חוות דעת מומחה לעניין התחשבנות בין בנק ללקוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוות דעת מומחה לעניין התחשבנות בין בנק ללקוח: 1. בתיק זה מונה מומחה, על מנת לערוך את מצב ההתחשבנות בין הבנק והלקוח, לפי קריטריונים והוראות שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 2. המומחה נבחר על ידי הצדדים, בהסכמה, ונתן חוות דעת מיום 15.5.02 (ת/1), תשובה לשאלות בית המשפט ביום 31.7.02 (ת/3) וכן חוות דעת משלימה מיום 6.11.02 (ת/2). 3. טענת הבנק, נכון להיום, הינה כי נפלה שגגה תחת ידי המומחה בכל הנוגע לזיכוי כספי התמורה ממכירת דירת רפופורט. 4. הבנק התובע מפנה לס' 9 בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, הקובע את הוראות החישוב למומחה ושם נאמר כך: "בהתייחס לנתוני ההפקדות כאמור בסעיף 8.2 לפסק דינו של בית משפט קמא, יש כמובן להביא בחשבון רק את התקבולים בעקבות מכירת דירתו של רפופורט וזיכוי החשבון בגין תשלום מס שבח". ביהמ"ש יצר מצב רעיוני, לפיו יש להכיר במכירה של דירת כץ, כאילו היתה מתקיימת לפי החוזה שנחתם והורה למומחה להוסיף תקבולים בזכות חשבון הנתבע, כאילו נתקבלו מחוזה מכירת דירת כץ, במועדים הרשומים שם. לכן הוסיף בית המשפט המחוזי וציין כי באשר לס' 8.2 בפסק דינו של בית משפט קמא (שם פורטו תקבולים שנכנסו בגין מכירת 2 הדירות על ידי הכונס), יש להתייחס אך ורק לתקבולים שהגיעו בפועל בגין מכירת דירת רפופורט ולזכות את החשבון בגין תשלום מס השבח. 5. לפי העובדות שנקבעו בפסק הדין, הבנק החל בהליכי מימוש הדירות בהוצל"פ ביום 11.6.92. דירת הנתבע 2 (כץ) נמכרה בעבור 162,000 דולר ודירת נתבע 3 (רפופורט) נמכרה בעבור 149,000 דולר. מכירה בהוצל"פ מזכה מפטור ממס שבח. בעוד שהפטור בעבור דירת נתבע 2 הושג על ידי הכונס, הפטור בעבור נתבע 3 לא הושג על ידי הכונס מטעם כלשהו, ולפיכך שילם הכונס לשלטונות מס שבח עבור מכירת דירת רפופורט סכום של 118,909 ₪ ביום 9.2.04. (ראה קביעה זו בפסק דין בימ"ש השלום, סעיף 7.2, שלא שונתה במחוזי). לכן נקבע כי יש לזכות את חשבון מר כץ בסכום מס השבח, דהיינו סכום של 118,909 ₪ נכון ליום 9.2.04. 6. היחס בין מחירי הדירות הינו כזה ש-48% מכלל התמורה משוייך לדירת רפופורט ו-52% לדירת כץ. לפיכך היה מוסכם על דעת הבנק התובע כי התמורות שהתקבלו בפועל בבנק ממכירת דירת רפופורט, היו כדלקמן: ביום 29.11.93 סך של 182,400 ₪. ביום 6.1.94 סך של 91,200 ₪. ביום 19.4.94 סך של 85,188 ₪. (ראה ס' 8.2 בפסק דין השלום המפנה למסמכים המתעדים את התשלום עבור 2 הדירות כמכלול וקביעת המומחה בחוות דעת המומחה, ת/3). סה"כ, לפי הנחה זו, התקבל סכום שקלי של 358,788 ₪ בגין דירת רפופורט בתקופה שמנובמבר 93' ועד אפריל 94'. 7. התובע טוען כי על פי חוות דעת המומחה הוא זיכה את תקבולי הדירה בסכום של 426,587 ₪ (ת/1 ליד תאריך 14.10.93). בעוד שהתקבול השקלי שהתקבל בפועל בגין דירת רפופורט היה סך של 358,788 ₪. 8. לכך משיב המומחה כי אכן כך עשה, אך במקביל לא זיכה את החשבון בסכום מס השבח שהיה אמור לזכות בגינו, דהיינו סכום של 118,909 ₪ נכון ליום 9.2.94. 