מה זה זיקת הנאה

מהי זיקת הנאה ?

סעיף 5 של חוק המקרקעין מגדיר "זיקת הנאה", בתור "שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם".

סעיף 92 לחוק קובע כי:
"זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן - מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור".
עיסוקנו כעת - בסוג הראשון - זיקה לטובת מקרקעין.

סעיף 93 מגדיר את "צורות הזיקה" ומורה כי:
"(א) זיקת הנאה יכול שתקבע-
(1) כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים.
(2) כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין.
(ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים".

סעיף 94 של החוק כותרתו "זיקה מכוח שנים" ונוסחו קובע ש:
" (א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
(ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)".

סעיף 96 מאפשר הכרה בקיום זיקת ההנאה, אך עם זאת, מותיר שיקול דעת לביהמ"ש לבטלה או לשנות תנאיה:
"זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי".

פסה"ד המרכזי, עד היום, של ביהמ"ש העליון, שעסק בסוגיה, הוא ע"א 700/88, אסטרחאן נ' נ. בן חורין, פ"ד מה(3) 720. הסקירה המקיפה של הדרישות להכרה בזיקת הנאה נעשתה ע"י כב' השופט מ. בן יאיר, הגם שהיתה זו דעת מיעוט, שכן התוצאה שהציע בחוות דעתו לא התקבלה על דעת שופטי הרוב (השופטים ש. לוין וי. מלץ), אולם, באותם עניינים שבהם דעת הרוב לא חלקה על דעתו של השופט בן יאיר, נותרה פסיקתו כמנחה את הלך החשיבה לנדון של בתיהמ"ש שעסקו בכך.

כך, נפסק, שתכונותיו היסודיות של השימוש, המאפשר רכישתה של זיקת הנאה מכח שנים, מתבטאות בכך ש"הוא נוגד לזכות הבעלים של המקרקעין הכפופים; שהוא גלוי וחשוף לעין כל, שהוא נמצא בידיעתו הקונסטרוקטיבית של בעל המקרקעין הכפופים; שמקורו אינו בזכות חוזית או בזכות אחרת שהוענקה על ידי בעל המקרקעין הכפופים למשתמש" (עמ' 738 לפסה"ד בעניין אסטרחאן).

משמע - בעל המקרקעין הכפופים יכול לעצור את מרוץ ההתיישנות, הן במתן הודעה מתאימה על התנגדותו להמשך השימוש, אך גם ע"י מתן הסכמה מפורשת, ולו זמנית, לשימוש, שאז חדל הוא להיות בגדר "שימוש נוגד" או "שימוש עוין" כפי מושגי הפסיקה והמלומדים שעסקו בנושא.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון