קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי התייצבות מומחה רפואי לחקירה - מחיקת ערעור: 1. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 08/02/2004 הצהיר המערער, כי לא הצליח להשיג חוות-דעת רפואית חלופית במקום חוות-דעת הרפואית של המומחה-הרפואי מטעמו (ד"ר ר.ג.), שמחמת נסיבות השמורות עמו מסרב להופיע בבית-המשפט, ואין לו ברירה אלא לבקש את מחיקת הערעור ללא שיחוייב בהוצאות המשפט. 2. לא נצא ידי חובתנו אם לא נביא את תיאור מהלך העניינים. 3. הפרשה שנדונה בערעור זה תחילתה עוד בתאריך 01/06/94 עת פנה לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין מספר פגימות שאירעו לו בעת שירותו הצבאי בשנת 1968, בשנת 1986 והחמרה במצבו בשנת 1997/98. 4. לעניין הפגימה הקשורה בחבלה בעמוד-שידרה מותני החליט ק"ת להכיר במערער כ"נכה", לפי חוק הנכים, כנכות ש"הוחמרה" בעת השירות הצבאי, כאשר ה"החמרה" שעל-חשבון השירות היא בשיעור של 30% ו- 70% הנותרים הם על-חשבון המערער; לגבי הפגימות האחרות החליט ק"ת שאין הן קשורות לשירות הצבאי ואי-לכך החליט לדחות את תביעת המערער, תוך שהוא מסתמך על חוות-דעת רפואית אורטופדית של מומחה-רפואי מטעמו. 5. בתאריך 16/04/96 הגיש המערער ערעור זה על החלטתו האמורה לעיל של ק"ת. 6. המערער נדרש להגיש לנו חוות-דעת רפואית של מומחה-רפואי מטעמו, שיהא בה כדי לסתור את האמור בחוות-הדעת הרפואית של המומחה-הרפואי מטעם ק"ת. 7. המערער הגיש לנו שתי חוות-דעת רפואיות של המומחה-הרפואי מטעמו (ד"ר ר.ג.) מיום 24/10/96 ומיום 12/08/98. 8. הדיון נקבע, לשם שמיעת כל ההוכחות, ולשם חקירתם של שני הרופאים-המומחים של שני הצדדים, ליום 10/04/2000. 9. המומחה-הרפואי מטעמו של המערער (ד"ר ר.ג.) לא התייצב למסירת העדות ובמועד הנ"ל שמענו את עדותו של המומחה מטעם המשיב וכן את עדותו של המערער עצמו. 10. בתום העדויות הנ"ל, ביקש המערער דחייה ממושכת על-מנת שיוכל לתאם את המועד ביחד עם המומחה מטעמו (ד"ר ר.ג.). 11. נעתרנו לבקשת המערער ודחינו את המשך הבירור ל- 8 חודשים וקבענו את שמיעת עדות מומחה-המערער ליום 03/12/2000. 12. מספר ימים לפני מועד הבירור הנ"ל נתקבלה הודעת מומחה-המערער, שאין באפשרותו להופיע לדיון כפי שנקבע. 13. חייבנו את המערער בתשלום הוצאות המשפט ובכדי לאפשר למומחה-המערער לתכנן את הופעתו, דחינו את המשך הבירור ל- 10 חודשים וקבענו מועד נוסף לשמיעת עדות מומחה-המערער ליום 30/10/2001. 14. גם לדיון שנקבע ליום 30/10/2001 לא הופיע מומחה-המערער, הגם שהוא הוזמן כדין. 15. עפ"י הוראות הדין, רשאי צד לבקש הוצאת פקודת-הבאה נגד עד המוזמן כדין ואינו מתייצב בבית-המשפט, אלא שהמערער הצהיר בפנינו, כי הגם שהוא מודע לכך שהדיון נקבע אך ורק לשם שמיעת עדותו של המומחה-מטעמו והזמן של המותב ושל בא-כוח המשיב בוזבז לשוא, אין הוא מבקש הוצאת פקודת-הבאה נגד המומחה, וזאת "כדי לא להעכיר את היחסים עימו". הוא מוכן לשאת בהוצאות שנגרמו והוא מבקש דחייה נוספת על מנת לאפשר למומחה (ד"ר ר.ג.) לבוא ולהעיד. 16. המערער חוייב בהוצאות ובנוסף לכך גם הפקיד בקופת בית-המשפט סכום כסף להבטחת הוצאות המומחה (ד"ר ר.ג.) ונקבע דיון נוסף ליום 21/02/2002. מומחה-המערער לא התייצב. המומחה גם לא התייצב לדיון ביום 22/06/2003. 17. כידוע, אחד העקרונות המרכזיים של דיני הראיות הוא הצורך להבטיח את האפשרות של החקירה-שכנגד כערובה-חיונית לבדיקת מהימנות. מתן הזדמנות לעריכת חקירה-שכנגד הוא תנאי יסודי לקבילתה של עדות, במקרה הנוכחי - חוות-הדעת הרפואית. אין ספק, כי כאשר באים לבית-המשפט מומחים, המכחישים זה את זה, עשוי להיות משקל-רב להתרשמותו הבלתי-אמצעית של בית-המשפט מאישיותו של המומחה. ברוב המקרים מביא המומחה בחוות-דעתו מערכת של נתונים עובדתיים, שעל-יסודם הוא מבקש להסיק מסקנות. פשיטא, שמערכת נתונים כזו ניתנת לבדיקה ולחקירה אף לעניין עצם הבחירה של הנתונים, שהביאו למסקנתו של המומחה. מכאן, שבדיקת הנתונים ודרך בחירתם - באמצעות המסננת השיפוטית של מידת המהימנות שיש לייחס לעד זה או אחר - היא היא המביאה לקביעתם של המימצאים והמסקנות על-ידי בתי-המשפט. 18. במחלוקת בין רופאים-מומחים ההכרעה היא קשה. חובתנו להכריע חוות-דעתו של מי מהרופאים-המומחים עדיפה בעינינו וכדי להגיע להכרעה נכונה, הרי שהעימות הישיר עם המומחה, בנוכחות בתי-המשפט, מעניק את האפשרות להתרשם, להבין ולהחליט. דברים אלה שהם ברורים וידועים בוודאי שרופא-ראשי שהוא גם מנהל יחידה בבית-החולים, גם מרצה-לרפואה ופוסק בוועדות-רפואיות, חייב להיות מודע להם ואין הוא יכול לבקש להיחקר, בכתב. 19. סוף דבר: מחמת אי-התיצבותו של מומחה-המערער לחקירה-נגדית על האמור בחוות-הדעת הרפואיות שהוגשו מטעמו, הרי שלא נסתרה חוות-הדעת הרפואית של המומחה-הרפואי מטעם המשיב, שכאמור העיד ונחקר בפנינו, וטוב עשה המערער שביקש את מחיקת ערעורו. 20. מסתבר, שגם ב"כ המשיב התחשב במצוקותיו של המערער והסכים למחיקת הערעור תוך שהוא מוותר על כל הוצאותיו. 21. כמבוקש ע"י המערער, הערעור נמחק בזה והחלטותיו של ק"ת נשארות בעינן. 22. הפקדון בסך: 1,000 ₪, להבטחת תשלום הוצאות לעד - יוחזר למערער. מחיקת ערעוררפואהמומחה רפואימומחהערעור