קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות מתקין אזעקה לפריצה: מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") היתה המבטחת של כלי זמר בע"מ (להלן: "כלי זמר") והיא פצתה אותה, על פי פוליסת ביטוח שכלי זמר רכשה ממנה, בגין פריצה שארעה במחסניה בלילה שבין 31.1.94ל- 1.2.94בסכום של 726, 149ש"ח. סכום זה תובעת התובעת בתביעת שיבוב מהנתבעת, כמי שהתקינה את מערכת האזעקה בחצרי כלי זמר וספקה לה שרותי מוקד. אין חולק כי ארוע הפריצה ארע וכן כי מערכת האזעקה הותקנה על ידי הנתבעת על פי דרישות הסוקר מטעם התובעת. הצדדים חלוקים בשאלות עובדתיות ומשפטיות כדלקמן: א. האם נרשמה קריאה במוקד בשעות הרלוונטיות לביצוע הפריצה: בהתאם לדו"ח יומן ארועים שהוגש על ידי הנתבעת לא נרשמה קריאה במוקד בשעות הרלוונטיות. כך גם מעידה מי שהיתה המוקדנית באותו לילה - דנה מזרחי, והיא אף הוסיפה שהסייר, מוטי בלוקה, אשר נקלע למקום, שאל אותה במפורש אם מופיע על הצג סימן שהמערכת פועלת אצל כלי זמר, והיא השיבה לו בשלילה (עמוד 33שורות 21, 22). אינני רואה סיבה שלא לקבל את עדותה של דנה מזרחי, אשר אינה מועסקת עוד אצל הנתבעת, ואשר כפי שיפורט להלן, עדותה מתישבת עם חוות הדעת של המומחים מטעם התובעת. למעשה, אף התובעת אינה חולקת על כך כי במוקד הנתבעת לא נרשמה קריאה בדבר פעולת מערכת האזעקה, אולם טענתה היא כי המוקד קרס כתוצאה מריבוי קריאות עקב היות אותו לילה לילה סוער במיוחד. טענה עובדתית זו לא הוכחה בפני ואני דוחה אותה מכל וכל. לא הובאה בפני עדות מטאורולוגית כי הלילה היה לילה סוער במיוחד. העובדה כי נרשמו קריאות רבות במוקד הנתבעת אך מלמדת כי המערכה לא קרסה כלל ועיקר. ההיפך, הקריאות נרשמו, הסיירים עבדו, אם כי במענה למספר רב של קריאות, אולם בכך אין כדי להצביע ולו במעט על קריסת מערכת המוקד של הנתבעת. זאת ועוד, דנה מזרחי העידה, ואני מאמינה לה, כי בלילה שיש מספר רב של קריאות היא מבקשת תגבור של סיירים ובאותו לילה היא לא בקשה תגבור כאמור; "זה לא היה עד כדי כך קשה". (עמוד 34לפרוטוקול שורה 30) ראוי לציין כאן כי יומן הארועים, שצורף על ידי הנתבעת, המכיל מספר רב של קריאות בליל הפריצה, מתיחס לכל אזור גוש דן. לא הוכח בפני מהו מספר המנויים בגוש דן, מהו מספר הקריאות הממוצע בחורף וכי אותו לילה היה לילה חריג - כפי שמנסה לטעון התובעת. אני קובעת כי במוקד הנתבעת לא נרשמה קריאה בדבר פעולת מערכת האזעקה וכפי שיובהר להלן הסיבה לכך היתה שהמערכת לא נדרכה. ב. האם כלי זמר הפעילה את מערכת האזעקה בסוף יום העבודה בתאריך 31.1.94: (1) בהתאם לבקשת כלי זמר להצטרף לרשימת מנויי המוקד של הנתבעת (מוצג ת/1) מותקנות שלוש מערכות אזעקה בחצרי כלי זמר, אחת במחסן, שניה במעבדות והשלישית בחצר. אתרעה בדבר פתיחת המערכת וסגירתה מתקבלת במוקד הנתבעת רק בתנאי שהופעלו שלש מערכות האזעקה האמורות. אשור לכך נמצא בחוות דעתו של המומחה למערכות אזעקה, סבי עזר, אשר עליה הסתמך, בין היתר, השמאי מטעם התובעת, בני שני, והמהווה חלק מחוות דעתו. בהתאם לחוות הדעת של סבי עזר, אשר התובעת נסתה להסתירה והיא הוצגה רק לאחר שמיעת התנגדות פרקליטה, קריאה למוקד מתקבלת בתנאי שכל שלש המערכות הופעלו (סעיף 6.1עמוד 5לחוות הדעת מוצג נ/1). (2) מטעמים השמורים עמה בחרה התובעת להמנע מהבאת מפעילי שלש מערכות האזעקה בכלי זמר. מתוך חומר העדויות מסתבר כי כל אחת משלש המערכות מופעלת על ידי עובד אחר, אולם באופן בלתי מוסבר התובעת בחרה שלא להביא לעדות איש מהם על מנת לבסס את טענתה כי מערכות האזעקה הופעלו. די היה בכך כדי לדחות את התביעה. אולם, יותר מכן: התובעת שלחה לבדיקת פוליגרף את כל עובדי כלי זמר, שהיו אמורים להפעיל או היו קשורים בהפעלת שלש מערכות האזעקה. ממצאי הפוליגרף מטעם התובעת, העלו כי עובד כלי זמר, דורון אנגלברג, מנהל המחסן, האחראי על הפעלת מערכת האזעקה במחסן, נמצא דובר שקר בתשובה לשאלה האם הפעיל את מערכת האזעקה בערב הפריצה (מוצג נ/2). פרקליט התובעת הכביר מילים בסיכומיו אשר למשקלן של תוצאות בדיקת הפוליגרף ודומה כי טענות אלה הינן יותר מתמוהות. ראשית, מהטעם שבפני בית המשפט לא הובאו אלא ממצאי הפוליגרף. התובעת לא טרחה להביא את הנבדק, דורון אנגלברג, על מנת שבית המשפט יתרשם ממנו ויגיע למסקנה השונה מתוצאות הבדיקה. שנית, התובעת היא זו שהרבתה להשתמש במכשיר הפוליגרף ולשלוח ארבעה עובדים של כלי זמר לבדיקת פוליגרף על מנת לברר את השאלה האם מי מהם לא הפעיל את מערכת האזעקה, ובסיכומיה היא מבקשת, כשהדבר אינו נוח לה, להתעלם מאותם ממצאים. אפשר שלא הייתי מיחסת משקל כלשהו לממצאי הפוליגרף, אשר להפעלת מערכת האזעקה במחסן, אולם משזוהי העדות היחידה שיש בפני, ולכך מתווספת העובדה שהתובעת נמנעה להביא לעדות את הנבדק, או כל עובד אחר שהפעיל את מערכות האזעקה האחרות, יש בכך כדי להביאני למסקנה חד משמעית כי מערכת האזעקה של המחסן לא הופעלה, ומכל מקום התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי מערכת זו אכן הופעלה. (3) מסקנה זו מתחזקת לאור עדותו של הסייר, מוטי בלוקה, אשר נקלע לאזור חצרי כלי זמר והבחין כי שעריה פרוצים. לפיכך, הוא דיווח למוקד ושאל את המוקדנית, דנה מזרחי, האם על צג המוקד מופיעה קריאה של כלי זמר, ועל כך נענה בשלילה. אני נותנת אמון מלא בעדותו של העד בלוקה, אשר אף הוא איננו עובד של הנתבעת והינו עד נטול פניות. עד זה העיד כי משנקלע למקום ומצא את השערים פתוחים, הוא לא שמע את צופר האזעקה פועל (עמוד 32שורה 15). אמנם דנה מזרחי העידה כי מוטי בלוקה שמע את האזעקה, אולם בנקודה זו אני מעדיפה את עדותו של מוטי בלוקה, שהיה במקום, לעומת מזרחי, שעדותה עדות שמועה. נסיון התובעת למצוא פרצות בעדותו של בלוקה נדון לכשלון מוחלט. השאלה אם הוא נקלע לחצרי כלי זמר, לאחר שהיה אצל מנוי אחר או בדרכו אליו, אינה משמעותית - אין לצפות מהעד כי יזכור, שלש שנים לאחר הארוע, אם הוא נקלע למקום בדרכו למנוי או בחזרה ממנו. זה המקום לציין כי עדותם של כל עדי ההגנה מהימנה עלי ונסיון פרקליט התובעת למצוא ניואנסים קלים בעדויותיהם נדונה לכשלון. (4) ואם במהימנות עדים עסקינן, הרי שדווקא חוות הדעת מטעם התובעת, של השמאי, בני שני, לוקה בחוסר מהימנות ומחזקת את המסקנה כי התביעה נסתה להסתיר עדות רלוונטית של מומחה האזעקות, סבי עזר, ובחרה להעיד רק את בני שני, אשר איננו מומחה לאזעקות והמלצתו לשלם לכלי זמר פצוי על פי הפוליסה, מסתמכת - בין היתר - על חוות דעתו של סבי עזר. ראשית, מעדותו של העד עולה כי מערכת האזעקה לא השמיעה התראת אזעקה (עמוד 17שורה 29). שנית, אין לעד הסבר הכיצד יתכן שלמרות שמערכת האזעקה היתה תקינה היא לא פעלה, ואז הוא משנה את סברתו ואומר "שיתכן שהמערכת כן פעלה" (עמוד 17שורות 30-31). ומשעומת העד עם השוני המדהים בגרסתו הוא עונה: "לא אמרתי שהמערכת לא פעלה בזמן הארוע. אני אמרתי שהיא לא צפרה באותו זמן". (עמוד 18שורות 6, 7) אכן תשובה לעניין! המערכת לא פעלה אלא לא צפרה. הכיצד, לדעת השמאי, פועלת מערכת האזעקה מבלי לצפור?! ואז בנסיון כושל להחזיר לעצמו את כבודו המקצועי משיב השמאי; "אני לא מכיר כל כך את פעולת האזעקה, יכול להיות שעד שהגיעו אנשי השמירה הם התחילו לטפל בה". (עמוד 18שורות 8, 9) סברה מדהימה זו אפילו לא נטענה על ידי התובעת הואיל וידוע לה, וכך גם הוכח, כי בידי הנתבעת לא היו מפתחות למחסן ולמעבדות - אלא לשער החצר - שהיה פרוץ ממילא. כך שעד שהגיע המחסנאי אי אפשר היה - כמובן, שמי מטעם הנתבעת יטפל במערכת האזעקה. ולבסוף מוכן השמאי להודות; "מר סאבי קבע שמערכת האזעקה הופעלה לאחר הגעת המחסנאי למקום". (עמוד 18שורה 15) המסקנה מעדותו של השמאי מטעם התובעת כי מערכת האזעקה לא פעלה בזמן שהסייר נקלע למקום הארוע, וכי היא נמצאה תקינה. ברור, אם כן, כי מסקנתו של סאבי כי המערכת לא פעלה משום שאחת ממערכות האזעקה לא הופעלה הינה נכונה ומתישבת עם העדויות כמפורט לעיל. ולסיום ניתוח עדותו של השמאי, אביא ציטוט מדבריו בתשובה לשאלות בחקירה נגדית; (עמוד 21שורות 18-21) מהי - אם כן - גרסתו של השמאי - מפי התובעת: האם המחסנאי שיקר באמרו כי דרך את מערכת האזעקה, או שמא התובעת מאמינה לו. המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הינה כי לא כל שלש מערכות האזעקה הופעלו וזו הסיבה שבעת הפריצה לא צפרה האזעקה ולא נרשמה קריאה במוקד הנתבעת. מכאן המסקנה כי לא חלה חבות כלשהי של הנתבעת, בין חוזית, ובין נזיקית לפצות את כלי זמר ולפיכך, גם לא לשפות את התובעת בגין תשלומיה לכלי זמר. אם בחרה התובעת לעשות כן, היא עשתה זאת מטעמים השמורים עימה אולם, מתוך העדויות שהוצגו בפני, כלי זמר לא עמדה בתנאי הפוליסה בכך שלא הפעילה את מערכת האזעקה ולפיכך לא קמה לתובעת חובה לפצותה בגין נזקי הפריצה. טענה נוספת שנטענה בסכומי התובעת הינה כי הנתבעת הינה בבחינת שומר שכר בהיותה בעלת היכולת לשלוט בחצרי כלי זמר, להחזיק בהם ולקיים השמירה בהם. זוהי טענת סרק אשר טוב היה שלא נטענה משנטענה. שרותי המוקד, שהנתבעת ספקה לכלי זמר, היו הענות לקריאה ובין מתן שרות זה לבין המסקנה כי היא היתה בבחינת שומר שכר עם יכולת פיקוח על חצרי כלי זמר, עוד ארוכה הדרך. מן הטעמים האמורים לעיל אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 000, 25ש"ח בצרוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.פריצהאזעקה