קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קניית שואב אבק: התובע עבד אצל נתבעת מס' 2 ( להלן "הנתבעת" ) בתור סוכן למכירת שואב אבק לניקוי ביתי ( להלן " שואב אבק " ), במשך תקופה של כחודשיים וחצי. ביום 31.12.99 רכש התובע מהנתבעת לשימושו האישי, שואב אבק תמורת סך של 9,190 ₪. לטענתו, הוסבר לו אישית על ידי נתבע מס' 1 ( להלן "הנתבע" ), כי השואב מנקה באופן יסודי, ולא משאיר כל אבק. לאחר הרכישה, נוכח התובע לגלות כי השואב מנקה שכבת אבק עליונה בלבד ומשאיר אבק בשכבות העמוקות יותר, וכי השואב הינו כבד ומסורבל לתיפעול. בחודש 3/01 - על פי הנטען בכתב תביעתו - הגיע התובע למשרדו של הנתבע וביקש להחזיר את השואב. הנתבע סירב, אך הסכים לקבל בחזרה חלקים אחדים מהשואב בשווי של 1,800 ₪. התובע עותר לבטל את העסקה, ולחייב את הנתבעים להשיב לו את כספו. לעומתו טענו הנתבעים כי התובע רכש את השואב עת עבד כסוכן למכירת השואב אצל הנתבעת, וזאת לאחר שעבר השתלמות שבמהלכה, פירק, הרכיב, ולמד להכיר את השואב ואת דרך תיפעולו. התובע הפסיק לעבוד לאחר תקופה קצרה לאחר שהצליח למכור שלוש מערכות בלבד, שאחת מהן נרכשה על ידו. הנתבעת הסכימה לפנים משורת הדין, וחרף הזמן שחלף מאז הרכישה, לקבל בחזרה חלקים אחדים מהשואב. הנתבעים הכחישו את טענות התובע בדבר פעולת השואב, וטענו כי תביעתו הינה קנטרנית, והוגשה עקב כשלונו של התובע בעבודתו כסוכן מכירות, ומטרתה להוציא כספים מהחברה שלא כדין. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות. התובע רכש את השואב בחודש 12/99. מכתבי בי דין שהוגשו על ידו עלו גרסאות שונות לגבי המועד בו ביקש לראשונה לבטל את העסקה מחמת אי התאמה. בעמ' 5 לכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 13.11.00 הביע התובע לראשונה את רצונו לבטל את העסקה באומרו " ברצוני להוסיף, שאיני מעונין במערכת קירבי שרכשתי לעצמי ומבקש להחזירה". ואילו בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן טען התובע כי בחודש 3/01 הגיע למשרדו של הנתבע והתלונן בפניו על השואב, וכי ביום 14.3.01 ביקש להחזיר את כל המערכת שרכש. מצד שני, נציג הנתבעת בעדותו מסר כי : " לאחר כחודשיים וחצי כשהוא סיים לעבוד בחברה, הוא ביקש לבטל את העסקה", ואילו התובע בעדותו מסר כי ניסה להחזיר את המוצר לפני כן, אך טענה זו לא הוכחה על ידו. אין חולק כי התובע ביקש להחזיר את השואב לאחר שסיים את עבודתו אצל הנתבעת, דהיינו כעבור חודשיים וחצי לכל הפחות. יתירה מזאת, אין חולק כי התובע עבר השתלמות אצל הנתבעת בקשר להפעלת השואב, ועסק בהפצת השואב תקופה של חודשיים וחצי. בעדותו מסר : " לגבי המכשיר עצמו, כשקיבלו אותי לעבודה אצלם, בזמן הקורס לימדו אותנו שזה המכשיר הכי טוב בעולם לגבי ניקוי בתים, אבק, וכו', ואני בתום לב האמנתי. ראיתי את שיטת הנסיון של ההדגמה שנעשתה." במצב דברים זה, טענתו של התובע כי לא ידע על תכונות השואב, ועל דרך פעולתו אלא בחלוף תקופה של חודשיים וחצי, אינה מקובלת עליי. חלוף תקופה זו, בנסיבות העניין, שוללת מהתובע האפשרות להסתמך על אי ההתאמה הנטענת על ידו. סעיף 14 לחוק המכר תשכ"ח - 1968 קובע : (א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13 (א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר. (ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה. זאת ועוד, בניסיון לתמוך את תביעתו, הגיש התובע מאמרים של עיתונים שהתייחסו לשיטות המכירה "האגרסיביים" של הנתבעת, ולביטול עסקאות של צרכנים שונים. אך שונה מצבו של התובע בתביעה זו מצרכנים אלה, שלא הכירו את השואב לפני הרכישה, ואשר הודיעו על כוונתם לביטול העסקה בסמוך לאחר הרכישה. בנוסף לכך, גם לגופה של התביעה, התובע לא הרים את נטל הוכחתה, בכל מה שקשור לפעולתו הלקויה והמסורבלת של השואב לטענתו. לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לדחות את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. החזר כספיביטול עסקה (הגנת הצרכן)מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)