דמי לידה לבעלת שליטה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה לבעלת שליטה (בעלת מניות) בחברה:

.1מדובר בתביעה לתשלום דמי לידה .
התובעת מפרטת בכתב-תביעתה כי עבדה בסופר נטלי אטיאס בע"מ בבאר שבע (להלן:ב
"החברה") ששבעלותה ובבעלות בעלה לסרוגין מ- 4/92עד 12/93, מתאריך 1/95עד 7/95מתאריך 1.11.95עד 31.12.95 .
התובעת ילדה ב- . 26.7.95
במשך כל התקופה שולמו עבורה מיסי חובה לרבות ביטוח לאומי, אולם הנתבע דחה
תביעתה לתשלום דמי לידה ועל כך הגישה תביעתה.
הנתבע טוען בכתב-ההגנה כי התובעת אינה זכאית לדמי לידה מאחר ולא צברה תקופת אכשרה בהתאם להוראות סעיף 50לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה  1995(להלן:ו "החוק") שכן לא נוצרו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה וכן לא היתה רשומה בנתבע כ"עצמאית".
הנתבע טוען, כי התובעת עבדה בחברה כבעלת שליטה ומנהלת בחברה.
הדיון התנהל ונשמעו ראיות באשר למעמד התובעת בחברה.
.2במסגרת הדיון שהתקיים בפני בית-הדין העידה התובעת וכן הגישה תלושי שכרה
לתקופת עבודתה מ- 1/95עד 7/95(ת/1). מטעם הנתבע, העיד בעלה של התובעת. כן הוגשו הודעת התובעת בפני חוקר המוסד (נ/1), תביעתה לדמי לידה (נ/2), אישור מאת עורך הדין של החברה באשר לזהות בעלי המניות, מנהלי החברה ובעלי זכות החתימה בחברה. דו"ח סיכום חקירה (נ/4) והודעת בעלה של התובעת בפני חוקר המוסד (נ/5) .
.3התובעת העידה, כי לפני 5שנים פתחו החברה, כי במשך כל השנים ולסירוגין
עבדה יחד עם בעלה, עשתה את כל הסידורים , ההפקדות בבנקים, וכשהיתה מסיימת עבודתה היתה מפקחת על הקופאיות בסופר והיתה נמצאת עד לשעות הצהריים. התובעת העידה, כי עבדה אף אחר הצהריים.
עד לתחילת עבודתה ב- 1/95לא קיבלה תלושי שכר בגין עבודתה והעידה כי עד
לאותו מועד היו תקופות בהן לא עבדה למשל מ- 1/94עד .1/95לטענתה בתקופות עבודתה עד 1/95עבדה ללא משכורת, על מנת לצאת מן הבית בשל מצבה הנפשי שנבע מסיבות רפואיות. ולמעשה עבדה כמנהלת בסופר.
התובעת מאשרת, כי הינה בעלת מניות בחברה ומונתה כמנהלת יחד עם בעלה.
התובעת מעידה, כי את העסק ניהלו היא ובעלה, כאשר בעלה שהה בעסק והיא היתה יוצאת לסידורים מחוץ לעסק.
כן מציינת, כי נעדרה רבות מעבודתה בגין בדיקות רפואיות ובגין טיפול בבנה
שנולד עקב מחלה נדירה שנתגלתה בו.
בהודעתה בפני חוקר המוסד, העידה כי עד לשנת 95' עבדה ללא משכורת בשל מצב העסק. בשנת 95החלה לקבל תלושי שכר, היתה מופיעה בשעות הבוקר עד הצהריים לעבודה ובחלק מהתקופה, כאשר בעלה שהה באילת השגיחה על העסק בבאר-שבע. ההחלטה לשלם לה משכורת נתקבלה על-ידה ועל-ידי בעלה.
בעלה של התובעת אישר האמור בהודעתו בפני חוקר המוסד, ממנה עולה, כי התובעת הינה שותפה בעסק וכי עיקר עבודתה של אשתו הינה להשגיח על הלקוחות, על הקופה ולהפקיד הכספים בבנק. כי עבדה תקופות שונות מיום פתיחת העסק ב- 4/92, הפסיקה
ב- 1/94וב- 1/95חזרה שוב לעבוד, כי היה זקוק לה בגין פיטורי מספר עובדים. העד אישר, כי התובעת קיבלה משכורת בשיעור -.000, 4ש"ח.
