התפטרות בגלל קיצור משמרות

התובע טען כי התקבל לעבודה אצל הנתבעת כפקיד קבלה בחדר מיון ובמסגרת זו שעות עבודתו היו רבות יותר וכן נתאפשר לו לעבוד גם באמצע השבוע ולא רק בסופי שבוע ובחגים יהודיים וסמוך לסיום עבודתו הועבר להיות "פקיד כתבן" דבר שגרם לכך שהועסק רק בסופי שבוע ובחגים היהודיים ובמשמרות קצרות יותר כתוצאה מכך נתקפחה הכנסתו החודשית לכדי כמחצית מהכנסתו החודשית קודם לכן. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בגלל קיצור משמרות:  תביעה זו עניינה פיצויי פיטורין התובע שטען תחילה בכתב התביעה כי פוטר מחד וכי מאידך התפטר והוא זכאי לפיצויים כיון שהתפטרותו באה כתוצאה מהרעת תנאי עבודה ולכן דין התפטרותו כפיטורים, זנח בעקבות הערת בית הדין את טענת הפיטורים ונותרה השאלה האם התפטרותו באה כתוצאה מהרעה מוחשית בתנאי עבודתו או ממצב ביחסי עבודה אשר לא איפשר לו לתובע להמשיך בעבודתו.   טענות התובע:   התובע טען כי התקבל לעבודה אצל הנתבעת כפקיד קבלה בחדר מיון ובמסגרת זו שעות עבודתו היו רבות יותר וכן נתאפשר לו לעבוד גם באמצע השבוע ולא רק בסופי שבוע ובחגים יהודיים וסמוך לסיום עבודתו הועבר להיות "פקיד כתבן" דבר שגרם לכך שהועסק רק בסופי שבוע ובחגים היהודיים ובמשמרות קצרות יותר כתוצאה מכך נתקפחה הכנסתו החודשית לכדי כמחצית מהכנסתו החודשית קודם לכן.   בח"נ אישר כי התקבל לעבודה כפקיד כתבן בחדר המיון של בית החולים אשר עליו לבצע את הרישומים במהלך השבת והחג במקום עובדי הצוות היהודיים .בהמשך עבד כפקיד קבלה- קבלת חולים לחדר המיון ולבית החולים. התובע חזר וטען בחקירתו הנגדית כי "יש לי את המשרד שלי שונה מהכתבנים של שבת. אין לי שום עניין בזה כי כל הזמן אני עובד בקבלת חולים." (ע' 6 ש' 12-13 בפרוטוקול)..   עד לסכסוך נשוא תביעתו עבד במשך 3 שנים ללא הערות על התובע טען כי במהלך עבודתו ואף התנדב בשכר ובלא שכר לבצע מטלות שלא במסגרת התפקיד אליו התקבל. זאת, כדי לשמור על מקום עבודתו, וכדי לשמר רמת השתכרות של כ - 3,500.00 ₪ לעומת 1,600.00 ₪ (ע'6 ש'3-4 בפרוטוקול). הכל כדי לממן את מחייתו ולאפשר לימודיו באוניברסיטה, מאחר ובא ממשפחה דלת אמצעים. התובע עגן את טענתו זו בהציגו מכתב המלצה מטעם מנהל כ"א של הנתבעת (נ/1) בו נאמר כי התובע עבד בביה"ח כ"פקיד קבלה".”. לטענתו הבין שהמונח "פקיד בית החולים" - בהסכם עליו חתם בכניסתו לעבודה, דיבר ב"פקיד קבלה" (ע' 7 ש' 2-3 בפרוטוקול) . עם זאת אישר כי כאשר התקבל לעבודה נאמר לו כי עליו יהיה לבצע כל עבודה שתוטל עליו (ע' 6 ש' 23-24 בפרוטוקול) ולא ידע להצביע היכן בהסכם העבודה שלו מוגדרת עבודתו כעבודה של "פקיד קבלה". עוד טען התובע כי עם רב ביה"ח קיים מערכת יחסים טובה, עד חודשי עבודתו האחרונים אז פנה אליו הרב מספר פעמים בע"פ ובכתב כי יחליף את תפקידו מ"פקיד קבלה" לתפקיד "כתבן שבת" התובע סירב וענה לרב כי לא יוכל להיענות לבקשותיו -מאחר שאם יסכים יפגע כספית, מאחר ובתפקיד "כתבן שבת". רמת ההכנסה החודשית מגעת לכדי כ - 1500 ₪ בלבד. לטענתו סירובו הביא את הרב לכתוב אליו מכתב תלונה (ת1/) על כך שנעדר כביכול מהעבודה, העדרות שלטענת התובע היתה "דבר שלא היה ולא נברא". התובע הביע פליאתו בפני הרב על הצורך לפנות אליו במכתב וטען בפניו כי ניתן היה להבהיר ולברר תלונתו (ת/1) בע"פ.. התובע הוסיף וטען כי כדי להכביד עליו אישית הוצאו הוראות חדשות בדבר החלפת המשמרות עם כניסת השבת וביציאתה (ת/2 ו ת3/). בצר לו פנה התובע למנהל כ"א של הנתבעת והאחרון הציע לקיים בירור אצלו בין התובע ובין הרב. הבירור התקיים ולטענת התובע סוכם בסיומו כי הוא ימשיך בתפקידו כ"פקיד קבלה". אך משקיבל את מכתב סיכום הבירור (ת/5) עוותו בו,לטענתו, פרטי הסיכום ונאמר בו כי תפקידו " כתבן שבת" ולא "פקיד קבלה". התובע טרח לציין בפנינו כי הוא "פקיד הקבלה" הותיק מכולם והוא זה שלימד את כל מי שעובד שם את מהות התפקיד.   התובע הרחיב טענתו לכך כי רצף התלונות החלו לזרום לעברו בעקבות תביעת אחיו את הנתבעת בבית דין זה על הפסקת עבודתו" (ע ' 4 שורות 13- 15 בפרוטוקול). וכי הוזמן לועדת משמעת למרות שלטענות שהופנו אליו ע"י הרב במכתב (ת/6) ענה - והכחישן במכתב מפורט ששלח אליו. (ת/ 7 ).   התובע סיפר כי בעקבות חסימת קוד הגישה שלו למחשב פנה באמצעות עו"ד מנהל כ"א אדם של הנתבעת בקבילה (ת10/) שתמציתה כל טענות התובע עד לכאן וכותרתה "הרעה בתנאי עבודתו של העובד רדא ענבולסי". התובע תאר בירור שנערך לאחר מכן אצל מנהל כ"א בו נשאל מדוע אינו רוצה לעבוד כ"כתב ן שבת" אלא "פקיד מיון" ובתשובתו שם העלה את מצוקתו הכספית, שנגרמת עקב הפסקת עבודתו באמצע השבוע "התחלתי לקבל משכורות נמוכות כי לא היה לי משמרות שהייתי מגיע במשמרות לממוצע של 3500 ₪" (ע'5 ש'15-17 בפרוטוקול(. והציג בפנינו את סיכומו של מנהל כ"א לאותו בירור במכתב (ת//12) בו כתב מנהל כוח האדם כי אמר באותו בירור לתובע ש"אם אני לא אעבוד כפקיד שבת הוא יראה אותי כמתפטר מהעבודה". התובע תאר בפנינו את יומו האחרון אצל הנתבעת כאשר הרב מנע ממנו כניסה לחדר המיון הודיע לו כי אם יעשה כך יראה כמתפטר. כאשר נשאל ע"י ב"כ הנתבעת בח"ח האם הוא מפוטר או מתפטר ענה: "אני לא רוצה להתפטר, לא רצו שאכנס למקום העבודה שלי אז הלכתי הביתה" (ע' 7 ש' 13-14 בפרוטוקול). לשאלת נוספת של ב"כ הנתבעת האם הפקיד אצל הנתבעת מכתב התפטרות עם נימוקי התפטרותו טען התובע "לא התפטרתי, שאמרו לי שאין לי מה לעשות אז הלכתי הביתה" (ע' 9 ש' 11-12 בפרוטוקול). ובהמשך אמר התובע "אני עבדתי כפקיד מיון ולא רציתי שיפגעו תנאי. לא רציתי לעבוד כפקיד מיון אלא כפקיד קבלה" (ע'9 ש' 14-15 בפרוטוקול(. התובע גם הציג בפני ביה"ד תלושי שכר מכל תקופת עבודתו(ת11/ ).   טענות הנתבעת עדי הנתבע העידו כי התובע התקבל לעבודה כ"כתבן שבת" שעבודתו מתבצעת בסופי שבוע - שישי שבת ובחגי ישראל. (ע' 11 ש' 6-7). "כתבן שבת" הוא עובד המחליף את עובדי הצוות הרפואי היהודי בכתיבה מכניסת השבת ועד ליציאתה. ואילו "פקיד הקבלה" משמש כ"פקיד קבלת חולים" ומחליף את פקידי הקבלה היהודים משעה ומחצית השעה לפני כניסת השבת ועד שעה ומחצית השעה לאחר יציאתה - על מנת שהפקידים היהודים יספיקו להזיע לביתם ומביתם לפני ואחרי כניסת השבת כך שמשמרתם של פקידי הקבלה בסופי שבוע ארוכה יותר מזו של פקידים כתבנים בשלוש שעות ולכן הכנסתם גבוהה יותר. אחיו של התובע עבד אצל הנתבע עד ל - 1/2000 בתפקיד "כתבן קבלה" והתובע עבד כ"כתבן מיון" תוך כדי עבודה לימד אחי התובע את התובע את עבודת פקיד הקבלה והיו שעות שהתובע היה מחליף את אחיו. (ע' 12 ש' 1-2). ו"בזמן שאחיו לא הגיע אז הוא עבד" כ"פקיד קבלה" במיון" (ע' 13 ש' 1-10 בפרוטוקול). "אחיו היה "פקיד קבלה" ולא היו צריכים שניים והוא היה רק מחליף את אותו" (ע' 16 ש' 15 בפרוטוקול). ובהמשך בתשובה לשאלת ב"כ התובע (ע' 12 ש' 24 בפרוטוקול). ובהמשך (ע' 13 ש' 24 בפרוטוקול). התובע עבד מידי פעם כ"פקיד קבלה" באמצע השבוע (ע' 13 ש' 1-10 בפרוטוקול) כאשר החליף פקידים קבועים, ובהמשך (ע' 16 ש' 7,8 בפרוטוקול)העיד הרב רוז ואמר "לא התחייבנו להעסיקו באמצע השבוע" כדברי מנהל כ"א של הנתבעת (ע' 16 ש' 13 בפרוטוקול). משך 3 שנות עבודתו למעט לתקופה האחרונה היה התובע "בסדר גמור" כדבריו של הממונה (ע' 13 ש' 15-16 בפרוטוקול ). מנהל כ"א של הנתבעת הסביר כי נענה לבקשת התובע ונתן לו את מכתב ההמלצה (ת/1) כדי לעזור לו להתקבל בעת שהגיש מועמדותו במקום עבודה אחר. הציון במכתב ההמלצה כי התובע עבד כ"פקיד קבלה" ולא כ"כתבן שבת" נעשתה לבקשתו של התובע (ע' 14 ש' 22,23 בפרוטוקול). "כתבתי שהוא "פקיד קבלה" כי הוא ביקש ממני" (ע' 12 ש' 4,5,6 בפרוטוקול).   מנהל כ"א של התובעת הרחיב וטען כי התובע היה פקיד טוב והנתבעת אף רצתה שימשיך לעבוד אצלה (ע' 15 ש' 17-19 בפרוטוקול). העד אמר: "הייתי מעוניין שהוא ימשיך לעבוד לא פטרנו אותו" (ע' 17 ש' 10 בפרוטוקול(. התלונות על התובע החלו רק בחודשים האחרונים לעבודתו (ע' 17 ש' 6,7 בפרוטוקול). בעקבות פגישת בירור ש"הוא ביקש בירור עם הרב רוז ואח"כ הגיעו תלונות לגביו ועשינו בירור. (ע' 17 ש' 9 בפרוטוקול). התלונות והזימון לועדת המשמעת היו פועל יוצא מהתנהגות התובע "הוא לא הגיע לעבודה, עזב את העבודה באמצע. אפילו נשאל על הרבה שיחות בשעת משמרת" (ע' 13 ש' 18,19 בפרוטוקול). מנהל כ"א תאר בפנינו בירור שנערך לתובע וציין כי התובע אמר בבירור: "אני לא מוכן אני "פקיד קבלה" לא מוכן לעבוד לפי סידור עבודה של הרב. (ע' 14 ש' 6 בפרוטוקול). ובסופו סיכם את הבירור וקבע (נ4/) כי אם התובע לא יהיה מוכן לעבוד לפי סידור העבודה של הרב יראה כמתפטר (ע' 12 ש' 4,5,6 בפרוטוקול). ביום הפסקת עבודתו התובע הופיע לעבודה ולאחר זמן מה נטש את מקום עבודתו ו"הלך ללא הודעה מוקדמת" למרות שבבירור שהתקיים קודם לכן אצל מנהל כ"א הובהר לו שאם לא יעבוד על פי סידור העבודה שישובץ בו יראה כמתפטר (ע' 12 ש' 4,5,6 בפרוטוקול(. הנתבעת עוד הוסיפה כי ההבדל בגובה ההשתכרות בין שני התפקידים "עבודה במיון 25 שעות"..... "בקבלה 28 שעות זה ההבדל היחידי בין קבלה לבין מיון" (ע' 15 ש' 21,22 בפרוטוקול ).   ממסכת הראיות שנפרשה לפני בית הדין עולה כי התובע שטען כי יש להכיר בהתפטרותו כפיטורים מאחר ותנאי עבודתו הורעו. ומשתבע, נטל על עצמו את העול להוכיח כי תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית. לא הרים את נטל הראיה - מצאנו כי התובע בתקופה סמוך לסיום עבודתו, חזר והתכחש התובע להתחייבות עליה חתם בסעיפים 4, ו - 10 שב"חוזה המיוחד לעובד בתורנות" (נספח מס'1 לכתב התביעה) בכך שאימץ לעצמו על פי תפיסתו תפקיד כ"פקיד קבלה" נהג התובע כבעל זכות (שאין לו), מהלך שהוביל את התובע לחיכוכיו עם הממונה עליו. לנוכח התלונות (נ/5,ת/6,ת/1) על תפקודו פעלה הנהלת ביה"ח כדי להשיב את מערכת היחסים בינו ובין הממונה הישיר עליו לקדמותם. פעולותיה של ההנהלה נעשו בדרך של בירורים ושיחות בהן הובהר לתובע מעמדו וסיכומם. בכתב באמצעות (ת/12,ת/5) שהומצאו לתובע.בע"פ ו גם לאחר הבירור שנעשה בעקבות קבילתו באמצעות בא-כוחו (ת/10). לא הקפיד התובע למלא אחר ההוראות והסיכומים למרות שידע את משמעות הדברים. ונטש את משמרתו ו"הלך הביתה" על מנת לא לשוב, כדבריו בפני ביה"ד (ע' 7 ש' 13-14 בפרוטוקול).ללא הודעה מוקדמת כנדרש וכאמור בסעיף 13 שב"חוזה המיוחד לעובד בתורנות" (נספח מס' 1 לכתב התביעה) ובעדות (ח"נ) רב ביה"ח (ע' 12 שורות 8-9)). אין ספק כי התובע במעשהו התפטר ולא פוטר. האם מילא התובע את הנדרש כדי להיות זכאי לפיצויי פיטורים ? כלל ראשון הוא כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע - התובע התקבל לעבודה כפקיד בית החולים ולא כפקיד קבלה בבית החולים כעולה מהגדרת התפקיד בחוזה ההעסקה זכאית היתה ההנהלה לשבצו בתפקיד זה בכל תחנת עבודה בה נזקקה לשירותו בין אם כפקיד כתבן בחדר המיון או במחלקה או כפקיד קבלה בכל אחת מתחנות העבודה ,כך למדנו , היה מחיר השעה זהה .מאידך כאשר שובץ התובע לעבודה בתחנת העבודה של פקיד קבלה היתה משמרת השבת שלו ארוכה יותר וכתוצאה מכך גם ההכנסה מאותה משמרת - עובדת שיבוצו כפקיד קבלה לא נתנה לתובע "חזקה" לעבודה באותה משרה זכותה של ההנהלה היתה לשבצו במסגרת המשרה שהוגדרה בחוזה העבודה שלו בכל תחנת עבודה ואי שיבוצו כפקיד קבלה גם אם כתוצאה מכך נפגעה הכנסתו אינה יכולה להחשב כהרעה מוחשית בתנאי עבודתו המזכה אותו בפיצויי פיטורים על אף התפטרותו. בשולי הדברים נעיר כי גם אם היתה חלה הרעה שכזו הרי שהיה על התובע למלא חיוב נוסף בטרם יהיה זכאי לפיצויי פיטורים - החיוב להתריע על הפגיעה ולאפשר למעסיק זמן לתיקון העוולה. התובע בחר לנטוש את מקום עבודתו מבלי למלא חיוב זה .   סוף דבר: התביעה נדחיית התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1250 ש"ח בצרוף מע"מ כחוקהתפטרותשעות עבודה ומנוחה