התובע עבד בעבודות טפסנות בבנין שהיה אז בשלבי בניה "גג הבנין" היה עשוי אז מקונסטרוקציה של עץ, שהוכנה לצורך יציקת בטון על גג הבנין. הקונסטרוקציה נתמכה ברגלי מתכת שהוצבו על ריצפת הקומה שמתחת לאותו גג. לפתע, נשברה ריצפת הקונסטרוקציה, נפער חור לרגלי התובע והוא נפל דרך חור אותה ריצפה אל ריצפת הבנין שבקומה שמתחת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה באתר בניה עקב קונסטרוקציה מעץ פגומה: .1תחילתו של ההליך השיפוטי בתביעה שהגיש התובע נגד "לימו" חב' לייזום השקעות בבניין בע"מ וכן הדר חב' לביטוח בע"מ. חב' לימו היתה זו שהעסיקה את התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה. הדר חב' לביטוח בע"מ היתה זו שביטחה את חב' לימו בביטוח "חבות מעבידים". בהמשך לבירור המשפטי נמצא כי אי אפשר לאתר את חב' לימו בע"מ. אשר על כן, הורה כב' הרשם למחוק את התביעה נגדה. ההליך המשפטי התנהל איפא ביחסים שבין התובע לבין הנתבעת ישירות. .2ביום 16.11.93, עבד התובע בעבודות טפסנות בבנין שהיה אז בשלבי בניה. "גג הבנין" היה עשוי אז מקונסטרוקציה של עץ, שהוכנה לצורך יציקת בטון על גג הבנין. הקונסטרוקציה נתמכה ברגלי מתכת שהוצבו על ריצפת הקומה שמתחת לאותו גג. לפתע, נשברה ריצפת הקונסטרוקציה, נפער חור לרגלי התובע והוא נפל דרך חור אותה ריצפה אל ריצפת הבנין שבקומה שמתחת. .3התובע מבקש לייחס לחב' לימו בע"מ אחריות בנזיקין, לא רק עוולת רשלנות אלא גם הפר חובה חקוקה. עוד הוא מוסיף וטוען כי העובדות מדברות בעד עצמן, וכי בשל כך יש להעביר את נטל הראיה להעדר רשלנות אל גבה של חב' לימו בע"מ. לכל אלה אחראית הנתבעת ישירות מכוח פוליסת ביטוח שהוציאה לזכות חב' לימו בע"מ לכיסוי נזקים אשר כאלה. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובע, ראשית: בשל כך שאינה קיימת יריבות ישירה בין הנתבעת לבין התובע. שנית: משום שאין להאמין לתובע בעדותו ואין לייחס לה כל משקל שהוא. עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בכל מקרה יש לייחס לתובע רשלנות תורמת. .4ברי לי כי יש לראות את חב' לימו בע"מ אחראית לנזקי התובע, וכי ניתן לחייב את הנתבעת ישירות, מכוח פוליסת הביטוח שהוציאה לזכות חב' לימו בע"מ כאמור, לשאת בנזקי התובע. .5א. היה על חב' לימו בע"מ להעמיד לרשות התובע ושאר עובדים שעבדו שם, משטח עבודה בטוח. היא לא עשתה כן, שכן עובדה היא שאותו משטח התמוטט, נפער בו חור והתובע נפל דרכו אל ריצפת הקומה שמתחת. עובדות אלה מדברות בעד עצמן לחובת חב' לימו בע"מ. ב. באה טענה שאין כל יריבות ישירה בין המבטחת לבין הניזוק. עפ"י אותה טענה צריך היה לתבוע תחילה את חב' לימו בע"מ ורק דרכה, את חב' הביטוח. ולא היא: "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח, תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". (סע' 68לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981). ג. באה טענה שאין להאמין לתובע בעדותו מחמת היותה "עדות יחידה". ולא היא. אין חולק שריצפת העץ התמוטטה ואין גם חולק שהתובע נפל דרך חור שנפער בה, מגובה של למעלה מ- 5מ'. ד. הנתבעת טענה לרשלנות תורמת. יגעתי ולא מצאתי מהיכן הרגלים לטענה אשר כזו. חב' לימו בע"מ היתה חייבת להעמיד לתובע ריצפת עץ אמינה. החברה נכשלה בחובתה זו ולו רק מעצם העובדה שנפער בריצפה חור, דרכו נפל התובע אל ריצפת הקומה שמתחת. .6 פרקליטה המלומד של הנתבעת מוסיף וטוען כי התובע נכשל באי מתן הודעה בזמן. חובה זו על גבו של המוטב היא מוטלת. אלא מאי שלא באה כל ראיה לכך שחב' הביטוח סבלה איזה נזק שהוא בשל איחור במתן ההודעה על ידי המוטב - התובע. בעצם העובדה שהמוטב - התובע איחר במתן הודעה לחב' הביטוח על אודות האירוע, בזה כשלעצמו אין די. .7 עוד מוסיף פרקליטה המלומד של הנתבעת וטוען כי פוליסת הביטוח התייחסה ל- 30פועלים בלבד בעוד