לשון הרע במכתב פנימי

נטען כי המכתב המדובר הינו מכתב פנימי, תוכנו לא פורסם ברבים, ואף אם היה בו משום לשון הרע, הרי שקמה לנתבעים הגנת סעיף 15 (7) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965:
 "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בעניין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור".

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לשון הרע במכתב פנימי:

1. תובענה כספית בסך של 100,000 ₪ בשל פירסום דברי לשון הרע.
 
2. 48 שנה עבד התובע במלון המלך דוד, בתחילה כמלצר זוטר (פיקולו), עד שעלה בסולם הדרגות לדרגת רב מלצר ראשי (Maitre d' Hotel) כממונה על צוות של 40 מלצרים קבועים ועוד אחרים שלא מן המניין.


 
3. ברבות השנים היה התובע אחראי על אירוחם של מלכים, רוזנים, נשיאים, ראשי ממשלות וכיוצא באלה נכבדים ושועים.
 
4. אכן, שלל תמונות ומכתבי הערכה שהגיש התובע, מלמדים על רום-משרתו וטיב תיפקודו בריצוי אורחים, בהם הנשיאים קלינטון, קארטר, מובארק, ווייצמן, המלך חוסיין המנוח, ראשי הממשלה מוסטפא ח'ליל, פפאנדראו, ועוד.
 
5. בינואר 1998 נחשד התובע בקשר להצעה למשפחה מאורחי המלון כי תמורת תשר הולם, יימסר דיווח על מספר אורחים נמוך מזה האמיתי. פרטי חקירה שנעשתה לא נודעו; לתובע טענות על אודותיה; והעיקר לענייננו - משקעים שנותרו בין המלון לבין התובע. לטענת התובע, בעטייה של אותה פרשה נפגע עד עמקי נשמתו, לקה בליבו, ואף עבר אירוע מוחי. המלון - זו הטענה - גמר אוֹמר להיפטר מן התובע.
 
6. הנתבעים טוענים לחשדות מבוססים וחמורים ביותר בעניין הנזכר, אלא שלדבריהם הוחלט להפסיק את החקירה בשל מצבו הבריאותי של התובע. המל"ל לא מצא קשר בין החקירה לבין מחלתו של התובע.
עם שובו לעבודה בעבור כארבעה חודשי חופשת מחלה, זכה התובע, לדבריו, לקבלת פנים צוננת. עובד אחר בא תחתיו, אף הוצע לו לשבּוֹת ממלאכה בביתו, ורק התערבות ח"כ ואליד צאדק, הועילה. ההנהלה התנכלה לו בטענות-שוא על כובד-התנהלותו, עצבנותו ואובדן סבלנותו.
 
7. בכתב התביעה נטען על לשון הרע בעצם השפלתו של התובע בעיני עובדי המלון ומכריו, השפלה שהחלה עם החקירה, המשיכה בשלילת סמכויותיו ומינוי עובד אחר במקומו, וסיומה בתלונות סרק על תיפקודו.
כל הדברים הכלליים האלה נזנחו בעדותו של התובע ובסיכומיו. הנותר - והוא עילת התביעה - זהו מכתבו של הנתבע מר עמי הירשטיין, מנכ"ל מלונות דן בע"מ, אל מר חיים שקדי, מנכ"ל מלון המלך דוד, מכתב מיום 2.3.99, וזהו לשונו:
 
"אני רואה בחומרה רבה מאוד את אופן תפקודו של דאוד, כפי שבא לידי ביטוי בארוחת הבוקר בה נוכחתי ב - 2/3/99. משום מה נערכו שולחנות אך ורק באולם המלכים במספר מצומצם, דבר שגרם לכך שהאורחים נאלצו לחכות בתור עד להושבתם לאכול את ארוחת הבוקר.
לא עלה בדעתו של דאוד לפתוח עוד 3-4 שולחנות באולם הצמוד בגן המלכים ולמנוע תופעה חמורה זו.
זו הפעם השנייה שאני נתקל בתופעת ה"ראש הקטן" של דאוד, אשר גורמת נזקים כבדים מאוד לחברה. כפי הנראה אין מסוגל דאוד למלא את תפקידו וצריך לבדוק את העניין באופן יסודי".
 
 
8. התובע סבור כי מכתב זה איננו אלא חוליה בשרשרת ההתנכלויות כלפיו. שעד לעת ההיא, נודע כעובד מצטיין ואחראי, ועל כך מעידים הממונים עליו בכתב ובעל-פה, והמכתב הינו תולדה של החקירה שדובר בה לעיל. מדובר במכתב סרק, ולראיה - טוען התובע - כי האורחים כלל לא התלוננו. ההמתנה הייתה סבירה, וגם השיקול המקצועי שלא לפתוח חדר אוכל נוסף, היה נכון בנסיבות העניין. ומדוע לא ניגש מר הירשטיין אל התובע בזמן אמיתי, להעיר לו, כדי שיעשה את הטעון תיקון? אם הייתה זו פעם שנייה שבה נתקל מר הירשטיין ב"תופעת הראש הקטן", מדוע לא פירט את נסיבות הפעם הראשונה? מדוע לא בירר עם מנכ"ל מלון המלך דוד, את תוצאות טיפולו? כל אלה, ללמדנו - טוען התובע - כי חפצוֹ של מר הירשטיין לא היה אלא להוציא את דיבתו של התובע רעה, והוא פירסם מכתב אשר תוכנו עלול לפגוע בתובע במשרתו, במשלח ידו, או במקצועו.
 
9. נחה דעתי, כי שלא כנטען על-ידי התובע, לא "תפרו לו תיק". אדרבא, דומה לכאורה, כי המלון עשה רבות להבטיח את מעמדו, את זכויותיו, ואת משכורתו של התובע. מקובלים עליי בהקשר זה, עיקרי הדברים שבסעיף 5 לסיכומי הנתבעים. גם מן התיעוד הרפואי, עולה כי עם שובו של התובע מחופשת המחלה, לא היה תיפקודו כבימים מקדם.
אך כל אלה, אינם עניין לכאן. יכול שנתגלע בין הצדדים סכסוך בתחום יחסי העבודה, ואכן, מסתבר, התדיין התובע עם מעסיקתו בבית הדין לעבודה.
 
10. ענייננו כאן, מתמצה אך בבחינת מכתבו של מר הירשטיין, ואם יש בו משום עוולה כלפי התובע.
מעדותו של מר הירשטיין התרשמתי היטב, כי בראש מעייניו לא היה כלל לפגוע בתובע, לא במישרין ולא בעקיפין. בהתאם לאחריותו ולתפקידו עשה את שעשה. ההקפדה על רמת השירות במלון המלך דוד הייתה לשם דבר, ודומה כי אין זו זכותו בלבד של מר הירשטיין, אלא חובתו ממש, להעיר על כשלים שהוא נתקל בהם בביקוריו במלונות חברת מלונות דן בע"מ. מר הירשטיין תיאר בעדותו (עמוד 17) את החשיבות המיוחדת שמייחסים בחברת מלונות דן בע"מ לארוחת הבוקר, והוא עמד על החוויה המיוחדת, לדידו, בארוחה זו.
 
11. המכתב המדובר הינו מכתב פנימי, תוכנו לא פורסם ברבים, ואף אם היה בו משום לשון הרע, הרי שקמה לנתבעים הגנת סעיף 15 (7) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965:
 
"הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בעניין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור".
 
לא בכדי ראה המחוקק לעגן בחוק את ההגנה האמורה. מבלעדיה, קיים חשש כי ממונה על עובד, יחשוש מלהעיר על תיפקודו, מקום בו נחוצה הערה. עשיית הפירסום בנסיבות העניין דנן, לא חרגה מן הסביר, וחזקה - בהתאם לסעיף 16 (א) לחוק איסור לשון הרע - כי הפירסום נעשה בתום לב. חזקה זו לא נסתרה. אדרבא, על תום ליבו של מר הירשטיין עמדתי במהלך עדותו. כיוצא בזה, נוסח המכתב איננו מתלהם, אלא ענייני; יש בו הבחנה בין עובדות לבין מסקנות; המכתב לא עשה לו כנפיים, תפוצתו מצומצמת ביותר אך ורק אל מי שנוגע לעניין במישרין (מאת מנכ"ל חברת מלונות דן בע"מ אל מנכ"ל מלון המלך דוד); כל אלה מלמדים על תום לב.
 
12. למעלה מן הצורך אומר כי עומדת לנתבעים גם הגנת סעיף 15 (8), ויכול שקמה לזכותם גם הגנה נוספת מאלה שלפי סעיף 15.
עד שבאנו לדבר בהגנות תום הלב אשר עומדות לנתבעים, נוטה דעתי לכך כי חלה בנסיבות העניין הגנת אמת דיברתי, שלפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לא אכביר מלים בעניין זה, דייני אם אפנה לאמור בסעיפים 17 ו- 18 לסיכומי הנתבעים. האמור שם, נכון. נאמנים עליי עיקרי דבריו של מר הירשטיין (עמוד 15) על אנשים שהמתינו בתור "משהו בין 15 - 20 דקות, וחיכו". אך גם לגירסה הממעיטה (סעיף 32 לסיכומי התובע), כי חמישה אורחים חיכו 5 דקות, הרי שלמשמע דברי ה"ה הירשטיין ושקדי ניתן היה להשתכנע ברוב חשיבותה של ארוחת הבוקר אצל הנתבעים, זמנם היקר של האורחים, שיקול הדעת שהיה מסור לתובע והאפשרויות שעמדו לרשותו, והשאיפה לשמור על רמת שירות מעולה. כל אלה, הצדיקו הערה מאת מר הירשטיין, והיה 'עניין ציבורי' כמשמעותו בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, בפירסום אותה הערה, כדרך שנעשה.
 
