מה זה גניבת עין

מהי גניבת עין ?

הפסיקה קובעת, כי על התובע להוכיח קיומם של שני יסודות בכדי לבסס תביעה בעילה של גניבת עין:
הראשון הוא מוניטין במוצר שהוא מוכר או בשירות הניתן מטעמו. שנית, ככל שהוכח קיומו של מוניטין, על התובע להראות שמתקיים חשש סביר להטעיה, כך שלקוח הרוכש את המוצר או השירות מהנתבע, יסבור בשגגה, כי מדובר במוצר או שירות שמקורם בתובע.

לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בע"א 6316/06 אילן זגגות רכב בע"מ נ' ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ (לא פורסם, 1.8.07):
"המוקד של עוולת גניבת העין, על-פי לשונה, הוא בחשש מפני הטעייה. העוולה קמה, מקום בו אדם גורם לכך שנכס או שירות מבית מדרשו, ייחשבו בטעות כנכס או שירות של אחר. ואולם, לא תוטל אחריות מכוח עוולה זו, אלא מקום בו רכש האחר מוניטין בנכס או בשירות, לאמור - "כי הציבור מזהה את הטובין או את השירותים שבהם מדובר עם עסקו של התובע-הנפגע" ... אמנם, המונח מוניטין אינו מופיע בהגדרת העוולה, אולם הפסיקה הכירה בו כיסוד מכונן של העוולה, המצטרף ליסוד החשש מפני הטעייה, ולאמיתו של דבר נראה, כי נתקשה לדבר על "הטעייה", בהיעדר "מוניטין". שהרי, אם לא רכשו הטובין או השירותים שמציע התובע מוניטין בציבור, כך שאין הם מתייחדים בעיני הציבור לעסקו של התובע דווקא, ממילא לא יוטעה איש לחשוב, כי הטובין או השירותים שמציע הנתבע לציבור - של התובע הם (עוד על עוולת גניבת העין כאמצעי להגנה על המוניטין, ראו ע' פרידמן, סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה (תשנ"ח) 402-400)".

הנה כי כן, מדובר ביסודות מצטברים, שכן בהיעדרו של המוניטין - נתקשה לדבר על הטעיה.


מוניטין

המונח "מוניטין" מתייחס לתדמית חיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים למוצר שוק לקוחות פוטנציאלים המעוניינים ברכישתו (רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2), 309, 315, להלן: "עניין ליבוביץ").

הוכחת קיומו של מוניטין אינה פשוטה, וכל מקרה יבחן לאור נסיבותיו. מקובל לומר, כי שימוש נרחב וממושך במוצר עשוי ללמד על קיומם של מוניטין, כמו גם יחודו של המוצר, כאשר משקלו של כל אחד מהגורמים יושפע ממשקל האחר (ראו החלטה שניתנה על ידי בת"א 10373-11-09 סרמוני תה בע"מ נ' חברת ויסוצקי ושות' (ישראל) (1949) בע"מ ואח' ( 19.11.09).

בנוגע לשימוש במוצר, הרי שכדבריה של כב' השופטת נתניהו בע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראלים פיניציה בע"מ נ' les verreies de saint gobain, פ"ד מה(3) 224, 241 (להלן: "עניין פיניציה"): "השימוש הממושך והנרחב לא הוא החשוב, החשוב הוא אופי השימוש - האם היה זה שימוש כזה שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר עם התובע".
על התובע להראות, כי ציבור הלקוחות מזהה את המוצר על פי חזותו, עם תוצרתו של התובע. לשם כך נהוג להביא עדויות מפי סוחרים ומקרב הציבור, כמו גם ראיות בדבר פרסום המוצר והמאמץ שהושקע בקידומו ושיווקו ובדבר משך והיקף השימוש במוצר (עניין פיניציה, פסקה 8 לפסק דינה של כב' השופטת נתניהו, ופסקה 3 לפסק דינו של כב' השופט מלץ).

כאמור, הוכחת המוניטין אף תדרוש מן התובע להצביע על יחודיות עיצובו של המוצר בעיני לקוחותיו, אשר תעיד על כך שציבור הלקוחות מזהה את המוצר כשייך או כקשור לתובע. ככל שהייחודיות תהא קטנה יותר, כך משקלן של הראיות הדרושות לביסוס המוניטין יהא רב יותר (ת"א (ת"א) 1561/03 פלסטו-ווק (1990) בע"מ נ' מ.א.ג. לפלסטיק בע"מ ( 26.11.08), להלן: "עניין פלסטו-ווק", וראו לעניין זה גם את דברי כב' השופט (כתוארו דאז) חשין בע"א 3471/98 סאלם נ' חלבי, פ"ד נד(2) 681, 694).

נוסף על כך, על התובע להראות, כי ההעתקה שבוצעה על ידי הנתבע הינה של מאפיינים עיצובים ייחודים של המוצרים, שאינם בעלי מטרה פונקציונאלית כלשהי. לעניין זה קבעה הפסיקה, כי יש להבחין בין חיקוי המוצר עצמו (צורתו ועיצובו) שאיננו אסור בהעדר הגנה סטאטוטורית אחרת, לבין חיקוי החֹזי של המוצר (צורתו החיצונית בעת הרכישה), המאפשר זיהויו בעיני הלקוחות.


חשש סביר להטעיה

רק לאחר שהוכח קיומו של מוניטין בטובין, תיבחן השאלה, האם נוכח הדמיון בין המוצר המקורי לבין המוצר המפר קיים חשש סביר, כי ציבור הלקוחות יוטעה. ההטעיה תיבחן לאור "המראה והצליל" של שני המוצרים; "סוג הטובין וחוג הלקוחות" של כל אחד מהם; וכן מבחן "שאר נסיבות העניין" (ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - "עיתון משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - "עיתון משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933).

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון