"חטאו" של הבורר היה בכך שכתב בפסקו כי לא חוייב לנמקו, שעה שברור על פי האמור לעיל כי הצדדים חייבוהו במתן נימוקים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב בורר לנמק את פסק הבוררות: 1. הצדדים התדיינו בפני הבורר אשר נתן פסק בורר. המבקשים מבקשים ביטול הפסק. בקשת המבקשים לביטול הפסק הינה מפורטת ביותר. המבקשים מדגימים בבקשתם מדוע פסיקתו של הבורר אינה סבירה, כאשר לגישתם היה עליו לנמק על איזה נתונים העריך את העבודה שבוצעה, והם מלינים על קביעות עובדתיות שאינן נכונות. דא עקא, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר, והדברים נאמרו לא אחת (ראה: אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה 3, עמ' 425-426). אתייחס לנימוקים המשפטיים יותר, אותם מעלים המבקשים בבקשתם.   2. לטענת המבקשים, הבורר חרג מסמכויות שניתנו לו ופעל ללא סמכות, ומכאן שקמה עילת ביטול עפ"י סעיף 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות). לסברתם, פעולות הבורר ללא סמכות הן בכך, שהבורר התעלם ממרבית הוראות ההסכמים בין הצדדים והעלה טענות משפטיות שהצדדים לא טענו להם. התעלמות מהמסמכים, פירושה חריגה מסמכות. עוד טוענים המבקשים, כי הבורר הנכבד לא נימק את הפסק, ומכאן קמה להם עילת ביטול נפרדת לפי סעיף 24(6) לחוק.   3. הצדדים ערכו ביניהם הסכמים באשר לביצוע עבודות בניה שביצעו המשיבים עבור המבקשים. משנתגלעו סכסוכים ביניהם, הסכימו לפנות לבוררות. מספר סעיפים בשטר הבוררות ראויים לציטוט:  "1. ... 2. ... 3. ... 4. הבורר יפסוק את פסיקתו, כאשר הוא מביא בחשבון את כל חומר הראיות שהוגש בפניו. 5. הבורר ינמק את פסיקתו. 6. הבורר יהיה משוחרר מהדין המהותי, מדיני הראיות ומדיני הפרוצדורה. 7. הבורר יתייחס לכל הכתוב במסמכים שהוגשו ושיוגשו לו ע"י הצדדים, ויתן להם משקל כפי שכתוב במסמכים אלה, הבוררות תתנהל על פי הכתוב בהם ועל פי כל הראיות שיציגו הצדדים לבורר".     4. "חטאו" של הבורר היה בכך שכתב בפסקו כי לא חוייב לנמקו, שעה שברור על פי האמור לעיל כי הצדדים חייבוהו במתן נימוקים. בכך דומה הענין לרע"א 1129/00 שמואל כהן נ' DIAMAND EXPRESS COMPANY, דינים (עליון) כרך נח, 159, ומן הראוי לצטט את שנאמר שם:   "(ב) אשר לעילה הנוגעת להעדר הנמקה של הבורר בפסק יש לומר: אכן, בית משפט קמא לא דק-פורתא כאשר הניח, בטעות, כי לא חלה על הבורר חובת הנמקה. הצדדים הסכימו כי הבורר יחוייב לנמק את פסקו ונראה כי ענין זה אינו במחלוקת ביניהם. אולם גם בהינתן חובה זו, הבוחן את פסק הבורר יסיק כי הונחה בו תשתית הנמקה מספקת העונה על הדרישה במסגרת בוררות. הבורר משתית את קביעותיו על קו הנמקה כללי המאפשר לרדת לסוף דעתו ולהבין את הבסיס עליו השעין את מסקנותיו. די בקיומו של שלד הנמקה כללי זה כדי לספק את הנדרש בבוררות, ואין צורך בהנמקה פרטנית לכל פרט ולכל רכיב בפסק הבורר. כבר נפסק לענין זה כי: 'די בכך שהפסק ינומק כך שיהא בו להראות לקרוא כי לא נעלמו מעיני הבורר הנושאים שעמדו לפניו להכרעה, כי לא נשתכחו מלבו טענות הצדים, כי מצויה בו התייחסות עניינית לכל אלה, וטעמים, לפחות בתמצית, שהביאו לתוצאות הפסק' (דברי השופט גולדברג בע"א 1325/92 קולקר נ' דיפלומט אופנועים (1985) בע"מ, פד"י מז(3) 89)".