אחריות המורה על אלימות בבית הספר

האם למורים יש אחריות למנוע מקרי אלימות בבית הספר ? בדנ"א 2571/94 עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל נ' חפצדי נדונה חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שבעוולת הרשלנות במערכת היחסים שבין מורה לתלמיד: "נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו. ... תפיסה זו, אם תרצו, מגבשת את חובת הזהירות ה"מושגית" המוטלת על מורים ומחנכים לשלום תלמידיהם ... ומתפיסה זו נגזרת גם חובת הזהירות ה"קונקרטית" בהקשר הרלוואנטי .." מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום המצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבותה, טיב וגודל הסיכון הכרוך באותה פעילות, וכיו"ב (ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות, פ"ד מ"ז(1) 802, 810 (להלן: "פס"ד מרצלי"). נוכח מערכת היחסים שבית תלמידי בית הספר לצוות החינוכי, אשר הושוותה לחובתם של הורים כלפי ילדיהם, לא יכולה להיות מחלוקת לגבי קיומה של חובת הזהירות המושגית המוטלת על צוות בית הספר כלפי תלמידיו וביניהם התובע. חובת זהירות קונקרטית במסגרת בחינתה של חובת הזהירות הקונקרטית, נשאלת השאלה האם המזיק הספציפי חב חובת זהירות כלפי הניזוק הספציפי בגין הנזק שהתרחש הלכה למעשה (ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר ואח', פ"ד לז(3), 757, עמוד 767). לשאלה זו שני היבטים. האחד, "הצפיות הטכנית" - האם האדם הסביר יכול היה לחזות מראש את דרך התרחשות הנזק בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הספציפי. השני, "הצפיות הנורמטיבית" - האם אדם סביר צריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק. אשר לצפיות הטכנית נפסק, כי הצפיות הנדרשת אינה "ראיית נולד מדוייקת של כל פרטי העניין, אלא ראייתו בקווים כלליים בלבד" (ד"נ 12/63 ליאון ואח' נ' רינגר ואח', פ"ד יח (4) 701, 712). עוד נפסק, כי הכלל הוא, שבמקום שהנזק הוא צפוי (כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמטיבי), אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים, המצדיקים צמצום החובה או שלילתה חרף יכולת הצפייה (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113, בעמוד 129 ד-ה). דיני חינוךאלימותאלימות בבית ספרבית ספר