תקיפת כלב ללא נשיכה

התובע וציין כי כאשר חלפו על פני הכלב, שמעו את הכלב נובח וכאשר הפנה התובע ראשו לאחור, הבחין בכלב המתקרב לעברו, ותקף אותו בכך שהיפלו על המדרכה, נפילה שכתוצאה ממנה נפצע התובע בידו וברגלו ומשקפיו נשברו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקיפת כלב ללא נשיכה: בפני תביעה כספית. התובע (להלן: "התובע") טען כי ביום 20.2.00 עת טייל עם רעייתו ועם כלבתם הקטנה ברחוב הנוטע פינת רחוב הרקפות באבן יהודה, הותקף ע"י כלב השייך למר (להלן: "הנתבע") באופן שנגרמו לו נזקי גוף ועוגמת נפש רבה ומכאן תביעתו. לטענת התובע, ביום 20.2.00 טייל עם רעייתו ועם כלבתם הקטנה ברחוב הנוטע ובהגיעם לרחוב הנוטע פינת רחוב הרקפות, הבחינו התובע ורעייתו בכלב גדול מסוג סאן ברנרד (להלן: "הכלב"), שהולך ובא לקראתם. הוסיף התובע וציין כי כאשר חלפו על פני הכלב, שמעו את הכלב נובח וכאשר הפנה התובע ראשו לאחור, הבחין בכלב המתקרב לעברו, ותקף אותו בכך שהיפלו על המדרכה, נפילה שכתוצאה ממנה נפצע התובע בידו וברגלו ומשקפיו נשברו. כמו כן תפס הכלב את כלבתם הקטנה בפיו ורק לשמע צעקותיהם של התובע ורעייתו, הרפה הכלב מאחיזת כלבתם וברח לכיוון רחוב הרקפות. עוד הוסיף התובע כי מכיוון שפצעיו דיממו, חשבה רעייתו כי בעלה, התובע ננשך ע"י הכלב ועל כן מתוך חשש כי הכלב נגוע בכלבת, החלה לעקוב אחר הכלב על מנת לדעת למי הוא שייך, והתובע קם הלך בעקבותיה. התובע ציין כי לאחר כ - 5 מ' ראו הוא ואשתו את הכלב נכנס דרך שער שהיה פתוח למחצה לחצר בית מספר 17 ברחוב הרקפות, בחצר הבחינו באדם המשוחח בפלאפון. כאשר החלו לקרוא לאותו אדם, החל הכלב לרוץ לעברם כשהוא נובח באימה, ועל כן סגרה אשתו של התובע את שער חצר הבית שלתוכה נכנס הכלב, כדי למנוע יציאתו לרחוב לפגיעה נוספת. הוסיף התובע וטען כי הוא ורעייתו צעקו מעבר לשער החצר ליושבי הבית ויצאו אליהם 3 אנשים מאותו בית אליו נמלט הכלב, שאישרו כי הכלב שייך להם, אולם לא התייחסו לטענת התובע לפיה הותקף מס' דקות קודם לכן ע"י כלבם על אף שזה הראה להם את פצעיו. התובע טען כי תקיפתו של הכלב גרמה לו לפגיעה פיסית ופגיעה נפשית ועתר לחיוב הנתבע בסך של 10,500 ₪. להוכחת נזקיו שנגרמו לו מתקיפת הכלב, הגיש התובע תעודות רפואיות, תמונות ואישור על הגשת תלונה במשטרה. הנתבע עתר לדחיית התביעה. בהגנתו, ציין הנתבע כי כלבו, מסוג סאן ברנארד, שוהה כל העת בשטח חצר הבית מספר 17 ברחוב הרקפות, כאשר חומה ושער חשמלי מקיפים את שטח החצר. הוסיף הנתבע וציין כי ביום ארוע התקיפה הוא שהה בחו"ל, אולם נודע לו מפי גיסו מר שי זנגי, ששהה בחצר הבית ביום הארוע נשוא הדיון שהכלב היה בחצר הבית בשדה הראיה שלו, ושער החצר סגור לחלוטין. עוד טען הנתבע כי כתב התביעה מכיל סתירות רבות באשר למיקום המדוייק בו ארעה לכאורה התקיפה, דבר המצביע על חוסר אמינותו של התובע. לטענתו, בשכונת אבן יהודה יש מספר כלבים מסוג סאן ברנרד המהלכים חופשי ברחובות, ללא בעליהם ומאחר וכלבו "סגור" בחצר הבית כל העת, יתכן כי היה זה כלב השייך לאדם אחר אשר תקף את התובע. הוסיף הנתבע וטען כי העובדה שהתובע מייחס את אירוע התקיפה דווקא לכלבם שסגור כל העת, מעידה כי בתביעתו, רוצה התובע לסחוט כספים בדרך קלה. עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם בפני. אציין כי מהימנה עליי ללא כל סייג עדותו של התובע. עדותו היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. ניכר כי זכורים היו לתובע כל פרטי השתלשלות הארועים וסומכת אני על גרסתו. בעדותו, חזר התובע על גרסתו שלא נסתרה. אשתו של התובע שהעידה מטעמו, חזרה אף היא על גרסת התובע בדיוק רב ואף עדותה מהימנה עליי ללא כל סייג. לא כך באשר לעדותו של הנתבע. עדותו, לא רק שמבוססת היא על עדות שמיעה בלבדשהרי הנתבע עצמו העיד כי ביום ארוע התקיפה שהה בחו"ל וכששב לארץ, סיפרו לו קרוביו ששהו בביתו ביום ארוע התקיפה את אשר ארע, אלא שעדותו רצופה באי דיוקים ואינה מהימנה עליי. יודגש בזאת שפרט לנתבע לא העיד עד כלשהו מטעמו והנתבע לא מצא לנכון לזמן מי מאותם אנשים ששהו בבית הנתבע ביום הארוע ושמפיהם כביכול שמע הוא, הנתבע, על הארוע. בעדותו, ציין הנתבע פרטים שנמסרו לו ע"י גיסו ואחרים, אותם כאמור לא זימן לעדות בבית משפט ולפיהם ביום הארוע הכלב שהה בחצר הבית, כשגיסו ישב אף הוא בחצר וראה את הכלב כל העת באופן שלא יתכן שהכלב יצא את החצר כפי שעולה מדבריו: "כל הזמן שהכלב בחצר שלנו הוא נמצא בתוך החצר. גיסי אומר שהוא ישב בפרגולה וקרא עיתון והכלב ישב למרגלותיו במרחק של 2,3 מטר. אני מאמין לו למה שהוא אומר... גיסי ראה את הכלב למרגלותיו כל הזמן, כך שלא יתכן שהכלב היה מחוץ לחצר..." (ההדגשות שלי - א.ט). בעדותו, ציין התובע כי כאשר ראה את הכלב נכנס לחצר בית מספר 17 ברחוב הרקפות, דרך השער שהיה פתוח בחלקו הוא ואשתו קראו לבחור שהיה בחצר אליה נכנס הכלב ואשר שוחח באותה עת בפלאפון, לגרסתם, הבחור היה כל כך עסוק בשיחתו בפלאפון עד כי לא שמע את קריאותיהם של התובע ורעייתו. רעייתו של התובע, שהעידה מטעמו, חזרה על גרסה זו בדיוק רב וכך עולה מדבריה: "... ראינו שליד פתח הבית נמצא בן אדם והוא דיבר בפלאפון והוא היה עסוק בדיבורים ולא שם לב שאנחנו קוראים לו, צעקנו לעברו, והכלב הגדול הזה ששמע את הצעקות התקרב בחזרה לכניסה ואני פחדתי שיצא ועוד פעם יתנפל ולכן סגרתי את שער הכניסה לחצר של הבית הזה כדי שלא יצא". עדותה של רעיית התובע מדברת בעד עצמה ואין צורך להכביר במילים. מעדותה עולה כי האדם ששהה בחצר באותה עת לא שם לב לקריאותיהם של התובע ורעייתו ומכאן נראה כי אותו אדם גם לא שם לב לעובדה שהכלב עזב את החצר, מספר דקות קודם לכן. הנתבע ציין עוד בעדותו כי לא יתכן שהכלב עזב את החצר משום שהחצר מוקפת חומה וסגורה בשער חשמלי אוטמטי שלא ניתן לפתיחה מבחוץ. איני מקבלת את גרסתו זו של הנתבע, שאינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות דינה להידחות וכך אני מורה. בעדותם ציינו התובע ורעייתו כי ראו את הכלב נכנס לחצר בית מספר 17 ברחוב הרקפות, דרך דלת החצר שהיתה פתוחה קצת כפי שעולה מעדותו של התובע: "הלכנו אחרי הכלב וראינו חצר שהדלת שלה פתוחה לחצי....". על גרסה זו חזרה רעיית התובע בעדותה: "ראינו שהכלב נכנס לחצר של בית ברחוב הרקפות, ראינו שהשער של הבית שהכלב נכנס אליו ברחוב הרקפות הוא פתוח, השער לא היה פתוח עד הסוף אלא היה פתוח חלקית, הדלת היתה קצת פתוחה והכלב נכנס כפי שתארתי לתוך החצר." הנני מקבלת את גרסתו של התובע לפיה הכלב נכנס דרך דלת החצר כפי שעולה אף מעדותו של הנתבע עצמה לפיה הדלת בשער יכולה להפתח גם באופן ידני: "ש. אני אומר לך שהדלת הזו עם הציר עם הצילנידר שנמצאת בשער הזה לא נסגרת אוטומטית. ת. זה בשיפוע. זה נכון שאת השער הזה אפשר לסגור אוטומטית וזה נכון שאת הדלת הזו אפשר לסגור גם אוטומטית וגם ידנית." (ההדגשה שלי - א.