9. בחשבון גס, אם היה אכן מזכה את החשבון בסכום של 358,788 ₪, כדרישת התובע, ובתוספת של זיכוי בגין מס שבח סך של 118,909 ₪, כהוראת פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, היה הזיכוי המצטבר מגיע לסך של 477,697 ₪, סכום הגבוה יותר מהזיכוי שבוצע בפועל בחישובי המומחה. ואכן ציין המומחה בעדותו כי אם היה מחשב את הסכומים השקליים לפי תאריכי התקבול היה מגיע בחשבונו ליתרת זכות של כ-91,000 ₪ לזכות הנתבע מר כץ, ולא כפי שציין בחוות דעתו, כ-59,000 ₪ בלבד. 10. דהיינו, אם היינו הולכים לשיטתו של התובע, טענתו קמה כנגדו, שכן אז היתה, כביכול, יתרת הזכות בחשבון הנתבע גדולה יותר. 11. אלא שב"כ התובע העלה בסיכומיו אפשרות שלא היה מקום להוסיף את זיכוי מס השבח מעל לסכום של 358,788 ₪. סכום התקבולים בפועל שקיבל הבנק בגין מכירת הדירה בהוצל"פ, לטענתו. זאת, בהנחה שמס השבח ששולם על ידי הבנק שולם מתוך תקבולים אלו. אלא שטענה זו הינה חסרת בסיס עובדתי, ויוצאת כנגד קביעות עובדתיות בפסק דין ביהמ"ש המחוזי שהוא חלוט. (ראה ס' 7.2 לקביעת בית משפט השלום שלא שונה בפסק דין בית משפט מחוזי). מי שנשא בתשלומי מס השבח היה הכונס, מתוך התמורה הכוללת שקיבל בסך של 887,005 ₪. בקיזוז סכום של 118,909 ₪ וכן הוצאות הכונס, הועבר סכום של 747,476 ₪ בלבד לבנק. (ראה ס' 5.12 לפסק דין בימ"ש שלום). לכן גם קיימת קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי כי יש לבצע פעולה של זיכוי החשבון בסכומי מס השבח, וזאת לאחר שמובאים בחשבון תקבולי דירת רפופורט בפועל. 12. לכן, מאחר ואין מסגרת שמיעת המומחה היום באה לערער בפני בימ"ש שלום על קביעות בפסק דין מחוזי חלוט - טענה זו נדחית. 13. התובע נותר מוטרד מחוות דעת המומחה. מחד טוען המומחה (בהסתמך על פסק הדין) כי התקבול בעבור דירת רפופורט היה סך של 149,000 דולר. מאידך, מקביעותיו בת/3 עולה כי - תקבולים בפועל שהתקבלו מגיעים בתרגום דולרי לסך של 120,674 דולר, סכום מס השבח מגיע בתרגום דולרי לסך של 39,808 דולר, והנה הסך הכולל מגיע לסכום של 160,482 דולר, סכום שהוא רב בהרבה מסכום התמורה המוסכמת לדירת רפופורט. היתכן?? המומחה שחש לא נוח עם מימצאים אלו הסביר זאת בהפרשי שער, על אף שאלו לא היו משמעותיים באותה תקופה, ובכל מקום בחישוביו בחר לכן להתייחס לסכום המקסימלי שהתקבל ממכירת הדירה בדולרים, סך של 149,000 דולר (סכום שקלי של 426,587 ₪). 14. על מנת להפיס דעתו של ב"כ התובע, מקור הטעות מוסבר להלן. התקבול הכולל בעבור שתי הדירות בפועל, בגין מכירתן בהליכי הוצל"פ היה סך של 887,005 ₪. יצויין כי חיוב החשבון בהוצאות הכינוס מופיע בנפרד, ולכן לא זוכה להתייחסותי כאן. סכום מלוא התקבולים, דהיינו 887,005 ₪ היה על המומחה לחלק באופן ש-48% ממנו מהווה תקבולים בפועל בעבור דירת רפופורט (סכום שכולל בתוכו את מלוא התשלום מהמוכר), דהיינו, סכום של 425,762 ₪. זו היתה מלוא התמורה השקלית עבור דירת רפופורט כאשר רכיב מס שבח, מתוך סכום זה, היה 118,909 ₪. התמורה השקלית לאחר הפחתת רכיב מס שבח הינה סך של 307,853 ₪. כשהמומחה התייחס לתקבולים בפועל הוא עשה פעולה אריתמטית של 48% מתוך הסכום שהתקבל בפועל אצל הבנק עבור 2 הדירות אך בה בשעה היה פטור ממס שבח לדירת כץ, ובפועלו כך כאילו השתמש המומחה בהטבת הפטור של דירת כץ כדי 48% לזכות דירת רפופורט. זאת למרות שבסופו של הליך הוראת ביהמ"ש היא להוסיף את מלוא רכיב הפטור בגין מס השבח של דירת רפופורט לדירת רפופורט בלבד. 15. לפיכך, הסכום שצריך להופיע כזיכוי בחשבון מר כץ הוא סכום של 425,762 ₪, או לחלופין סכום תקבולים בפועל של 307,853 ₪ נכון לימי התקבול, ובתוספת סכום של 118,909 ₪ נכון ליום התשלום למס שבח. 16. מדובר בסכום שבו נקב למעשה המומחה בזיכוי חשבון הלקוח (המומחה נקב בסכום של 426,587 ₪). 17. לפיכך אין כל טעות בחישובי המומחה, ופסק הדין שניתן, נשאר על כנו. 18. התובע ישא בשכ"ט ב"כ הנתבעים בגין הדיון שהתקיים בסכום של 7,500 ₪ +מע"מ שישולמו בתוך 30 יום מהיום לנתבעים 1 ו-2. חוות דעת מומחהבנקהתחשבנותמומחהלקוחותחוות דעת