תנאי תשלום הינם מטבע הדברים לב ליבו של כל חוזה, והם תנאים יסודיים, שהפרתם יוצרת עילת ביטול לצד הנפגע. (ע"א 4912/90מיכה איתן ואח' נ' שושנה בראונשטיין (תקדין עליון כרך 92(3) תשנ"ב/תשנ"ג 1992בעמ. 668) סייג לכך הוא אם אי תשלום המחיר הוא תוצאה של הפרת החוזה ע"י הצד שכנגד. (ע"א 1816/91דלתא הנדסה בע"מ נ' שכון עובדים, תקדין עליון כרך 98(2) תשנ"ח/תשנ"ט 1998בעמ. 1885). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת תנאי תשלום לפי חוזה: א. מהות העתירה זו בקשה לאשר ביטול הסכם מתאריך 4.9.1997שנחתם בין המבקשת באמצעות כונס הנכסים שלה עו"ד נח ליפשיץ לבין המשיבות מס. 1ו-.2 ביטול החוזה נעשה במכתב שנשלח ע"י המבקשת עצמה למשיבים 1ו- 2בתאריך .14.6.1998 ב. הפלוגתאות בין הצדדים מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: יש למחוק התובענה על הסף בעילות שונות; האם ההסכם בוטל כדין. בסיכומים נטענה טענה חדשה והיא שמינוי של כונס הנכסים היה שלא כדין. למרות מספר שאלות שנשאל הכונס בדבר המינוי, אין לראות בכך הרחבת חזית, ובית המשפט לא יתיחס לסוגיה זו שעלתה לראשונה בסיכומים. ג. עובדות רלבנטיות בתאריך 17.8.1994העמידה המשיבה מס. 3למבקשת הלוואה בסך 000,860, 1ש"ח. להבטחת פרעון ההלוואה הוטלה משכנתא על זכויות המבקשת בנכס שברחוב היובלים הוד השרון הידוע כגוש 6660חלקה 143חלקות משנה 1,2,3,4,5,6,9,11, .12(להלן:ו"הנכס") בתאריך 3.9.1995נערך ונחתם בין המבקשת לבין מר שמחה בן דור הסכם לפיו התחייבה המבקשת להעביר לו את מלוא הזכויות שלה בחלקת משנה 9של הנכס תמורת הסכום של 000, 180דולר. משלא נפרע אף תשלום ע"ח ההלוואה נפתחו כנגד המבקשת הליכי הוצל"פ בתאריך .3.1.1996עו"ד נח ליפשיץ מונה ככונס נכסים, לצורך המכירה. במסגרת הליכי הכינוס, אישר יו"ר ההוצל"פ לכונס למכור את הנכס למשיבות 1ו-2, בהיות הצעתן ההצעה הטובה ביותר. בתאריך 4.9.1998(נספח א' לתצהיר פורטנוי ת/1) נחתם הסכם המכר בין המבקשת לבין המשיבות 1ו- .2על המשיבות 1ו- 2(סעיף 4שם) היה לשלם למבקשת סכום של 000,397, 2ש"מ וכן סכום נוסף בגובה של 000, 578ש"ח בעבור הזכות לגביית דמי שכירות המגיעים משוכרי יחידות הנכס לפורטנוי, ובסה"כ 000,975, 2ש"ח, כשחלק מננו מוצמד, כמפורט בסעיף 4שם. סעיף 4.2להסכם קובע כי מועדי התשלום יהיו כדלקמן: 00, 300ש"ח במועד חתימת החוזה. סכום של 000, 750ש"ח בתאריך 510.1997 היתרה בסכום של 000,925, 1ש"ח לא יאוחר מתאריך .19.10.1997 סעיף 6להסכם דן בנושא ההפרה והסעדים, וקובע כי כל צד שיפר את ההסכם בהפרה יסודית יהא זולתו זכאי לבד מכל זכות אחרת שתעמוד לפיצוי קבוע ומוערך מראש בסכום של 000, 90דולר; על אף זאת איחור ופיגור של עד 5ימים לא יחשב כהפרה יסודית של ההסכם. עוה"ד שפירא , לעדותו, הגיע להסכם עם המשיבה מס. 3באישורו של מר פורטנוי מהמבקשת כי עם קבלת 000, 180דולר של ארה"ב חוסר המשכנתא. לפי ההסכם שילם בן דור למשיבה מס. 000 3, 140ש"ח. על הקרקע נרשמו עיקולים נוספים, ולכן לטענתו מר בן דור לא יכול היה לקבל משכנתא לצורך התשלום. הוא גם לא קיבל בחזרה את הסכום ששילם למשיבה מס. 3, ונשאר קירח מכאן ומכאן. בהודעת הביטול אשר נשלחה כאמור ע"י המבקשת - ולא ע"י הכונס - בתאריך 14.5.1998כתב עו"ד צוקרמן למשיבים 1ו- 2כי העילה לביטול ההסכם היא שמלבד הסכום של כ-000, 300ש"ח לא שולם מאומה, ולמרות פניות חוזרות ונשנות ליו"ר ההוצל"פ לבטל את