ביטוח סוציאלי מגרמניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח סוציאלי מגרמניה: התובעת הינה חברה פרטית הרשומה באי-מאן, ואשר עוסקת בסיוע, טיפול, ייעוץ ומתן אשראי במרקים גרמניים לתושבי ישראל הרשומים במוסדות הפדרליים לביטוח סוציאלי של גרמניה,, על - פי האמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לגרמניה. על-פי הנאמר בכתב התביעה הנתבע המנוח נרשם על-פי האמנה במוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה - B.F.A. , כדי לרכוש זכויות פנסיה. לצורך כך התקשר הנתבע עם התובעת בהסכם ייצוג ושכ"ט ביום 27/08/1992 במשרדי הארגון למימוש האמנה. הנתבע יפה את כוחו של עורך דין רפנהגן לייצגו בפני ה- B.F.A. ובתי המשפט בגרמניה. עוה"ד רפנהגן קיבל את הייצוג ונבחרה לנתבע תוכנית השקעה בסך 49,338 מ"ג, כדי לרכוש זכויותיו לפנסיה. אם הנתבע משקיע את הסכום האמור הוא זכאי לפנסיה. הנתבע יכול היה לרכוש הזכויות ממקורותיו העצמיים או באמצעות הלוואה שתסדיר לו התובעת. אם הנתבע היה בוחר בחלופה השניה אין הוא צריך להשקיע מכיסו סכום כלשהו. הנתבע אף ביקש לבטח חייו, כדי שיהיה פטור מהחזר ההלוואה במקרה מוות. עוד נטען בכתב התביעה, כי התובעת העמידה לנתבע אשראי למימון ההשקעה ובכך עמדה בהתחייבויותיה. התובעת הודיעה לנתבע כי אם לא יממש זכויותיו עד 27/02/1993 הוא יאבדם. ביום 03/06/1993 נודע לתובעת כי הנתבע ביטל את יפוי הכח לטובת התובעת. הנתבע לאחר שזכויותיו אושרו בחר לממש אותם שלא באמצעות התובעת, אך לא שילם לה את שכר הטרחה. שכר הטרחה שנקבע בהסכם היה של 12 רנטות חודשיות, כאשר על-פי סכום ההשקעה שאושר לו הוא היה זכאי לרנטה חודשית בסך 1,150,77 מ"ג. לפיכך שכ"ט היה בסך 13,809.24 מ"ג. מאחר והנתבע המקורי נפטר הוגשה התביעה נגד אשתו. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי ד"ר רפנהגן לא פעל במיומנות והפר את חובת הנאמנות ללקוח ובגלל טיפול רשלני הפסיד המנוח 25 רנטות להם היה זכאי רטרואקטיבית. עוד טוענת הנתבעת, כי נציגי התובעת הציגו מצג לפיו אין החתימה על ההסכם משום התחייבות כספית וכך גם נאמר בכותרת ההסכם, ולכן התובעת תהיה זכאית לשכ"ט רק אם התוכנית תבחר במשותף ואם הנתבע ישקיע באמצעותה. התובעת התחייבה כי כל תוכנית שתוצע תקבל את אשורו של הנתבע ובהסכמתו, אך התובעת לא שיתפה את המנוח. התובעת אף לא בחרה תוכנית שתאפשר קיזוז הסכומים הרטרואקטיביים. סכומי הביטוח לא הועברו לחברת "שמשון". המנוח הודיע לתובעת, כי הוא זכאי לקצבת נכות והוא קיבל תשובה כי אישור הרנטה עלולה לפגוע בקצבת הנכות. התובעת אף הודיע לנתבע במכתב מיום 31/01/1993 כי התקשרות בתוכנית הפנסיה וקבלת רנטה מגרמניה על פי התוכנית גורמת לביטול הקצבה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. לכן התובעת מודיעה לנתבע כי אם ימציא אישור על קבלת קצבה על פי חוק זה הם ממליצים שלא לרכוש את הזכויות ופוטרים את הלקוח מתשלום שכר טירחה למרות הטיפול הממושך שנעשה בתיקו. הנתבעת טענה עוד בכתב ההגנה כי נערכה תכתובת עניפה בין הצדדים, אותה לא מציגה התובעת. הוגשה גם הודעת צד ג' כנגד הארגון למימוש האמנה וכנגד ד"ר ישראל פרי. הראיות וניתוחן הצדדים הסכימו כי ינתן פסה"ד על פי הראיות שבתיק. בתיק נמצאים תצהיר של ד"ר אלכס פרי ותצהיר של הנתבעת. מחומר הראיות עולה, כי הנתבע בסופו של דבר השקיע סכום מסויים וקיבל רנטה של 995.22 מ"ג וסכום רטרואקטיבי של 10,947.42 מ"ג בעד התקופה שמיום 01/07/1992 ועד 31/05/1993. הנתבע השקיע בתוכנית באמצעות מר אברהמי, לאחר שביטל את יפוי הכח. אין מחלוקת, כי התובעת פעלה לאישור הרנטה לנתבע המנוח. עם זאת בכותרת ההסכם נכתב : "תרגום עברי של הסכם ייצוג 8/88 (נ.1.) (ללא התחייבויות כספיות או הוצאות אלא על פי ברירת הלקוח)". כותרת זו באה להשמיע כי הלקוח לא מתחייב לתשלום שכ"ט או הוצאות. בחוזה עצמו נרשם גובה שכ"ט. כאשר המנסחת היא התובעת הרי הניסוח צריך לפעול לרעתה. הניסוח מצביע כי לנתבע נאמר שלא יתחייב לתשלום שכ"ט בעת החתימה על החוזה. יתירה מכך לנוכח המכתב של הארגון בשם התובעת, כי אם ימציא אישור על קבלת קצבה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים יפטרו אותו מתשלום שכ"ט למרות העבודה הרבה בתיק. אני מגיע למסקנה כי דין התביעה לשכר טרחה להידחות. הודעת צד ג' לא הוכחה כלל שכן לא הובאו ראיות לרשלנות התובעת או הארגון או עו"ד ישראל פרי. לנוכח האמור אני דוחה הודעת צד ג'. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. זכות ערעור תוך 45 יום. ניצולי שואה