.4הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.
.5על פי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, מוגדר:נ-
"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד".
בן-משפחה - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
מנוסח ההגדרה של "עובד" שפורטה לעיל, עולה, כי ההגדרה מכוונת למעסיק שאינו תאגיד (דב"ע מא/6- 0דורית שוורץ נגד המוסד, פד"ע כג' עמ' 202).
מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית
הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג/159-0, בטי
מרקו נ. המוסד, פד"ע ה' 134).
שני תנאים מצטברים צריך שהתמלאו על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין המפעל יחסי עובד ומעביד ייחשב כעובד. התנאי הראשון - עבודה במפעל באופן סדיר. והשני - אילולא נעשתה עבודה על ידי אותו קרוב, היתה נעשית בידי עובד. משעולה ממסכת העובדות, ללא ספק, כי לא נתמלא התנאי השני בהגדרה, אין עוד צורך להתייחס לשאלת הסדירות שבעבודה של "קרוב המשפחה" (דיון מס' מז/6-0, מרדכי סרוסי נ. המוסד, פד"ע י"ח 434, 436).
אמות המידה לבחינת השאלה, אם פלוני הוא "עובד" של תאגיד, שונות שעה שיחסי העבודה הנטענים בין קרובי משפחה, והדברם אמורים גם בחברה משפחתית. ביחסים אלה, אין מקום לבחון יחסים וולנטרים התנדובתיים אלא יש להשיב על שאלה אחת ויחידה והיא האם היה פלוני עובד בחברה לפי המבחנים המקובלים לבחינת יחסי "עובד מעביד", או שמא בפיקציה עסקינן, אשר "הולבשו" עליה סממנים של יחסים אלה.
לא מעטים המקרים בהם קרוב משפחה של בעלי החברה עובד בחברה, ואין מקפידים
עימו בקלה וחמורה בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה, ושכרו אינו "ריאלי" אלא
"מוגזם" או "סמלי", אך אין בהם כדי לשלול את מעמדו כ"עובד החברה".
(דיון מס' מח/141- 0חנה גלנדאור - המוסד, פד"ע כ' עמ' 102).
בדב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי - שרה כץ, פד"ע ה' עמ' 31, קבע ביה"ד
הארצי, כי קירבה משפחתית אין בה לכשעצמה למנוע אפשרות של יחסי עובד ומעביד. אולם, אין חולקים גם, כי המניע לבחירת העובד בין כמניע עיקרי לבין מניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד ומעביד. הקובע הוא, מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, קביעת המהות הנ"ל היא שאלה של חוק ושל עובדה (שם בעמ' 35).
כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בבדיקת יתר את טיב היחסים שנוצרו, יחסים וולנטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת בין היתר, לסימני היכר כגון:ב מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכו' (דב"ע לג/108- 0הנ"ל בעמ' 36, דב"ע מח/141- 0הנ"ל, שם בעמ' 100).
בתביעה שלפנינו, יש לדון במעמדה של התובעת כ"עובדת" הן על פי הדינים הכלליים, ולא על פי הגדרה המרחיבה שבסעיף 1שצוטט לעיל, מאחר ומנוסח ההגדרה, תוכנה ורוחה, עולה, שהיא מכוונת למעסיק שאינו תאגיד וכן יש לבחון מעמדה ב"חברה" בהיותה בעלת מחצית ממניות החברה, מנהלת בחברה ובעלת זכות חתימה.
שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח
חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו, יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו:ו לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו, יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הינה התמורה (פס"ד דורית שוורץ בעמ' 208).
צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אך אין בה לכשעצמה ללמד על עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד, אולם, אין אף להסיק מהעובדה שהתובעת לא קיבלה שכר, כדי ללמוד באופן נחרץ, כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד (דב"ע נב/13- 0לאה מירון נגד המל"ל, פד"ע כד' עמ' 82, שם דובר בעובדת אשר המשיכה לעבוד בזמן חופשת הלידה בחברה אשר ניהלה).
בדב"ע נג/19- 0בתיה אקרמן נגד המוסד לביטוח לאומי [לא פורסם] קבע ביה"ד,
כי יתכנו מקרים שקרוב משפחה של בעלי החברה עובד בחברה ולא מקפידים עימו בכל
הנוגע למסגרת שעות עבודתו.
.6על פי הפסיקה הגבול בין חבר בתאגיד העובד בתאגיד בתוקף היותו חבר (או
בעל שליטה) לבין חבר העובד בתאגיד כ"עובד" והכנסתו היא משכורת הינו לעיתים דק
וגמיש ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע לשופט להכריע בעניין (ע.א.
85/86דננברג ואחיו נגד וולף ואחיו, פד"י מב' (3) עמ' 465, עמ' 471שצוטט בדב"ע תש"נ 11- 2ששון לוי נגד מלונות שלום בע"מ, פד"ע כב' עמ' 286, 288).
"נקודת המוצא היא שיחסים בין חברה ששניים הם בעלי המניות בה והשנים הם מנהלי החברה - אינם יחסי עובד ומעביד, אלא יחסים שבין חברה למנהליה או יחסים שבין חברה לבין בעלי המניות (דב"ע לה/73- 3גיסון נגד חב' ביה"ס אריאל בע"מ, פד"ע ז' עמ' 293, עמ' 299).
אכן, יכול ויהיו יחסים מקבילים בין פלוני לחברה, כדירקטור וכ"עובד" ואין צורך בחוזה עבודה פורמלי דווקא, אלא די בקביעת יחס זה בתקנות החברה או ברישום בפרוטוקול אשר לפיו נתקבל המנהל כעובד בחברה, אולם שעה שקיימת מערכת יחסים כזו, היא חייבת להיות בת הפרדה.
יחסים מקבילים כגון אלה קיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים.
משטוענים ליחסים מקבילים כאמור - יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיימים
אומנים יחסים בני הפרדה, כאמור, או שהעבודה אשר מבצע מי שבו מדובר - אינה אלא נלווית לעולה מחברות בתאגיד או מכהונה כמנהל (דב"ע תש"נ 11- 2שצוטט לעיל וכן ראה דיון נב/33- 02חמדה ליובין נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 368)
.7במקרה הנדון יש לבחון שאלת קיום יחסי עובד ומעביד בין התובעת לחברה על פי המבחנים שפורטו לעיל בדבר יחסים בני הפרדה בין מעמדה של התובעת כמנהלת ובעלת מניות בחברה, לבין היותה "עובדת" בחברה. יש לשאול השאלה, האם מדובר בביצוע מטלות הנלוות לעובדת היותה בעלת החברה ומנהלת בה.
במקרה שלפנינו הוכח, כי התובעת אמנם ביצעה עבודה למען רווחיותו הכלכלית של העסק, אולם אין לראות בה אלא בבחינת ביצוע עבודתה כנלווית למעמדה בחברה, היינו, בעלת מניות ומנהלת. התובעת העידה, כי תקופה ארוכה לא קיבלה משכורת מהחברה בשל קשיים כלכליים, וביצעה את אותה העבודה גם לאחר ינואר 95', עבודה שבגינה קיבלה " משכורת" והונפקו עבורה תלושי שכר. אולם אין בכך כדי להפוך אותה "עובדת" בחברה. מתוך עדותה עולה, כי שימשה כמנהלת בעסק ותפקידה היה לפקח על העובדים ועל הקופה, בתוקף תפקידה כמנהלת העסק. התובעת היתה עצמאית בביצוע עבודתה, לא קיבלה כל הוראות ולא פעלה לפיהן. אף הפקדת ההמחאות בבנק שנעשתה על-ידה, הינה עבודה שנעשתה אף על-ידי עובדים נוספים, טרם פוטרו ולאחר שחזרו לעבודה, ואין בכך כדי להפכה לעובדת "בחברה". התובעת אף החליפה את בעלה בעסק, כאשר שהה באילת לרגל פתיחת עסק נוסף, והעידה כי ניהלה ופיקחה על העסק באותה עת.
אין כל אסמכתא בתקנות החברה לפיה התמנתה כעובדת בחברה ו/או כי קיים הסכם
להעסקתה בנוסף לתפקידה כבעלת מניות ומנהלת בחברה. לפיכך, ובהתאם לראיות שהוצגו בפני בית-הדין לרבות העדויות, המסקנה המתבקשת הינה כי לא נוצרו יחסי עובד-ומעביד בין התובעת לחברה ודין תביעתה להידחות.
.8לסיכום, דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים תוך 30יום מיום המצאת פסק-הדין, לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון