ב"כ המערערת טען כי הכלל לפי סע' 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 הוא כי תגמולים לקרן פנסיה או קופת תגמולים לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי ,וכך הוא המקרה בפנינו כאשר סעיף 11(א) להסכם הקיבוצי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה קובע כי תשלומי המעביד על פי ההסכם הקיבוצי יבואו לכל דבר ועניין במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים לאותם עובדים בהתאם לסעיף 14לחוק פיצויי פיטורים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם פשרה פיצויי פיטורים - משיכת כספים מקרן פנסיה: בפני ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בעכו, (מר רמזי חוראני) , אשר ניתנה ביום 17.12.96בתיק הוצל"פ 2-95-10203-.08 העובדות הצריכות לעניין: בין המערערת לבין המשיב הושג הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר על פיו התחייבה המערערת לשלם למשיב סכום של 000, 7ש"ח כפיצויי פיטורים וכלשון כב' השופטת נאוה וימן: " .1הנתבעת תשלם לתובע סכום של 000, 7ש"ח לסילוק מלא וסופי של כל התביעות בגין יחסי העבודה ביניהם וסיומם. אין מחלוקת שכספי התגמולים שהצטברו לזכות התובע ב"מבטחים" שייכים לו (למעט כספי הפיצויים). .2הסכום הנ"ל ישולם תוך 30ימים מהיום. .3הצדדים מבקשים מבית הדין לתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה הנ"ל." בעקבות פסק הדין הנ"ל נתנה המערערת ל"מבטחים" הוראה לשחרר את הכספים שהופרשו לצורך פיצויי הפיטורין עבור המשיב. המשיב קיבל מכתב ההוראות שנתנה המערערת למבטחים והגיש את פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו. בעקבות כך, הורה ראש ההוצאה לפועל לצדדים לפנות לקרן ולברר אילו כספים על חשבון כספי פיטורין הפרישה המעבידה, ואשר ניתן לשחררם לטובת המשיב. ביום 29.7.96פנה ב"כ המשיב ל"מבטחים" על מנת לברר האם יוכל המשיב למשוך את סכום פסק הדין מתוך כספי הפיצויים בלבד ומבלי למשוך את הכספים שהצטברו לזכותו בקופת התגמולים. ביום 11.8.96הודיעה "מבטחים" לב"כ המשיב, כי: "משיכת כספי % 6השלמה לקרן פנסיה מקיפה (הבאים במקום % 72מכספי הפיצויים) גוררת אחריה אובדן ותק פנסיוני.". המערערת הגישה בקשה בטענת "פרעתי", וביום 13.12.96ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצל"פ בעכו, אשר לפיה, על המערערת לשלם את סכום פסק הדין כאשר הכסף שבקרן יישאר כאמור בתקנון הקרן, והמערערת תהא זכאית לקבל את סכום פסק הדין באופן יחסי לחלק הפרשות המעביד על חשבון פיצויי פיטורין. טענות הצדדים: ב"כ המערערת טען, כי המערערת מילאה אחר פסק הדין שעה שהורתה ל"מבטחים" לשלם למשיב את סכום פסק הדין מהכספים שהצטברו בקרן. ב"כ המערערת טען עוד, כי ראש ההוצאה לפועל קבע זכויות וחיובים אשר בסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה. ב"כ המערערת הוסיף וטען, כי שגה ראש ההוצל"פ עת לא פנה בבקשת הבהרה לפי סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל ונתן פירוש נוגד להוראות בדיני העבודה. עוד טען ב"כ המערערת, כי הכלל לפי סע' 14לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963(להלן:נ"חוק פיצויי פיטורים"), הוא כי תגמולים לקרן פנסיה או קופת תגמולים לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי ,וכך הוא המקרה בפנינו כאשר סעיף 11(א) להסכם הקיבוצי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה קובע כי תשלומי המעביד על פי ההסכם הקיבוצי יבואו לכל דבר ועניין במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים לאותם עובדים בהתאם לסעיף 14לחוק פיצויי פיטורים. ב"כ המשיב טען,כי על פי חוק פיצויי פיטורים אין לגרוע מהזכויות המוקנות עפ"י החוק אלא רק ניתן להוסיף עליהן. ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה הינו ברור ולפיו תשלם המערערת 000, 7ש"ח לכיסוי כספי הפיצויים למשיב ותשמור על זכותו לתגמולים. לחילופין טען ב"כ המשיב, כי אין זו מסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להרהר אחר מידת תבונתו של המעשה השיפוטי, אלא רק לבצע את פסק הדין כלשונו. דיון ומסקנות: בבסיסו של ערעור זה עומדת החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בעכו אשר דחה את טענת "פרעתי" של המערערת. המערערת והמשיב הגיעו להסכם פשרה בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ואשר פרטיו הובאו לעיל. כאמור, בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בקשר לתשלומם של פיצויי הפיטורים המגיעים למשיב עפ"י הסכם הפשרה, 000, 7ש"ח. עמדת המערערת היא כי על המשיב לקבל את הסכום הנ"ל מתוך הכספים אשר הופרשו לו ע"י המערערת ב"מבטחים", ואילו המשיב טוען כי משיכת כספים מהקרן לה טוענת המערערת יהא בה כדי לפגוע בזכותו לותק פנסיוני. טענותיה של המערערת אינן מקובלות עלי. החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מנומקת ומבוססת היטב ולא מצאתי לנכון להתערב בה. כאמור, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהגיעו אליו הצדדים ואשר לפיו, על המערערת לשלם למשיב סכום של 000, 7ש"ח וכי כספי התגמולים שהצטברו לזכות המשיב ב"מבטחים", שייכים לו, למעט כספי הפנסיה. ראש ההוצאה לפועל דחה לאחר לבטים לא מועטים את טענת "פרעתי" שהעלתה המערערת, ולטעמי דחיה זו בצדק יסודה, שכן אין בטענותיה של המערערת כל ממש ולהלן נימוקי: אין בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל כל קביעה אשר חורגת מסמכותו לביצוע פסק הדין שהוצג לפניו, שכן לאחר בירור שעשה ב"כ המשיב ואשר הובא בפני ראש ההוצאה לפועל היה ברור כי תשלום פיצויי הפיטורים מקרן "מבטחים" יביא לאובדן הותק הפנסיוני של המשיב ועל כן החליט ראש ההוצאה לפועל, כי לא רק לשון ההסכם מדברת בעד תשלום נפרד של 000, 7ש"ח אלא גם אי הפגיעה בזכויותיו של המשיב מחייבת זאת. אין מקום לטענת ב"כ המערערת בדבר חובתו של ראש ההוצאה לפועל לפנות בבקשת הבהרה לבית הדין לעבודה. לשונו של סעיף 12לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967מסמיכה את ראש ההוצאה לפועל לפנות בבקשת הבהרה לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין. מקום שפסק הדין אינו ברור דיו ונתון למספר פרשנויות, כאשר פניה זו הינה בסמכותו הבלעדית של ראש ההוצאה לפועל ומקום שהוא מוצא שפסק הדין טעון הבהרה רשאי הוא לפנות לערכאה שנתנה את פסק הדין. הפניה בבקשת הבהרה בדרך כלל באה מיוזמתו של ראש ההוצל"פ, כאשר הוראות הסעיף איננה מאפשרת לצדדים או למישהו מהם לפנות ביוזמתם לבית המשפט ולבקש הבהרה, אולם אם סבור בעל דין כי פסק הדין טעון הבהרה עליו לשכנע את ראש ההוצאה לפועל בצידקת טענתו, ובמידה וראש ההוצאה לפועל משתכנע בטענת בעל הדין יכול הוא, והוא בלבד לפנות בבקשת הבהרה לערכאה שנתנה את פסק הדין. ובמה דברים אמורים? המערערת יכלה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפיה אין פסק דינו של בית הדין לעבודה ברור דיו וכי יהא זה מן הדין כי ראש ההוצאה לפועל יפנה בבקשת הבהרה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשת הבהרה, ומשלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. 