קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן הוראות לנאמן (עורך דין) על כספי פיצויים:   1. תובענה זו הוגשה מכוח סעיף 12 (ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), ובמסגרתה עותר המבקש למתן הוראות בנוגע לסכום כסף המצוי ברשותו בנאמנות, ואשר נדרש, על-פי הטענה, ע"י כל אחד מהמשיבים.   2. הרקע העובדתי:   א. המשיב הפורמלי מוכר כנכה צה"ל, בדרגת נכות של 74%. בשל רמת הנכות שנקבעה לו, ומכוח הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 והתקנות שהותקנו על-פיו, ניתן לו סיוע כספי לרכישת רכב רפואי.   ב.   בשנת 98' נגנב רכבו הרפואי של המשיב הפורמלי (להלן: "הרכב"). דרישתו לתשלום ערך הרכב נדחתה ע"י חברת הביטוח, והמשיב הפורמלי נאלץ להגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בבת-ים. המבקש, עו"ד במקצועו, הגיש מטעם המשיב הפורמלי את התביעה הכספית לתשלום תגמולי ביטוח (ת.א. 3020/99) (להלן: "התביעה הכספית").   ג.    ביום 27.9.00 אישר בית משפט השלום את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת התביעה הכספית, ועל-פיו התחייבה חברת הביטוח, הנתבעת בתביעה הכספית, לשלם למשיב הפורמלי סך של 67,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 8.12.98, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 10% בצירוף מע"מ. לטענת המבקש, הועבר אליו ביום 6.11.00 סך 77,508 ₪, ובניכוי שכר טרחתו, בשיעור 20% (בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם עם המשיב הפורמלי, נספח ג' לתובענה), עומד הסכום על 60,804.42 ₪ (נכון ליום הגשת התובענה - 29.3.01).   ד.   בתובענה דנן מבהיר המבקש, שביום 6.11.00 הועברה אליו, לראשונה, דרישה מאת המשיב 1 (להלן: "הבנק") להעביר את כספי הנאמנות לידיו, וזאת מכוח שיעבוד שרבץ על הרכב, בגין חובות המשיב הפורמלי לבנק. ביום 19.11.00 התקבלה אצל המבקש דרישה מהמשיב 2 (להלן: "המשיב"), להעברת כספי הנאמנות לידיו. באשר למשיב הפורמלי מציין המבקש, כי זה הצהיר בפניו בעבר כי הינו אדיש באשר לזהות הגוף אליו יועברו הכספים, אולם במכתב מיום 5.3.01 הורה לו המשיב הפורמלי להעביר הכספים לחשבונו בבנק הפועלים (נספח יז' לתובענה).   ה. ביום 18.6.01 הוגשה לבית משפט זה הודעה מטעם ב"כ הבנק, ובה הודיע, שבנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, מוותר הבנק על קבלת הכספים המוחזקים בנאמנות אצל המבקש. לכאורה, בכך בא סוף לתובענה, שהרי רק שני הצדדים הנ"ל, הבנק והמשיב - הם שטענו לזכאות בכסף, אלא שלא כך היה. שכן, במהלך הישיבות שהתקיימו בפני, גילה המשיב הפורמלי מעורבות פעילה ביותר והביע דעה נחרצת לגבי הכתובת אליה אמורים הכספים להגיע, היינו, לבנק הפועלים. הסיבה לכך - אינה משפטית, כמובן. הסיבה כלכלית - שהרי בדרך זו מקטין הוא את נטל החובות הכבד שמוטל על כתפיו.   ו. במסגרת התובענה, התקיימו מספר ישיבות מקדמיות. בישיבה מיום 4.7.01, בה נכחה, ביוזמתי, גם נציגה מטעם המשיב, הובהר, שהמשיב הפורמלי הוגדר כנכה שאינו בר שיקום, ומשולם לו תגמול נצרך, שזהו התגמול הגבוה ביותר שמשולם לנכה צה"ל במעמדו. בישיבה זו היה נוכח גם המשיב הפורמלי בעצמו, אשר טען בפני שמצבו הכלכלי בכי רע, וכי הוא פנה למשיב מספר פעמים בבקשה שיוגדר כבר שיקום, וכן הוגשו על ידיו בקשות שונות למתן הלוואה. בישיבה נוספת, מיום 10.9.01, הובהר לי שהדיון בעניינו של המשיב הפורמלי ובקשתו לכיסוי חובות קבוע בפני ועדת חריגים, והתבקשה שהות כדי לבחון מה תהא הכרעת הועדה. ביום 17.10.01 הודיעו לי הצדדים שבקשת המשיב הפורמלי לכיסוי חובות - נדחתה. לפיכך, הוריתי על קבלת תגובות לתובענה, הן מטעם המשיב והן מטעם המשיב הפורמלי, וכעת - נדרשת הכרעתי.   