ב    ובהמשך אומרת השופטת א' פרוקצ'יה:   "חובת ההנמקה בפסק בורר מיושמת באורח גמיש בהרבה מהמקובל לגבי פסקי דין של בית משפט, ושאלת מידת מילוייה של חובת הנמקה בבוררות נבחנת ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו. כך, למשל, לענין היקף חובת ההנמקה ינתן משקל לשאלה אם הבורר כפוף לדין המהותי, אם לאו, כמו גם לנסיבות אחרות הקשורות באופיו של הסכסוך".ו    גם בעניין שלפניי, פסקו של הבורר מנומק ויש בו ממצאים ומסקנות, אותם פרט הבורר. הבורר התייחס להסכמים בין הצדדים, ונימק מדוע לדעתו יש לפסול סעיפים בהם. הבורר לא התעלם מההסכמים אלא מקום שסבר כי התניות מקפחות. אכן, הבורר לא השתמש בלשון משפטית אלא בלשון פשוטה, אולם כוונתו ונימוקיו באשר לשאלה מדוע לא ראה ליתן תוקף להוראות מסויימות בהסכם - ברורים לחלוטין.   5. משמעות סעיף 7 להסכם הבוררות, הקובע כי הבורר יתייחס לכל הכתוב במסמכים, איננה שעליו להזכיר כל מסמך ומסמך. הבורר ציין במפורש בפסקו:   "עיינתי וחזרתי ועיינתי בכל החומר הכתוב שהומצא לי במהלך הבוררות, כולל כתבי תביעה, תביעה שכנגד, תצהירים, מסמכים נלווים שונים, פרוטוקולים של הישיבות וחומר כתוב נוסף, כמו כן קלטת וידיאו שצולמה בשני האתרים - הצפירה ומודיעין, ותמונות שצולמו בשני האתרים, גם אותם בחנתי מספר פעמים. הגעתי למסקנות הכתובות בפסק בורר זה" (עמ' 1).ו  וכן:   "אך בד בבד נמנעתי מלהתייחס לכל טענה וטענה של הצדדים. חוסר תגובתי אינה אומרת שלא קראתי בעיון כל טענה וטענה. קראתי, אך לא מצאתי לנכון להתייחס אליה" (שם).     כאשר הבורר לא ראה להסתמך על חוות דעת שהוגשה על ידי צד, ציין זאת במפורש. אכן, הבורר לא נימק מדוע לא ראה לפסוק פיצוי בסעיפים מסויימים, הן פיצוי שביקשו המבקשים והן פיצוי שביקשו המשיבים. אולם, העובדה שלא עשה כן באשר לפיצוי זה או אחר שנדרש, אינה גורעת משלמות פסקו. הבורר ראה לנכון להתייחס לעבודה שבוצעה בפועל בשטח, כולל טיבה וזמני ביצועה. הבורר הנכבד עשה זאת, תוך שהוא מתייחס למסמכים שהיו בפניו, לאור מסקנות שהסיק ממכלול הראיות.   6. הצדדים אמנם חייבו את הבורר להתייחס לכל המסמכים שהוצגו בפניו, כאמור בסעיף 7 להסכם הבוררות, אולם נראה כי הבורר עשה כן. התייחסות למסמכים, אין משמעותה קבלת האמור בהם. כאמור, הבורר נימק את שיקוליו לפסוק, על-פי העבודה שבוצעה בפועל בשטח. מן הראוי לזכור, שהבורר שוחרר מהדין המהותי, מדיני הראיות ומדיני הפרוצדורה, ומכאן שיכול היה להסיק מסקנות בלא שיהיה כבול לחוק (ראה האמור בע"א 1325/92 קולקר נ' דיפלומט אופנועים, פד"י מז(3) 89, בעמ' 94).   7. הבורר הקדיש לבוררות 91 שעות, על פי האמור בסיכומי המשיבים, ועל כך לא חלקו המבקשים. הבורר אף היה במקום וצפה בקלטות וידאו שהוגשו לו. דהיינו, הבורר הקדיש לבוררות כ- 11 ימים. אם לא חזר וקרא את שטר הבוררין וישיבות הבוררות שקבעו את דרך ההליכים עובר לכתיבת פסקו, אין בכך כדי לפסול פסק זה, מה גם שכאמור מצאתי שנומק כהלכה.   8. אשר על כן, לא ראיתי לנכון לבטל את פסק הבורר. על פי האמור בחוק הבוררות, משנדחתה בקשה לביטול הפסק, יאשר בית המשפט את הפסק. אשר על כן, אני מאשרת את פסק הבורר.   המבקשים ישלמו הוצאות ושכ"ט בסך 10,000 ₪ ומע"מ.יישוב סכסוכיםבוררבוררות