ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

בית המשפט פסק כי אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כריתת החוזה כבר אירע, והמבוטח כבר ידע עליו. ראה דברי כבוד הנשיא א' ברק בע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822, פסקאות 6-7) עקרון זה נקבע בסעיף 16(א) לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 הקובע: "חוזה ביטוח... למקרה ביטוח שאותה עת כבר קרה - בטל". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח לאחר קרות הנזק: רקע בתחילת שנות ה-90 ובעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות החליטה ממשלת ישראל על הטבות ומענקים לרוכשי דירות באזורי פיתוח ובכללם בנצרת עלית ("מבצע שרנסקי"). לשם כך יזמה המדינה פרוייקט בנייה גדול, בין היתר, בשכונת "הר יונה" שבנצרת עילית, אשר כלל בנייה של למעלה מ-800 יחידות דיור. הבניין שנבנה בגוש 17532-17530 ברחוב אגמון 6 בשכונת הר יונה המורכב מ-6 דירות הוא נשוא התביעה שבפנינו. המבנה הוא תלת-קומתי, בן שני אגפים המחוברים בחדר מדרגות והוא מבוסס על כלונסאות בטון. הבנייה הסתיימה בשנת 1992 והמבנה אוכלס בשנת 1994-1993 (להלן- "הבניין"). לאחר מספר שנים בהם התגוררו התובעים בדירות שרכשו, התגלו סדקים וליקויים בקירות בחדר המדרגות ובמקלטים. בשנת 2004 הוגשה התביעה דנן בגין ליקויי בניה אשר לטענת התובעים אחראים להם הנתבעים או מי מהם: משרד הבינוי והשיכון, א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (להלן: "א.דורי"), מר עדי לרר- יועץ קרקע והנדסת ביסוס, מר נתן שורק -קונסטרוקטור וחברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ. הנתבעים מצידם הגישו הודעות צד שלישי, חלקם אלה כנגד אלה, וחלקם כנגד נתבעות נוספות כגון עיריית נצרת עלית וחברות הביטוח: איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון") והמגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המגן"). 5. שמיעת התיק והתמשכותו מעל שש שנים נבעה במורכבות שבברור הסיבה לנזק ולשאלה האם ניתן לתקנו. ברור זה הצריך מינויים של שני מומחים מטעם בית המשפט אשר קבעו, כי תנאי חיוני לקביעה מהימנה של הסיבה לנזק הינו מעקב גיאודטי על פני שנתיים לפחות וכן ביצוע תכנית בדיקות הכוללת קידוחי ניסיון, בדיקות שדה ומעבדה. 6. לאחר שבוצעו מלוא הבדיקות והמעקב הגיאודטי כהמלצת המומחים הוגשה חוות דעתו המסכמת של המומחה מטעם בית המשפט מר דוד דוד אשר קבע, כי: "עיקר האחריות לנזק היא של הקבלן המבצע (קבלן ראשי, קבלן משנה) ושל הפיקוח באתר בחריגה החמורה של הביצוע מהעומק הנדרש בתכנון הכלונסאות" (פרק י', סעיף 3 לחוו"ד). 7. סיבה נוספת להתמשכות ברור התביעה נעוצה בניסיון לסיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. ניסיון אשר נשא, בסופו של יום פרי, שכן ביום 17.06.12 הוגשה הודעה בדבר הסדר פשרה ובקשה למתן תוקף של פסק דין בין הצדדים, למעט, הודעת צד ג' שנשלחה על ידי.א.דורי כנגד חברות הביטוח איילון והמגן. 8. ביום 24.06.12 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים כשהמחלוקת היחידה שנותרה כאמור הינה בין א.דורי לחברות הביטוח איילון והמגן בשאלת הכיסוי הביטוחי בלבד, שכן במסגרת הסכם הפשרה התחייבה א.דורי לשלם לתובעים סך של 498,000 ₪. 9. ביום 28.08.12 הודיעו א.דורי, המגן ואיילון, כי הגיעו להסכמה דיונית, לפיה, ההכרעה בשאלת הכיסוי הביטוחי תינתן לאחר הגשת סיכומים על בסיס הראיות המצויות בתיק לרבות חוות דעתו של אינג' דוד דוד . פסק דין זה נוגע, אם כן, אך ורק לשאלת קיום או אי קיום הכיסוי הביטוחי. טענות הצדדים א.דורי חב' לעבודות הנדסיות בע"מ 10. לטענת א.דורי, על אף שרכשה כיסוי ביטוחי ושילמה עבורו ממיטב כספה, המבטחות מתחכמות, כל אחת בשיטותיה, בניסיון לחמוק מתשלום תשלומי הביטוח. 