קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על העונש על מכירת מוצרים מזויפים - הפרת זכויות יוצרים: השופטת רויטל יפה-כ"ץ: 1. כנגד המערער הוגש לבימ"ש השלום באילת כתב אישום, אשר ייחס לו ביצוע שורה ארוכה של עבירות הקשורות בהפרת זכויות יוצרים ובהפרת הוראה חוקית. במסגרת הסדר טיעון שנערך בין המערער לפרקליטות, הודה המערער בעובדות של כתב האישום הנ"ל ואף צרף, לענין העונש, מספר כתבי אישום נוספים, כך שסך הכל הוא הורשע ב- 14 עבירות של הפרת זכויות יוצרים לפי סעיף 3(1)(ב) לפקודת זכויות יוצרים, 10 עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, 4 עבירות של הצגת העתקה מפירה ומסחר לפי סעיף 3(1)(ד) לפקודת זכויות יוצרים, איומים, ו- החזקת פריטים מטעים לפי סעיף 23(1) לפקודת זכויות יוצרים + סעיף 2(ב) לחוק הגנת הצרכן. בהסדר הטיעון שנערך בין הצדדים הוסכם גם, כי הצדדים יעתרו לביהמ"ש ויבקשו להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות במידה והנאשם יימצא מתאים לכך, מאסר על תנאי ו- קנס כספי, כאשר כל צד יהיה רשאי לטעון באורח חופשי לענין גובה הקנס. כן הוסכם שכל הקלטות והתקליטורים שנתפסו יועברו לחברות המייצגות את בעלי הזכויות בהם. ביהמ"ש קמא (כב' השופט מ. נדל) כיבד את עיסקת הטיעון וגזר על המערער 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 60,000 ₪, וכן הורה כי המוצגים יועברו על פי רשימה שתוגש על ידי הצדדים ועל פי עיסקת הטיעון. הן המערער (במסגרת ע"פ 7361/01) והן המדינה (במסגרת ע"פ 7332/01) הגישו ערעורים המכוונים כנגד גובה הקנס, כאשר לטענת המערער מדובר בקנס גבוה ובלתי סביר ולטענת המדינה מדובר בקנס נמוך אשר אין בו כדי לבטא את חומרת העבירות שביצע המערער ותכיפותן. שני הערעורים הנ"ל - אוחדו, לבקשת הצדדים, ופס"ד זה עניינו, אם כן, גובה הקנס הראוי במקרים כגון זה של המערער. 2. המערער הורשע בביצוע שורה ארוכה של עבירות, כדלקמן: בת.פ. 1543/99 של בימ"ש השלום באילת: במסגרת תיק זה הודה המערער, כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום עסק בעצמו ובאמצעות אחרים בממכר קלטות וידאו, קלטות אודיו ותקליטורים במקומות שונים בארץ, ובין היתר בדוכן בשוק העירוני באילת. כן הודה המערער, כי בתאריך 20/1/98 הוציא ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופט ש. ברלינר), בתיק המר' 261/98, צו מתוקן המורה למערער (המשיב שם) או מי מטעמו להימנע מלהעתיק או לשכפל או למכור או להשכיר או להשאיל או להחזיק או להפיץ או להשתמש באופן אחר כלשהו בקלטות וידאו מפירות, בהן מוקלטים שלא כדין סרטים ו' או קטעי סרטים אשר המבקשות או מי מהן הנן בעלות זכות היוצרים ו/או ההפצה בהן (להלן: "הצו הראשון"). בנוסף הודה המערער, כי בתאריך 24/11/98 הוציא ביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט א. שלו), בתיק המר' 111947/98, צו מניעה ארעי המורה למערער (המשיב שם) או מי מטעמו להימנע מלהפיץ ו/או למכור ו/או להשאיל ו/או להעתיק ו/או לשכפל ו/או להשתמש באופן אחר כלשהו בקלטות אודיו, וידאו ו/או תקליטורים המועתקים מהקלטות קול של יצירות מוסיקליות ו/או שירים ו/או קטעי שירים, אשר המבקשות או מי מהן הנן בעלות זכויות היוצרים ו/או ההפצה בהם (להלן: "הצו השני"). למרות צווים אלה, ובמועדים ובמקומות שפורטו בכתב האישום, החזיק המערער, מכר והציע למכירה ביודעין קלטות וידאו ו/או קלטות אודיו ו/או תקליטורים המהווים העתקות מפירות של יצירות הנתונות לזכויות יוצרים, תוך הפרת הצווים שהוצאו כנגדו כמפורט לעיל. כך, מפרט כתב האישום 7 ארועים שונים בהם הפר המערער הן זכויות יוצרים והן את הצווים, כדלקמן: * בתאריך 4/6/98, בשוק העירוני באילת, מכר המערער באמצעות גרושתו 2 קלטות וידאו מזויפות תמורת 28 ₪ כל אחת, כאשר באותה עת קלטת מקורית מאותו סוג נמכרה ב- 80 ₪. באישום זה הורשע המערער בהפרת זכויות יוצרים ובהפרת הוראה חוקית; * בתאריך 8/10/98-7 החזיק המערער למעלה מ- 1,000 תקליטורים מזוייפים, 843 קלטות וידאו מזויפות ו- 857 קלטות אודיו מזויפות. באישום זה הורשע המערער בעבירה של הפרת הוראה חוקית; * בתאריך 4/11/98 נתפס המערער באילת כשברשותו 852 תקליטורים מזוייפים, אותם רכש בסמוך לפני כן, כשכוונתו היתה למכור או להציע אותם למכירה. בעבירה זו הורשע המערער בניסיון להפרת זכויות יוצרים; * בתאריך 10/12/98 הציג והציע המערער למכירה 248 תקליטורים מזויפים ו- 538 קלטות אודיו מזויפות. באישום זה הורשע המערער בעבירות של הפרת זכויות יוצרים והפרת הוראה חוקית; * בתאריך 11/3/99 הציג המערער והציע למכירה 293 תקליטורים מזויפים. באישום זה הורשע המערער בעבירות של הפרת זכויות יוצרים והפרת הוראה חוקית; * בתאריך 6/5/99 הציג המערער והציע למכירה 197 תקליטורים מזוייפים. באישום זה הורשע המערער בעבירות של הפרת זכויות יוצרים ו- הפרת הוראה חוקית; * בתאריך 7/8/99 הציג המערער והציע למכירה 310 תקליטורים מזוייפים. באישום זה הורשע המערער בעבירות של הפרת זכויות יוצרים והפרת הוראה חוקית. בת.פ. 2840/98 של בימ"ש השלום באילת: גם בכתב אישום זה הורשע המערער בשורת עבירות, כדלקמן * בתאריך 9/11/95 הציג המערער לצורכי מסחר 318 קלטות וידאו מזויפות; * בתאריך 12/9/96 הציג המערער לצורכי מסחר 175 קלטות וידאו מזויפות; * בתאריך 19/12/96 הציג המערער לצורכי מסחר 16 קלטות וידאו מזויפות. * בתאריך 8/1/98 הציג המערער לצורכי מסחר 242 קלטות וידאו מזויפות, וכאשר פנה אליו בעניין זה נציג החברות בעלות זכויות היוצרים ביצירות נשוא הקלטות המזויפות - איים עליו המערער ואמר לו שיפוצץ אותו. בכל האישומים הנ"ל הורשע המערער ב- 4 עבירות של הצגת העתקה, מסירה למסחר, איומים ו- הפרת הוראה חוקית. בתיק פלילי שהוגש לבימ"ש השלום בתל-אביב (לא ממוספר): בכתב אישום זה הורשע המערער בכך, שבתאריך 15/5/95 החזיק ברכבו 91 קלטות וידאו מזויפות, שתוכנן שוכפל מהקלטת המקורית ועטיפתן צולמה מצילום עטיפת הקלטת המקורית, וזאת בכוונה לסחור בהן. במקרה זה הורשע המערער בעבירות של ניסיון למכירת העתקים מפרים ו- החזקת פריטים מטעים. ברשימה נוספת, של תמצית אישום לצורך צירוף תיקים: ברשימה זו הורשע המערער בעבירות, שבוצעו באזור חיפה, וזאת לאחר הוצאת הצווים שפורטו לעיל, כדלקמן: * בתאריך 15/5/00 רכש המערער והחזיק 660 תקליטורים מזויפים וכן 2,015 קלטות וידאו מזויפות, בכוונה למכור אותן, ואף הציע אותם למכירה. באישום זה הורשע המערער בעבירות של ניסיון להפרת זכויות יוצרים והפרת הוראה חוקית; * בתאריך 14/6/00 החזיק המערער 6,835 תקליטורים מזויפים, 1,677 קלטות וידאו מזויפות ו- 56 קלטות אודיו מזויפות, אותם רכש עובר לכך, והכל בכוונה למכור אותם ברווח כספי ניכר. באישום זה הורשע המערער בביצוע עבירות של הפרת זכויות יוצרים ו- הפרת הוראה חוקית. 3. בביהמ"ש קמא העידה התביעה, כחלק מראיותיה לעונש, את יהורם בן-דוד, מנכ"ל אקו"מ ואת אופיר יוסי, קצין משטרה בדרגת רפ"ק, הממונה על היחידה הארצית לקניין רוחני, וזאת במטרה להדגיש את ההיקף רחב המימדים של תופעת זיוף היצירות השונות ואת הנזק העצום שתופעה זו גורמת לבעלי זכויות היוצרים ביצירות המועתקות. בפנינו, ואף בפני ביהמ"ש קמא, הוסיף ב"כ המאשימה, עו"ד גולן, והדגיש, כי על פי עדויות אלה ואף על פי אימרתו של המערער עצמו (שסומנה בביהמ"ש קמא כ- ת/2) הוכח היקף הרווח הבלתי חוקי, שהמערער היה צפוי לו מהיצירות המזויפות, שנתפסו בכל 30 העבירות שביצע, וזאת בשיעור העולה על 250,000 ₪ (ר' טבלה שצרף לסיכומיו בענין זה). עוד הדגיש ב"כ המאשימה, כי רק על פי עדותו של המערער עצמו, לפיה מכר בין 300 לבין 250 תקליטורים מזויפים בכל שבוע, מגיע היקף מכירותיו במהלך השנים לסכומים העולים על מליון ₪, אם כי לגירסת המאשימה מדובר ברווחים גבוהים בהרבה. בנסיבות אלה, כאשר מדובר בעבירות רבות ביותר, שהפכו בעת האחרונה למכת מדינה, שנעברו על ידי המערער לאורך שנים רבות, ואשר נעשו גם לאחר הוצאת צווי המניעה מבתי המשפט המחוזיים בת"א ובחיפה, וגם לאחר פתיחת חקירות פליליות בגין חלק מהעבירות והגשת כתבי אישום במקומות שונים בארץ - היה מקום, לטענת ב"כ המאשימה, להטיל קנס חמור בהרבה על המערער, קנס שירתיע גם אחרים מלעבור את העבירות הנ"ל, ובכך, אולי, להפסיק את הפגיעה המשמעותית בפרנסתם ובחופש העיסוק של בעלי זכויות היוצרים. 4. לעומתו טען ב"כ המערער, עו"ד כהן, כי התיזה של התביעה בדבר רווחיו של המערער - לא הוכחה. נהפוך הוא, מדובר בפושט רגל (על פי עדותו בפני ביהמ"ש קמא), אשר מזה מספר חודשים בטרם גזר הדין עלה על דרך המלך והחל לעבוד בעבודה סדירה ברכבות ישראל. מעבודה זו, אגב, פוטר, ברגע שהחל לבצע את עבודות השירות. הענישה, לדבריו, אמורה להיות אינדבידואלית, וכאשר מדובר באדם, אשר הרשעותיו הקודמות ישנות (למערער הרשעות קודמות בעבירות רכוש שונות, מאז שנת 1978 ועד לשנת 1993 - ר' ת/1 של ביהמ"ש קמא), הסובל מירידה בשמיעה ולו חובות רבים, מן הדין היה שלא להחמיר עמו בתשלום הקנס ואף לחלק את הקנס לתשלומים רבים יותר כך שיוכל לעמוד בפרעונם. 5. הצדדים הגישו לעיוננו פסיקה מתחומים שונים של הקניין הרוחני, כאשר ב"כ המאשימה ביקש להוסיף גזר דין נוסף, שניתן ביום 4/7/02 בבימ"ש השלום בחיפה. ב"כ המערער התנגד לתוספת זו, אך משמדובר בפסיקה, אשר ממילא אמורה להיות בידיעתו של ביהמ"ש, לא היה מקום להתנגדות זו. 6. אין ספק, כי נוכח הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש קמא, עולה כי התופעה של פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, ע"י סחר בלתי חוקי בזכויות יוצרים וזיופם, הנה רחבת היקף. אף הכנסת דנה זה זמן מה בתופעה ובצורך לתקן את פקודת את זכות היוצרים, להקל על המבקשים להוכיח, שזכויות היוצרים שלהם נפגעו ולהחמיר עם הפוגעים בזכויות היוצרים לפי מדרג חומרת המעשים, דהיינו - להחמיר בעונשו של מי שגורם להחדרתם של העותקים המפרים לשוק ע"י ייצור או ייבוא אך גם להטיל אחריות וקנסות גבוהים על מי שמוכר או מציע למכירה או אף מחזיק בלבד יצירות מזויפות. גם כיום (בטרם התיקון הכולל המוצע), ולאור התיקון משנת תשמ"ח לפקודת זכות היוצרים (הנוגע לשיעורי הקנסות בלבד), אזי הקנס שניתן להטיל על כל מעשה ומעשה של הפרת זכות יוצרים, אפילו על הצגה ברבים לצורכי מסחר של כל העתקה מפירה (ולו אחת!), עומד על פי שבעה מהקנס שניתן להטיל על עבירה שעונשה מעל 3 שנות מאסר בחוק העונשין (כאשר המאסר המכסימלי לפי פקודת זכות היוצרים הוא עד 3 שנים בלבד). דהינו, ולאור התיקון לחוק העונשין משנת תשנ"ו (בעניין שיעור הקנסות), הקנס המכסימלי שניתן להטיל על כל העתקה מפירה כאמור לעיל, הנו 1,050,000 ₪ (פי שבעה מ- 150,000). ברור הוא, אם כן, כי מטרת המחוקק היתה להחמיר בקנסות, שיוטלו על מפרי זכויות היוצרים, שכן מי שמטרתו עשית רווחים קלים, תוך פגיעה ברווחיהם של האחרים, אשר עמלו רבות והשקיעו מכשרונם, זמנם וכספם - מן הראוי שהקנס שיוטל עליו יהיה גבוה. הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לבעלי זכויות היוצרים ממכירה והפצת תקליטורים וקלטות מזויפים, הוא ללא ספק נזק כלכלי של ממש, ועל בתי המשפט להירתם לניסיונות החברה כולה לעצור את התפשטות התופעה. על בתי המשפט גם להעביר מסר חד משמעי לפיו החברה, ובתי המשפט בתוכם, לא מקלים ראש בעבירות שכאלה, אלא רואה אותם בחומרה רבה. 7. צריך לעניין זה לזכור, כי המערער נתפס פעמים רבות ולאורך שנים רבות, כשברשותו כמות רבה ביותר של תקליטורים, קלטות וידאו וקלטות אודיו מזויפים, והוא הפר ברגל גסה צווים של בתי המשפט שהוצאו כנגדו בעניין זה, ואף הביע זלזול במערכת אכיפת החוק כולה, כאשר חרף חקירות רבות כנגדו בענייני הפרת זכויות יוצרים וחרף כתבי אישום שהוגשו כנגדו, המשיך - במשך שנים - לבצע את העבירות ולגרוף רווחים לא מעטים. אמנם הצדדים הגיעו להסדר טיעון, ולפיו עונש המאסר - למשך 6 חודשים שיוטל על המערער - ירוצה בדרך של עבודות שירות, ואמנם הסדר זה כובד על ידי ביהמ"ש קמא, אך אני סבורה שנוכח חומרת העבירות, תכיפותן וכמות המוצרים המזויפים, שנתפסו אצל המערער, המעידה על היקף רחב ביותר של "עסקיו" המפוקפקים, היה מקום להחמיר בקנס שהוטל עליו. כנגד ההתעשרות הכספית, שהמערער צפה לה - יש להטיל קנסות כבדים, אשר ישללו ממנו את טובת ההנאה שצפה לה. אין חולק, שיש להתחשב בהיבט האישי של המערער, במצבו הכלכלי והמשפחתי ובשאר הנסיבות שצוינו על ידי בא כוחו, אך אני סבורה, שבמקרה זה היה מקום ליתן דגש דווקא על ההיבט הציבורי - הרתעתי של שיקולי הענישה. 8. בנסיבות אלה, ומשערכאת הערעור אינה ממצה את חומרת הדין, הייתי מציעה לחבריי לשנות את גזר דינו של ביהמ"ש קמא ולהעמיד את הקנס על סך 250,000 ₪ או שנה מאסר תמורתו. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. ר. יפה-כ"ץ, שופטת הנשיא ג. גלעדי, אב"ד: אני מסכים. הנשיא ג. גלעדי השופט נ. הנדל: אני מסכים נ. הנדל, שופט אשר על כן, נקבע כאמור בפסק דינה של כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ. זיוףמוצר