מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה:

במושב בית הלל ישנו משק חקלאי מס' 99הרשום על שם בני הזוג מיכאל ולאה X. בחלקה היה קיים בשעתו בית "סוכנותי" ישן. בהנחה שהמערער מס' 1יגאל [X], בנם של המתיישבים הנ"ל יוכר כבן ממשיך, הותר לו ולאשתו גליה, המערערת מס' 2, לבנות בית נוסף בחלקה א' של המשק. בניית הבית הסתיימה בשנת 1993ומאז מתגוררים בו המערערים. ההורים המשיכו להתגורר בבית הקטן עד שבשלב כלשהו עברו להתגורר אף הם בבית החדש, ביחידה קטנה שהוקצתה להם בו. שטח הדירה שבחזקת המערערים הוא כ- 153מ"ר ושטח דירת ההורים שבבית החדש הוא כ- 87מ"ר.
מלבד למגורי המערערים וההורים, משמש הבית החדש לצרכי אירוח ["צימרים"],
עסק המנוהל ומופעל בידי המערערים.
המשיבה חייבה בארנונה את המשק בהתאם לצו הארנונה ובשים לב לשימוש בפועל. מסקר שנערך במקום הוברר כי המערערים מחזיקים בחלק הארי של הבית החדש וההורים בחלק קטן בלבד. למרות זאת, חולק החיוב בארנונה כדלקמן:ב המערערים חויבו ב-% 60וההורים ב-% .40המשיבה לא חייבה בארנונה מיוחדת את חלק הבית המשמש לאירוח. כמו כן ביטלה המשיבה את החיוב בארנונה בגין הבית הישן, למן הזמן שבו חדלו ההורים להתגורר בו.
המערערים טענו בפני ועדת הערר לפי חוק הרשויות המקומיות [ערר על קביעת
ארנונה כללית] תשל"ו - 1976וגם בפני בית משפט זה, כי יש לפטור אותם כליל מתשלום ארנונה ולחייב בה אך ורק את ההורים. האחרונים, כמסתבר, תומכים בבקשה זו. מבלי שהדבר ייאמר במפורש, הנימוק הכלכלי העומד מאחורי דרישה זו קשור לכך שההורים זכאים להנחה בשיעור של כ-% 80מחיובי הארנונה בשל גילם ובגין מצבם הבריאותי והכלכלי. הנימוק המשפטי שהעלו המערערים להצדקת הטענה היה שהם אינם בגדר ה"מחזיק" של שום חלק בבית, ועל כן אינם נושאים בנטל הארנונה.
המשיבה, על כל דרגיה, דחתה את הטענה. ועדת הערר לפי החוק הנ"ל, בהחלטתה מיום 22.7.96קבעה כי המערערים מחזיקים ברוב הנכס, מנהלים בו עסק של חדרי אירוח ונהנים משירותיה המוניציפליים של המשיבה. ועדת הערר סברה כי בהיות המערער מס' 1"בן ממשיך", הוא יהיה זכאי לזכויות החכירה בגין המשק. היא גם הצביעה על כך שחשבונות המים, הטלפון והחשמל של המערערים ושל ההורים מתנהלים בנפרד. על כן נדחה הערר. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור.
אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית של ממש, וגם החלוקה % 60- % 40מקובלת על
המערערים. הטענות מתמקדות במישור המשפטי גרידא ועיקרן הוא זה:ו
א. ההורים הם בעלי הזיקה החזקה ביותר לנכס:נ הם החוכרים של המשק, הם גם
בעלי רישיון הבניה בגין הבית החדש;
ב. בהתאם לצו המועצות המקומיות [מועצות אזוריות] התשי"ח - 1958[להלן הצו], החל על המועצה המשיבה, "המחזיק" הוא מי שלמעשה מחזיק בנכס בכל אופן שהוא;
ג. המערער מס' 1אינו בן ממשיך ומכל מקום הזכויות במשק עתידות לעבור אליו רק לאחר אריכות ימי ההורים;
ד. ההפרדה בין חשבונות המים החשמל וכו' נעשתה רק "לצרכי מס" הקשורים
בהשכרת חדרי האירוח ואין לכך השפעה על החיוב בארנונה.
סע' 153לצו המועצות המקומיות (א), התש"א-1950, העניק למועצה המקומית את הסמכות להטיל ארנונה בתחום שיפוטה. בשנת הכספים 1993חלה רפורמה בדיני הארנונה, וחוקק חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג- 1992(להלן:ב "חוק ההסדרים").
חוק ההסדרים ביטל בין השאר את סע' 153הנ"ל, ובמקומו הוסדר נושא הסמכות של מועצות מקומיות בסע' 8לחוק ההסדרים האומר:ו
".8(א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין. הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס."
יש להדגיש שתוקפם של שינויים אלה שחולל חוק ההסדרים הוא משנת הכספים 1993ואילך.
בחוק ההסדרים הוגדרה "מועצה" כ- "הגדרתה" בסעיף 1לפקודת העיריות וכן
מועצה שנתכוננה לפי פקודת המועצות המקומיות".
לפי סעיף 1לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התש"ח-1958, "מועצה
אזורית" - כל אחת מהמועצות המקומיות, אשר שמה נקוב בתוספת הראשונה.
מכאן שמועצה אזורית לצורך חוק ההסדרים באה בגדר מועצה כהגדרתה בחוק הנ"ל. המונחים "מחזיק" ו-"בעל" לצורך ארנונה עירונית אינם מיוחדים למועצות אזוריות דווקא. אם נבחן את ההגדרות של המונחים הללו בפקודת העיריות [נוסח חדש] ובצו נגלה כי בשני החיקוקים הגדרת המונחים הללו זהה והיא כדלקמן:נ
