קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חסימת כניסה לתחנת דלק מאחד הכיוונים בכביש דו סטרי / חסימת כניסה לתחנת דלק מנתיב נסיעה לכיוון אחד: .1המבקשת הנה חברה בע"מ ועסוקה, בין היתר, בשיווק מוצרי דלק למיניהם. בבעלותה תחנת דלק, שרותי סיכה ושירותים נילווים. על אותה חלקה בה מצויה התחנה, מצויים גם בנין משרדים ומסעדה. להלן: "תחנת הדלק". תחנת הדלק ממוקמת בשולי כביש מספר 89והיא מצויה באותו מקום מאז שנת .1965 החלקה עליה בנויה התחנה, ידועה כחלקה 1בגוש .18376 .2אין חולק כי לאורך כל השנים היה קטע הכביש הגובל בתחנת הדלק דו סטרי, כאשר בכל אחד מכיווני הנסיעה היה נתיב נסיעה אחד. לא היה קיים קו הפרדה גם לא מחסום אחר בין שני הנתיבים, וניתן היה להכנס לתחנה משני כיווני הנסיעה. כך גם ביציאה מן התחנה אל עבר כל אחד משני הנתיבים. .3לפני למעלה משנה החלה המשיבה לבצע עבודות שיפוץ והרחבה של כביש מספר 89, לרבות בקטע הגובל עם תחנת הדלק. במסגרת עבודות השיפוץ הורחב הכביש לשני נתיבי נסיעה בכל כיוון. .4ראשית חודש יולי 1998עמדה המשיבה וסמנה על הכביש, בקטע הגובל עם תחנת הדלק, קו הפרדה לבן האוסר על מכוניות הבאות בנתיב הדרומי מכיוון מערב, את הפניה שמאלה לתחומי תחנת הדלק. אותו קו הפרדה אוסר גם על כלי רכב היוצאים מתחנת הדלק, את הפניה שמאלה לכיוון מזרח, בדרכם חזרה לנתיב הדרומי. מאוחר יותר, באותו חודש, הקימה המשיבה על אותו קטע כביש, גדר הפרדה בין שני מסלולי הנסיעה, ובכך מנעה לחלוטין את הכניסה לתחנת הדלק או את היציאה מן התחנה אל כיווני הנסיעה שפורטו לעיל. .5בעשותה כן, כך לטענת המבקשת, פגעה המשיבה קשות בתחנת הדלק על כל המתקנים המצויים בה. רווחיה של תחנת הדלק, כך המשכה של הטענה, ירדו בששים ושלושה עד שבעים אחוז. והעתירה, בלשון המבקשת בסיכומיה, להצהיר: "... כי השינויים שביצעה המשיבה בכביש, נעשו שלא כדין. כי על המשיבה להכין תוכנית מפורטת ולהעבירה את כל שלבי האישור הנדרשים בחוק, ובמסגרת הכנת התכנית צריכה המשיבה לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, ביניהם מאזן הנוחות של המבקשת והפתרונות המוצעים על ידה...". .6העדר תכנית מפורטת. באה טענה כי על פי הדין, פעולותיה של המשיבה בכביש, היו צריכות להיות מעוגנות בתכנית מפורטת ומאושרת. ומאחר שלדעת המבקשת אין תוכנית מפורטת שכזו, החלה על קטע הכביש הגובל בחלקה בה תחנת הדלק ממוקמת, הרי שפעולות המשיבה נעשו בניגוד לחוק, על כל הנפקות העולה. .7פרקליטה המלומד של המבקשת מנמק בסכומיו את עמדתו, לפיה אין לאיזור הצריך לעניננו תכנית מפורטת מאושרת כדין. .8ולא היא. תכנית מפורטת מספר ג' 7049[שינוי לתכנית ג 62/4ותכנית ג797/6], עוסקת בהרחבת הדרך הראשית דרומה לחלקה. תכנית זו אושרה כדין, והודעה על אישורה פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 4379מיום 8.2.96התשנ"ו עמ' .1586[ראה דברי הפרקליט המלומד של המבקשת בעמ' 2לסיכומיו]. באה טענה שתכנית זו אינה דנה בהסדרי הגישה לתחנת הדלק. דא עקא שבגוף אותה תכנית נקבע: "הסדרי התנועה בכניסה וביציאה מהתחנה, יהיו בהתאם לתכנון מ.ע.צ. להרחבת הקטע לדו מסלולי". .9סעיף 15(ו) לתכנית המתאר הארצית [ת.מ.א.] נוסח התשמ"ו, קבע הנחיה ברורה לפיה יש לאסור או להגביל את הכניסה לתחנות דלק או את היציאה מן התחנות בדרך של פניה שמאלה. בתיקון משנת 1996לא באה אותה הוראה, אלא מקבילה לה, וזה לשונה: "המפקח על התעבורה בשיתוף עם מ.ע.צ. יקבעו הנחיות לענין התחברות לתחנות תדלוק לדרך". [הוראה 9.10]. תיקון זה בא להרחיב את שיקול הדעת של הרשויות המוסמכות. הרחבה זו אין בה כדי לבטל זכות להחליט על איסור פניה שמאלה, אם, לפי שיקול דעת הרשויות המוסמכות, הנסיבות מחייבות זאת. .10המשיבה רשאית לסמן קו הפרדה רצוף, וזאת מכח תקנה 18לתקנות התעבורה התשכ"א - .1961וכן מכח הודעה על האצלת הסמכות, שניתנה ופורסמה בילקוט הפרסומים 1643התש"ל ביום .16.7.70וזו לשון התקנה: "בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית והודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התיעצות עם קצין משטרה, לקבוע הסדרי תנועה, למעט קביעת תמרורים...". באה טענה כי במקרה דנן לא קויימה אותה התיעצות עם קצין המשטרה. טענה זו יש בה משום הרחבת חזית ברורה, ואשר על כן היא לא תשמע בשלב כה מאוחר של ההליך השיפוטי. יכול גם שמשום כך לא באה התיחסות מפורשת לנושא זה במהלך שמיעת הראיות. אינג' בני דוד נשאל והשיב שאינו זוכר אם התיעצו בנושא זה עם "קצין משטרה". כל התמרורים, כך הוסיף, נמצאים בסמכותו ובטיפולו של מנהל המחוז. .11המבקשת הציעה פתרון לפיו תותר פניה שמאלה, באמצעות מערכת רמזורים. מטעם המבקשת הוגשה תכנית רמזורים מוצעת, שהוכנה על ידי ד"ר יורם בן יעקב. כן הוגשה חוות דעתו של פרופ' מהלאל התומכת בפתרון המוצע. מטעם המשיבה הוגשה חוות דעת שהוכנה על ידי מר ישעיהו רונן, מנהל בכיר באגף התכנון התחבורתי. חוות דעת זו עומדת על הסיכונים בפתרון המוצע ובהמשך: "התרת פניות שמאלה אל תחנת התדלוק הנדונה, עם או בלי רמזור, טומנת (בחובה) סיכונים חמורים ופוטנציאל של תאונות". קביעה זו נסמכת גם על העובדה, שאם נאמץ את הפתרון המוצע על ידי פרקליטה המלומד של המבקשת, יהיו בנמצא שלושה צמתים מרומזרים סמוכים, במרחקים של 50ו 80מטר, דבר שיציב בפני האוחזים בהגה בלבול, יכול אף טעויות, שכן, הרמזורים קרובים זה לזה והצבעים באותה עת שונים מרמזור לרמזור. הפתרון המוצע על ידי המבקשת טומן בחובו, כאמור, סיכונים חמורים ביותר למשתמשים בדרך. .12המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבה פגעה קשה בזכויות היסוד שלה, קרי: זכות לקנין וזכות לחופש העיסוק. טענה זו אין בידינו לקבלה. מול זכויות היסוד שהמבקשת טוענת להן, עומדות גם זכויות היסוד למשתמשים בדרך. הדרך הנכונה היא איזון ראוי בין זכויות היסוד של המבקשת וזכויות היסוד של החברה. .13יש לשוב ולהדגיש כי בית המשפט איננו ממיר את שיקול דעתה של הרשות המינהלית בשיקול דעתו שלו. בהקשר זה ראוי לצטט מתוך ע.א. 311/57, יועץ משפטי נגד מ. דיזנגוף ושות' (שייט) בע"מ. פד"י י"ג (2) 1026, 1029, לאמור: "דבר אחד נעלה מכל ספק, והוא שבית המשפט לא ינסה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ולא יכפה את דעתו הוא על שהמחוקק נתכוון לסמוך על תבונתם והגיונם, על ידיעתם ונסיונם בחיי המעשה, בקיצור - על שיקול דעתם הם, המבוסס על ידיעת המצב לאשורו מכל הבחינות והתנאים...". .14והפועל היוצא אחד הוא. דין הבקשה להדחות ואכן כך אני מורה. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך -.000, 10ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין, מתום 30יום מהיום ואילך.חסימת נתיבמשפט תעבורהתחנת דלקדלק