שבפועל עבדו באותה עת באתר 62פועל. ראה תעודת עובד ציבור של שרות התעסוקה (נ/2). טענה זו ראויה להשמע. בכגון דא קובע סע' 7(ג) לחוק חוזה הביטוח: "אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים...". .8 חישוב הנזק. התובע, יליד חודש יוני 1966, נפגע בתאונת עבודה שארעה לו ביום .16.11.93 פרופ' קפלן דינור שבדקה את התובע בתחום הנפשי קבעה לו 20אחוזי נכות לצמיתות. עיקר במישור זה, העדר תפקוד מיני. ד"ר שאול לוין שבדק את התובע במישור האורטופדי קבע לו 100אחוזי נכות לתקופה בת חודשים אחדים ובהמשך 10אחוזי נכות לצמיתות. שני מומחים אלה נתמנו לתפקידם מטעם בית המשפט, בשל הפער הגדול בין חוות הדעת באותם תחומים על ידי מומחים מטעם התובע מול מומחים מטעם הנתבעת. גם בתחום האורולוגי באו שתי קביעות רפואיות של מומחים. האחת מטעם התובע והאחרת מטעם הנתבעת. במקביל באה גם עמדת המוסד לביטוח לאומי. בתחום זה של הפרעות במערכת השתן התחתונה אני מאמץ את אחוזי הנכות שנקבעו לתובע על ידי מומחה מטעם הנתבעת, אחוזי נכות שהם באותה דרגה כפי שקבע אותה המוסד לביטוח לאומי. קרי: 30אחוז בשל אין אונות ו- 10אחוז בשל הפרעות במתן שתן. והפועל יוצא מעט למעלה מ- 50אחוז בתחומים השונים (משוקלל). .9לא כל דרגות הנכות הרפואיות גורמות לנכויות תפקודיות. לאחר בחינה אני מעמיד את הנכות התפקודית על סך כולל בן 40אחוז. .10את הפסדי התובע אני קובע על בסיס הכנסה חודשית של -.000, 5ש"ח נטו ערך כסף להיום. סכום זה תואם את קביעת המוסד לביטוח לאומי בהתיחס לשכרו היומי. והואיל ואני עורך את חישובי על בסיס ערך להיום, אין כל מקום לתוספות למיניהן, גם לא להפרשי הצמדה וריבית עד הנה. .11כאב, סבל ואבדן הנאת חיים. בראש נזק זה אני קובע לתובע פיצוי בסך -.000, 180ש"ח. בקביעה זו אני מביא בחשבון את סיבלו של התובע גם בתחום הנפשי וגם בתחום של אין אונות. .12הפסדי שכר. א. הפסדי עבר. שלש תקופות בהתיחס להפסדי השתכרות עד הנה. ששה חודשים של הפסד שכר מלא. חודש של הפסד שכר חלקי בשעור של 50אחוז. ויתרה עד הנה על בסיס 40אחוז נכות תפקודית. סך הכל עד הנה -.500, 174ש"ח. ב. הפסדי עתיד. את החישוב אני עורך על אותו בסיס הכנסה חודשית לתקופה עד הגיע התובע לגיל 65שנה בהיוון מתאים. סך הכל הפסדי עתיד -.318, 493ש"ח. .14הוצאות רפואיות ותגבור נסיעות. באה התיחסות להוצאות רפואיות ותגבור נסיעות. הסכומים שפורטו היו כלליים ביותר. ענין לנו בתאונת עבודה מוכרת והוצאות אלה מכוסות בעיקרן על ידי המוסד לביטוח לאומי. על אף כן, חזקה שיש לו לנכה הוצאות שונות בשל נכותו, אותן הוא משלם מכיסו הפרטי. בשים לב לגילו של התובע, מהות ודרגות נכותו, אני פוסק בראש נזק זה סכום גלובלי בן -.000, 50ש"ח. .15את החשבונות ערכנו לעיל על בסיס 100אחוז. דא עקא שחברת לימו, חברה לייזום השקעות ובנין בע"מ ביטחה את פועליה על בסיס 30עובדים, בעוד שאותה עת העסיקה בפועל 62עובדים. כבר התיחסנו לנושא זה בפסקא 7לעיל. בשים לב לכל אלה, כמפורט לעיל, לא אוכל לחייב את הנתבעת מס' 2, "הדר" חברה לביטוח בע"מ, אלא בחלק היחסי בלבד. קרי: 48.38אחוז מן הסך הכללי שהתובע זכאי לו. יתרה היה התובע יכול לתבוע ממי שהיתה נתבעת מס' 1, לימו, חברה לייזום השקעות ובנין בע"מ. דא עקא, שהתובע מחק נתבעת זו מכתב התביעה. .16אני מחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובע סך של -.364, 434ש"ח בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך -.013, 76ש"ח בצירוף מע"מ, והכל - בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין. מן הסכומים שפורטו לעיל יש לנכות את החלק היחסי של תקבולי המוסד לביטוח לאומי וכן שאר ניכויים על פי כל דין, אם קיימים כאלה. החלק היחסי בשלב זה, קרי: 48.38אחוז של תקבולי המל"ל. היתרה תשולם על ידי הנתבעת לתובע עד חודש ימים מהיום. בניהאתר בניהקונסטרוקציהנפילה