המונח "בעל" מוגדר באופן זה:ב
"לרבות אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא כוחו או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאינו הבעל הרשום וכולל שוכר או שוכר משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים".
והמונח "מחזיק" מוגדר שם כ -
"אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הדר בבית מלון או בפנסיון".
לדעתי, ברור כי המערערים הם מחזיקים למעשה ב-% 60של הנכס הנדון. הייתי מרחיק לכת ואומר כי לצורך חיוב בארנונה על פי הצו, הם יכולים לבוא גם בגדר "בעלים".
אמנם, אין הם רשומים כבעלים, אך התקיימו בהם לפחות שני יסודות שכל אחד מהם מטיל עליהם חבות בארנונה:ו
א. הם מקבל והזכאים לקבל הכנסה מנכס, בין בזכותם הם ובין כבא כוחו או כנאמן של הבעלים הרשום, שהרי הם מקיימים במקום עסק של חדרי אירוח ונהנים מפירות ההשכרה. קבלת הכנסות העסק עושה אותם ל"בעלים" המחזיק בנכס;
ב. הם מחזיקים למעשה בנכס, לא כבעלים רשום ולא כשוכר, אך בוודאי שהם
מחזיקים "בכל אופן אחר", כאמור בהגדרת המונח "מחזיק" שהובאה לעיל. ככל שעולה מהחומר שבפני המערערים הם בני רשות של ההורים בבית החדש, ובתור שכאלה הם מחזיקים כדין ב-% 60ממנו.
הארנונה מוטלת על המחזיק, והמערערים הם "מחזיק". אך לדעתם, יש מי שזיקתו לנכס טובה משלהם ומן הראוי שעליו יוטל החיוב בארנונה, ואין אלה אלא ההורים המתגורים בדירה קטנה שבבית החדש. לתמיכה בטענתם, מסתמכים המערערים על פסק הדין בענין ר"ע 422/85חברת בתי גן להשכרה בע"מ נגד עיריית תל אביב, פ"ד לט [3] 341, ובמיוחד על האמירה בעמ' 344דשם כי -
אני דוחה את הטענה ומוסיף כי אמירה זו תומכת דווקא בגרסת המשיבה. המחלוקת בפרשת חברת בתי גן להשכרה בע"מ נגד עיריית ל אביב, נסבה בשאלה האם הבעלים של נכס חייב בארנונה גם כשהוא מוחזק ריק וללא שימוש.
המערערת ניסתה לטעון כי מאחר ואין היא מחזיקה למעשה בנכס, אין לחייבה בארנונה. הנשיא שמגר קבע כי בהעדר מחזיק בפועל, יראו את הבעלים כמחזיק, בהיותו בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
הקביעה החורצת את טענת המערערת כאן לשבט, היא האמירה באותו פסק דין, בעמ' 343מול האות ו':נ
"אם יש גם "בעל" וגם "שוכר", הרי הכוונה היא, כי כמחזיק לצורך החובות והזכויות שבפקודה ייחשב זה מבין השניים, שהוא, במערכת הנסיבות שנוצרה, בעל הזיקה הקרובה יותר לבניין והחובה לשלם, למשל, ארנונה כללית, תחול אז על השוכר, למרות שיש לדירה, כמובן, גם בעל".
משמע:ב מבין הבעלים והשוכר, השוכר הוא בעל הזיקה הגדולה יותר לנכס והוא
יישא בתשלום הארנונה.
יודגש, כי המבחן אינו מיהו בעל הזכויות המקיפות יותר ביחס לנכס, אלא מי
בעל הזיקה הקרובה ביותר ובענייננו, המערערים הם ללא ספק המחזיקים ובעלי הזיקה
הקרובה ביותר לאותו חלק של הבית שבשימושם.
ראו, גם את פסק הדין בע"א 88/56יריב הספקה לחקלאות בע"מ נגד הספקה חברה בע"מ, פ"ד מז, [5] .144
אינני רואה במערערים מחזיקים במשותף של הנכס יחד עם ההורים. הוברר לחזקה יש סממנים של חזקה נפרדת, כמו קיומן של שתי דירות, חשבונות חשמל, מים וטלפון נפרדים. ההורים, בשום אופן, אינם מחזיקים באותו חלק מהבית המהווה את דירת המערערים ואת עסק האירוח שלהם. היה מקום לייחס יתר משקל לטענת המערערים אילו הוכח כי הם מתגוררים עם ההורים באותה יחידת דיור ומנהלים משק בית משותף, וכי בשל כך הם מחזיקים יחד באותו נכס. אך אין זה המצב.
פסק דין זה ניתן מבלי להסתמך על הטענה כי המערער מס' 1הוא בן ממשיך, מאחר והטענה לא הוכחה וגם אין צורך בה לשם הכרעה בערעור.
המערערים טענו כי השיגו על החיוב בארנונה בהשגה מיום 19.5.94שלא נענתה במועד. חיפשתי בחומר שבפני מסמך הנושא תאריך זה והראוי להקרא השגה, ולא מצאתי. אם הכוונה היא לפתק הנושא תאריך זה והחתום בידי המערערת מס' 2, הרי לא ניתן לראות בו השגה מאחר ואינו מכיל שום טיעון היכול להיחשב בגדר השגה כמשמעותה בחוק הרשויות המקומיות [ערר על קביעת ארנונה כללית] תשל"ו - 1976,
וכל הרואה מסמך זה לא היה מייחס לו משמעות כלשהי מלבד פתק. ההשגה היחידה
שהוגשה נוחשאת תאריך 5.10.95והיא נדונה ונענתה כהלכה.

