ההכרה בזכותו של בנק להיפרע מנכסי החייב שברשותו תוך שימוש בזכות הקיזוז וזאת אף לאחר שהתקבל אצל הבנק צו לעיקול נכסי החייב באה לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה (פ"ד מט (1) 177 (להלן: "עניין הסתדרות הרבנים"). זכות קיזוז זו, נועדה למנוע שימוש חפוז של הבנקים בזכות זו, כל אימת שיחששו שהם עלולים להיקלע לתחרות עם יתר הנושים של החייב; אולם - משהוטל עיקול על נכסי חייב במסגרת תיק הוצאה לפועל (בניגוד לעיקול זמני, כאמור) הרי על הבנק לממש זכותו זו באופן מיידי. ויודגש - ההבדל הוא בין שימוש בזכות על יסוד חשש בלבד, וכי אז עלולים לפגוע גם ביציבות הכלכלית של הלקוח ושל חיי המסחר, לבין שימש בזכות הקיזוז לאחר שכבר הוטל בפועל במסגרת הליכי הוצאה לפועל (שמטרתם לבצע פסקי דין לאחר שניתנו על ידי בתי המשפט). שאלה מעניינת שיכולה להתעורר לאור פסק הדין בעניין הסתדרות הרבנים, היא ביחס למעמדה של זכות הקיזוז שניתנה לבנקים לאחר הטלת עיקול, והאם פסק הדין הנ"ל העלה את הזכות למעמד של בטוחה: א. הליך הקיזוז מוסדר בשתי הוראות חוק עיקריות - האחת, בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ד - 1973 וסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980. למען הסדר הטוב יובהר כי קיימות הוראות חוק שונות בהן נקבעת הוראת הקיזוז מפורשות, אולם מאז 1973, עת הוסדר נשוא הקיזוז בחוק החוזים, הרי הסעיף מייתר את הצורך בהוראות הספציפיות בחוקים השונים (ראו לעניין זה דברי השופט אהרון ברק ב-ע"א 377/82 התעשייה האוירית לישראל נ' צור גת (פ"ד מב (2) 725). ההבחנה ביניהן היא כי מהות הקיזוז החוזי הוא ככזה, והקיזוז על פי פקודת פשיטת הרגל מקבל פן של בטוחה. ב. במקרים רבים - טוענים הבנקים כי קיימת להם זכות קיזוז וזכות עכבון בנקאי. המדובר באותה זכות ממש ולא בשתיים נפרדות: עיכבון חל על נכסים מוחשיים, מיטלטלין או מקרקעין, וקיזוז חל על זכויות, ולכן יש לומר, אם כן, שקיזוז הוא עכבון לגבי זכויות. ג. הקיזוז הבנקאי האמור, שהוכר כאמור בפסק הדין בעניין הסתדרות הרבנים, אינו קובע אלא, כי המדובר בזכות חוזית שזכתה למעמד מועדף, מאחר המדובר בזכות המבוססת על הסכמה שאינה נוגדת את תקנת הציבור. זכות הקיזוז הנ"ל תעלה למעמד בטוחתי רק במקרה המפורט בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל ולסיכום נאמר שזכות הקיזוז הבנקאי לאחר קבלת צו עיקול, זכות חוזית היא.בנקקיזוזשאלות משפטיות