יחסי עובד מעביד ללא תשלום שכר

האם ייתכן כי מתקיימים יחסי עובד מעביד ללא תשלום שכר לעובד ? צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אך אין בה לכשעצמה ללמד על עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד, אולם, אין אף להסיק מהעובדה שהתובעת לא קיבלה שכר, כדי ללמוד באופן נחרץ, כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד (דב"ע נב/13- 0לאה מירון נגד המל"ל, פד"ע כד' עמ' 82, שם דובר בעובדת אשר המשיכה לעבוד בזמן חופשת הלידה בחברה אשר ניהלה). שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו, יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו: לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו, יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הינה התמורה. נטל ההוכחה בתביעה על פי חוק מחוקי הביטחון הסוציאלי חל על התובע. (ראה דב"ע נא/108-0, עבדללה עודה נ. המל"ל, פד"ע כ"ג, 480, 484וכן דב"ע לו/10-0, דוידיאן נ. המל"ל, פד"ע ב' עמ' 3, 10-9). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד ללא תשלום שכר: .1מדובר בתביעה לדמי לידה. הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי שולמו לתובעת דמי לידה לתקופה מיום 16.9.93עד 8.12.93לפי משכורותיה כעובדת בחברת "ניצנים" כסוכנת ביטוח, אולם טוען הנתבע, כי התובעת לא עבדה בחברת "מדבירית" ולכן אין לחשב הכנסותיה בגין עבודתה בחברה זו בחישוב דמי הלידה ובהתאם לאמור בסעיף 98(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח - 1968(ס' 50לחוק הביטוח הלאומי בנוסח משנת 1995). .2טענות התובעת הינן כדלקמן: א. התובעת עבדה כסוכנת ביטוח בשעות הבוקר. עקב הריונה והפחתת פעילותה כסוכנת החליטה לחפש עבודה לצורך השלמת הכנסתה ותשלום חובותיה. ב. באותה עת גיסה (אח בעלה) חיפש פקידה לשעות אחר הצהריים מהשעה 00: 16- 00: 19על מנת שתשב במשרד של עסק הנמצא בבעלותו והקרוי "מדבירית". ואמנם התובעת החלה לעבוד בעסק מיום 1.4.93ועבדה עד סוף .8/93תפקידה היה לענות לטלפונים ולמלא חשבוניות מעת לעת עבור העסק. ג. עוד מציינת, כי טרם התקבלה לעבודה ואף לאחר מכן מילאו בקיץ תפקידה פקידות אחרות שעבדו מהשעה 00: 16- 00: 19בערב. התובעת מציינת בעדותה, כי מדובר בעבודה בתקופת הקיץ בלבד שכן בשאר ימות השנה עובדים ברציפות. ד. התובעת מציינת, כי עבדה 5ימים בשבוע בין השעות 00: 16עד 00: 19אחר הצהריים. כן מפרטת, כי עבודתה העיקרית היתה לענות לטלפונים אולם אף מילאה חשבוניות בתקופת עבדותה והציגה בפני בית הדין פנקסי חשבוניות (ת/4). ה. התובעת קיבלה משכורתה במזומן ובשיעור 1000ש"ח. אין בפני בית הדין כל תלוש משכורת המעיד על שיעור המשכורת. ו. עוד המציאה התובעת על מנת לתמוך בגירסתה אישור ממס הכנסה לעסק מיום 5.7.93, בו מפורטים שיעורי מס ההכנסה של התובעת כעובדת בעסק. ז. התובעת הפסיקה עבודתה בעסק בשל הריונה ומפרטת בעדותה, כי הרגישה כי בצוע שתי עבודות בעת ובעונה אחת היו קשות עבורה והיא הרגישה מותשת. .3התובעת העידה לפני בית הדין וחזרה על גירסתה המפורטת בהודעתה לחוקר המוסד (נ/1). בעדותה התייחסה להודעתו של העובד כהן ג'קי, שעבד בחברת "מדבירית" כ- 4שנים והעיד בפני חוקר המוסד, כי מלבד אמו של מנהל העסק רפי בוחבוט לא עבדה כל עובדת נוספת בעסק לרבות מזכירה ואף לא כל אדם שאינו ממשפחת בעל העסק (נ/3). התובעת מציינת בעדותה, כי ג'קי כהן שיקר בהודעתו לחוקר המוסד, כי לא רצה לסבך את בעל הבית, כי חשב שאם התובעת הינה גיסתו של בעל הבית הינה עובדת ללא תלושי שכר (עדותה מיום 9.11.95, עמ' 2לפרוטוקול). התובעת ציינה בעדותה, כי יש לה עד נוסף, יואב שורין, אשר יכול לאמת דבריה וכן הציגה מכתבו (ת/1). כן עולה מהחשבוניות שהציגה כי קיימות חשבוניות חתומות על ידה בשם נאוה. התובעת מאשרת בחקירתה הנגדית, כי עובדי העסק היו רואים אותה. אמנם היו עובדים בעבודת פוליש בהדברה מחוץ למשרד אולם ראו אותה כאשר חזרו בסוף היום למשרד כדי להחזיר ציוד. עדותה זו תואמת עדותו של יואב שורין בנקודה זו ושהעיד מטעם הנתבע. כן טוענת, כי ג'קי כהן כמנהל עבודה ראה אותה ומתפלאת שאמר, כי לא עבדה בעסק. ג'קי כהן העיד מטעם התובעת. בעדותו בפני טען, כי נשאל על ידי חוקר המוסד לבטוח לאומי אם יש עובדת בשם נאוה שעובדת ולכן השיב שהיא לא עובדת. חשב שהיא ובעל הבית מסתדרים ביניהם ולכן לא אמר שהיא עובדת. כשהחוקרים שאלו אותו לא רצה לסבך את בעל הבית, כי חשב שהתובעת עבדה ללא תלושים ולכן לא אמר להם, אולם את מה שרצה להגיד מבקש להגיד בבית הדין ופרט בפני שהתובעת עבדה במדבירית מהשעה ארבע ועד השעה שבע בערב וכי הוא מנהל העבודה בעסק. בממוצע היה נפגש עם התובעת 3פעמים בשבוע ומדובר בתקופת הקיץ. בניגוד לעדות התובעת מציין, כי לא היתה פקידה בשעות אחר הצהריים בתקופות הקיץ הקודמות לפני שהחלה התובעת לעבוד. מטעם הנתבע הוזמן לעדות העד יואב שורין אשר היה מנהל העבודה לפני מר ג'קי כהן. העד אישר בעדותו, כי מסמך ת/ 1נערך על ידו. במסמך הנ"ל מצויין כי בקיץ 93עבדה התובעת בעסק בין החודשים 8/93- 4כמזכירה בשעות אחר הצהריים. העד מציין כי עבדה בשעות קבועות. כאשר היה מסיים תפקידו בשטח היה בא למשרד והיה נפגש עם התובעת. אם העבודה היתה נגמרת לפני השעה שבע היתה התובעת סוגרת את המשרד ואם אחרי שבע היה הוא סוגר את המשרד. האחרון היה סוגר המשרד. .4הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. לאחר עיון בעדויות הצדדים לרבות סיכום טענותיהם להלן החלטתי: א. השאלה העולה מטיעוני הצדדים הינה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לרפי בוחבוט בעליו של העסק בשם "מדבירית" בתקופת הקיץ בין ה8/93-4? מדובר ביחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה אולם התובעת אינה בבחינת "בן משפחה" כהגדרת המושג בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי ולפיכך יש מחד, לבדוק האם נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים על פי המבחנים הכלליים, מאידך, יש ליתן משקל לעובדה, כי מדובר בסופו של דבר בהעסקת קרוב משפחה. ב. על פי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995מוגדר:נ- "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן משפחה" - לענין זה - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות. מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג/159-0, בטי מרקו נ. המוסד, פד"ע ה' 134). שני תנאים מצטברים צריך שהתמלאו על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין המפעל יחסי עובד ומעביד ייחשב כעובד. התנאי הראשון - עבודה במפעל באופן סדיר. והשני - אילולא נעשתה עבודה על ידי אותו קרוב, היתה נעשית בידי עובד. משעולה ממסכת העובדות, ללא ספק, כי לא נתמלא התנאי השני בהגדרה, אין עוד צורך להתייחס לשאלת הסדירות שבעבודה של "קרוב המשפחה" (דיון מס' מז/6-0, מרדכי סרוסי נ. המוסד, פד"ע י"ח 434, 436). לא מעטים המקרים בהם קרוב משפחה עובד בעסק משפחתי ואין מקפידים עימו בקלה וחמורה בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה, ושכרו אינו "ריאלי" אלא "מוגזם" או "סמלי", אך אין בהם כדי לשלול את מעמדו כ"עובד". (דיון מס' מח/141- 0חנה גלנדאור - המוסד, פד"ע כ' עמ' 102). בדב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי - שרה כץ, פד"ע ה' עמ' 31, קבע ביה"ד הארצי, כי קירבה משפחתית אין בה לכשעצמה למנוע אפשרות של יחסי עובד ומעביד. אולם, אין חולקים גם, כי המניע לבחירת העובד בין כמניע עיקרי לבין מניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד ומעביד. הקובע הוא, מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, קביעת המהות הנ"ל היא שאלה של חוק ושל עובדה (שם בעמ' 35). כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בבדיקת יתר את טיב היחסים שנוצרו, יחסים וולנטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת בין היתר, לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכו' (דב"ע לג/108- 0הנ"ל בעמ' 36, דב"ע מח/141- 0הנ"ל, שם בעמ' 100). שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו, יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו: לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו, יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הינה התמורה (פס"ד דורית שוורץ בעמ' 208). צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אך אין בה לכשעצמה ללמד על עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד, אולם, אין אף להסיק מהעובדה שהתובעת לא קיבלה שכר, כדי ללמוד באופן נחרץ, כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד (דב"ע נב/13- 0לאה מירון נגד המל"ל, פד"ע כד' עמ' 82, שם דובר בעובדת אשר המשיכה לעבוד בזמן חופשת הלידה בחברה אשר ניהלה). ג. עדותה של התובעת מהימנה עלי באשר לעובדה, כי בצעה עבודה עבור העסק בשם "מדבירית", כי היתה מחוייבת למסגרת עבודה קבועה בעסק שנוהל על ידי גיסה וכי קיבלה תמורה עבור עבודתה. מדובר בעבודה שהינה מעבר ל"עזרה משפחתית" ומעבר לתפקיד של השבה לטלפונים. התובעת אף מציינת, כי נאלצה לעבוד בעבודה נוספת לצורך תשלום חובותיה. אף הסברה למועד הקצר שעבדה בעסק, מקובל והגיוני. התובעת מציינת, כי מדובר בעבודה עונתית בחודשי הקיץ בהם יש דרישה לבצוע הדברה בבתים ולפיכך עבדה בשעות אחר הצהריים בתקופה זו בלבד. התובעת העידה, כי קבלה שכר ובמזומן, ולא הועלתה מטעם הנתבעת כל טענה בדבר אי הצגת תלושי שכר ויש לשער, כי אלה נמצאים בתיק הנתבע במסגרת תביעת התובעת לתשלום דמי לידה. עדותו של מר יואב שורין אמינה על בית הדין. העד העיד מטעם הנתבע ולא נחקר חקירה נגדית. בעדותו מאשר שעות העבודה של הפקידה בבוקר, היינו, אמו של בעל הבית. כן מציין מהות עבודתה של התובעת, הסדרי סגירת המשרד וכן שעות עבודתה של התובעת, עדות שלא נסתרה. אף מבלי לייחס כל משקל לעדותו של ג'קי כהן, אשר אמנם העלה גירסה נוגדת בפני בית הדין מזו שטען לפני חוקר המוסד, ומתוך עיון בעדותו קיימים פרטים נוספים לגביהם העיד ושאין לגביהם כל טיעון מצד התובעת, למשל, כי תפקידה כלל, בין היתר, בצוע הפקדות בבנק, הרי יש ליתן משקל לעובדה, כי התובעת היא זו שהזמינה את העד על מנת שיסביר הרקע להודעתו בפני חוקר המוסד, ואין לדחות תביעת התובעת בנסיבות המקרה שלפנינו רק בשל השוני בגירסתו, כפי שמבקש לעשות כן ב"כ הנתבע. אף אם מדובר בתקופת עבודה קצרה, אף אם מדובר בעבודתו של קרוב משפחתו של בעל העסק, הרי התובעת בעבודתה השתלבה באירגון העבודה בעסק הנקרא "מדבירית", עבדה בשעות אחר הצהריים, כאשר מדובר בעונת קיץ ובעומס עבודה נוסף, כפי שהעידה וטענתה לא נסתרה. מדובר באחריות לקבלת הודעות טלפוניות והוצאת חשבוניות, אף אם כפי שעולה מטיעונה של ב"כ הנתבע מדובר במספר חשבוניות לא רב אולם כאשר העדים טוענים, כי אף הם היו ממלאים חשבוניות כאשר התובעת סיימה שעות עבודתה, יש בכך הסבר הגיוני. בכל מקרה יש עדות בחשבוניות כי קיימות כאלה אשר נחתמו על ידה. נטל ההוכחה בתביעה על פי חוק מחוקי הביטחון הסוציאלי חל על התובע. (ראה דב"ע נא/108-0, עבדללה עודה נ. המל"ל, פד"ע כ"ג, 480, 484וכן דב"ע לו/10-0, דוידיאן נ. המל"ל, פד"ע ב' עמ' 3, 10-9). אין מדובר בחלוקת "נטל ההוכחה" אלא בסיכון אשר כל צד לוקח על עצמו. במקרה של ספק אין לפסוק דוקא על פי הכלל בדבר חובת ההוכחה אלא יש להזדקק למידת הסבירות, מכלל חומר הראיות שבתיק כשלנגד עיני הפוסק גם השקול של "עוול מול עוול" (דב"ע נב/100- 0המוסד נ. אמנה אעראר, פד"ע כה, 107) יש להדגיש, כי אם בסוף ההליך מעריך בית הדין שהוכחות הצדדים הן שקולות ומאוזנות, כי אז יכריע בית הדין לטובת המבוטח למרות היותו תובע בתובענה. בנסיבות המקרה הנדון, לאור העדויות שנשמעו בפני הנני קובעת בעיקרו על סמך עדותה של התובעת ועדותו של מר שורין ולאור הכללים בדבר נטל ההוכחה שפורטו לעיל לרבות פסיקת בית הדין שצוטטה לעיל, כי התובעת עבדה בעסק הקרוי "מדבירית" מאפריל 93עד סוף אוגוסט 93ולפיכך דין תביעתה להתקבל. .5הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בשעור 500ש"ח כולל. .6זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.יחסי עובד מעביד