מכל האמור לעיל הנני דוחה את הערעור ומחייב את המערערים בתשלום הוצאות
המשיבה בסכום של 500, 1ש"ח נכון להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה על פאב

  2. ארנונה על מכבסה

  3. ארנונה על רפתות

  4. ארנונה על מספרה

  5. ארנונה על מחסנים

  6. ארנונה על ממגורה

  7. ארנונה תחנות דלק

  8. ארנונה על בית ריק

  9. ארנונה על שטח פתוח

  10. תביעת השבה ארנונה

  11. מהי מטרת הארנונה ?

  12. הוצאות אכיפה ארנונה

  13. ארנונה על גן לאומי

  14. ארנונה שימוש מעורב

  15. חיוב אישי בארנונה

  16. הנחה בארנונה בטעות

  17. חוב ארנונה במטולה

  18. ארנונה על בית אבות

  19. ארנונה על אדמת מרעה

  20. ארנונה על בית מלאכה

  21. האם ארנונה היא מס ?

  22. תשלום ארנונה עודפת

  23. השגה למנהל הארנונה

  24. תעריף ארנונה מדורג

  25. ארנונה לפני טופס 4

  26. הבטחה שלטונית ארנונה

  27. ארנונה על מעון ילדים

  28. חוב ארנונה של השוכר

  29. ממתי משלמים ארנונה ?

  30. ארנונה על שטח חקלאי

  31. ארנונה על שטחי שירות

  32. ארנונה מספרות תל אביב

  33. ארנונה על שטחי ביטחון

  34. חוב דמי שילוט ארנונה

  35. תעריפי ארנונה השוואה

  36. ארנונה על אולם אירועים

  37. ארנונה על מבנה תעשייה

  38. ארנונה על שטחים טכניים

  39. הגדלת שטח לחיוב ארנונה

  40. התחייבות להפחתת ארנונה

  41. איך מערערים על ארנונה

  42. טעות במדידה החזר ארנונה

  43. תשלום ארנונה פתח תקווה

  44. חוב שנוי במחלוקת ארנונה

  45. השגה על ארנונה תחנת דלק

  46. חובות ארנונה של יורשים

  47. חוב ארנונה לעיריית חיפה

  48. אינטרס ההסתמכות - ארנונה

  49. קבלת תשלום ארנונה בחזרה

  50. החזר ארנונה אולם אירועים

  51. נטישת מושכר חיוב בארנונה

  52. תשלום תחת מחאה – ארנונה

  53. החזר הארנונה שנגבתה ביתר

  54. שינוי ארנונה רטרואקטיבי

  55. ארנונה על מחסן חלק מדירה

  56. חיוב רטרואקטיבי בארנונה

  57. שינוי ארנונה לאחר 10 שנים

  58. מכתב השגה על חיוב בארנונה

  59. שינויים בהגדרות צו ארנונה

  60. סיווג מרפאות לצורך ארנונה

  61. הקלה בארנונה למבנים חקלאים

  62. תשלום ארנונה בניה ללא היתר

  63. תשלום ארנונה על כניסה לעסק

  64. חובות ארנונה מלפני 20 שנה

  65. חוקיות הטבה בארנונה לחברות

  66. ארנונה למשפחה מעל 8 ילדים

  67. גביית ארנונה מחברה שהתפרקה

  68. הבטחה שלטונית לפטור מארנונה

  69. תשלום ארנונה באחוזת ראשונים

  70. ערעור על החלטת מנהל הארנונה

  71. חוב ארנונה לעיריית תל אביב

  72. אי קבלת תשובה להשגה בארנונה

  73. תביעה בגין ארנונה ומים - עיריית בת ים

  74. סיווג ''תעשיה'' לצרכי ארנונה

  75. גביית ארנונה מהבעלים של החברה

  76. שינוי סיווג ארנונה מחסן לעסק

  77. ארנונה על מחסן בגובה מטר וחצי

  78. חוב ארנונה לעיריית פתח תקווה

  79. מכתב הנחה בארנונה מראש המועצה

  80. אישור משרד הפנים לגביית ארנונה

  81. ארנונה על מפעלים במועצה אזורית

  82. איחור בתשובת מנהל הארנונה להשגה

  83. מחזיק מטעם הממשלה לצורך ארנונה

  84. תביעה לתשלום החזר תשלומי ארנונה

  85. תעריפי ארנונה שונים באותו אזור

  86. אי שימוש במחסנים - תשלום ארנונה

  87. השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין

  88. ארנונה על חניון ציבורי ללא תשלום

  89. ארנונה על מרתף שאינו ראוי לשימוש

  90. גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

  91. ארנונה על מבנה שאינו ראוי לשימוש

  92. תביעה כספית בגין חוב ארנונה בשכירות

  93. ארנונה על החלק היחסי בבניין משרדים

  94. אי שימוש במחסנים 6 חודשים - ארנונה

  95. מגורים עם ההורים במשק חקלאי - ארנונה

  96. הליכי גבייה בשל חובות ארנונה שקיומם הוכחש

  97. שינוי סיווג ארנונה מ"בית פרטי" ל"בית משותף"

  98. האם צריך לשלם חוב ארנונה בזמן שהייה בחו"ל ?

  99. טענת אי מגורים בנכס במסגרת תביעה לתשלום ארנונה

  100. האם אפשר להגיש השגה על ארנונה גם אחרי 90 יום ?

  101. סיווג ''מפעל תעשייתי'' כ''עסק אחר'' לצורכי ארנונה

  102. ארנונה: האם מספרה נחשבת "בית עסק" או "בית מלאכה" ?

  103. האם מותר לחייב אוטומאטית בריבית פיגורים על ארנונה ?

  104. השגה על הארנונה, בטענה כי שטחו בפועל קטן מהשטח המדווח

  105. סיווג מבנים לצורכי ארנונה - מבנה חקלאי - מבנה תעשייתי

  106. האם צריך לשלם ארנונה על "בריכה פתוחה" לא פעילה בחורף ?

  107. האם מכתבי דרישה לגביית ארנונה עוצרים את מרוץ ההתיישנות ?

  108. עתירה לביטול דרישת ארנונה בנכסים המשמשים בבניית מסילת ברזל

  109. חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק ממ"ר חויב כמ"ר שלם

  110. ביהמ"ש לעניינים מנהליים מוסמך לדון בענייני ארנונה בעתירה של אזרח כנגד החלטה של רשות

  111. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון