נפילה בזמן ריצה ספורטיבית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בזמן ריצה ספורטיבית:

1. החלטתי מיום 30.7.02, מהווה חלק נוסף מפסק דין זה. מדובר בתובע היום בן 24 שנים, אשר נפל בבית הספר בזמן ריצת 2000 מטר ונפגע בברכו. נקבעה אחריות הנתבעים באותה החלטה ונותר למעשה להחליט בשאלת גובה הנזק אשר חלק ממנו הוא עניין האשם התורם . לשם כך נקבע מועד לשמיעת ראיות. התובע מסר תצהיר עדות ראשית ונחקר עליה. הנתבעים לא הביאו עדות מטעמם לעילה זו.

התובע הצהיר, כי במסלול שבו רצו התלמידים על פי החלטת המורה, מר עבדאללה אבו ריא-הנתבע מס' 1, היו מהמורות ובורות וכך תוך כדי ריצה רגלו החליקה לתוך מהמורה והוא נפל ונפצע. בזמן שהתלמידים רצו המורה לא היה איתם והם רצו בעצמם.



2. לא מצאתי לנכון לקבוע, כי לתובע היה אשם תורם. אמירתי בהחלטה דלעיל, כי ייתכן ולתובע יש אשם תורם היות והוא ילד בוגר אשר עיניו בראשו, היתה אמירה עקרונית ולכאורית בלבד, שכן, היה זה לפני ששמעתי את התובע ולא הובאה בפני כל עדות אחרת מטעם הנתבעים.נ

3. אמנם מדובר בילד בוגר, אשר נדרש גם ממנו לראות להיכן הוא רץ. מאידך, הוא רץ במסגרת שיעור ספורט על פי הוראות המורה במסלול שנבחר על ידי הנתבעים. בעת ריצה (אינני יודעת אם היתה זו ריצה תחרותית או לא). אין מדובר בהליכה רגילה, ומטבע הדברים ריצה מקטינה את אפשרות בחירת המסלול ומקטינה בהכרח את אפשרות ההימנעות מלהיכנס למהמורות הקיימות בדרך. על כן, גם אם יש אשם תורם של התובע, הוא זניח, ואינו צריך להוות גורם בפסיקת הפיצוי בסופו של דבר.

הבעיה העיקרית בתיק זה, היא פרשת קביעת הנכות של התובע וחוות דעתו של ד"ר סלטי ובכלל זה העדות בפני.

התובע העיד, כי עד היום יש לו כאבים וכי עד היום אינו יכול לעמוד עמידה ממושכת על הרגל. כיום הוא לומד בירדן למודי רוקחות. משיעורי התעמלות הוא היה פטור.

ד"ר עונאללה מטעם התובע קבע, כי לתובע נותרו 10% נכות היות והוא נשאר עם הגבלה קלה ותפקוד בברך רגל שמאל. האחוזים נקבעו לפי ס' 48(2)ז (1) לתקנות הבטוח לאומי. ד"ר עונאללה ציין בחוות דעתו, כי בבדיקה שבדק את התובע לא מצא נפיחות בברך או דיפורמציה ולא דלדול שרירים. עם זאת, מצא שיש רגישות למישוש בסדק מפרקי מידיאלי ויש כאבים לתובע בכיפוף הברך.

בבדיקת MRI שנערה לתובע ביום 14.12.94 נמצא קרע מיניסקוס פנימי אחורי, שינויים נווניים וקרע חלקי של הרצועה הצולבת האחורית. על סמך זאת עבר התובע אלטרוסקופיה האבחנה היתה MOBILE MEDIAL MENISCUS. גם ד"ר עונאללה בבדיקתו מצא סימנים למניסקיליים חיוביים בחלק מידיאלי של הברך. בפני ד"ר עונאללה התלונן התובע, על כאב בברך רגל שמאל ולסירוגין נעילה של הברך.ב

ד"ר אגינסקי מטעם הנתבעים, אשר בדק את התובע מצא, כי לתובע לא נשארה כל נכות, כי בארטרוסקופיה שנערכה לא נמצאו למרות בדיקת ה MRI , סימנים של קרע במיניסקוס הפנימי.

