ביטול עסקת מכירת מגרש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול עסקת מכירת מגרש: 1. לפני תביעה כספית בסך 64,050 ₪, סכום השווה ל- 15,741$, שהוא ההפרש שבין הסך של 433,808$ שקיבל הנתבע, לבין הסך של 418,067$ שהשיב בפועל לתובעת. בין התובעת ובעלה המנוח לבין הנתבע, נכרת הסכם, לפיו ימכור הנתבע לתובעת ולבעלה חלק ממגרש. כתוצאה מחילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, לפיו הוסכם, בין השאר, כי הנתבע יחזיר לתובעת ולבעלה את הסכום ששילמו לו בסך 450,000$. בפועל קיבל הנתבע סכום נמוך יותר. הנתבע החזיר לתובעת את הסכום שקיבל, למעט הפרש המסתכם, כאמור, בסך של 15,741$, אותו מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בהשבה. 2. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. כב' הרשמת ת' נמרודי, בהחלטתה המנומקת מיום 22.11.01, דחתה את הבקשה למתן רשות להתגונן, ובעקבות החלטה זו ניתן פסק דין ביום 4.12.01 על מלוא סכום התביעה, תוך חיוב הנתבע בהוצאות המשפט. בעקבות בקשת רשות ערעור שהוגשה ע"י הנתבע, ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דינו מיום 4.6.02 [ע"א 3023/02] את החלטת כב' הרשמת וניתנה לנתבע רשות להתגונן. בית המשפט המחוזי אפשר לנתבע להגיש תצהיר חדש שיהווה כתב הגנה, ובו יתן פירוט מלא של העובדות המבססות את טענת קיזוז דמי התיווך. 3. התובעת טוענת כי בינה ובעלה המנוח, לבין הנתבע נכרת בשנת 1995 הסכם, לפיו ימכור הנתבע לתובעת ובעלה המנוח חלק מגרש שבבעלותו. בשל חילוקי דיעות בין הצדדים בוטלה העסקה, נערך הסכם פשרה ביום 7.9.97, בו סוכם כי על הנתבע להשיב לתובעת ולמנוח סכום של 450,000$. ביום 26.3.98 שלח ב"כ הנתבע, עו"ד משה מימרן, מכתב לב"כ התובעת [מוצג ת/6] בו הוא מפרט את התשלומים שקיבל הנתבע בשנת 1995 מהתובעת, ושריכוז התשלומים הללו עומד על סך של 433,808 $. הנתבע בעצמו חתום על מכתב זה, ומאשר קבלת הסכום מהתובעת. לטענת התובעת, קיבלה בפועל סך של 418,067 $, ומגיע לה ההפרש המהווה את סכום התביעה. ב"כ התובעת שלח מספר מכתבים לב"כ הנתבע עו"ד אוריאל מסר [מוצגים ת/7, ת/8, ת/9, ת/10], בהם נדרש הנתבע לשלם את הסכום שבמחלוקת, ואולם, הנתבע מצידו לא נקף אצבע, ואף לא השיב למכתבים אלה, ומכאן התביעה. 4. טענתו העיקרית של הנתבע, וכפי שניתנה לו רשות להתגונן בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.6.02, מתמקדת בטענת הקיזוז העומדת בגין תשלום דמי תיווך ששולמו על ידו לחברת "הומס". בתצהירו המשלים טען הנתבע, כי מי שאמור לשלם סכום זה למתווך היא התובעת בעצמה. הנתבע שילם באמצעות חברת "נווה גן" (וכחלק מזכויותיו ומתוך כספים שהגיעו לו מהחברה) את דמי התיווך, ועל כן קיזז סכום זה מהסכום שהוחזר לתובעת, על פי הסכם הפשרה. 5. מטעם התובעת העיד, בנוסף לעדותה של התובעת, גם עו"ד משה מימרן, שייצג את הנתבע בתקופה הרלוונטית. לבד מעדותו של הנתבע לא העידו עדים מטעמו. במהלך שמיעת עדותם של אלה, ועל פי בקשת בית המשפט, הוזמן להעיד עו"ד אוריאל מסר, אשר אליו מוענו המכתבים ששלח עו"ד י' קרמר לנתבע [מוצגים ת/7-ת/10]. לאחר שמיעת עדותם של אלה, עיון בחומר המוצגים שבתיק, לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל פה, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט בהמשך. 6. מעדותו של עו"ד משה מימרן עולה, כי התובעת ובעלה המנוח שילמו לנתבע בפועל סך של 433,808$, ולא כפי שצויין בהסכם הפשרה. לזכותה של התובעת יאמר, כי היא לא תבעה את ההפרש מכל הסכום, אלא רק את הסכום שקיזז הנתבע בגין דמי התיווך. עוד עולה מעדות עו"ד מימרן, בהתייחס לתשלום למתווך, כי בשלב חתימת ההסכם, נדרשו התובעת ובעלה המנוח לשלם עבור הדירה מחיר קבוע, כאשר מה שהיה מוסכם שהדבר היחידי שהם נדרשים להוסיף יהיה סך של 2,500$ שכר טרחת עורך דין. באותו הסכם נאמר במפורש, שאם יחולו דמי תיווך, התובעים לא ידרשו להוסיף על מחיר המכר תשלום כלשהו, למעט אותו שכר טרחה [ר' עמ' 2 לפרו']. התובעת התייחסה לענין