11. לטענתה, המוצר המכוסה בפוליסה הנו הבניין והדירות, שנמכרו בסופו של יום לתובעים. אלא שהמוצר, על פי הגדרתו בפוליסה עצמה, אינו רק המוצר הסופי והשלם, אלא גם רכיב מרכיביו כמפורט בסעיף ההגדרות. לדידה, לפי נוסח הסעיף המוגדר בפוליסה עצמה, כל חבות בגין רכיב וכל חבות בגין פריט המופיע במפרט הטכני או בפרסום של הקבלן מכוסה בביטוח אחריות המוצר, לו נגרם לו נזק, וכולם יחדיו מהווים את המוצר השלם והמוגמר. לפיכך, משאין חולקין, כי הדירה הינה מוצר הרי שאין ספק, כי כלונס הנו רכיב מרכיביו של המוצר. 12. א.דורי מוסיפה, כי בניגוד לפוליסת אחריות המוצר הסטנדרטית בה בהתאם לסייג שבסעיף 5.ד : "למניעת ספק מובהר בזה כי נזק למוצר עצמו לא ייחשב כנזק לרכוש צד שלישי" רכשה היא מהמבטחות הרחבות מיוחדות לכיסוי הביטוחי הסטנדרטי אשר לפיהן, הנזק שנגרם על ידי הכלונסאות הפגומים מכוסה בפוליסות אותן רכשה. 13. א.דורי מוסיפה, כי ציפתה שההרחבה שדרשה וקיבלה לאחר מו"מ מכסה אותה מפני נזק זה, אחרת לשם מה היא זקוקה לה. לטענתה, בכל מקרה של ספק יש לפרש ספק זה כנגד המבטח, בין היתר בהיותו מנסח הפוליסה ובהיותה חוזה אחיד. 14. לטענת א.דורי טענת המבטחות, כי לא הוגשה תביעה במשך תקופת הביטוח, נגועה בחוסר תום לב. לטענתה, קיימים שני תנאים חלופיים הנכנסים בגדרה של "תביעה שהוגשה" הראשון, הודעה של המבוטח למבטחת על נסיבות כלשהן העלולות לגרום נזק. השני, קבלת דרישה או תביעה או הודעה בכתב אצל המבוטח. בהתאם לשתי החלופות הרי שלא.דורי עומד ביטוח בר תוקף, אם לא ממבטחת אחת אז מן המבטחת השנייה ובשום מקרה אינה יכולה להימצא במצב בו למרות שכל העת הייתה מבוטחת, אין לה ביטוח בר תוקף. 15. לפי התנאי הראשון הרי שמועד הגשת התביעה לכל המאוחר הנו יום 13.12.2001 שהרי, במועד זה שלחה א.דורי אל שתי המבטחות גם יחד מכתב בו הודיעה להן, כי חלו נסיבות העלולות להתפתח לתביעה כנגדה. קרי, ההודעה ניתנה בתוך תקופת הביטוח של הפוליסה שנערכה על ידי איילון, שכן תקופת הביטוח הינה: 01.04.01 -30.04.02 כאשר תאריך רטרואקטיבי לקיום הפוליסה הינו יום 01.07.89. א.דורי מסכימה עם איילון, כי העיקרון הבסיסי בדיני ביטוח הנו כנגד הלא נודע ולא כנגד הצפוי אלא שלטענת א.דורי חובת ההוכחה, כי המודיעה ידעה על קיומה של תביעה צפויה בטרם עריכת הביטוח אצל המבטחת רובצת על המבטחת ולא על המבוטחת. לגרסתה, לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת, כי אין מדובר בנזקים מינוריים שאינם קוסמטיים או אסטטיים וכן לא יכלה לצפות כי נזקים כאלה, היכולים להתגלות בכל דירה ובכל מבנה, עלולים להתפתח לאירוע כה חריג ויוצא דופן כבענייננו. ואולם, ברגע שנודע לה כי יתכן והנסיבות יובילו להגשת תביעה כנגדה יידעה בכך את חברת הביטוח. 16. לטענת א.דורי אם יקבע, כי קודם ליום 01.04.01 התקבלה אצלה הודעה או דרישה בכתב מאת צד שלישי כלשהו המטילה עליה אחריות הרי שגם אז היא מכוסה בהפוליסה שהוצאה על ידי חברת המגן שהינה מיום 01.04.2000 ועד ליום 31.03.2001,וזאת לפי התנאי השני של "תביעה שהוגשה" כהגדרתה בסעיף ההגדרות של הפוליסה. על פי תנאי זה, הפוליסה בתוקף שעה שלמבוטח עצמו היינו, לא.דורי נודע בכתב במהלך תקופת הביטוח על קיומה של עילת תביעה. בפוליסה שנערכה לא קיים כל תנאי או, כלל הקובע כי קיים צורך מצד המבוטח להודיע על התביעה למבטח בתוך תקופת הביטוח וכי תנאי זה מהווה סייג מקדמי לקיומו של כיסוי ביטוחי. א.דורי מדגישה לעניין זה, כי חובתה להודיע בהקדם לחברת המגן על הודעה שקיבלה בדבר קרות אירוע העלול להוות תביעה נגדה אין לה דבר וחצי דבר עם תחולת הביטוח בתוך תקופת הביטוח המקים כיסוי ביטוחי. 17. עוד דוחה א. דורי את טענת המבטחות ולפיה, הרחבה מספר 8 מקנה פיצוי למוצר עצמו עד לתקרה של 50,000$ בלבד. לטענתה, אין בהרחבה זו, בכדי לגרוע מהתחייבות המבטח לשפות את המבוטח בגין קרות מקרה הביטוח, עד לסך של 5 מיליוני דולר, בגין מקרה או תקופה. "המגן" חברה לביטוח בע"מ 18. לטענת המגן, היא ביטחה את א.