הכלל לגבי אלמנה שמתחתנת מחדש, שאין בודקים את מצבו הכלכלי של בעלה החדש ומהו חלקו בנטל החזקת משק הבית המשותף. הדבר נלקח בחשבון רק במקרה בו הבעל אינו מסוגל לכלכל את עצמו. תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (קצבת תלויים לאלמנה שנישאה) תשל"ז-1976 קובעת: "אלמנה שחזרה ונישאה והכנסת בעלה אינה עולה על החלק השניים עשר של הסכום הנקוב בפריט 1 שבלוח ב' לחוק, לא תפקע זכותה לקצבת תלויים אם מתקיים עוד אחד מאלה: 1. בעלה אינו מסוגל לכלכל את עצמו; 2. ביום נישואיהם מלאו לבעל 60 שנה; תקנה דומה קיימת לגבי אלמנה הזכאית לקצבת שאירים שחזרה ונישאה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קצבת שאירים לאלמנה שנישאה) תשל"ז-1976. בתקנה 1 לתקנות הנ"ל מוגדרת הכנסה כדלקמן: "הכנסה כמשמעותה בתקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים) תשל"ז-1976." בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים) התשל"ז 1976 מוגדרת הכנסה בתקנה 1 כהכנסה ממקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט סכומים שמפורטים שם בתקנה 1 והכוללים בין היתר קיצבה מיוחדת המשתלמת לפי סעיף 112 לחוק, קצבת ילדים, סכום הפטור מתשלום דמי ביטוח, ועוד. תשלום מזונות לא הוחרג בתקנות אלו מתוך הגדרת המונח "הכנסה". הנה כי כן יוצא כי מי שמשלם מתוך הכנסתו דמי מזונות לילדיו מנישואים קודמים, אין הדבר מפחית את שיעור הכנסתו כמשמעות המונח "הכנסה".אלמנות / אלמנים