קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכירת פעילות עסקית - צו מניעה: התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בתכנון תשתיות, הגישה ביום 28.9.98 בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה 1להימנע מלמכור פעילותה העסקית וכן למנוע ממנה כל עסקה או פעולה המביאה למיזוג ח.ג.מ., מכירתה או שינוי השליטה בה, וכן להורות למשיבים 4- 2להימנע מכל התקשרות עם משיבה 1בכל הנוגע לרכישת הפעילות העסקית. ביום 28.9.98נעתרתי לבקשה למתן צו המניעה הזמני שהוגשה ע"י התובעת, וביום 6.10.98הגישה התובעת תביעה שעניינה אכיפת ההסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת .1 ביום 20.10.98, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לפיה הם יגישו סיכומי טענות בכתב וכי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וכלשונם: "גורל התביעה האזרחית שהוגשה בתיק 1179/98יוכרע בפסיקת סכום כספי בלבד בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט". טענות הצדדים אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך שנת 1997פנה מר יעקב חי - הבעלים של חברת ח.ג.מ. (להלן: "חי") למר יוסף ינון - הבעלים והמנכ"ל של התובעת (להלן: "ינון") על מנת לעניינו באפשרות רכישת הפעילות העסקית של החברה. הצעתה הראשונה של התובעת נדחתה ע"י חי. בתחילת חודש אוגוסט 1998פנה מר חי שוב למר ינון ואמר כי הוא מעוניין במכירת הפעילות העסקית של ח.ג.מ., וביום 18.8.98התקיימה פגישת משא ומתן במשרדי קבוצת חי, בה נכחו ינון, חי ומר טטרושוילי, שהינו מנכ"ל בקבוצת חי. לטענת התובעת, סוכמו כל פרטי העסקה בעל פה, ואילו לטענת הנתבעת, לא הגיעו הצדדים להסכמות בפרטים העיקריים. שני הצדדים מסכימים כי ביום 19.8.98שלחה התובעת מסמך בכתב אשר בכותרתו נרשם "סיכום פגישה בעניין ח.ג.מ מיום 18.8.98", וכי ביום 21.8.98ענה מר טטרושוילי על סיכום פגישה זו. התובעת טענה כי בפגישה הנ"ל סוכם מהו הממכר, דרך העברתו, המחיר שישולם, לוח פריסת התשלומים והמועד הקבוע להעברת הפעילות העסקית בפועל, וכי תשובתו של מר טטרושוילי הינה אישור למעשה של סיכום הדברים. הנתבעת טענה כי הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה הן בעניין זהות הממכר, קרי האם מדובר על מכירת הפעילות העסקית של החברה או הבעלות בחברה וכי הצדדים לא הגיעו להסכמה בדברים עיקריים כגון התמורה ומועדי התשלום. כמו כן, אין בתשובתו של מר טטרושוילי משום הסכמה להצעת התובעת, אשר היתה כפופה להמשך המו"מ וחתימה על ההסכם (כפי שנוהג זה התגבש מיולי 1998), וכי תשובתו של טטרושוילי נעשתה בשמו של חי כשאינו מוסמך לכך. ביום 14.9.98נערכה פגישה נוספת בין טטרושוילי וינון. לטענת הנתבעת מס' 1הצדדים לא הגיעו לסיכום סופי ונשארו חלוקים בנושאים שונים, ביניהם הרהוט הנוסף אותו ביקש ינון. ואילו לטענת התובעת, כפי שעולה מהסיכומים שהגישה, פגישה זו קויימה ביום 13.9.98ובה חזרו הצדדים על ההסכמות בכל הנושאים, ניסחו את ההסכמה בנושא הריהוט ובתום ישיבה זו לחצו טטרושוילי וינון ידיים והתחבקו. ביום 14.9.98שלח ינון לנתבעת 1מכתב "סיכום דיון בנושא עסקאות ח.ג.מ.", מכתב אשר מאשר לטענת הנתבעת 1כי הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה ביניהם בפרטים העיקריים והמוכיח שלא היתה גמירות דעת מצד מי מהצדדים. לטענת התובעת הסיכום החל להיות מופעל בפועל ביום 15.9.98ע"י מנהל התפעול בח.ג.מ. מר יאיר הכהן אשר שלח רשימות עדכון ריהוט ומחירים לרשימת הריהוט הקודמת אשר הוצאה ביום .3.9.98 התובעת טוענת כי ביום 14.9.98החל מו"מ בין ח.ג.מ. לבין ת.ל.מ. מו"מ אשר התנהל בקצב מואץ ועל פי גירסת הנתבעים נחתם זכ"ד ביניהם ביום 17.9.98, לפיו עולה כי מחיר הרכישה הוא לכל הפחות 000,450, 1ש"ח בתוספת מע"מ. התובעת הוסיפה וטענה כי הרמת הכוסית שהיתה אמורה להתקיים בבוקר יום 16.9.98נדחתה ליום 18.9.98וזאת בעקבות שיחה בין ינון לבין טטרושוילי. הנתבעת אינה מכחישה כי אכן ביום 14.9.98נתקיימה פגישה בין חי, טטרושוילי וגבריאלי (מטעם חברת ת.ל.מ), פגישה אשר נתקיימה בשעות הבוקר, בה ננקב סכום של 2.2מליון ש"ח בתמורה, והיה ברור לחי וטטרושוילי כי אם יגיעו הצדדים להסכם יהיה סכום התמורה גבוה משמעותית מהצעתה של התובעת, כך שזה יהא אבסורדי שטטרושוילי יתחייב למכור את החברה ולהעביר את פעילותה העסקית באותו יום לתובעת. הנתבעת אף אינה חולקת על כך כי אכן ביום 17.9.98נחתם הסכם להעברת הפעילות העסקית בינה לבין ח.ג.מ. 2000(חברה בהקמה), בעקבות מו"מ שהחל מספר ימים קודם לכן. ביום 18.9.98בשעות הצהריים הודיע טטרושוילי לינון, לטענת התובעת, על הפרת ההסכם שנכרת בין ח.ג.מ. לבין ינון ומכירת הפעילות העסקית של ח.ג.מ. לת.ל.מ. לאור הפרה זו מדגישה התובעת, כי זכותה לקבל לידיה את פירות ההפרה שצמחו לח.ג.מ. כתוצאה מההפרה. הנתבעת טוענת כי ההסכם הינו בין ח.ג.מ. לח.ג.מ. 2000(חברה בהקמה), וכי ביום 18.9.98הודיע טטרושוילי לינון על הסכם זה ובהמשך להודעה זו זימן חי את ינון אליו ביום 23.9.98, והסביר לו כי ראוי לו לינון לוותר על טענותיו לעניין ההפרה היות ובין הצדדים לא השתכלל הסכם. התובעת טענה כי היא זכאית להפרש שבין 000,450, 1ש"ח בתוספת מע"מ לבין 000, 430ש"ח (הסכום המוסכם בין התובעת לנתבעת 1) הסכום של 000,450, 1ש"ח מורכב מ-000, 50ש"ח בתוספת מע"מ במעמד חתימת זכ"ד, 000, 200ש"ח בתוספת מע"מ עד סוף אוקטובר 000 .1998, 20ש"ח בתוספת מע"מ לחודש במשך 5שנים כתמורה על שירותי ייעוץ. לטענת הנתבעת, התמורה שניתנה לח.ג.מ. 2000שונה מהותית מזו בהצעות ינון, וכי אין התובעת זכאית לכל תמורה, שכן עיקרם של השינויים בין שני ההסכמים נובע מהתחייבות הנתבעת, ראשית, למתן שרותי ייעוץ לח.ג.מ 2000, שנית, אי תחרות בעסקי ח.ג.מ. 2000במשך 5שנים, שלישית, חי יקבל % 10מח.ג.מ 2000- מניות שיהפכו לנדחות לאחר 5שנים. הנתבעת טענה עוד כי דמי היעוץ המהוונים, על פי ריבית של % 3והאמורים להשתלם במשך 5שנים, עומד על סכום 046,113, 1ש"ח ולא כפי שטענה התובעת. כמו כן טענה הנתבעת כי יש להתחשב באחוז המס הגבוה של מר חי, %50, וכי יש להפחית % 50מכל סכום שיקבע כי הינו סכום התעשרותה של הנתבעת. לאחר עיון בכתבי הטענות של שני הצדדים, ועיון בסיכומי טענותיהם בכתב, ולאחר ששקלתי את הענין על כל היבטיו ומכל צדדיו, ולאחר שהצדדים ביקשו ממני לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אני מחייב בזאת את ח.ג.מ. מהנדסים יועצים בע"מ, לשלם לתובעת, ינון - תכנון יעוץ ומחקר בע"מ, את הסך של 000, 235ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30יום מהיום, אחרת הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. התביעה נגד נתבעים 2, 3ו- 4, נדחית בזאת. כל צד ישא בהוצאותיו.צוויםצו מניעה