מועד התגבשות חזקת השיתוף

על פי ההלכה הקשר מקים לא רק חזקת שיתוף בנכסים אלא גם חזקת שיתוף בחובות: "הצדק דורש והדעה נותנת שבן זוג אחד אינו יכול ואינו צריך להיות רק הנהנה מהשותפות עם בן הזוג השני בנכסי המשפחה בלי לשאת גם בעול החובות שנעשו בייצור או ברכישת הנכסים או בהוצאות השוטפות של המשפחה". (ראה ע"א 1967/90, גיברשטיין נ' גיברשטיין, פד"י מו(5)661,665). עם זאת, יש לתת את הדעת לשאלת מועד התגבשות השיתוף בנכסים ובחובות. פסה"ד המנחה בעניין זה הוא פסק דינו של כבוד השופט בדימוס אהרן ברק (כתוארו אז) ברע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ , סב (1) 165: "נקודת המוצא של הדיון בפעולתה של קונסטרוקציית השיתוף במשפט הפרטי היא כי מתקיימת חזקת שיתוף בין בני הזוג, כלומר, ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף. משמתמלא תנאי זה, יש להבחין בין הנכסים המשפחתיים המובהקים ובמרכזם דירת המגורים, לבין שאר הנכסים. לגבי נכסים משפחתיים מובהקים מתגבש השיתוף בהתמלא התנאים בדבר ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף. לגבי כלל הזכויות והחובות (למעט הנכסים המשפחתיים המובהקים) מתגבש השיתוף "במועד קריטי" בחיי הנישואין. ממועדים אלה ואילך מופעלת קונסטרוקציית השיתוף במשפט הפרטי. פועלו של השיתוף, שהתגבש מכוחו של ההסכם בין בני הזוג, משתנה, כאמור, על פי טיבה של הזכות או החובה עליה התגבש השיתוף". בית המשפט ערך הבחנה בין נכסים משפחתיים מובקהים והחובות שיש להם זיקה לנכסים אלה, ובין שאר הזכויות והחובות. לגבי נכסים משפחתיים מובהקים (כדוג' דירת המגורים המשפחתית)- יתגבש השיתוף בהתקיים התנאים הנזכרים- אורח חיים תקין, ומאמץ משותף. כמו כן, יתגבש שיתוף גם בחובות שיש להם זיקה לנכסים מסוג זה (הלוואות לרכישת הדירה, דמי שכירות וכד'). לגבי יתר הנכסים- יתגבש השיתוף "במועד קריטי" בחיי הנישואין, כגון מות אחד מבני הזוג או בהתקיים משבר חמור בין בני הזוג המעמיד בסכנה את המשך חייהם המשותפים. אירועים כלכליים חריגים, כגון "חיסול" נכסיו של אחד מבני הזוג, פעולה כלכלית חריגה תוך הפרת חובת האמון כלפי בן הזוג השני או כניסתו של בן זוג להליכי פשיטת רגל. מ"המועד הקריטי" ואילך יתגבש שיתוף ביתר הזכויות והחובות. הלכת השיתוף