נזקים לרכב עקב מהומות

הטענה היחידה שחברת הביטוח מעלה הנה כי הארוע במהלכו נגרם הנזק לרכב ארע במהלך מהומות על רקע סכסוך עדתי בין מוסלמים לנוצרים בעיר נצרת. הארוע אינו מכוסה בפוליסה מכוח החריג הנקוב בסעיף 21 (2)(ג) להוראות הפוליסה, המחריג נזק שנגרם בשל מהומות.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים לרכב עקב מהומות:

התביעה
1. התובע בעל רכב מסוג שברולט קאווליר, שנת ייצור 1996, מספר רישוי 18-201-23 (להלן:ב "הרכב") הגיש נגד הנתבעת תביעה לפצותו בגין נזק שנגרם לרכבו, בתאריך 4/4/99.
לטענת התובע, בתאריך 4/4/99, בשעות הבוקר, ניגש אל רכבו, שהיה בחנייה הפרטית של הבית וגילה כי נגרמו לרכב נזקים בחלקים רבים של הרכב.
 
הרכב היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף בהתאם לפוליסת ביטוח 0433043024983 (להלן:ו "הפוליסה") ברת תוקף בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה.
 
טענות הנתבעת
2. הנתבעת אינה חולקת על קיומו של כיסוי ביטוחי כפי שאינה חולקת על עצם ארוע הנזק וגובה הנזק, למעט הטענה בדבר הצורך בניכוי השתתפות עצמית וכינון.
 
הטענה היחידה שהנתבעת מעלה הנה כי הארוע במהלכו נגרם הנזק לרכב ארע במהלך מהומות על רקע סכסוך עדתי בין מוסלמים לנוצרים בעיר נצרת. הארוע אינו מכוסה בפוליסה מכוח החריג הנקוב בסעיף 21 (2)(ג) להוראות הפוליסה, המחריג נזק שנגרם בשל מהומות.
 
3. הצדדים ויתרו על הבאת עדים מטעמם והגיעו להסדר דיוני לפיו יוגשו סיכומיהם בכתב בצירוף מסמכים רלוונטיים.
 
פרשנות פוליסת ביטוח
4. פוליסת הביטוח היא חוזה בין המבטח והמבוטח ובפרשנותה יש להפעיל את הכללים הרגילים החלים בפרשנות חוזים שעיקרם בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, כאמור בסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.
בע"א 124/89 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. יוסף כהן ואח', פ"ד מו (2) 372, עמ' 379, קבע השופט ד' לוין כי:נ
"בבואנו ליתן פרוש לפוליסת ביטוח ככלל ותנאיה הספציפיים בפרט, ראוי שננחה עצמנו בשני כללי פרשנות עיקריים, שאומצו בהלכת בית משפט זה, ומשמשים ככללים מנחים בדיני ביטוח.
הכלל הראשון הוא שאת כתב הפוליסה יש לפרש, דרך כלל, ככתבו וכלשונו, כלומר על פי המשמעות המילולית הפשוטה והסבירה של המילים עצמן, כפי שהן מופיעות בכתב הפוליסה.
הכלל השני, המשלים את הראשון, הוא שבמקרה של אי בהירות או ספק בדבר המשמעות הנכונה של הפוליסה, משום שלנוסח אין משמעות ברורה וחד משמעית אלא תיתכנה אופציות פרשניות שונות, אזי יש לפרש את כתב הפוליסה כנגד מנסחה. קרי כנגד הפרשנות שמציעה חברת הביטוח לנוסח השנוי במחלוקת ולהעדיף הפרשנות האפשרית הנוחה למבוטח.
אלה אכן כללים חשובים שהתגבשו בפסיקתנו עם הזמן והם אכן ינחונו לכוון הפרשני הרצוי, אולם גם בהם אין לראות חזות הכל. על כל אלה מאציל כלל הפרשנות הבסיסי היפה לכל מקרה, שבבוא הפרשן – השופט לפרש חוזה, לענייננו פוליסת ביטוח, ישווה נגד עיניו מחד גיסא את החובות החוקיות המוטלות על המבטח, ומאידך את תכלית חוזה הביטוח המסוים, על פי המאטריה הביטוחית שהוא בא לשקף".
 
פרשנות הביטוי "מהומות" בפוליסה הרלוונטית
5. החריג הרלוונטי בענייננו מצוי בפרק ג' לפוליסה תחת הכותרת "חריגים כלליים לחבות המבטח הקובע:ב
21.(2) "פוליסה זו אינה מכסה:ו
. . . .
(ג) אובדן או נזק שנגרמו בשל פעולות שובתים, פעולות משביתים ומהומות אלא אם הוסכם אחרת"
 
הביטוי השנוי במחלוקת בין הצדדים ביחס לחריג זה הינו הביטוי "מהומות".
 