13. יש להצטער על התובע, על כך שאקורד הסיום שלו במלון המלך דוד, היה צורם משהו. אף היצענו, כזכור, הצעה שהתקבלה על דעת הנתבעים, לקיים סעודה חגיגית לשם פרידה הולמת מאת התובע לאחר עשרות שנות שירותו בנאמנות במלון, אך התובע לא שעה להצעה.
באין הסכמה ובאין פשרה, ייקוב הדין את ההר. והדין מורה אותנו, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, הפירסום שעליו הוא מלין, איננו פסול, והוא חוסה תחת ההגנות הנ"ל שלפי חוק איסור לשון הרע.
 
14. אשר על כל אלה, התובענה נדחית.
התובע יישא בהוצאות המשפט, וכן ישלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. לשון הרע במכתב

  2. ערעור לשון הרע

  3. לשון הרע פלילי

  4. לשון הרע בתצהיר

  5. לשון הרע נגד זמרת

  6. לשון הרע בכרוזים

  7. לשון הרע נגד חנות

  8. פרסום מותר לשון הרע

  9. לשון הרע בבית כנסת

  10. פיצויים על לשון הרע

  11. לשון הרע בין שכנים

  12. לשון הרע בהליך משפטי

  13. לשון הרע בכנס מפלגה

  14. לשון הרע בתיק הרפואי

  15. לשון הרע בזמן בחירות

  16. לשון הרע במכתב פנימי

  17. לשון הרע במהלך בוררות

  18. פרסום תיקון לשון הרע

  19. לשון הרע בכרוז בחירות

  20. לשון הרע בחברה הבדואית

  21. בוררות בתביעת לשון הרע

  22. לשון הרע הכפשה במקומון

  23. פרסום לשון הרע נגד חברה

  24. לשון הרע נגד שחקן כדורסל

  25. הגנות מוחלטות בלשון הרע

  26. לשון הרע ידיעות אחרונות

  27. לשון הרע בבית הדין הרבני

  28. תביעת לשון הרע נגד שופט

  29. הגנה מוחלטת בחוק לשון הרע

  30. ערעור על פסק דין לשון הרע

  31. לשון הרע בהליכים משפטיים

  32. לשון הרע במהלך ישיבת מליאה

  33. פרסומים הדדיים של לשון הרע

  34. תביעת לשון הרע במהלך שבעה

  35. תביעת לשון הרע בין רופאים

  36. לשון הרע במהלך דיון ציבורי

  37. כתבה אינפורמטיבית לשון הרע

  38. לשון הרע דו''ח מבקר המדינה

  39. תביעת לשון הרע נגד ערוץ 10

  40. לשון הרע תוך כדי דיון משפטי

  41. פרסום לשון הרע על איש ציבור

  42. הוצאת לשון הרע נגד עורך דין

  43. דחיית תביעה על הסף לשון הרע

  44. פרסום לשון הרע נגד ראש העיר

  45. פרסום הגשת תלונה - לשון הרע

  46. לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי

  47. לשון הרע בראיון עם פקידת סעד

  48. לשון הרע במכתב תלונה נגד עובד

  49. לשון הרע ''נרמז'' בין השורות

  50. האם תלונה בכתב מהווה לשון הרע

  51. לשון הרע בתגובה למכתב לשון הרע

  52. ההבדל בין סאטירה לבין לשון הרע

  53. האם מכתב ביקורת מהווה לשון הרע

  54. האם יצירה ספרותית מהווה לשון הרע

  55. תביעת לשון הרע נגד מנהל בית ספר

  56. האם ביקורת מסעדות מהווה לשון הרע

  57. תביעה של רון קופמן בגין לשון הרע

  58. ביקורת לגיטימית לא מהווה לשון הרע

  59. תביעה נגד אמנון לוי בגין לשון הרע

  60. תביעת לשון הרע נגד מבקר על חוות דעת

  61. תביעה של הורים נגד לשון הרע נגד בנם

  62. תביעה לפרסום התנצלות בגין לשון הרע

  63. ערעור על פיצוי נמוך בתביעת לשון הרע

  64. תביעה נגד עורך מקומון בגין לשון הרע

  65. תביעת לשון הרע של עורך דין נגד לקוח

  66. לשון הרע בדיון משפטי לאחר שהשופט קם

  67. האם גילוי על תיק פלילי מהווה לשון הרע

  68. חסינות ראש מועצה מפני תביעת לשון הרע

  69. האם פרסום צ'ק ללא כיסוי מהווה לשון הרע

  70. האם הכינוי ''יודנראט'' מהווה לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תלונה על עורך דין

  72. תביעת לשון הרע בגין העברת מידע על חשבון

  73. האם תלונה נגד עורך דין ללשכה מהווה לשון הרע

  74. תליית מודעה בכניסה לבניין - תביעת לשון הרע

  75. תביעה של לקוח על הוצאת לשון הרע נגד עורך דינו

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון