשו תצהירי עדות ראשית". לנימוק הראשון אין השלכה על הוצאות התובע, שנדרש לנהל ההליך עד תום, כולל הגשת סיכומים. לנימוק השני יש, כמובן, משמעות שאינה קשורה להודעת הויתור של הנתבע, והוא יכול היה להטען על ידי כל צד, גם משהגיש סיכומים, לאפשרות שיפסקו נגדו הוצאות. 16. אני מצהיר כי לנתבע, קיבוץ כפר מסריק, אין זכויות קניניות מכל מין וסוג שהוא, בחלקה 132 בגוש 11532, הרשומה בשמו של התובע. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות המשפט בסכום כולל של 50,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ.מקרקעיןפסול דיןזכויות במקרקעין