בע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ. סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מז (1) 311, קובע השופט שמגר כי הביטוי RIOT נושא עימו קשת אפשרית של משמעויות וגם בבתי משפט ובקרב מלומדים לא שררה אחידות דעים לגבי היקף תחולתם. מכאן הצורך להיעזר בכללי הפרשנות להגדרת המונח הנ"ל.
בהעדר פסיקה מקומית מחייבת אין מנוס מלהיזקק לפרשנות שניתנה למונח המקביל בהקשרים דומים בפסיקת בתי המשפט של המשפט המקובל.
כך, למשל, לפי הגישה המסורתית במשפט המקובל נהגו לפרש את הביטוי RIOT כפשוטו, היינו כהפרעה לשלום הציבור או כנקיטה באלימות או איום באלימות על ידי שלושה בני אדם או יותר.
(E.R.H IVAMY, GENERAL PRINCIPLES OF INSURANCE LAW 5TH, ed.LONDON-1986 AT 258-9).
ברם, הגדרה זו לא נתנה מענה הולם בתחום הביטוח ודרישת המהומות הוחמרה, אם בחקיקה (למשל:נ כלל 10 ל-1906 MARINE INSURANCE ACT,, כפי שתוקן בשנת 1986, דורש לצורך התקיימות החריג התנהגות אלימה של שנים עשר בני אדם, לפחות, הפועלים למטרה משותפת), ואם בפסיקה (IVAMY, שם). גם בתי המשפט בארצות הברית נתנו ביטוי לעמימותו של ביטוי זה בהקשר הביטוחי.
PAN AMERICAN V. AETNA CASUAHY; (1975 1 LILYODS L. REP. 77,84))
 
בת.א. 1043/98 (שלום טבריה) בשארה סלימאן יוסף נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ מקבל השופט שפירא, כפרוש הולם לביטוי "מהומה", את הפרשנות שמציע ג'ון ג. משוניס (JOHN J. MACIONIS) בספרו "סוציולוגיה" (מהדורה שישית 1997, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה) כדלקמן:ב
"התפרצות חברתית סוערת, אלימה ובלתי מכוונת. השתוללות של קהל ללא כל מטרה מוגדרת היא מהומה
(RIOT) בניגוד לפעולה של אספסוף, מהומה היא אפוא בדרך כלל חסרת מטרה מוגדרת. מרבית המהומות מתרחשות על רקע של זעם מצטבר המתפרץ עקב תקרית שולית ומתבטא במה שנראה כאלימות חסרת הבחנה כלפי אנשים או רכוש.
..... מהומה, לעומת זאת, נרגעת רק לאחר שמשתתפיה משחררים את כל הקיטור או לאחר שהמשטרה ומנהיגי הקהילה משתלטים עליה בהדרגה".
 
 
נטל השכנוע
6. חובתו של מבטח על פי פוליסת ביטוח הוגדרה כך בסעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981:ו
"חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי בטוח, לשלם, בקרות מקרה בטוח, תגמולי בטוח למוטב".
 
קרות "מקרה הביטוח" הוא איפוא עילת התביעה של המבוטח. מכאן שעל המבוטח (בהעדר הוראה בפוליסה לסתור) רובץ נטל השכנוע בדבר קרות "מקרה בטוח". נטל זה נשאר עליו עד הסוף אך אם הראה לכאורה כי קרה "מקרה הבטוח" תעבור חובת הבאת הראיות על המבטחת".
 
יעקב קיהל בספרו, ביטוח כלי רכב בישראל, ההוצאה לאור המכללה ע"ש יעקב שריר, גורס כי על האובדן או הנזק להיגרם מחמת סיכון המוגדר בפוליסה כנכלל באחריות המבטח. בפוליסות המפרטות את הסיכונים המחוסים, קמה חבות למבטח רק אם נגרם הנזק בשלהם (עמ' 177).
 
7. להבחנה בין סיכון מוגדר ובין חריג, מצויה חשיבות מכרעת בהליכי הראיות של הפוליסה. על מנת לבסס את תביעתו, דין הוא שעל המבוטח להוכיח את קיומו של נזק ואת היווצרותו מחמת סיכון מוגדר. ללא שילובן של שתי אלה לא יוכל המבוטח להגשים תביעתו. לעומת זאת, אין המבוטח חייב להוכיח כי חריגי הפוליסה אינם חלים, ותפקידו של המבטח הוא, אם ברצונו בכך, להוכיח כי הנזק אירע מחמת נסיבות מוחרגות.
 
"כלל הוא, שאם טוענת חברת הביטוח שהיא פטורה מן החבות על פי הפוליסה מחמת תחולת חריג או סייג הנאמרים בה, עליה הראיה" (ע"א 371/64 מנחם כהן נ. חברה לביטוח קלדוניאן ואח', פ"ד יט (1) 77). פירושו של דבר הוא שאם מבקשת החברה לפטור עצמה מאחריותה על פי החוזה שומה עליה להוכיח קיומו של החריג הרלוונטי כמאפיין הנזק שאירע (יעקב קיהל, ביטוח חבויות בישראל, ההוצאה לאור המכללה לביטוח ע"ש יעקב שריר, עמ' 86).
 
מכאן, על המבוטח להוכיח את רכיבי התביעה, קרי, קרות הנזק מחמת סיכון מחוסה, בהוכחות מעשיות ובהנחות סבירות. טענה שיש למבטח נגד הוכחות או הנחות אלה – עליו לטעון, על מנת לערער על הוכחת המבוטח ולדרוש הוכחה מכרעת; טענה שיש למבטח בדבר תחולתו של חריג - עליו להוכיח כראוי.
 
8. ב"כ הנתבעת בסיכומיו מספק מספר פירושים למונח "מהומות". לטענתו, המונח "מהומות" מתייחס לתופעה בה המון, מתפרע באופן המפר את השלום והסדר הציבורי, תהיה מטרתם הסופית של המתפרעים אשר תהיה.
ב"כ הנתבעת מציין גם את ניתוח השופט שפירא למושג "מהומות", כהתפרצות חברתית אלימה וגם התקהלות אסורה של שלושה אנשים לפחות שהפרו את השלום והטילו אימה על הציבור.
 
9. ב"כ הנתבעת טוען כי התובע מסר מידע אודות נסיבות ארוע הנזק, במספר הזדמנויות כגון, ההודעה לחברת הביטוח, הנתבעת, וההודעה לחוקר מטעם הנתבעת ואשר מהן ניתן ללמוד כי הוכח קיומו של חריג "המהומות".
 
בהודעה לנתבעת אודות קרות מקרה הביטוח ציין התובע:נ
"רכבי היה בחניה ליד הבית כשקמתי בבוקר מצאתי שרכבי נפגע ע"י אלמונים שפגעו ברכבי בזדון."
 
בהודעת התובע בפני חוקר מטעם הנתבעת אמר התובע:ב
" ... הרכב המבוטח היה חונה בחנייה פרטית של בית מגוריי ... בשעות הלילה שמעתי את המתרחש אך לא יצאתי החוצה מאחר ולא רציתי להיפגע. ביתנו נמצא בסמוך לנקודת המריבה בין המוסלמים לנוצרים בעיר שם הם רוצים להקים מסגד."
 
גם אם תתקבל טענת הנתבעת בדבר הפרשנות שיש לתת למונח "מהומות", הרי במקרה שלפנינו לא הוכחו רכיבי המונח "מהומות":ו
* לא הוכחה הפרעה לשלום הציבור או נקיטה באלימות או איום באלימות.
* לא הוכח מספר האנשים שגרמו לנזק.
* לא הוכחה מטרה משותפת שאינה מוגדרת.
 
ייתכן שהמקרה ארע על רקע סכסוך עדתי בין תושבי העיר נצרת אך לא הוכח כי הנזק לרכב נגרם במסגרת מהומות.
 
עדות התובע כי בלילה שמע את המתרחש ולא יצא החוצה מאחר ולא רצה להיפגע אינה מעידה, כשלעצמה, על כך שהנזק נגרם במסגרת "מהומות". התובעת תולה יהבה על עדות התובע אך לא מוכיחה את טענתה בדבר ארוע הנזק במהלך מהומות.
 
על כן אני מקבלת את טענות התובע כי הנזק נגרם מגורם סיכון המכוסה על ידי הפוליסה וקובעת כי הנתבעת לא הוכיחה כי הארוע נכנס למסגרת החריג שבסעיף 21(2)(ג) לפוליסה.
 
היקף הנזק
10. הנזק אשר נגרם למבוטח נקבע על יסוד חוות דעת שנערכה על ידי שמאי מטעם הנתבעת, נספח ב' לכתב התביעה, אשר העריך הנזק שנגרם לרכב, בניכוי השתתפות עצמית וכנון, בסך כולל של 20,830 ש"ח.
 
הנתבעת אינה חולקת על הסכום שנקבע על ידי השמאי ועל החובה לנכות השתתפות עצמית וכנון.
 
התובע טוען כי הוא נשא בעלות תיקון הרכב בסכום גבוה יותר מזה שנקבע בחוות הדעת וצירף לסיכומיו קבלות להוכחת הטענה, נספחים ג1- ג3 לסיכומים.
 
התובע טוען כי בפועל שילם 23,406 ₪ לתיקון הרכב ועל הנתבעת לפצותו בתשלום הסכום הנ"ל.
 
11. איני מקבלת הטענה כאמור הואיל והקבלות צורפו לסיכומים ולא באמצעות עד מטעם התובע וזאת לאחר שהצדדים ויתרו על הבאת עדים, כמו כן לא ניתן הסבר כלשהו להפרש בעלויות בין מה שקבע המומחה לבין העלות בפועל, כפי שטוען התובע. בנסיבות אלה והואיל וחוות דעת המומחה מקובלת על שני הצדדים הנני קובעת כי הנזק שנגרם לתובע הינו בהתאם לחוות הדעת בניכוי הסכומים שנקבעו שם בגין השתתפות עצמית וכנון.
 
 
 
סיכומו של דבר
12. הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהארוע נשוא כתב התביעה בסך של 20,830 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 9/6/99 ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות בגין האגרה ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום תשלום האגרה ועד לתשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ + מע"מ כחוק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון