ביטוח לאומי טען כי התלונות על טנטון הן סתמיות ועל פי פסיקת בית הדין לעבודה יש צורך בתיעוד על פגיעה בתפקוד עקב הטנטון.(עב"ל 325/08, המל"ל - בוחבוט מיום 12.10.09 ) קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תלונות בגין טינטון: 1. מדובר בתביעה להכיר בטנטון כ"תאונת עבודה", התביעה הוגשה בעקבות דחיית תביעתו של התובע על ידי הנתבע בטענה כי התובע לא עומד בתנאי סעיף 84 א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. למען שלמות התמונה יצוין כי הנתבע הכיר בלקוי השמיעה כ"תאונת עבודה". 3. הנתבע טען במכתב הדחייה ציין כי התובע לא הוכיח "פניות חוזרות ונשנות" לטיפול רפואי המעידות על פגיעה תפקודית בגין הטנטון. 4. תביעתו של התובע הוגשה לנתבע ביום 23.1.08. 5. התובע מפנה בתביעתו ל-5 פניות לטיפולים רפואיים בגין הטנטון בתאריכים: 20.12.06, 5.7.07, 5.9.07, 3.12.07 ו- 12.5.08 וטוען כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עצם הפניה לטיפול רפואי והתלונות בגין טנטון, עשויות לענות על ההגדרה של פגיעה בתפקוד ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפניות המשתרעות על פני מספר חודשים כמו במקרה דנן. (התובע מפנה לעב"ל 494/08 המוסד לביטוח לאומי - יחזקאל איזיקאל.) 6. הנתבע טוען בתגובה כי התלונות על טנטון הן סתמיות ועל פי פסיקת בית הדין לעבודה יש צורך בתיעוד על פגיעה בתפקוד עקב הטנטון.(עב"ל 325/08, המל"ל - בוחבוט מיום 12.10.09 ) 7. לאור העובדה שהתביעה הוגשה לנתבע ביום 23/1/08 ושקדמו לכך רשומים רפואיים בנושא טנטון משנת 2006 מונה מומחה יועץ רפואי בהסכמת הצדדים. 8. בין הדין מינה את ד"ר א. ברקו, אשר התבקש לענות לשאלות הבאות: א. האם כושר השמיעה של התובע פחת בכל אחת מהאוזניים ב-25 דציבל בתדירויות הגבוהות (בין 3,000 ל-4,000 מחזורים לשניה)? ב. לאור החומר הרפואי, האם ניתן לקבוע שהתובע סובל מטנטון תמידי? ג. אם תשובתך לשאלה הקודמת חיובית, האם טנטון תמידי זה הינו כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, כעולה מעובדות המקרה? 9. המומחה בחוות דעתו מיום 30.8.2010 קבע כי: "א. כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות - KHZ3 ו- KHZ4 פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. ב. ישנם רישומים בתיקו הרפואי משנת 2000 ואילך ובהם תלונותיו על טנטון. לכן, כיון שיש רישומים על כך וישנן בדיקות שמיעה היכולות לתמוך בתלונה סובייקטיבית זו, יש לקבל שהתובע סובל מטנטון. ברישומים לא נרשם טנטון תמידי. ג. הטנטון, ממנו סובל, נובע מליקוי השמיעה העצבי, ממנו סובל. באם ליקוי שמיעה עצבי זה, עפ"י נתוני החשיפה לרעש, נובע מחשיפתו לערש, הרי ממילא גם הטנטון עליו מלין, נובע מחשיפתו לרעש." 10. ביום 24.11.2010 הפנה בית הדין שאלות הבהרה למומחה: "א. המומחה מופנה למסמכים הרפואיים בתיקו של התובע. מסמך מיום 3.8.2000 בו נרשם : תלונות/סיבת הפנייה "ירידה בשמיעה רעש" ובאבחנות tinnitus,sensorineural hcaring loss נספח א' לשאלות ההבהרה). בדיקות שמיעה מיום 22.7.2004 בה נרשם בתלונות הנבדק :"אין טנטון, לא סובל מסחרחורות ..." (נספח ב' לשאלות ההבהרה) . רישום רפואי מיום 5.9.2007 (נספח ד' לשאלות ההבהרה) . בדיקת שמיעה מיום 20.12.2006 (נספח ה' לשאלות ההבהרה) . ב. עפ"י הפסיקה לצורך הכרה בטינטון אין להסתפק בתיעוד סתמי של טנטון , אלא יש צורך שיופיע ברישומים הרפואיים תיאור של הפרעה בתפקוד עקב הטנטון. לאור האמור לעיל ,המומחה מתבקש לבחון האם ברישומים הרפואיים של התובע ניתן להסיק תיאור של הפרעה בתפקוד עקב הטנטון? 11. המומחה השיב ביום 5.12.2010 וקבע: "עיינתי בשאלות ההבהרה שהותרו ע"י כב' השופטת יהודית הופמן- גלטנר והרי תשובותיי: 1. במסמך הרפואי מתאריך 3.8.00 נרשמו תלונות על ירידה בשמיעה וטינטון. 2. בגוף בדיקת השמיעה מתאריך 22.7.04 נרשם בסוף הבדיקה שחש ירידה בשמיעה, אין טינטון. 3. בביקור מתאריך 5.9.07 נרשמו תלונות על ירידה בשמיעה וצפצופים. 4. לעומת זאת ב-20.12.06 מציין - "מרגיש טינטון, לא יודע למקם". ובאשר לנושא הפסיקה של הפרעה בתפקוד עקב הטינטון: לעניות דעתי לא חייב להירשם במפורש שיש בעיית תפקוד עקב הטינטון ודי במספר ביקורים כשהנושא העיקרי של הביקור הוא הטינטון. התבקשתי ע"י כב' השופטת לבחון, האם ברישומים הרפואיים של התובע ניתן להסיק תיאור של הפרעה בתפקוד עקב הטינטון: לדעתי ישנם מספיק ביקורים ובהם תלונה על טינטון היכולים להצביע על הפרעה בתפקוד עקב הטינטון, למרות שהתובע לא הדגיש את נושא ההפרעה בתפקוד". 12. התובע טוען בסיכום טענותיו כי יש לקבל תביעתו לאור האמור בחוות דעת המומחה. 13. לטענתו, מאחר וליקוי השמיעה של התובע הוכר כפגיעה בעבודה, מאחר והנתבע הסכים כי קדמו להגשת התביעה פניות חוזרות ונשנות בעניין הטינטון, ונוכח העובדה כי לדעת המומחה תלונות התובע על טינטון מצביעות על הפרעה תפקודית, יש להכיר בטנטון, ממנו סובל התובע, כפגיעה בעבודה (כאשר הועדה הרפואית תבחן מהי הנכות אותה יש להתאים בגין הטינטון). 14. עוד טוען התובע, כי לאור הפסיקה האחרונה, הן לפי הלכת איזיקאל (עב"ל 494/08) והן לפי הלכת בוחבוט (עב"ל 325/08) סביר להניח כי במקרים רבים דרישת הפגיעה בתפקוד עקב טנטון תתקיים בעצם התלונה על טנטון, שהרי ברי כי אדם פונה לרופא בכדי לקבל ממנו מזור לליקוי ממנו הוא סובל, ומשכך הוכרו הפניות בעניין הטנטון במקרה איזיקאל, על אף העובדה שהתלונות על טנטון השתרעו על פני תקופה של למעלה משנה עובר למועד הגשת התביעה למל"ל, על אחת כמה וכמה, טוען התובע, שיש להכיר בפגיעה במקרה דנן. 15. מנגד טוען הנתבע כי אין להכיר בטנטון כפגיעה בעבודה שכן לא הוכח כי התמלא התנאי הקבוע בסעיף 84 א (ב) (3) לחוק, ועצם הפניה המוסכמת למומחה היתה בין היתר לבדוק את התיק הרפואי ואת מספר הפניות. 16. לאחר שפרט הנתבע את הפניות ומהותן טוען כי יש לדחות את התביעה לאור דעת הרוב בפסקי הדין של בית הדין הארצי. לדעת הנתבע חוות דעת המומחה ומסקנתו אינה מתיישבת עם הפסיקה . בנוסף נטען כי אין ברשומים הנ"ל כל אזכור על פגיעה בתפקוד או טיפול רפואי בהתאם. בנוסף חלק מהרשומים שאוזכרו בחוות הדעת של המומחה הם רשומים של בדיקות אודיולוגיות שנערכו במכון שמיעה ואין לקחתן במניין הפניות אלא רק אם מתארות פגיעה בתפקוד ואין זה המקרה שלפנינו. ההכרעה 17. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 546/08 המוסד לביטוח לאומי - אליעזר גיגי (פס"ד מיום 24/6/10).פרט השופט י. פליטמן את הדרישות להכרה בטנטון כתאונת עבודה על פי סעיף 84א(ב)(3) לחוק וכך נקבע: "3ג. באשר לאותה דרישה של "פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי", יש ליתן הדעת לכך, שהיא באה, לאחר שלקוי השמיעה הוכר כפגיעה בעבודה, לאחר שכושר השמיעה פחת בשיעור של 25 דציבל בתדירויות הגבוהות, ולאחר שהטנטון תועד לראשונה לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק. משאלה הם הדברים, תכלית אותו סעיף לוודא אותנטיות תלונת הטנטון, אינה מצדיקה מבחן קשיח אלא מבחן גמיש, מונחה בין השאר, על פי אמות המידה הבאות: ראשית - פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן. שנית - מאותו טעם, אין להתחשב ככלל בפניות לרופא בקשר לטינטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. שלישית - ללא קשר לשאלת סמיכות הזמנים בין הפניות החוזרות ונשנות לרופא והתביעה למוסד; אזי ככלל, פניית מבוטח לרופא בתלונת הטנטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא; כלומר, השלמת הליך הברור הרפואי באופן האמור; מחזקת את ההנחה, כי מדובר בתלונת טנטון אותנטי, שלגביה התקיים תנאי הפניות החוזרות ונשנות. רביעית - אין לקבוע מראש כלל באשר לפרק הזמן בין פניה אחת לרופא לבין משניה בתלונת הטנטון. אולם על פני הדברים, פניות תכופות בסמוך לפני הגשת התביעה למוסד תחלשנה אותנטית תלונת הופעת הטנטון. ולעומת זאת, שתי פניות לרופא אפילו בהפרש של שנה ביניהן, כאשר הפנייה השנייה סמוכה להגשת התביעה למוסד,עדיין אין משמעה, כי אין מדובר בתלונה אותנטית הראויה להידחות על פי סעיף 84א(ב)(3). 18. כבוד השופטת רונית רוזנפלד קבעה באותו פסק דין כי: "מסכימה אני עם גרסת חברי לפיה אין הדבר בבחינת תנאי בל יעבור כי ברשומים הרפואיים יינתן ביטוי מפורש להפרעה בתפקוד. נכון הוא לדעתי כי על הפרעה בתפקוד ניתן ללמוד מכלל הנסיבות הקונקרטיות, כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהלות המבוטח, לרבות בשים לב לפניותיו האוטנטיות לקבלת טיפול רפואי (עב"ל 535/08 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי קנטור (10/3/10)). 19. לאחרונה סוכמה ההלכה בפסק הדין בעב"ל 171/09 לוי שבתאי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 5/7/10) בו נקבע כי: "הקווים המנחים למונח "פניות חוזרות ונשנות" פורטו בפסק דינו של כבוד הנשיא (כתוארו אז) בפסק דין ברכליס. על פי ההלכה, התנאים הקבועים בסעיף 84א (ב)(3) לחוק מהווים אינדיקציה טובה לבחינת אוטנטיות התלונות על טנטון, כאשר סביר לצפות מאדם הסובל מטנטון להתלונן על כך בעת פנייתו לקבלת טיפול והעדר תלונות כאמור או הופעת התלונות לראשונה לאחר היוועצות עם עורך דין מצביעות על העדר טנטון הפוגע בתפקוד......יש ליתן משקל למספר התלונות, מועדיהן ומהותן..........אין להביא בחשבון פניות שנעשו לאחר הגשת התביעה למוסד........כן נפסק כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו וכלל הנתונים הצריכים לעניין. על הלכה זו חזרנו ושנינו בפסקי דין בעב"ל 535/08 המוסד לביטוח לאומי - מיכאל קנטור (מיום 10.3.10) ובעב"ל 598/08 המוסד לביטוח לאומי - חיים דדון (מיום 22.4.10) " 20. ולענייננו. עלינו להיות מודרכים על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בשאלה שבמחלוקת בפנינו, אם כי אין להתעלם מהעובדה כי המומחה קבע בסוגיה שבמחלוקת בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי לא חייב להיות דווקא רישום מפורש שיש בעיה של תפקוד עקב הטנטון ודי במספר ביקורים כשהנושא העיקרי של הביקור הוא טנטון. במקרה הנדון קבע כי ישנם מספיק ביקורים המעידים על כך. 21. אין לומר כי דעתו של המומחה סותרת את הפסיקה. 22. מהרשומים הרפואיים אודות הטנטון שהוגשו לתיק ניתן ללמוד כי בשנת 2004 רוב הרישומים מציינים טנטון. באשר לרישומים הבאים נקבע כדלהלן: בבדיקות השמיעה, מכון שמיעה ודיבור באשדוד בתאריכים 20.12.06, 5.7.07 ו- 3.12.07 לא צוין תלונות הנבדק על טנטון אם כי בבדיקה מיום 20.12.06 רשום בהמשך הבדיקה כי הנבדק הגיע למעקב שמיעה מרגיש טנטון ובכותרת הרישום צוין כי סיבת הפניה היא גם טנטון. בבדיקה האודיולוגית מיום 5.7.07 נרשם כי תלונות הנבדק - אין טנטון וסיבת הפניה היא מעקב שמיעתי בלבד. ביום 5.9.07 ניתנה הפניה לתובע לבדיקת שמיעה וצוין בהפניה גם טנטון. ב-12.5.08 כתוב כי סבת הפניה היא טנטון בשתי האוזניים ושוב צוין בפרק האנמנזה כי תלונות הנבדק - אין טנטון. אין ספק כי קביעה זו בכל הבדיקות לגבי תלונות הנבדק תמוהות כאשר אינן מתיישבות עם תוצאות הבדיקה וסיבת ההפניה המפורטת בכותרת המסמך. גם בבדיקה מיום 3.12.07 צוין כי סובל מטנטון דו צדדי. לפיכך, יש להטיל ספק ברישום בארבע הפניות האחרונות כי התובע אינו מתלונן על טנטון. 23. לאור האמור לעיל ולאור האמור בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה של המומחה אנו בדעה כי בנסיבות המקרה הנוכחי יש להכיר בתלונות התובע לעניין טנטון כתלונות העונות על הנדרש בסעיף 84א(ב)(3) לחוק ודין התביעה להתקבל. 24. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסך כולל של 3,000 ₪.טינטוןשמיעה