ט). מעדותו זו של הנתבע עולה כי השער יכול להפתח גם ידנית ולא רק באופן אוטומטי דבר שמסביר את העובדה שהכלב יכול היה לצאת ולהכנס דרך אותה דלת בחופשיות, שעה שאינה סגורה, שהרי אין חולק שדלת זו ניתנת היתה לסגירה גם ידנית. בקבלי מהימנה את גרסת התובע ורעייתו, קובעת אני כי ביום 20.2.01 עת טייל התובע עם רעייתו וכלבתו הקטנה ברחוב הנוטע פינת רחוב הרקפות, תקף אותו כלב מסוג סאן ברנרד השייך לנתבע, מר אהרון אשר, באופן שהכלב הפיל את התובע ארצה, וכתוצאה מהנפילה נגרמו לתובע חבלות גופניות בברכו ובידו, כן נשברו משקפיו. מחומר הראיות עולה כי הכלב עזב את חצר בית מספר 17 ברחוב הרקפות עובר לזמן ארוע התקיפה, וחזר לחצר הבית לאחר התקיפה. לאחר שהתובע התאושש מנפילתו הוא קם והחל לעקוב יחד עם רעייתו אחר הכלב. התובע ורעייתו ראוהו נכנס לחצר בית מספר 17 ברחוב הרקפות, השייך לנתבע דרך דלת החצר שהיתה פתוחה למחצה ובהבחינם באדם שהיה בחצר, החלו לקרוא לו אלא שזה שוחח בפלאפון ולא שמע את קריאותיהם. לשמע קריאותיהם, החל הכלב לרוץ לעברם חזרה תוך שהוא נובח באימה ורעיית התובע סגרה את דלת השער על מנת שהכלב לא יצא מהחצר שנית. עוד עולה מחומר הראיות כי מהבית הגיעו, למשמע קריאות התובע ורעייתו 3 אנשים כדי לשוחח עם התובע ורעייתו ואישרו כי אכן הכלב שבחצר שייך להם. יתרה מזאת, התובע ורעייתו טענו עוד כי ילד שהיה בחצר, יצא אליהם ואמר ש"כנראה אולי מישהו מהאנשים נכנס אחרון ולא סגר את שער של החצר..." אותו ילד אף הוא לא זומן לעדות ע"י הנתבע אשר ציין שהילד הוא בנו (ראה עדותה של אשת התובע). מעדותו של הנתבע עולה כי ילדו בן ה- 14 שהה באותה עת בבית ואף הוא שוחח עם התובע ורעייתו ואף הציע לתובע עזרה. לאור כל האמור לעיל, קובעת אני כי כתוצאה מתקיפת הכלב השייך לנתבע, נגרמו לתובע חבלות גופניות בברכו ובידו וכן משקפיו נשברו. התובע הגיש אישור רפואי המעיד על פציעתו בכף יד ימין ובברך שמאל וכן תמונות המעידות על פציעתו האמורה. התובע אף הגיש תעודת מחלה לפיה אושרו לו, כתוצאה מפציעתו בארוע נשוא הדיון 3 ימי מחלה ולדבריו נעדר מעבודתו - 3 ימים. התובע לא המציא אישור בדבר גובה משכורתו וסכום הנזק שנגרם לו בגין הפסד 3 ימי עבודה ולכן לא הוכח פריט זה בתביעתו. התובע העיד כי רכש משקפיים חדשים במקום אלו שנשברו בארוע ושילם סך של 200 ₪ עבור רכישת משקפיים אלו (עמ' 2 לפרוטוקול ישיבת יום 17.1.01), אני מאמינה לתובע שכך הדבר אף אם לא הוצגה קבלה בעניין זה. בנסיבות אלו, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 200 ₪ בגין רכישת משקפיים. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. לתובע נגרם סבל ועוגמת נפש כתוצאה מהאירוע נשוא הדיון ואני מחייבת הנתבע לשלם לתובע בגין הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו - סך של 2,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. כלבבעלי חייםאלימותנשיכת כלב / תקיפת כלבתקיפה