3) עם כל הכבוד, לא מקובלת עלי טענת המערערת, כי ראש ההוצאה לפועל פירש את פסק דינו של בית הדין לעבודה בניגוד להוראות הנורמטיביות המעוגנות בדיני העבודה, חוק פיצויי פיטורים, שכן עינינו הרואות כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל לא נתנה כל פירוש אשר חורג מהפירוש הנכון והמתחייב של פסק הדין אשר אישרר את הסכם הפשרה שהגיעו אליו הצדדים. ראש ההוצאה לפועל קובע בהחלטתו נשוא ערעור זה בזו הלשון: "התלבטתי אם בכל זאת להפנות הזוכה לקרן לשבור אותה ולקבל את הנפסק, אך נחה דעתי לבסוף שפסק הדין בא להיטיב עם העובד ולא להכריחו להפסיד מרוץ הוותק הפנסיוני ולהטיל עליו נטל שהוא מעין עונש על שדורש את המגיע לו. מאידך, זכות החייבת נשמרת אם כי עפ"י אותם כללים שהמעבידה בעצמה בחרה מלכתחילה, בבטחה עצמה בקרן מבטחים, דהיינו הכללים הקובעים לענין המשיבה הם הכללים של מבטחים." בנסיבות העניין נשאלת השאלה האם הסכם הפשרה שהגיעו אליו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין טעון פרשנות? סבור אני, כי אין הסכם הפשרה הנ"ל טעון פרשנות כלשהי, שכן עסקינן בהסכם פשרה שנכרת, לטעמי, בזהירות מיוחדת ולאחר משא ומתן בין הצדדים. יפים לענייננו דבריו של דוד בר אופיר בספרו, הוצאה לפועל-הליכים והלכות, מהדורה רביעית, עמ' 90: "אולם אין למצוא פסול בכך שבית המשפט שדן בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל יתן החלטה הכוללת בתוכה גם פרשנות של הדין שביצועו מתבקש בלשכת הוצאה לפועל. לערכאת הערעור נתונה סמכות "מקבילה" לסמכות ההבהרה הנתונה לערכאה שנתנה את פסק הדין. ובייחוד נכונים הדברים האלה כאשר מדובר בפרשנות של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וכאשר פסק הדין מתמצה אך ורק באישורו הפורמלי של הסכם זה. במקרה כזה אין כל יתרון לפרשנותה של הערכאה שאישרה את ההסכם על פני פרשנותה של ערכאת הערעור אשר דנה בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל". הסכם זה הינו הסכם ברור ולפיו על המערערת לשלם למשיב את הסך של 000, 7ש"ח ובשום מקום לא נכתב או נרמז כי סכום זה ינוכה מכספי התגמולים שהצטברו בקרן "מבטחים", אלא ההפך הוא הנכון, הצדדים מצאו לנכון לקבוע במפורש: "אין מחלוקת שכספי התגמולים שהצטברו לזכות התובע ב"מבטחים" שייכים לו (למעט כספי הפיצויים)", ומשהתייחסו הצדדים לכספי התגמולים בהסכם שנכרת ביניהם ולא קבעו, כי הסך של 000, 7ש"ח ינוכה מקרן "מבטחים", נראה לי, כי הם לא מצאו לנכון וכנראה לא התכוונו לכך שהסך הנ"ל ינוכה מכספי התגמולים. עיון בהסכם הפשרה הנ"ל מעלה, כי אין הוא טעון פרשנות, וכי פרשנותו הפנימית של הסכם זה, כפי שהיא משתקפת, מלשונו הינה ברורה ומביאה אותי להתחקות אחרי כוונת הצדדים מבלי להידרש למקורות חיצוניים בכדי להתחקות אחרי כוונה זו. נראה לי, כי אין כל ממש בטענות המערערת, כי הפרשנות שנתן ראש ההוצאה לפועל להסכם הפשרה הינה מנוגדת לדיני העבודה ובמיוחד לחוק פיצויי פיטורים. טענתה של המערערת, כי סעיף 11(א) להסכם הקיבוצי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה קובע, כי תשלומי המעביד על פי ההסכם הקיבוצי יבואו לכל דבר ועניין במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים לאותם עובדים בהתאם לסעיף 14לחוק פיצויי פיטורים, מביאה ליצירת תוכן אחר להסכם הפשרה, אשר לא התכוונו לו הצדדים ובמיוחד כאשר לשון הסכם הפשרה אינה תומכת בגירסה זו. אשר על כן ומהטעמים שפורטו לעיל, דין הערעור להידחות. המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 000, 3ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. חוזהפנסיהפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםקרן פנסיההסכם פשרהפשרה