החמרת מום מולד - תאונת עבודה

החמרה של המום מולד עקב העבודה היא מבין ההגדרות של פגיעה בעבודה בביטוח לאומי, כאשר מתפקידה של הועדה הרפואית יהא לעשות את חשבון "העובר ושב" - עד כמה יש לזקוף על חשבון המום המולד ועד כמה יש לזקוף על חשבון החמרת המצב כתוצאה מן העבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החמרת מום מולד - תאונת עבודה: 1. עניינה של התובענה שבפני להכיר בפגיעה בידו הימנית של התובע כפגיעה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק). 2. העובדות נקבעו בהחלטתי מיום 28.9.99 בדבר מינויו של פרופ' זהבי כמומחה רפואי מטעם בית הדין, ונפרטן להלן: א. התובע עובד מאז שנת 1980, כנגר, בעל עסק עצמאי. ב. התובע במסגרת עבודתו מייצר מטבחים, רהיטים, חדרי שינה ועבודות בעיבוד עץ. ג. מסגרת עבודתו הייתה בימים א' - ו' בשעות - 07.00 בבוקר ועד השעה 19.00. ד. רוב עבודתו של התובע היא בייצור רהיטים ורק בחלקה הקטן התובע עוסק בהתקנת הרהיטים אצל לקוחות. ה. התובע החל לחוש בכאבים בגפה הימנית העליונה בסוף שנת 1997 עד שבתאריך 15.03.98, נאלץ להפסיק עבודתו. ו. בתאריך 18.03.98, התובע הופנה לבדיקה במרפאה לכירורגיה של היד בביה"ח קפלן אשר ברחובות, והתובע הופנה לבדיקה אצל מומחה לכלי דם. ז. במסגרת הבדיקות שהתובע עבר נמצא כי עורק ראשי ביד הימנית חסום וכי על התובע לעבור ניתוח, בתאריך 21.04.98, בו נכרתה מפרצת של העורק התת בריחי מימין ובוצע שחזור של העורק על ידי שתל גורטקס. ח. למרות הטיפולים וניתוח נוסף, התובע אינו מסוגל עדיין לחזור לעבודתו. ט. התובע תיאר את מהות עבודתו לפיה במסגרת עיבוד העץ נכללו הפעולות הבאות: ניסור, הקצעה, שיוף וליטוש העץ ובנוסף העבודה כללה הרמת משאות כבדים כגון: פלטות עץ, רהיטים וחלקי רהיטים. י. התובע מדגיש כי תוך כדי השימוש במכונות נגרמים חיכוכים חוזרים ונשנים של כל חלקי הגפה העליונה ושריריה. 3. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע ? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל ? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות בידו הימנית של התובע שניתן לאתר בזמן או במקום ? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע ? במילים אחרות, ההייתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (IRREVESIBLE) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים ? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? 4. המומחה - פרופ' זהבי - בחוות דעת מפורטת תיאר את מחלתו של התובע ובתשובה על השאלות השיב כדלקמן: "ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין עבודתו? לדעתי אין קשר ברור ומובהק במובן של גרימה. הפתולוגיה הבסיסית במר סבן הנה כאמור לעיל מום מולד שבעטיה הופיעה בהמשך חסימה בעורק התת בריחי בימני וזו היתה עשויה להופיע גם אם היה עובד כפקיד. אולם יש לציין שמר סבן במסגרת עבודתו כנגר, היה צריך לבצע פעילות רבה בכף ימין כולל הרמת הזרוע מעל לכתף. מבחינה פתולוגית בחולים הסובלים מצלע צוארית בעת הרמת הזרוע מעל לכתף הלחק על העורק התת בריחי מוגבר וזרימת הדם בעורק נחסמת (כפי שאכן נמצא בבדיקת התובע במרץ 1998). הרמה חוזרת של הגפה עשויה להחיש את הנזק לדופן העורק התת בריחי ולהופעת טרומבוזיס כנ"ל. על כל פנים, עד היום לא תוארה בספרות חסימה של עורק תת בריחי עקב עבודה בנגרות. לסיכום - אין קשר סיבתי ברור ומובהק בין עבודתו של התובע לבין מחלתו. מר סבן סבל ממום מולד שהיא הפתולוגיה הבסיסית. אולם במסגרת עבודתו ביצע פעילות שעשויה להחיש את חסימת העורק התת בריחי ולהופעת טרומבוזיס ומפרצת. יש איפוא ליחס לעבודתו לא גרימה ישירה אלא החרפה בלבד. סביר להניח שאלו לא היתה לתובע צלע צוארית (כמום מולד), לא היה סובל ממחלתו הנ"ל. ג.ד. התשובה לשאלות אלה נתנה בפרוטרוט בתשובה לשאלה ב, אולם כדי להאיר את הענין אדגיש שוב את השתלשלות הענינים: -         קיום מום מולד, צלע צוארית, שגרמה ל - TOS. -         עקב המום הנ"ל, הופעת לחץ חוזר על העורק התת בריחי הימני. -         לחץ ממושך וחוזר על העורק גורם לנזק לאנדוחל העורק התת בריחי ובהמשך מופיעה היצרות וטרומבוזיס של העורק ובהמשך מפרצת (מתחת לאיזור ההיצרות) וטרומבוזיס. בהמשך שליחת תסחיפים לכל עורקי הגפה הימנית העליונה. -         עבודתו של התובע כנגר ובעיקר הרמה תכופה של הזרוע מעל לכתף מגבירה את הלחץ על העורק התת בריחי ומחישה את היצרותו ואת תופעת הטרומבוזיס והמפרצת. -         את חסימת העורק יש להגדיר כ -compression trauma. ה. התשובה לשאלה הינה כלדקמן, לחץ ממושך וחוזר על העורק התת בריחי גורמת לחסימת העורק בהמשך להיצרותו ולהופעת טרומבוזיס ומפרצת עם טרומבוזיס. מרגע שהופיעה הטרומבוזיס המצב הינו בלתי הפיך. תנאי עבודתו של התובע החישו לדעתי את התהליכים הנ"ל. אולם ללא המום המולד לא היתה לדעתי מופיעה החסימה בעורק התת בריחי הימני. המשקל שיש ליחס לעבודתו של התובע הינו רק החרפה ולא גרימה, מכסימום 50% ע"ח העבודה ו - 50% עקב המום המולד." 5. בתגובה לחוות דעתו, ביקשה ב"כ הנתבע להביא בפניו שאלות הבהרה ואכן הועברו אליו השאלות בנוסח שלהלן - א. המומחה מופנה לסעיף 4 להחלטה לגבי פעולות התובע כנגר כאשר פעולות ההרמה של הזרוע מעל הכתף הינם רק חלק קטן מעבודתו של התובע ולא החלק העיקרי ? ב. המומחה מתבקש להביא בחשבון גם את העובדה שמדובר באדם צעיר יחסית (יליד 1957) נ + 4, שמרים את ידיו גם בנסיבות לא מעטות בחיי יום יום שמחוץ לעבודה, כמו בעת הרמת ילדיו וכו'. המומחה מתבקש לפרט האם וכיצד ניתן להפריד בין תנועות הרמה מעל הכתף שעשה האיש בעבודתו לבין אלו שעשה בחיי יום יום. ג. לאור העובדה שמאז 15.3.98 (לפני הניתוח הראשון) לא חזר התובע לעבודה - מתבקש המומחה להשיב האם ההחמרה שחלה במצבו מאז הפסקת העבודה ב- 15.3.98 (ולאחר הניתוח) קשורה בעבודתו, ואם כן - כיצד ? אם לא - האם אין בכך כדי להצביע על כך שהשפעת העבודה על מחלתו, אם בכלל, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כמו מחלתו הבסיסית ופעולות הרמת הכתף מעל לזרוע שודאי עושה (ככל האדם) בחיי יום יום שמחוץ לעבודתו. ד. אם יגיע המומחה למסקנה כי יש קשר סיבתי בין העבודה (כמתואר בהחלטת ביה"ד לבין המחלה, מתבקש המומחה לענות על שאלות 5(ג)ו-(ד) להחלטת כב' ביה"ד. בתשובה לשאלות אלה פרופ' זהבי חזר על מסקנותיו והביע דעתו כי יש להכיר בעבודתו כנגר כגורם מכריע בעבודתו. 6. ב"כ התובע טען, בהסתמך על חוות הדעת שהוצגה מטעמו ועל חוות דעתו של של המומחה מטעם בית הדין כי יש להכיר בעבודתו כגורם מכריע בעבודתו של התובע. 7. ב"כ הנתבע טענה, לעומתו, כי אין לקבל את חוות הדעת של פרופ' זהבי אשר הסתמך על העובדות שהובאו בפניו על ידי התובע ולא על העובדות שנקבעו על ידי ביה"ד. 8. לאחר עיון בחוות דעתו של פרופ' זהבי, לרבות חוות הדעת המשלימה עולה חד משמעית כי עבודתו של התובע כנגר תרמה תרומה משמעותית לפגיעה בידו הימנית. אמנם המומחה תאר יותר את נושא הרמת היד מעל הכתף כגורם לפגיעה אולם גם בית הדין בהחלטתו, תיאר את עבודת התובע כנגר על כל גווניה ולא התייחס לסוג עבודה אחד מבין כל העבודות. לא מצאתי פגם בדרך זו של חוות הדעת כאשר פרופ' זהבי בחוות דעתו המשלימה חוזר ומבהיר ביתר פירוט את מסקנותיו. חוות דעתו מובילה למסקנה אחת ברורה כי עבודתו של התובע גרמה על דרך המיקרוטרואמה להחרפה של המום המולד ולולא העבודה בנגריה המחלה לא היתה מתפרצת. 9. החמרה של המום מולד עקב העבודה היא מבין ההגדרות של פגיעה בעבודה כאשר מתפקידה של הועדה הרפואית יהא לעשות את חשבון "העובר ושב" - עד כמה יש לזקוף על חשבון המום המולד ועד כמה יש לזקוף על חשבון החמרת המצב כתוצאה מן העבודה. 10. סוף דבר - התביעה מתקבלת והנתבע ישא בהוצאותיה בסך 2,500 ₪ בצרוף מע"מ.תאונת עבודה