קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיכיון עסק - קצבת נכות / הכנסה מזיכיון להפעלת עסק: .1התובע מקבל קצבת נכות בלא תוספת תלויים (בעד אישה וילד, להלן התוספת). המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) איננו משלם לתובע את התוספת בהסתמכו על סעיף 127לט לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב] תשכ"ח- 1968(להלן חוק הביטוח הלאומי) בטענה שיש לו הכנסה. .2בכתב התביעה טוען התובע שאין לו כל הכנסה, והוא עותר לפסק-דין שיצהיר כי הוא זכאי למלוא התוספת. .3ואלה העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות - א) ב- 1973רכש התובע מרשות הנמלים זכות לניהול קיוסק בבת-גלים בחיפה (להלן - הקיוסק); ב) בשל נכותו נאלץ התובע להפסיק לעבוד, והשכיר את הקיוסק, בשנים 1986-1985, לאדם אחר; ג) לאחר מכן, מוחזר בנו של התובע ארצה, הוא מסר לו את הזיכיון בלא תמורה. הבן משלם לרשות הנמלים את דמי השכירות, ומפעיל את הקיוסק. אין הבן משלם לתובע כל תשלום - חודשי או אחר - בעד השימוש, או כחלק מהכנסתו מהקיוסק; ד) הזיכיון נשאר כל שמו של התובע, שכן ויתורו של התובע היה מחייב פרסום מכרז חדש, ולא היתה כל ודאות שהבן יזכה בו. ההעברה לבן נעשתה בידיעת רשות הגמלים ובהסכמתה. .4בא-כוח המוסד טוענת שהזיכיון הוא נכס, שיש לו ערך כספי. הזיכיון נשאר על שמו של התובע, אך משהו אחר משלם את דמי השכירות, ואי-תשלומם היה מביא לביטולו, כתוצאה מכך שמשהו משלם אם דמי השכירות, ממשיך התובע להיות בעל הזיכיון (הכנס), וזו הכנסה לפי סעיף 2(7) לפקודת מס הכנסה. .5אין אנו מקבלים טענת באת-כוח המוסד. למרות היות הזיכיון רשום על שמו של התובע - אין לומר שיש בידיו נכס שיש לו ערך כספי. הזיכיון איננו ניתן למכירה, וכשהוא לעצמו איננו מביא כל הכנסה. כל שמקנה הזיכיון, זו הזכות להפעיל את הקיוסק, ורק בהפעלתו נוצרות ההכנסות. בשל נכותו אין התובע מסוגל להפעיל את הקיוסק, כך שלגביו הפך הזיכיון לזכות ערטילאית, שאיננה מניבה כל פרי. מאז שבנו החל להפעיל את הקיוסק אין לתובע עוד כל הכנסה, לא מהעברת הזכות ולא מהכנסות הקיוסק. אם יחדל בנו לשלם את דמי השכירות, יכול שהזיכיון יבוטל, אך בהיותו זכות שאיננה ניתנת למכירה - הרי שלא ייגרם לתובע כל נזק חמרי. "נכס" מוגדר במילון אבן שושן ב-"רכוש, קניין בעל ערך חמרי" וכאמור, אין לזיכיון - כשהוא לעצמו - כל ערך חמרי, ולן אין לתובע "נכס". .6אך אפילו אמרנו שהזיכיון הוא אכן "נכס" - אין די בכך. סעיף 27) לפקודת מס הכנסה, עליו סומכת באת-כוח המוסד את טיעונה, זה לשונו: "השתכרות או רווח שמקורם בכל נכס..." לאמור, אין די בכך שלתובע "נכס", צריך גם שאותו "נכס" יהיה מקור להשתכרות או לרווח. גם הסתמכותה של בא-כוח המוסד על האמור ב"דיני מס הכנסה" של רפאל ואפרתי (צילומי הדפים צורפו) איננה יכולה להועיל לה. שם מדובר בדמי חכירה ששולמו לנישום תמורת שימוש במטלטלים, ובתמלוגים ששולמו לבעל פטנט תמורת זכות השימוש בפטנט. באמור לתובע לא שולם דבר. .7בחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980(להלן - חוק הבטחת הכנסה) שעניינו בטחון סוציאלי, כמוהו כחוק הביטוח הלאומי, באשר רצה המחוקק לקבוע שאף נכס שאיננו מניב הכנסה יילקח בחשבון לעניין חישוב הכנסה - אמד זאת במפורש (סעיף 9(א) (4) בחוק הבטחת הכנסה, ותקנה 10(א) בתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982). במקרה שלפנינו לא רק שלא נאמד הדבר מפורשות, אלא נאמר ההיפך מזה ("השתכרות או רווח שמקורם בנכס"). גם ניתן ללמוד גזרה שווה מפירוש שנתן בית-הדין הארצי למילים "אף אם אין מופקת ממנו הכנסה" בתקנות הבטחת הכנסה, בדב"ע מג/162- 04[1], שם אמר בית-הדין כי יש לקרוא את התקנה כאילו נאמר בה גם: "...ובלבד שיש ביכולתו של בעל הנכס להפיק את ההכנסה" (שם [1], בע' 354). .8התוצאה היא שאנו מקבלים את התביעה ומצהירים שהתובע זכאי למלוא התוספת.קצבת נכותזיכיוןנכות