טענות הצדדים   3. המשיב הגיש תגובה לתובענה, הנתמכת בתצהיריהן של הגב' טובה נחום, אחראית רכב רפואי ושיקומי במשיב, והגב' חנה בדנר, ממונה על שיקום עצמאי במחוז תל-אביב של אגף השיקום, ובה מפורטת השתלשלות האירועים. המשיב מבהיר, כי בתקופה שבה נוהלו ההליכים מול חברת הביטוח, ועוד טרם הגשת התובענה, הועמד לרשות המשיב הפורמלי רכב חלופי ע"י המשיב. מאוחר יותר, נוכח התמשכות ההליכים מול חברת הביטוח, פנה המשיב הפורמלי ביום 24.11.99 בבקשה לאישור חריג של סיוע כספי לצורך רכישת רכב רפואי נוסף. בפנייה זו (נספח א' לתגובת המשיב לתובענה), ציין המשיב הפורמלי שבעבר העביר התחייבות למשיב על-פיה יעביר לידיו כל סכום שיינתן לו (אם בזכייה בתביעה הכספית ואם במסגרת הסכם פשרה) - בגין תמורת הרכב, ובקשת המשיב הפורמלי אושרה ע"י ועדת חריגים, על אף שעל-פי דין הוא אינו זכאי לסיוע מלא ברכישת רכב חדש בנסיבות אלו, וניתן לו מענק לרכישת רכב נוסף (נספח ב' לתגובת המשיב לתובענה). בחודש יולי 2000, ניתן למשיב הפורמלי המענק הנוסף לרכישת רכב, בסך כולל של 163,044 ש"ח (העתק מתדפיסי מחשב המעידים על העברת הסכומים למשיב הפורמלי צורף כנספחים ג'1, ג'2 לתגובת המשיבה לתובענה). לטענת המשיב, הסיוע ניתן בכפוף להצהרת המשיב הפורמלי דלעיל בדבר העברת הכספים למשיב. התביעה שהוגשה ע"י המשיב הפורמלי לכיסוי חובות, נדחתה, כאמור, ב - 20.9.01. לטענת המשיב, דחיית התביעה נובעת מטעמים ענייניים וסוציואקונומים, שכן המשיב הפורמלי קיבל בעבר הלוואות ומענקים, ולא הוצגה כל הצדקה למתן סיוע נוסף כנדרש על ידיו. לפיכך, סבור המשיב שמשויתר הבנק על זכותו בכספים ונוכח התחייבותו המפורשת של המשיב הפורמלי להחזר הכספים שקיבל לצורך רכישת רכב נוסף, אין כל ספק בדבר זכאותו לכספי הנאמנות, והעברתם לידי המשיב הפורמלי תהווה מתן טובת הנאה שלא כדין, דהיינו, מתן מענק או הלוואה נוספת למשיב הפורמלי, וזאת בניגוד להחלטת ועדת החריגים מיום 20.9.01.   4. המשיב הפורמלי הגיש תגובה לתובענה, ובה מפרט הוא את הוצאותיו הרבות, לדבריו, ומבהיר שהוא מקבל מהמשיב סך של כ- 9,000 ש"ח לחודש, אולם סכום זה אינו מספיק לצרכיו הרבים ולצורכי בני משפחתו הסמוכים על שולחנו. לטענתו, פנה פעמים רבות למשיב כדי שיתאפשר לו להשתקם מחדש, אולם נענה בשלילה, וכיום יש לו חובות רבים לבנק, והוא מצוי ביתרות חובה גבוהות ביותר. בניגוד לאמור במכתבו (נספח יז' לתובענה), עותר המשיב הפורמלי בפני, שכספי הנאמנות יועברו לידיו כהלוואה מהמשיב, כדי שיוכל לכסות את חובותיו בבנק.   5. דיון והכרעה   לאחר עיון בטענות הצדדים, ובנסיבות העניין, נראה לי כי אין מנוס מלהורות על העברת הסכום המצוי בידי המבקש בנאמנות - לידי המשיב.   מצבו הכלכלי של המשיב אכן קשה ביותר, כפי שניתן ללמוד מהמסמכים הרבים שהוצגו לי, ונוכח טיעוניו בפני. אלא, שמשויתר הבנק על זכותו בכספים מכוח השעבוד שהוטל על הרכב, ולאחר שהמשיב נעתר לבקשת המשיב הפורמלי למתן סיוע ברכישת רכב נוסף, בכפוף להתחייבותו שכל סכום שייפסק לזכותו יועבר למשיב, לא ניתן למנוע מהמשיב את שהוא זכאי לו. אכן, למשיב הפורמלי חובות רבים לבנק הפועלים, אולם זכאותו של המשיב הפורמלי לכיסוי חובות אלה אינה קמה במסגרת התובענה דנן ולא שוכנעתי מדברי המשיב הפורמלי שיש ליתן עדיפות לחובות אלה על פני זכאות המשיב, שקמה מכוח התחייבות מפורשת שלו עצמו. במסגרת האיזון בין האינטרסים השונים, אין להתעלם ממצבו הקשה של המשיב הפורמלי, אולם מנגד, עומדים שיקולים נוספים שיש לקחתם בחשבון. ניתן להניח, שאם המשיב הפורמלי לא היה מתחייב בפני המשיב להעברת הכספים שבמחלוקת לידיו, אם וכאשר יועברו לרשותו, לא היה המשיב נעתר לבקשתו לרכישת רכב נוסף, שכן למשיב הפורמלי לא היתה זכות קנויה לכך. יתרה מזאת, הסכום שניתן למשיב הפורמלי גבוה עשרות מונים מכספי הנאמנות, לפיכך, מכל מקום אין בסכום זה כדי לכסות את הוצאות המשיב, אלא, לכל היותר, לשפותו חלקית בגין ההוצאה הנוספת שלקח על עצמו, בכפוף להתחייבות המשיב הפורמלי.   לאחר שנדחתה בקשת המשיב הפורמלי לכיסוי חובות ביום 20.9.01, אין באפשרותי להתערב בשיקול דעתו של המשיב בענין זה. בכגון דא - מפעיל המשיב את שיקול הדעת על-פי הקריטריונים שהותוו בחוק, ובפני המשיב הפורמלי פתוחות, מן הסתם, דרכים חוקיות משלו להשיג על החלטות שאינן נראות לו.   לאור כל האמור לעיל, אני מורה על העברת כספי הנאמנות לידי המשיב, בניכוי שכר טרחתו של המבקש בתובענה זו, בסך 3,500 ₪ + מע"מ.עורך דיןפיצוייםמתן הוראותנאמנות