דמי התיווך והעידה: "כשאנחנו הלכנו לחפש דירה, הגענו לכאן וראינו את השלט וטלפון. התקשרנו והגענו לשם. הם היו המתווכים שהם בכלל נתנו לנו את הטלפון של הקבלנים. כך הגענו לקבלנים. אנחנו הגענו לבד וחיפשנו את המקום. שם ראינו את השלט. כשהתחלנו לדבר עם הקבלנים על הסכומים, הם אמרו אתם אל תתעסקו עם התיווך, אנו נסכם על סכום ונטפל בזה" לשאלת בית המשפט השיבה, כי לא חתמה על תשלום דמי תיווך [ר' עמ' 4 לפרו']. עדותה של הנתבעת מקובלת ומהימנה עלי, ואני מקבלה ללא סייג. עדות זו נתמכת גם בעדותו של עו"ד מימרן, כפי שפורטה לעיל. מנגד, העיד הנתבע עדות, אשר, בלשון המעטה, לא נמצאה אמינה בעיני. כפי שצויין לעיל, העיד הנתבע וטען, כי את המכתבים ששלח ב"כ התובעת לעורך דינו אוריאל מסר, לא קיבל כלל ועיקר, וגם עורך הדין מסר לא הראה לו אותם. הנתבע נשאל על ידי בית המשפט: "ש. אתה אומר שעו"ד מסר לא הראה לך את המכתבים האלה. אם יעיד עו"ד מסר שאת המסמכים שצורפו לכתב התביעה ושנשלחו אליו הראה לך אותם, אתה מוכן לשלם את סכום התביעה? ת. כן." כאמור, התבקש עו"ד מסר להתייחס בעדותו למכתבים שנשלחו לו על ידי ב"כ התובעת. לשאלת ב"כ התובעת, אישר, כי קיבל מכתב בו צויין שאם לא ישולם הסכום, תוגש תביעה משפטית על השאלה. האם הודיע על כך לנתבע, השיב העד בחיוב. עוד אישר בעדותו, כי אין זה סביר שלא יידע את הלקוח על מכתבי התראה שמגיעים אליו. "אולי לא הראיתי לו את המכתבים, אך לא סביר שלא אומר לו על כך" [ר' עמ' 13 לפרו']. די היה בעדותו של עו"ד אוריאל מסר, כדי לסתור את עדות הנתבע, אשר הצהיר לפני, כי ישלם את מלוא סכום התביעה אם עו"ד מסר יאשר את העובדה, שהמכתבים שנשלחו אליו הובאו לידיעתו. נוכח עדותו של עו"ד מסר, אני קובע, כי עדותו של הנתבע אינה אמינה וטענותיו דינן להידחות. אולם, על מנת להפיס דעתו של הנתבע אציין, שבית המשפט אינו מגיע להחלטה רק על פי עדותו שלו, בה הסכים שהתביעה תתקבל כפוף לעדותו של עו"ד מסר, אלא גם על יסוד הדברים הבאים: א. התובעת אישרה בעדותה, כי לא התחייבה מעולם לשלם כל דמי תיווך, וכל ההתחייבויות היו לשלם את מחיר הדירה ושכ"ט עו"ד, ולא כל סכום מעבר לכך. באין קביעה מפורשת במסמך בכתב, כי על הרוכש לשלם דמי תיווך, סבורני, כי אין לחייב את התובעת בתשלום שכזה. ב. עו"ד משה מימרן אישר בעדותו, כי סוכם בין הצדדים שדמי תיווך לא יחולו על משפחת חסקי. ג. נספח ו' לכתב התביעה [מוצג ת/6] נושא את חתימתו של הנתבע, אשר אישר את קבלת הסך של 433,808$. לפיכך, כל עדותו של הנתבע סותרת את העובדה, כי חתימתו מופיעה על גבי נספח ו', ועדותו הינה בבחינת עדות בעל פה כנגד מסמך בכתב. ד. טענתו של הנתבע, לפיה, מסר את השיקים לב"כ התובעת ועו"ד קרמר הגיע איתו להסכם, כי הוא מוותר על דמי תיווך, אין לה על מה שתסמוך. בית המשפט המחוזי אפשר לנתבע להגיש תצהיר משלים, ועובדות אלה לא בא זכרן באותו תצהיר, ועל כן אין לקבל טענה זו. אין זה סביר כלל ועיקר, שעו"ד י' קרמר יוותר על כספים השייכים לתובעת, שלא על דעתה ובהסכמתה, כשבכל ההתכתבויות בינו ובין ב"כ הנתבע התייחס להחזר כספים ולכוונה להגיש תביעה, אם הדרישה לא תענה בחיוב. ה. שוכנעתי, כי טענת ההגנה לקיזוז שהעלה הנתבע הינה טענת בדים ואין לה על מה שתסמוך. בנוסף, הנתבע העיד, כי הנספחים שצורפו לכתב התביעה לא הוצגו לו מעולם על ידי עו"ד רוזנבלט. גם עדות זו נראית בעיני בלתי סבירה, שכן אין זה הגיוני שב"כ התובע עו"ד רוזנבלט לא הציג לפני הנתבע את כל הנספחים שצורפו לכתב התביעה, בעת הכנת התצהיר המשלים. אני מקבל, איפוא, את טענות ב"כ התובעת כפי שהועלו בסיכומיו בעל פה במלואן, ואין לי להוסיף עליהן דבר. 7. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 64,050 ₪, סכום זה יהא צמוד למדד וישא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה 9.7.00, ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות המשפט, ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. קרקעותביטול עסקה (מקרקעין)קניית קרקעות / מגרשים