דורי תקופה מוגבלת, מיום 01.02.99 -31.03.00 ובהמשך מיום 01.04.00 ועד יום 31.03.01 בלבד. בהתחשב בכך, שפוליסת אחריות המוצר, על פי הגדרתה והמפורט בתנאיה, הינה פוליסה על בסיס מועד הגשת התביעה הרי, שהפוליסה פקעה עובר להגשת התביעה. משלא הוגשה תביעה ואף לא נמסרה הודעה ו/או הודעת זהירות בתוך תקופת הביטוח התביעה אינה מכוסה ועל א.דורי לפנות למבטחת הבאה הרלוונטית. 19. המגן מוסיפה וטוענת, כי פירושה של א.דורי להגדרת המונח "תביעה" כמתייחסת לשני תנאים חלופיים הינה שגויה ובניגוד להוראת הפוליסה, שכן ההגדרה למושג "תביעה" מתייחסת לדרישה אחת ויחידה, כי התביעה או הודעת הזהירות יוגשו "במשך תקופת הביטוח". 20. המגן מוסיפה וטוענת, כי א.דורי ידעה ,לפי טענתה היא, עוד בשנת 2000 על טענות התובעים והיה עליה לדווח למבטחת גם אם היקף הנזק לא היה ידוע אז ואין צורך, כי היקף הנזק יהיה ידוע אלא רק עצם קיומו של נזק ותביעה אפשרית, בין אם הנזק הנו אסתטי ומצומצם ובין אם הנזק הנו יסודי ורחב. 21. עוד טוענת המגן, כי בנוסף לכך שהפוליסה אינה חלה, הרי הפוליסה הנה פוליסת אחריות המוצר והיא מכסה נזקי צד ג' כתוצאה מהמוצר ולא נזקים במוצר עצמו. אין הפוליסה מכסה נזקים של הדירות עצמן ו/או נזקים שנגרמו כתוצאה מהתרשלות מקצועית של א.דורי כפי שנטען כלפיה. לטענת המגן הפיצויים ששילמה א.דורי על פי הסכם הפשרה הם בעבור הנזק למוצר עצמו ולא עבור נזק שנגרם עקב המוצר ולכן אין פיצוי על פי הגדרת הפוליסה. 22. טענה נוספת אותה מעלה המגן הינה, כי הנזק הנדון נגרם למבנים כתוצאה מרשלנות מקצועית של א.דורי המכוסה במסגרת פוליסת אחריות מקצועית נפרדת שאינה קשורה לצד ג' כך שאין מקום לדון בחלות פוליסת חבות המוצר. "איילון" חברה לביטוח בע"מ 23. לטענת איילון יש לדחות את התביעה בשל חריג הידיעה המוקדמת, שכן כיסוי ביטוחי נועד לתת מענה לבלתי צפוי ולבלתי ידוע. עקרון בסיסי זה הציב את חובת הגילוי כחובה ראשונית ועקרונית המוטלת על המבוטח. איילון טוענת, כי מהראיות בתיק עולה תמונה ברורה וחד משמעית לפיה, לא.דורי היה ידוע מטענות הדיירים ומהליקויים נשוא הליך זה כבר בסוף שנת 2000, חצי שנה לפני תחילת הביטוח באיילון. לדידה, מבחן הידיעה המוקדמת אינו בשאלה אם המבוטח לוקח על עצמו אחריות אלא באם אחרים מטילים עליו אחריות. לטענת איילון החרגת הידיעה המוקדמת מצאה ביטוייה בסעיף 7(ג)(2) לחוק חוזה הביטוח ובמקרה זה הדבר אף מצא את ביטויו במפורש בפוליסה בסעיף 10 לפרק הסייגים בפוליסה. 24. עוד לטענת איילון, הכיסוי הביטוחי המוענק לפי הפוליסה הוא לנזקים שנגרמים לגוף או לרכוש אחר ולא למוצר עצמו. בענייננו, המוצר שנתבקשה א.דורי לספק, היה בניינים ובכללם הבניין הנדון. א. דורי לא נתבקשה לספק כלונסאות, לא נתבקשה לספק יסודות וגם לא שלד מבנה. על כן, הליקוי שנתגלה במבנה אינו מכוסה ביטוחית שכן אין המדובר בנזק שגרם הבניין לאובייקט אחר אלא בנזק למבנה עצמו ונזק כזה מוחרג מפורשות בפוליסה. 25. איילון מוסיפה וטוענת, כי הניסיון של א.דורי לראות בכלונסאות רכיב נפרד מהמבנה הינו מלאכותי באשר הכלונסאות ויתר חלקי המבנה אף שהם נבנים בשלבים, בנויים מקשה אחת ומהווים רכיב אחד. לא ניתן להפריד ביניהם אף לא פיזית. לדידה, אומנם לחלקים שונים של המבנה יש שמות שונים אבל אין זה הופך אותם לרכיבים שונים והראייה היא שלא ניתן לשלוף את הכלונסאות הפגומים ולהתקין כלונסאות חדשים. הכלונסאות הינם חלק בלתי ניתן לפירוק מהמבנה זאת בשונה מחלקים אחרים כגון: מעלית, דודי שמש, משאבות מים וכיוצ"ב. 26. לחלופין טוענת איילון, כי גם אם נקבל את פרשנותה של א.דורי לפוליסה הרי שאין חולק שהתיקון של הליקוי בכלונסאות לא כלול בכיסוי הביטוחי נוכח ההחרגה שבסעיף 5.ב לפרק הסייגים בפוליסה הקובע, כי התיקון או ההחלפה של המוצר לא כלולה בכיסוי הביטוחי. דיון 27. שתי פוליסות הביטוח בענייננו הן זו של המגן והן זו של איילון הינן "פוליסה לביטוח אחריות המוצר" שהיא פוליסה מסוג CLAIMS MADE . הפוליסות זהות ברוב פרטיהן למעט כמובן תקופת הביטוח,.תקופת הביטוח במגן הינה החל מיום 01.04.00 ועד ליום 31.03.01 ותקופת הביטוח באיילון הינה החל מיום 01.04.01 ועד ליום 30.04.02. להלן אבחן האם הפוליסות מכסות את הנזק נשוא התביעה. באם יהא שוני בנוסח בין הפוליסות הרי, שזה יצוין על ידי במפורש. 