ביטוח לאומי סירב להכיר במערערת כ"עובד" בתקופה בה עבדה לטענתה בחברה שכל מניותיה למעט אחת מוחזקות על ידי אבי המערערת. המניה הנותרת מוחזקת על ידי המערערת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה שכיר בעל מניות / דמי אבטלה לבעל שליטה בחברה: השופט ע' רבינוביץ: 1. זהו ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בבאר שבע (תב"ע נו/02-47; השופט הראשי כליף ונציגי הציבור מזרחי ופלד) אשר דחה את תביעת המערערת לדמי אבטלה. 2. המערערת הגישה בתאריך 22.2.1995 תביעה לדמי אבטלה. 3. המשיב (להלן - המוסד) דחה את תביעתה בנימוק של העדר תקופת אכשרה. נימוק זה של המוסד לדחיית תביעת המערערת, מקורו בסירוב המוסד להכיר במערערת כ"עובד" בתקופה בה עבדה לטענתה בחברת א. ביבס בע"מ (להלן - החברה) שכל מניותיה למעט אחת מוחזקות על ידי אבי המערערת. המניה הנותרת מוחזקת על ידי המערערת. 4. בתביעה, שהגישה המערערת לבית הדין האזורי, השיגה על דחיית תביעתה על ידי המוסד בנימוק שעבדה בחברה כ"עובדת" לכל דבר וענין. 5. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות שהיו בפניו, הגיע למסקנה, שהמערערת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, כי אכן שררו יחסי עובד ומעביד בינה ובין החברה, הנמצאת בבעלות אביה. 6. בית הדין האזורי הגיע למסקנה זו על סמך הממצאים הבאים: א. המערערת הציגה שתי גרסאות שונות לגבי התקופות בהן עבדה בחברה. ב. בפני בית הדין האזורי הוצגו גרסאות סותרות לגבי שעות עבודתה של המערערת. ג. המערערת לא שכנעה את בית הדין שקיבלה משכורת בצורה קבועה ומסודרת. ד. מכתב הפיטורים נחזה כפיקציה. ה. קיימות גרסאות סותרות לגבי השאלה, האם קיבלה המערערת פיצויי פיטורים או לא. ו. המערערת לא ידעה לומר, האם עובד אחר מילא את מקומה לאחר שסיימה לעבוד בחברה. ז. הרושם המתקבל הוא, שהמערערת ביצעה עבודות שוליות בחברה, שהן בבחינת "עזרה משפחתית". 7. א. ב"כ המערערת טען בנימוקי הערעור, כי על פי חומר הראיות שהיה בפני בית הדין האזורי, היה עליו להגיע למסקנה, כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערת ובין החברה. ב. לטענת ב"כ המערערת בית הדין האזורי לא פרט מנין נובעים ספקותיו לגבי גירסת המערערת ובמקום שציין את מקור ספקותיו לא היה מקום לספקות אלה. ב"כ המערערת התייחס לספקות אלה של בית הדין בנושאים שונים והגיב עליהם כדלקמן: (1) הסתירות לגבי אורך תקופת העבודה אינן מהותיות, ומכל מקום גם על פי הגירסה הגורסת תקופת עבודה קצרה יותר מהגירסה האחרת - צברה המערערת תקופת אכשרה. (2) המערערת תירצה את העדר השתקפות ההמחאות שקיבלה בחשבון הבנק שלה בכך שפדתה חלק מההמחאות ולא הפקידה אותן בחשבונה. (3) עדות מנהלת החשבונות לא היתה צריכה להותיר ספקות. (4) הן מנהלת החשבונות והן מנהל החברה העידו כי עובדת אחרת מילאה את מקום המערערת בעת שסיימה לעבוד בחברה. (5) אופי עבודת המערערת כפי שהוצג בחומר הראיות מעיד על עבודה ממשית. (6) הוכח שלמערערת שולמו פיצויי פיטורים. (7) מכתב הפיטורים אינו פיקציה. 8. את תביעתה של המערערת יש לבחון לאור הגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח1968- (להלן - החוק). סעיף 1 לחוק שחל על התביעה נשוא ערעור זה קובע: "'עובד' - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". ב. המערערת ביקשה להציג לבית הדין האזורי מערכת עובדות שלטענתה מקנים לה את הסטטוס של "עובד" כמשמעות של מונח זה בחוק. ג. בית הדין האזורי מצא שבחלק ניכר מהנתונים העובדתיים המהותיים המרכיבים את הבסיס לתביעת המערערת קיים ספק ואף למעלה ממנו לגבי אמיתותם. משאלה פני הדברים נמצא שכל ה"בנין" עליו מבקשת המערערת לבסס את תביעתה רעוע, ואז יש מקום לפקפק בנכונות כלל הגירסה כפי שהוצגה על ידי המערערת. בהעדר תשתית עובדתית לטענה לסטטוס של "עובד" כמשמעו בסעיף 1 לחוק - נוסחאות משפטיות לא יועילו ליצור סטטוס של "עובד", במקום שלא הונחה תשתית עובדתית מתאימה. 9. א. המערערת טוענת שעבדה בחברה למכירת בשר ונקניקים שבבעלות אביה ושבה עבדה, לטענתה, בתקופה מקבילה בחלקה גם אמה, גרושתו של אביה. ב. בדין קבע בית הדין האזורי, כי קיימת סתירה בין גרסת המערערת לגבי תקופת העבודה, כפי שבאה לידי ביטוי בתביעה שהגישה המערערת למוסד ובתלושי המשכורת, לעומת גירסת המערערת, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי, בתצהירה, בתצהיר אביה ובעדותה בבית הדין האזורי. ג. כפי שקבע בית הדין האזורי קיימת סתירה בין הגירסאות השונות לגבי שעות העבודה של המערערת. אין המדובר להבדל בין הנוסח המודפס של נ/1 והנוסח בכתב יד של מוצג זה לגבי תחילת יום העבודה, אלא לגבי שעות אחר הצהריים והערב, שלא קיימות בגירסת המערערת אך באו לידי ביטוי בעדויות אביה ואמה של המערערת. ד. כפי שציין בית הדין האזורי קיימות סתירות ממשיות בשאלת קבלת פיצויי הפיטורים. המערערת אומרת בנ/1, שהוא מוצג מיום 3.4.1995, כי ויתרה על פיצויי הפיטורים ולא קבלה אותם, בה בשעה שעל פי ת/6 מיום 16.1.1995 לכאורה אמורה היתה המערערת כבר לקבל את פיצויי הפיטורים. יתר על כן, כיצד מתיישבת טענת הויתור על פיצויי פיטורים עם הטענה לקבלתם. ה. בית הדין האזורי קבע שעל פי עדות המערערת לא ברור, אם התקבל עובד מחליף במקומה לאחר שסיימה לעבוד בחברה. התרשמות זו מבוססת על חומר הראיות. העדויות האחרות בנקודה זו אינן ברורות ומוצקות דיין ואין בהן כדי לשנות את קביעתו של בית הדין האזורי. ו. התרשמות בית הדין האזורי, כי המערערת עסקה בעבודות שוליות בעיקרן יש לה בסיס בחומר הראיות בעיקר במוצג נ/1. ז. הספקות שציין בית הדין האזורי לגבי טיבו של נ/3 ולגבי העדר אסמכתא מספקת להפקדות תשלומי המשכורת בחשבון המערערת הם פרי התרשמות בית הדין האזורי שראה ושמע את העדים, ויש להם בהחלט בסיס למקרא חומר הראיות. 10. סוף דבר, אין לנו אלא לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי המבוססות על חומר הראיות והמצביעות על כך שהמערערת לא הצליחה להוכיח שאכן נתמלאו לגביה התנאים למעמד של "עובדת" כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. דיני חברותשכיריםבעלי מניותמניותדמי אבטלה