ההסכם בגין ההפרות היסודיות, הדבר לא נעשה, אשר על כן מבוצעת פניה זו המבטלת מטעמו את ההסכם. בסעיפים 8ו- 9לאותו מכתב מתרעם עוה"ד צוקרמן על כי כתוצאה מאי ביטול ההסכם שינה בעצם יו"ר ההוצל"פ את ההסכם דבר שאין מסמכותו לעשות, וכן שהקרקע נמכרה במחיר לא ריאלי שני נימוקים אלה אינם מאוזכרים כעילה לביטולו של ההסכם, אלא במסגרת מורת הרות הכללית מהמצב שנוצר או שהיה קיים. למרות שלא אוזכרו גם כעילת תביעה צפו ועלו במהלך טיעון הצדדים. כפי שציינתי לעיל, אדון אך ורק בפלוגתאות שבין הצדדים, ולא מעבר לכך. מתצהירו של עוה"ד שפירא שהית מנהל במשיבה מס 1עלה (סעיף 8.1 1) כי שולם ע"ח הרכישה 000, 316ש"ת וכן שולם סכום של 667, 46דולר ע"י מר בן דור ע"ח, ובסה"כ כללי שולם סכום של 000, 486ש"ח. לעמדתו נוקטת המבקשת לאורך כל הדרך בהליכי סרק; ביניהם למשל עובר לרכישת הנכס התבקש בית המשפט למכור את הנכס לקק"ל, כן התבקש יו"ר ההוצאה לפועל בקשות שונות, מהן עלולות היו המשיבות לחשוש שיש סיכון במימוש הרכישה, וכי קרנם מוטל על קרן הצבי. לכן, לעמדתן, הן לא יכלו לשלם את יתרת הסכום. בתאריך 19.4.1998פנו המשיבות 1ו- 2בבקשת הלוואה לבנק משכן ע"ס 000,600 דולר, וקיבלו על כך אישור עקרתי. כן ניתן אישור לאותו בן דור על סך 000,95 דולר. לפי הסיכום בין בנק משכן נותן ההלוואה לבין המשיבה מס. 3אזי כנגד רישום הערות אזהרה לטובת בנק משכן, - תימסר המחאה בנקאית למשיבה מס. 3לכיסוי מלוא התמורה. מוסיף עוה"ד שפירא כי גם בגץ עתירה זו לא ניתן היה לבצע את ההעברה וחל עיכוב נוסף בביצוע התשלום. לעדותו (עמ. 13) הוא שילם קצת יותר מ-% 15על חשבון העיסקה. טענה המבקשת כי לאור האיחור בתשלומים, מוטלת היתה החובה על הכונס לבטל את ההסכם ולא ליתן הארכות ללא קץ לביצוע התשלומים. הכונס מצידו ער לכך שהמשיבות 1ו-2ל עמדו במועדי התשלומים, ברם הצביע על כך שזו עיסקה טובה יותר, וכי בהזדמניות מספר שניתנו למבקשת ע"י יו"ר ההוצל"פ להביא קונה אתר, - היא לא עשתה כה יחד עם זאת בעת הדיון בפני העיד ע.ת. 2מתווך במקצועו שהמבקשת פנתה אליו לפני כ- 3חודשים, וכי הוא קיבל הצעה של 9, 1מליון ש"ח בהקשר לנכס מיהלומן. (עמ. 8) ד. היש למחוק התובענה על הסף? הטענה הראשונה שנטענה היא: העדר סמכות. הטעם לכך הוא שהוגשו מספר בקשות דומות ליו"ר ההוצל"פ, ומשאלה נדחו , ולא הוגשה בקשת ערעור, - אין סמכות לבימ"ש זה. לא הובאה כל אסמכתא לטיעון זה. העילה שבפני בימ"ש זה הוא מתן פס"ד הצהרתי עקב הפרת חוזה. העילה והסעד הינם בסמכות בימ"ש מחוזי, לכן אין מקום להיעתר לבקשה בצורה זו ואין בכוונתי להכביר מלים לענין. הטענות הנוספות הן היעדר נקיון כפיים ושיהוי: הפירוט המופיע לענין זה בסכומים מתיחס לכך שהמבקשת לא שילמה ואינה משלמת את תשלומי המשכנתא למשיבה מס. 3וכן כי תצהירו של מר פורטנוי, - רצוף שקרים גסים. אני מפנה לעילת התביעה שהיא הפרת חוזה, כשלטיעונם אלה אין כל קשר עמה. לענין שיהוי הטענה היא שביום 9.6.1997הוגשה בקשה לאישור המכר ליו"ר ההוצל"פ. , ואילו עתירה זו הוגשה כשנה לאחר הגשת ההסכם לאישור בנסיבות המקרה ועקב הליכים נוספים שהוגשו בהוצל"פ איני רואה בכך שיהוי אשר על כן אני דוחה את העתירות המקדמיות. ה. המצב המשפטי אין מחלוקת כי אי תשלום במועדים המודים, במשך תקופה כה ארוכה מהווה הפרה יסודית של ההסכם. תנאי תשלום הינם מטבע הדברים לב ליבו של כל חוזה, והם תנאים יסודיים, שהפרתם יוצרת עילת ביטול לצד הנפגע. (ע"א 4912/90מיכה איתן ואח' נ' שושנה בראונשטיין (תקדין עליון כרך 92(3) תשנ"ב/תשנ"ג 1992בעמ. 668) סייג לכך הוא אם אי תשלום המחיר הוא תוצאה של הפרת החוזה ע"י הצד שכנגד. (ע"א 1816/91דלתא הנדסה בע"מ נ' שכון עובדים, תקדין עליון כרך 98(2) תשנ"ח/תשנ"ט 1998בעמ. 1885). המבקשת לא הפרה את החוזה. היא פנתה בבקשות מבקשות שומת ליו"ר ההוצל"פ לרבות בקשות לביטול החוזה, ברם מצידה, כמוכרת , אפילו "מוכרת כפויה" לא נדרש מאומה; בד בבד ניתן להבין את חששן של המשיבות 1ו- 2שמא יבוטל בכל זאת הסכם המכר, ואז כספים ששילמו למבקשת הינם כספים שהושמו על קרן הצבי, במיוחד לאור העובדה שהיא כבר "הוכיחה" בעבר שאינה משלמת, וכי מר פורטנוי מטעמה, בשלב מסויים הוכרז בפושט רגל. אין מחלוקת שאדם הרוכש נכס אינו חייב להיות בעל מזומנים נזילים כדי לשלם את תמורתו. הוא יכול "לבנות" על נטילת הלוואה מכל מין וסוג שהוא. הוא יכול "לבנות" על כך שימכור את הנכס מיידית למרבה במחיר במגמה להרתיח, וישלם את התמורה מתוך המכירה החדשה. שני דברים נוספים לגביהם לא תהיה מחלוקת והיא: שעליו לעמוד בהוראות החוזה מצד אחד; ואילו מצד שני, הנפגע מהפרה ואפילו היתה זו הפרה יסודית, אינו חייב לבטל את החוזה בגין הפרה זו. ביטול החוזה הוא זכות של הצד שנפגע ואינו חובה. וכאן אני מגיעה לשאלת המפתח: מי יחליט אם לבטל את החוזה ומתי? סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967קובע: "כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל, וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב". כפי שציינתי לעיל כונס הנכסים הוא גם זה שחתם על חוזה המכרה בשם המבקשת ובאישור בית המשפט. כונס הנכסים לא נתבע אישית בתובענה; קובלנות שהועלו נגדו היו צריכות להיות מועלות בצורה ישירה ובהיותו צד וכשהן בסיס לעילת התביעה הנדונה. זאת לא נעשה. הפועל היוצא הוא, שהאדם שיכול היה לפי נוסחו של הסעיף 54לחוק ההוצאה לפועל לבטל את החוזה הוא הכונס; אם שיקוליו היו נגועים או שהיו עניניים, היה צורך ללבן באמצעות הצדדים הרלבנטיים ובאופן ישיר, ולא בדלת האחורית וכשהוא אינו צד (ואני ערה לכך שהוא העיד מטעם המשיבה מס 3). בנוסף לאמור לעיל יש לזכור מספר דברים: "ההצעה החדשה" לרכישת הנכס, עליה העיד המתווך, נמוכה מהתחייבויות המשיבים 1ו- 2בגין הנכס, ובשלב היה גם אינה מחייבת את המציע. החששות של המשיבות מס. 1ו- 2יכולים היו להיות מובנים, ונראה לי כי ניתן היה לקמתם בחשבון יחד עם זאת הן פנו לקבלת הלוואה בגובה 000, 600דולר לתשלום יתרת ממיר הנכס רק בתאריך 19.4.1998כשאת התשלום השני היו צריכות לשלם ב- 5.10.1997ואת התשלום האחרון בתאריך .19 .10.997 לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: אי התשלום במועד אכן מהווה הפרה יסודית שזיכתה ברמה העקרונית את כונס הנכסים לבטל את החוזה. הוא לא עשה כן. הודעת הביטול שנשלחה ע"י המבקשת, - לא יצרה כל ביטול הסכם, מכיוון שלמבקשת אין הכח, במובן טבלת הופלד, ליצור את הביטול. מעבר לנחוץ אומר, כי עתה הדרך פנויה וסלולה לביצוע התשלום; נראה לי כי אם מלוא התשלום לא יבוצע תוך 30יום מהיום, אזי לאור הצהרות המשיבות כי בידן כבר אישור עקרון לקבלת הלוואה למטרה זו, ומכיון שחששות נוספים לא יכולים להיווצר לאור ההחלטה הנוכחית, - הדבר יכול להשליך על שקוליו של הכונס אם לאחר תקופה זו לא יבטל את חוזה המכר.הפרת חוזהחוזה