28. פרק א' בעמוד 1 לפוליסה מגדיר את הנזקים המכוסים בפוליסה: "על-כן הוסכם והותנה בזאת כי המבטח מתחייב לשפות את המבוטח בעד הסכומים אשר המבוטח יהיה חייב לשלם לצד שלישי בתור פיצויים על פי כל דין החל בתחום הגבולות הטריטוריאליים, כתוצאה מתביעה שהוגשה במשך תקופת הביטוח בגין נזק שנגרם עקב מוצר שבגינו אחראי המבוטח, בתנאי שהמוצר לא היה בחזקתו הישירה של המבוטח בעת שאירע הנזק כאמור, ובתנאי שהנזק ארע בתחום הגבולות הטריטוריאליים ולאחר התאריך הנקוב ברשימה כתאריך רטרואקטיבי". בסעיף ההגדרות, המוצר פירושו: "כל מוצר מוחשי לרבות רכיב שלו ו/או חפץ הנכלל בענף פעילותו של המבוטח ברשימה לרבות כל פרסום, הוראות שימוש, אריזה או מיכל וכן מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל מוצר מוחשי שצוין במפורש ברשימה". תחת הכותרת "סייגים" מוגדרים הנזקים או הסיכונים אותם הביטוח אינו מכסה. לענייננו רלוונטיים סעיף 5 המורכב מארבעה תתי סעיפים וסעיף 10 הקובעים בהאי לישנא: "5.א. אי התאמת המוצרים לייעודם התפעולי. אין האמור בסעיף זה בא להוציא מכלל כיסוי אחריות הנובעת מנזק שנגרם עקב פגמים במוצרים אלה. ב. החלפה או תיקון של מוצרים ו/או עלותם. ג. עלות מיון ו/או החזרת מוצרים. ד. למניעת ספק מובהר בזה כי נזק למוצר עצמו לא ייחשב כנזק לרכוש צד שלישי. 10. אירוע כלשהו, שהמבוטח ידע או היה חייב לדעת לפני מועד תחילת ביטוח זה, כי אותו אירוע עלול לשמש עילה לתביעה נגדו, על-פי פוליסה זו, ולא מסר על כך בכתב למבטח. באם המבטח הנו תאגיד, תחשב לעניין פוליסה זו ידיעה של המבוטח על אירוע כנ"ל, מרגע שנודע לאחד ממנהלי המבוטח או לאחראי על נושא ביטוח אצל המבוטח". תחת הכותרת "הרחבות לכיסוי" בסעיף 3 נכתב: "רכיב פגום מובהר בזאת במפורש כי "נזק למוצר עצמו" במשמעותו בסעיף 5ד. לסייגים, הינו נזק לרכיב הפגום עצמו וסעיף 5 ד לסייגים יחול רק לגבי הרכיב הפגום ולא יחול לגבי נזק שנגרם לרכיבים אחרים של המוצר אשר נפגעו על ידי מקרה ביטוח אשר נבע מהרכיב הפגום או נגרם על ידו". 29. האם הוכיחה א.דורי את קיומו של מקרה ביטוח בבחינת "תביעה שהוגשה במשך תקופת הביטוח בגין נזק שנגרם עקב מוצר שבגינו אחראי המבוטח". מהאמור לעיל עולה, שהחלת הפוליסה על אירוע תלויה בקיומם של היסודות הבאים: "תביעה שהוגשה במשך תקופת הביטוח" ו"נזק שנגרם עקב מוצר". להלן אדרש ליסודותיה של ההגדרה הנ"ל כאשר בטרם אדרש ל"תביעה שהוגשה במשך תקופת הביטוח" ולתחולתן של מי מהפוליסות שכן ברי, שאין הן יכולות לחול במקביל, נתחיל את הילוכנו בבחינת הרכיב "מוצר" ובשאלה מהו "נזק למוצר". 30. כאמור בטענות הצדדים, כל אחד מהם ביקש לפרש את הוראותיה של הפוליסה כך שתפעל לטובתו ואולם הן א.דורי והן שתי חברות הביטוח מסכימות, כי המוצר הנו הבניין והדירות שנמכרו על ידי משרד הבינוי והשיכון באמצעות שו"פ לתובעים (ראה סעיף 7 לסיכומי א. דורי; סע' 41-40 לסיכומי איילון). עם זאת אציין כבר עתה כי בתצהיר שהוגש מטעמה של א.דורי נאמר בסעיף 73 שם, ש"התוצר הסופי ... הוא אינספור מוצרים ...". 31. א. דורי מודעת לסייג הסטנדרטי המופיע בסעיף 5.ד לפיו, נזק למוצר עצמו לא ייחשב כנזק לרכוש צד שלישי אלא שלטענתה, המושג "מוצר" כולל בהתאם להגדרתו בפוליסה "כל מוצר מוחשי לרבות רכיב שלו". היות ולשיטתה, כלונס הנו רכיב מרכיביו של המוצר הרי שנוכח ההרחבה לסייג, הוא סעיף 3 לפרק "הרחבות לכיסוי" מתבטל הסייג כך, שהנזק שנגרם על ידי הכלונסאות הפגומים מכוסה בהתאם להוראת הפוליסה (ראה סע' 14 לסיכומי א. דורי). 32. עם כל הכבוד, לטיעונה זה של א.דורי הרי שאין בידי לקבלו. ביחס לפרשנות פוליסת ביטוח נקבע: "פרשנותה של פוליסת הביטוח נעשית, כעיקרון, על-פי הכללים הרגילים החלים ביחס לפרשנות חוזים, קרי באמצעות עמידה על אומד-דעתם של הצדדים (ראו: סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וכן ע"א 172/98 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ (להלן - פרשת סלע [2]), בעמ' 326). עם זאת חוזה הביטוח כולל מאפיינים ייחודיים, המבדילים אותו מחוזים אחרים. מבין המאפיינים הללו ניתן להזכיר, בלי למצות, את היותו של מושא הביטוח - "הממכר הביטוחי" - מוצר שאינו מוחשי, את פערי הכוחות המקצועיים והכלכליים בין המבטח למבוטח, את היכולת המוגבלת של המבוטח לעמוד על מכלול הוראותיו ומשמעויותיו של חוזה הביטוח ולהשפיע על עיצובו של חוזה זה - שהוא על-פי-רוב חוזה אחיד - ואת האינטרס הציבורי בעידוד רכישת ביטוחים (ראו ד' שוורץ, ר' שלינגר "פרשנות חוזה הביטוח: פרשנות נגד המנסח ומבחן הציפיות הסבירות של המבוטח" [36]). בשל המאפיינים האלה הותוו בפסיקה בארץ ובשיטות משפט אחרות כללים מסוימים לפרשנות פוליסת ביטוח, ובהם הכלל שלפיו מקום שבו נוסח הפוליסה אינו בהיר וברור די צורכו, יש לפרשה כנגד מנסחה (בדרך-כלל המבטח), או הכלל שלפיו בפירוש הפוליסה יש לשאוף לכיבוד ציפיותיו הסבירות של המבוטח. כלל אחר המושמע לעתים ביחס לפרשנות פוליסת ביטוח, הוא כי "במקרה של ספק יש להעדיף את הפירוש התומך בזכאותו של המבוטח" (על כללי פרשנות אלה ואחרים ראו למשל: רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ [3], בעמ' 299; Lavarack v. Woods of Colchester Ltd. (1967) [22]; R.E. Keeton “Insurance Law Rights at Variance with Policy Provisions” [39], at p. 967; United Nat. Ins. Co. v. Waterfront Realty Corp. (1991) [18], at p. 257). כללים אלה נועדו, בעיקר, "...לקרב את הממכר הביטוחי המופשט למוצר מוחשי עד כמה שניתן, וכן לגשר על הפערים המובנים שבין המבטח למבוטח הצרכני, אם לא מראש, בשעת כריתת החוזה, הרי לפחות בדיעבד, לעת ההכרעה בסכסוך" (שוורץ ושלינגר, במאמרם הנ"ל [36], בעמ' 350). (עא 5775/02 נווה גן (א.כ.) בניה פיתוח והשקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 307, 316). עוד ראה בע"א 1228/08 מולרם מערכות שינוי והרמה ואח' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ ואח' (להלן "עניין מולרם"). ובדברי כבוד השופט הנדל שם וכדלהלן: ".....קו פרשני זה אינו מקובל עלי ביחס להטלת חיוב תשלום בגין הנזק התוצאתי. הטעם לדבר הוא אופיו המיוחד של נזק מעין זה. בל נשכח, כי מצויים אנו בשדה הפיצוי מכח הסכם ביטוחי. לאמור - חיוב על פי דיני החוזים ולא על פי דיני הנזיקין. עסקינן כאמור בנזק עקיף, משני לנזק שנגרם למכונה. ההלכה קבעה כלל, לפיו נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח, טרם תיווצר חובת שיפוי גם בגין נזק תוצאתי. דרישה זו אינה שרירותית אלא משקפת את הייחוד שבנזק מסוג זה. גישה זו נשענת על הגיון כלכלי, שכן היקף הנזק העקיף או התוצאתי אינו ברור מראש ועשוי להתבטא בשיעור גבוה. ברי שגודל מרכיב הסיכון משפיע על שיעור תשלום הפרמיה. לכן, יש לציין מפורשות בחוזה הדורש מסויימות וגמירת דעת, אם מכסה הוא נזק תוצאתי....". 33. בענייננו ולאחר בחינת תחולתם של כללי הפרשנות הנ"ל על הפוליסות שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה לפיה, התוצאה המתחייבת מן הפוליסות היא, כי הנזקים שנגרמו לתובעים אינם באים תחת הכיסוי הביטוחי. 34. ראשית דומני, כי הפירוש אותה נתנה דורי ולפיו הפוליסה שבפנינו מכסה כל רכיב ורכיב בדירה כאשר הוא גורם לנזק, נראית לי מלאכותית ומאולצת ואין היא עולה בקנה אחד עם השכל הישר. טול דוגמא בה המֶלֶט היה פגום ומשכך נגרם נזק לדירה, כלום ניתן לומר שהמֶלֶט הוא רכיב שגרם לנזק למוצר? והרי לא ניתן להפריד את המֶלֶט מהדירה! דומני כי הפירוש הסביר הינו שהפוליסה מכסה רכיב, הניתן להפרדה, הגורם נזק לרכיבים אחרים. נראה גם כי זוהי המשמעות של סעיף ההרחבה שכן מפורש נאמר בו; "... נזק שנגרם לרכיבים אחרים של המוצר" ללמדך כי נזק שגרם הרכיב למוצר עצמו-אינו מכוסה. בעניינו המוצר הוא "הדירה" ומשכך חזרנו לסייג ולפיו נזק למוצר אינו מכוסה. שנית ועיקר, לטעמי כלל לא חל בנדון שבפנינו מקרה הביטוח שכן לא בפגם במוצר עסקינן אלא בכשל מקצועי . בהתאם לאמור בסעיף 3 ל"הרחבות הכיסוי" הסייג שבסעיף 5.ד "לא יחול לגבי נזק שנגרם לרכיבים אחרים של המוצר אשר נפגעו על ידי מקרה ביטוח אשר נבע מהרכיב הפגום או נגרם על ידו" (הדגשה שלי - א' ק') ללמדך, שגם אם אלך לשיטתה של א. דורי, כי כלונס הינו רכיב של המוצר עדיין מקרה הביטוח צריך להיגרם בשל היות הרכיב, של המוצר, פגום. 35. בנדון שבפניי, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מר דוד דוד, הסיבה לנזק נעוצה בכך שהקבלן לא ביצע העמקה של הכלונסאות כנדרש. אין כל פגם בכלונסאות עצמן אלא בחריגה החמורה של הביצוע מהעומק הנדרש בתכנון הכלונסאות. מחדל זה שגרם להתפתחות הסדקים בבניין ובדירות התובעים אינו כשל בכלונס. הנזק נגרם למבנים כתוצאה מרשלנות מקצועית וכלשון חוות הדעת בסעיף ט' תחת הכותרת "האחריות לנזק": "יש לומר כי משנמצא באתר חוואר תופח, הרי לפי הדוח (בהיעדר גיר קשה), היה העומק הנדרש לכלונסאות 9 מ' לפחות, דהיינו: מעבר לשיטה החלופית. מכאן, שהכשל היה ביצועי ולא תכנוני" (הדגשה שלי - א' ק'). ודוק! נזק כזה אמור להיות מכוסה במסגרת פוליסת אחריות מקצועית ולא בפוליסת חבות המוצר. כאמור בעניין מולרם מרכיב הסיכון משפיע על שיעור תשלום הפנסיה ולא ראי סיכון עקב כשל באחריות מקצועית כראי סיכון בשל פגם במוצר! 36. דורי ביקשה אף היא בסיכומיה להסתמך על עניין מולרם לעיל ולשיטתה, כך בסעיפים 18 ו- 19 לסיכומיה "דומה כאילו פסיקה זו נכתבה לענייננו..." וכל כך למה? על שום ששם לעניין אחר, קבע כבוד השופט הנדל שהפוליסה מכסה גם נזק שנגרם למוצר שם (מכונה) עקב ליקוי תכנוני. אלא שהמודיעה התעלמה מכך ששם בפרק ההרחבות נאמר מפורשות: "מוצהר ומוסכם בזה כי הביטוח לפי פרק זה מורחב לכסות חבותו החוקית של המבוטח בגין נזק עקב ליקוי בתכנון המוצרים ע"י המבוטח". בנידון שבפנינו לא כללו הפוליסות הרחבה מעין זו ולפיכך ברור שלא הייתה כוונה למי מהצדדים לכלול כיסוי לנזק שנגרם עקב כשל או ליקוי תכנוני! 37. לסיכומה של נקודה זו - איני מוצא אחיזה לטענת א. דורי בדבר ספק בפרשנות הפוליסה שבעקבותיו יש להפעיל את כלל הפרשנות לטובת המבוטח, שכן בין אם הכלונס הינו רכיב של המוצר כטענת א.דורי ובין אם לאו כטענת חברות הביטוח, אין מדובר בחבות המכוסה בפוליסות נשוא התביעה. 38. נוכח המסקנה אליה הגעתי שוב אין נפקות למחלוקת האחרת שנתגלעה בין חברות הביטוח למודיעה. אף על פי כן ולשם הזהירות אדון גם במחלוקת זו. מחלוקת זו כפולה היא. האם ה"תביעה" כהגדרתה בפוליסה הוגשה בתוך תקופת הביטוח (רלוונטי למגן) והאם הפרה דורי את חובת הגילוי (רלוונטי בעיקר לאיילון אם כי גם המגן טענה זאת). 39. לכל הדעות, הפוליסות נשוא התביעה דנא מספקות כיסוי למפרע, כאשר בשתי הפוליסות שערכו הצדדים הוסכם על כיסוי רטרואקטיבי החל משנת 1989. ברם, הכיסוי חל רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם. אי-הידיעה של הצדדים היא המקיימת את דרישת אי-הוודאות ביחס להתממשות הסיכון. היסוד הרטרואקטיבי נוגע אפוא למועד היווצרותה של העילה, אך לא למועד התממשותו הוודאית והגלויה של הסיכון. אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כריתת החוזה כבר אירע, והמבוטח כבר ידע עליו. ראה דברי כבוד הנשיא א' ברק בע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822, פסקאות 6-7) עקרון זה נקבע בסעיף 16(א) לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 הקובע: "חוזה ביטוח... למקרה ביטוח שאותה עת כבר קרה - בטל". 40. המחלוקת עם המגן - מחלוקת זו הינה פרשנית גרידא ועניינה בפירוש המינוח "תביעה שהוגשה" בסעיף הראשון לפוליסה המגדיר את חבות המבטח "... לשפות את המבוטח בגין תביעה שהוגשה במשך תקופת הביטוח". כזכור, תקופת הביטוח אצל המגן הסתיימה ב- 31.04.2001. התביעה לטענת המגן הוגשה הרבה לאחר מכן ומשכך אין חלות לפוליסה של המגן. דורי לעומת זאת מסתמכת על הגדרת המונח "תביעה שהוגשה" בסעיף ההגדרות וכדלהלן - "תביעה שהוגשה פירושה קבלה על ידי המבוטח של תביעה ו/או דרישה ו/או הודעה אחרת בכתב מצד שלישי כלשהו בגין נזק המיוחס למבוטח ו/או הודעה של המבוטח למבטח על נסיבות כלשהן העלולות לגרום נזק". משכך, לשיטתה שתי חלופות בפנינו האחת, הודעת הניזוק למבוטח (דורי) והשנייה-הודעת המבוטח (דורי) למבטח (המגן). כאן המקום להדגיש, כי דורי בסיכומיה ציטטה את הסעיף הנ"ל שלא כהלכה בכך שהשמיטה את התיבה של "ו/" לפניי המילה "או". ומשכך, כך לטענתה שתי חלופות בפנינו שכן מילת ברירה מפרידה ביניהן. 41. באופן עקרוני צודקת דורי בפרשנותה לפוליסה שכן המגן (נסח הפוליסה!) מתעלמת לחלוטין מסעיף ההגדרות. לשיטתה, לא היה צורך כלל בהגדרת המונח "תביעה שהוגשה" או למצער, לא היה צורך בחלק הראשון של סעיף זה המתייחס להודעה של הצד השלישי למבוטח. עקרונית אמרתי אך לא מעשית. כאמור דורי בסיכומיה השמיטה את הדיבר "ו/" ללמדך, כי לפרשנותה שלה דיבר זה יש בו כדי לתמוך בפרשנות הקובעת שלא מדובר בתנאים חלופיים אלא בתנאים מצטברים דווקא לאמור, הן הודעת הצד השלישי והן הודעת המבוטח למבטח צריכות להיות בתוך תקופת הביטוח. אוסיף ואומר, כי אני סבור שגם מקום בו השתמשו הצדדים בדיבר "ו/או" הרי שעדיין ניתן לפרש זאת או לחלופין או במצטבר. ראה לעניין זה ע"א 192/61 "בחן" חברה לביטוח בע"מ נ' סיגטי, פ"ד טו 1900, 1902; 7; בג"ץ 8233/99 בן צוק נ' שר התחבורה, פ"ד נה(2) 311). (לעצם השימוש בצירוף "ו/או" ראה מאמרו של השופט ח.כהן "סכלות ו/או איוולת" מבחר כתבים (תשנ"ב) עמוד 38). מאחר שכך יש לפרש זאת בפירוש המיטיב עם המבוטח -קרי בשתי חלופות מדובר ומאחר שהצד השלישי (התובעים בתיק דנא) הודיעו לדורי על הנזקים בתוך תקופת הביטוח הרי שלכאורה חל הכיסוי הביטוחי. ושוב, לכאורה אמרתי שכן דורי עצמה, ככל הנראה, לא כך סברה שהרי וכאמור היא ציטטה את הסעיף הנ"ל רק כחלופי ללא ה"ו/". 42. זאת ועוד על מנת שתבוא א.דורי בשעריה של החלופה המסתפקת בהודעת הצד השלישי למבוטח היה עליה לציין בתצהיר מטעמה מהו מועד זה. לעניין זה תחולתה של הפוליסה (ולא הסייג שבה) הנטל הוא על דורי. לא ראיתי בסיכומיה הארוכים של דורי התייחסות קונקרטית לעניין המועד ושמא מועד זה היה עוד לפני שנת 1999 ? שהרי הנזקים החלו עוד בשנת 1996 ? (ראה עדות הגברת סוניה זילברמן בעמוד 49 שורה 9). עיינתי עיין היטב בתצהירו של מר גיא פלד (נ/4) המצהיר מטעם א.דורי, האחראי על ביצוע, תפעול וניהול אתרי הבניה של החברה, ולא מצאתי תאריך כלשהו אותו נוקבת א.דורי כתאריך קובע מבחינתה שחל בתוך תקופת הביטוח הרלוונטית בחברת המגן. התאריך היחיד אליו מפנה מר גיא פלד, הינו 31.12.2001 (סעיף 58 שם ונספח י"ב לתצהיר). אין חולק שתאריך זה הוא אחרי תום תקופת הביטוח אצל המגן. מר פלד הנ"ל כמו גם א.דורי. לא הצביעו על תאריך קונקרטי כלשהו בו התקבלה אצלם דרישה או הודעה כלשהי מהצד השלישי, הודעה אשר לפי טענת א.דורי באה בגידרה של החלופה הראשונה בפוליסה לעניין "תביעה שהוגשה". משנשאל מר גיא פלד בחקירתו על המועד בו התברר לא.דורי שאין המדובר בעניין קוסמטי אלא בעניין של קונסטרוקציה השיב: "ת. אני לא יכול לציין תאריך מדויק, כי אני לא זוכר. אבל ברגע שהתופעה התגברה , אז הבנו שיש בעיה מסוג אחר ואז ערבנו גם את היועצים" (עמ' 26 לפרוט', שורות 25-24) ובהמשך : "ש. גם במכתבו של לרר למשרד השיכון מ- 94 נספח ח' לתצהירו, שם הם חזרו והתריעו על בעיות הגלישה וביקשו להזמין חוות דעת של הידרולוג. עשיתם משהו בעניין הזה. ת. בשנת 94 המבנים לא היו ברשות א. דורי, זה היה אחרי שהפרויקט נגמר. ש. לפני רגע אמרת שביקרת במבנים כשגילת שהבעיה מהותית, מתי זה היה. ת. לא זוכר תאריכים" (עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 3 - 7) (ההדגשות בקו שלי - א.ק). הנה כי כן כבר בשנת 1994 נתגלתה בעיה במבנים והמצהיר מטעם דורי לא ידע להצביע על תאריכים קונקרטיים וכאמור לעניין זה הנטל הוא על א.דורי. 43. אוסיף ואומר, כי דורי מבקשת לאחוז בחבל משתי קצותיו. מחד גיסא, לטעון כי דרישת הצד השלישי עונה להגדרה של "תביעה שהוגשה" ומאידך גיסא, לטעון כי עד 13.12.2001 לא ידעה שהיא צפויה לחוב באחריות כלשהי כלפי הצד השלישי. מאליו מובן, כי שתי טענות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, שכן, הן סותרות זו את זו וזאת בניגוד לאמור בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. 44. המחלוקת עם איילון - נשוב עתה לטענה האחרת בדבר הידיעה המוקדמת. לטענת איילון (ובמידה מסוימת גם המגן) א. דורי אינה זכאית לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה מקום שידעה על האירועים עובר לרכישת הפוליסה. לטענתן, במועד ההתקשרות, , ידעה א.דורי על הליקויים שהתגלו בבניין ועל תלונות הדיירים שהופנו כנגדה וכי הליקויים שהתגלו עלולים לשמש עילה לתביעה נגדה . 45. האם הפרה א. דורי את חובת הגילוי כלפי איילון. אין חולק, כי המועד הראשון בו נודע למבטחות מפי א.דורי, כי היא עומדת בסכנת תביעה מאת צד שלישי הנו יום 13.12.01 שכן במועד זה שלחה היא מכתב אל שתי המבטחות גם יחד בו הודיעה להן: "... למען הסדר הטוב יהא זה נכון וראוי לעדכן אתכם בנסיבות אלו העלולות להתפתח לתביעה נגד חברתנו וזאת בהתאם לחובתינו על-פי תנאי הפוליסה לביטוח חבות המוצר, אשר נערכה עבורנו בחברתכם". בחינתן של עובדות הפרשה שלפנינו מחייבת את המסקנה, ולפיה הגם שהסדקים החלו להופיע עוד בשנת 1996 הרי שבסוף שנת 2000 לא נותר ספק, כי אין המדובר בסדקים נימיים או ליקוי אסטטי, שכן כבר במהלך שנת 2000 ראתה לנכון חברת א. דורי לבצע מעקב שקיעות ובדיקות הנדסיות וראה לעניין זה סעיף 8 לתצהירו של המהנדס נתן שורק (נ/5) ולפיו, כבר בשנת 2000 התבקש לבדוק סדק שנתגלה במבנה. וכן נספח א' לתצהירו שהינו העתק מכתבו מיום 26.10.01 אל חברת א.דורי וכדלהלן: "בראשית שנת 2000, התבקשנו לבדוק סדק שהתגלה בח"מ של הבנין ברח' אגמון 1א. בבדיקות השתתפו יועץ הביסוס, מהנדס חב' א.דורי, ולעיתים גם מהנדסי משהב"ש. בקרנו באתר פעמים נוספות, וכאשר מצאנו כי הסדק מתרחב, החלטנו לערוך מעקב שקיעות ... לאחרונה התגלתה תופעה דומה בבנין ברח' אגמון 6, וגם שם אין נשקפת סכנה ליציבות המבנה ויש לערוך מעקב שקיעות כמו בבית 1א". כן ראה תצהירי התובעים : "מיד עם הופעת הסדקים לקראת סוף שנת 2000, התחילו דיירי הבניין ובכללם אני ובעלי במאמצים עילאיים לפתרון הבעיה ובכללם התכתבויות עם עיריית נצרת עילית ושיחות עם חלק מהנתבעים בהן התרענו מיפני הסדקים המתפתחים בבניין ועמדנו על הסכנה הרובצת לפתחם של הדיירים. הפניות והמכתבים שלנו הביאו גם להתכתבות בין העירייה לבין הנתבעים השונים וכן בין הנתבעים לבין עצמם ואולם בסוף לא הוצע ולא נמצא כל פתרון לבעיה אף שנתנו לנתבעים הזדמנויות רבות לתיקון העוול" (ההדגשה במקור - תצהירה של סוניה זילברמן ת/1). הינה כי כן, ממכלול הראיות שהונחו בפניי עולה, כי הידיעה המוקדמת, בדבר היתכנותה של עילת תביעה כנגדה, התגבשה אצל א.דורי באשר לבניין א1 בתחילת שנת 2000 ואילו באשר לבניין 6, נשוא התביעה שבפניי, התגבשה הידיעה ,למצער בסוף שנת 2000. משכך, ברור הוא, כי כלפי איילון חטאה א.דורי באי גילוי, שכן אין ספק שבמועד ההתקשרות עם איילון קרי, 01.04.01 ידעה גם ידעה א.דורי על הטענות הקשות המופנות כלפיה, בין אם לקחה על עצמה אחריות ובין אם לאו, שהרי לא בכדי נכונה היתה היא להתחיל בביצוע הבדיקות היקרות לבירור תופעת הסדקים. באשר למגן מסופקני באם בחודש אפריל 2000 הגיעה ידיעתה של א. דורי לרמה המחייבת דיווח לחברת הביטוח. ואולם, כאמור לעיל, משלא הצליחה א.דורי להצביע על מועד בו ""הוגשה תביעה" כהגדרתה בפוליסה הרי שאין הפוליסה מכסה את נזקיה. 46. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני קובע כי אין בשתי הפוליסות שצורפו להודעת צד ג' כדי לכסות את הליקויים נשוא התביעה ועל כן, נדחית בזאת ההודעה לצד שלישי ששלחה א.דורי למגן ולאיילון. א.דורי תישא בהוצאות המשפט של המגן ואיילון, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 10,000 ₪ לכל אחת מחברות הביטוח. פוליסהמקרה ביטוח