קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות בסכסוך בין חברות בניה: 1. זוהי בקשה (בה"פ 779/01) לאישור פסק בורר, שנתן הבורר עו"ד רמי קוק, ביום 11.9.2001, ובקשה נגדית (בה"פ 831/01), לביטולו. הדיון בשתי הבקשות אוחד. 2. הענין שנמסר לבוררות הוא - סכסוך ממושך בין שתי חברות מענף הבניה, חברת נפ-גל בנין ופיתוח בע"מ (להלן: נפ-גל) וחברת א.ד.פ.א. פיתוח ובינוי בע"מ (להלן: אדפ"א). שתי החברות חברו יחדיו ליזום פרויקט בניה למגורים באתר מרום הכינרת, הנמצא ליד צפת, ולביצוע הפרויקט. בבוררות נידונו תביעות הדדיות שיש לחברות, זו נגד זו. 3. תחילת ההתקשרות בין הצדדים היתה בהסכם מיום 14.1.98, ל"הזמנת ביצוע עבודות בניה" (להלן - הסכם הבניה). בהסכם הבניה התחייבה נפ-גל לבנות עבור אדפ"א בניני מגורים על שמונה מגרשים, לפי מפרט טכני שצורף כנספח להסכם, ובהתאם ללוח זמנים שנקבע בהסכם. בהסכם נקבעה התמורה שתקבל נפ-גל עבור העבודות. במהלך הבניה, נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות בענין השלמת הבניה ובענין תשלום התמורה לנפ-גל. להסדרת המחלוקות ולסיום הבניה, חתמו הצדדים, ביום 15.2.2000, על הסכם שני (להלן - הסכם התיקונים), בו נקבע גם הסדר לתשלום יתרת התמורה לנפ-גל. בהסכם הבניה מינתה אדפ"א מהנדס מפקח מטעמה, ליאוניד יוזיפוביץ שמו (להלן - המהנדס המפקח), שביצוע התשלומים לנפ-גל הותנה באישורו. חלקה השני של הבוררות ענינו - פרשה שקדמה לעריכת הסכם הבניה, ושהובילה להתקשרות הצדדים בו. המדובר בהתקשרות לרכישת מגרשים באתר שערכה נפ-גל עם בעלי שליטה באתר הבניה, והסכם עם אדפ"א לביצוע עבודות הפיתוח באתר. 4. מחלוקות אלה הגיעו לבית משפט זה בה"פ 526/01, שנידונה לפני כב' השופט חשין. ביום 20.3.2001 הסכימו הצדדים למינוי עו"ד רמי קוק בורר בין הצדדים. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכם (ראה פיסקות 51-52 לפסק הבוררות). 5. לפני הבורר הגישה נפ-גל תביעה, ואדפ"א - תביעה שכנגד. שני הצדדים הגישו כתבי טענות. 6. בפסק בוררות מפורט, בהיר ומנומק היטב, סקר הבורר את טענות שני הצדדים, זה נגד זה, את הסעדים שנתבקשו, ניסח את הפלוגתאות המתבקשות מהחומר שלפניו, ופסק בכל אחת מתביעות הצדדים. בענין תביעת נפ-גל בגין אי-תשלום שכר העבודה (עמודים 5-13), קבע הבורר, בין היתר, כי נפ-גל הפרה את החיובים שנטלה על עצמה בענין מועדי השלמת הבניה שנקבעו בהסכם התיקונים (עמ' 13). את תביעתה הנוספת של נפ-גל בגין עבודות הפיתוח, דחה הבורר (עמ' 17). הבורר דן גם בתביעה שכנגד, ודחה אותה (עמ' 17-19). בסופו של דבר, חייב הבורר את נפ-גל למסור לאדפ"א את החזקה בדירות ובמגרשים, ואת אדפ"א לשלם את הסכומים שפורטו בפסק. הבורר קבע שכל צד ישא בהוצאותיו. 7. כאמור, חברת נפ-גל מבקשת לאשר את פסק הבוררות וחברת אדפ"א מבקשת לבטלו. 8. את אדפ"א ייצג בהליך שלפני בית משפט זה מנהלה, מר פנחס אוחנה. הוא הגיש את ההתנגדות לאישור פסק הבורר, והוא טען לאדפ"א בעל-פה בהליך זה. 9. לפי סעיף 23(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ה-1968 (להלן - חוק הבוררות), "לא יזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק-הבוררות אלא בדרך בקשה לביטולו". על כן, יש לראות בבקשה האמורה מטעם אדפ"א בקשה לביטול פסק הבורר. 10. את בקשתה לביטול פסק הבוררות, ביססה אדפ"א על טענותיה בענין עלות תיקון הדירות. לטענת אדפ"א הבורר פסק לכך סכום קטן (7,700 ₪), בשעה שהעלות האמיתית, כך טוענת היא, מגיעה לכדי 451,690 ₪. זאת לפי חוות דעת מומחה המהנדס אלכס גנישב, שהוגשה לבורר. בכך, טוענת אדפ"א, פסק הבורר בניגוד לחוות דעת המומחה. על כן, יש לבטל את פסק הבורר. 11. בפתחו הדיון, ביקש עו"ד יעקב לדחות את בקשת ההתנגדות על הסף. זאת כיוון שהבקשה הוגשה באיחור. כאמור, פסק הבורר ניתן ביום 11.9.2001. מר אוחנה, מנהל אדפ"א, מאשר שהוא קיבל העתק פסק הבורר מידי עורך דינו דאז, עו"ד אסולין, ביום 13.9.2001. את הבקשה לביטול הגיש ביום 6.12.2001. לפי סעיף 27(א) לחוק הבוררות "לא יזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמשה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו", אך "בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". במקרה זה, הבקשה לביטול הוגשה באיחור לא קטן, לא הוגשה בקשה להאריך את המועד. עם זאת, בהתחשב בעובדה שאדפ"א יוצגה בהליך זה בידי מנהלה, שאינו עורך דין, התרתי לה לתת טעמים לאיחור זה. ההסברים שנתן מר אוחנה בענין מעבר מעורך דין זה לעורך דין, אינם משכנעים. על כן, לא מצאתי טעם, וגם לא טעם מיוחד, להאריך את מועד הגשת הערעור. על כן, מטעם זה בלבד, יש לדחות את הבקשה לביטול. 12. אוסיף, כי הבקשה לביטול נדחית גם לגופה. כידוע, בקשה לביטול פסק בוררות מתקבלת רק אם התקיימה בה אחת העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבורורת. אדפ"א לא ציינה בבקשתה על פי איזו עילה מאלה מבקשת היא לבטל את הפסק. כאמור, טענתה היא שהבורר לא קיבל את תביעתה באחד הסעדים, ופסק לה פיצויים בסכום קטן מדי, וכן שהבורר העדיף חוות דעת מומחה אחד על חוות דעת מומחה אחר. גם אם מבחינת "את פתח לו", על שמנהל אדפ"א שאינו עורך דין מייצג את אדפ"א בעצמו, בית המשפט סוקר את העילות המנויות בסעיף 24 האמור, לא היה מוצא כי טענה זו נכנסת לגדר אף אחת מהן. אין זו טענה של חוסר סמכות או חריגה מסמכות, כאמור בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, ואין קיימת בכגון זה עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק-דין, כאמור בסעיף 24(10) לחוק הבוררות. ענין זה נמסר להכרעת הבורר, והבורר פסק בו כפי שפסק. נראה כי בהגשת הבקשה לביטול, לא הבחינה אדפ"א בהבדלים בין ענין שבו דן בית המשפט כבית משפט לערעורים לבין בקשה לביטול פסק בורר. על כגון זה נאמר כי: "בית-משפט זה שנה וקבע, כי אין בית-המשפט יושב כערכאת ערעור על פסק-דינו של בורר, ורק מקום בו קיימת עילת ביטול על-פי החוק, רשאי בית המשפט לבטל את פסק הבוררות... הרושם המתקבל במקרה שלפנינו הינו, כי המבקש אינו מרוצה מהכרעת הבורר לגופה, ועל כך מבקש הוא לערער תחת שם של עילות ביטול שאינן קיימות במקרה דנן": ליאון נגד גולדשטיין וגורביץ, רשע"א 198/88, פ"ד מב(3) 284, 285. וביתר פירוט: "שלא כבית-משפט לערעורים, המעביר שבט ביקורתו על פסק-דין של ערכאה נמוכה יותר, מופעלות אמות מידה שונות על-ידי בית-משפט, הדן באישורו או בביטולו של פסק-דין בוררות; במקרה האחרון מוגבל כוחו של בית המשפט לרשימת העילות המפורטות בסעיף 24 הנ"ל, שהיא רשימה סגורה. עיקרון זה כשלעצמו נכון הוא, ואין לתקוף פסק בוררים בטענות האופייניות לערעור, שכן בדונו בבקשת ביטול או אישור אין בית המשפט יושב כבית-משפט לערעורים על פסקו של הבורר... ממילא אין ההליך מיועד לפתוח לפני בעלי-הדין פתח לרווחה לטעון טענותיהם כאילו פסק הבורר נתון היה לערעור רגיל": אליאב נגד "הסנה" חברת ישראלית לביטוח בע"מ, ע"א 594/80, 658, פ"ד לו(3) 553, 547. באין עילת ביטול על פי סעיף 24 לחוק הבוררות, אין בקשת ביטול. 13. את בקשת הביטול יש לדחות לגופה גם לאור תוכן קביעות הבורר. אמנם קבע הבורר בפסק הבוררות במפורש (עמ' 12), שנפ-גל לא השלימה את תיקוני הדירות האמורות, אף הוסיף (בפסקה 48) כי אין לייחס לה אחריות בגין המחדל. אכן, הבורר אישר את בקשת אדפ"א להגיש חוות דעת מומחה לבדיקת מצב הדירות. המומחה, המהנדס אלכס גנישב, קבע שעלות התיקונים בדירות היא 451,690 ₪ בתוספת 10% עבור פיתוח הנדסי ובתוספת מע"מ. חוות הדעת הוגשה לבורר, והוא דחה אותה. ולא זו בלבד, אלא העדיף הבורר בענין זה את הערכת המפקח, המהנדס יוזיפוביץ, שמינתה אדפ"א בעצמה לכך, באומרו כי "הערכה זו עדיפה בעיני על הערכת המומחה השניה שנמסרה, של המהנדס אלכס גנישב, שהתייחסה למועד בו לא היתה נפ-גל אחראית למצב הדירות" (פסקה 76(ב)). 14. סוף דבר, מכל אחד מהטעמים לעיל, הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית. פסק הבוררות מאושר בזאת. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות בקשה זו ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ נכון להיום.יישוב סכסוכיםבניהחברות בניהבוררותסכסוך