ד"ר אגינסקי קבע כך, גם על סמך הבדיקה של התובע, לפיה נמצא, כי בעת ביצוע תנועות בברכיים לא מורגשות חריקות תוך פרקיות, לא נמוש נוזל בתוך פרקית הברך, רצועות הברך תקינות והברך יציבה.
ד"ר אגינסקי קבע, שבהתחשב בממצאי האוטרוסקופיה, הרי פיענוח צילומי ה- MRI היו שגויים. לדעתו של ד"ר אגינסקי גם ד"ר ענאללה שוגה, שכן הממצא שהוא מיניסקוס מידאלי מובילי הוא ממצא שאיננו קשור לתאונה, אלא ממצא קונסטיטוקציונלי.
ד"ר סלטי התבקש על ידי הצדדים לשמש מומחה רפואי מוסכם, ובחוות דעתו מיום 21.12.97 קבע אף הוא, כי לתובע לא נותרה נכות. בחוות דעת זו גם ציין ד"ר סלטי כי בדיקת אלטרוסקופיה היא המדוייקת יותר מבדיקות הדמייה ואף עולה במהימנותה על בדיקה קלינית אך גם הבדיקה הקלינית במקרה זה, היתה תקינה לחלוטין.

לאחר מתן ההחלטה התברר, כי התובע פנה שוב לד"ר סלטי בשנת 2000 והפעם קבע ד"ר סלטי, כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10%. הבעייתיות ברורה מאליה.
להלן תיאור הבדיקה בשנת 97': "מתהלך ללא צליעה. עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה. ישור ברכים 0 מע'. כפוף ברכיים 160 מע' דו צדדי. מבחן מגירה קדמי ואחורי שלילי דו צדדי. מבחני יציבות צידית, פנימית וחיצונית, תקינים. אין נוזל תוך פרקי. אין רגישות במישוש מדורי הברך השונים.
מבחן מק'-מורי שלילי הן לגבי המיניסקוס הפנימי והן לגבי המיניסקוס החיצוני.
היקף ירך כפי שנמדד 10 ס"מ מהקוטב העליון של הפיקה היה 40 ס"מ דו צדדי. היקף שוק כפי שנמדד 15 ס"מ מהקוטב התחתון של הפיקה היה 31 ס"מ דו צדדי.
בסופו של דבר כתב ד"ר סלטי:
"מר חורי נפגע בברכו השמאלית ביום 5.11.94. כיום ניתן לראות את מצבו כסופי. בבדיקתו נמצא טווח תנועה מלא וזהה של שתי הברכיים הן בישור והן בכיפוף. המבחנים המניסקלים היו תקינים ובמדידה השוואתית של היקף הירך והשוק בשתי הרגליים, לא נמצא כל דלדול שרירים.
צלומי התהודה המגנטית מיום 14.12.94 הראו קרע של המניסקוס הפנימי אחורי בברך שמאל אך ממצאי הארטרוסקופיה שנעשתה לו ביום 21.12.94 הראו כי לא מדובר בקרע מניסקלי, כי אם במניסקוס מובילי אשר בצלומי הדמיה של הברך יכול להראות כקרע. לעניין זה ראוי לציין כי לנושא איבחונים של פתלוגיות תוך ברכיות, בדיקת הארטרוסקופיה היא המדוייקת יותר מבדיקות ההדמיה ואף עולה במהימנותה על הבדיקה לאור ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקת הארטורוסקופיה נראה כי לא נותרה למר חורי כל נכות בעקבות התאונה מיום 5.11.94".ו

תאור הבדיקה בשנת 2000:
"מתהלך ללא צליעה. אינו מסוגל לעמוד עמידה שפופה. ישור ברכיים 0 מע' דו צדדי. כפיפת ברכים 110 מע' משמאל ו- 160 מע' מימין. אין נוזל תוך פרקי. רגישות רבה במישוש מדורי הברך הפנימי והפטלופמורלי. מבחן מגירה קדמי ואחורי נמצא תקין דו צדדי. מבחני יציבות צידית תקינים. קושי בבחינת תקינות המניסקוסים עקב כאב רב בביצוע תנועות בברך. היקף ירך כפיש נמדד 10 ס"מ מהקוטב העליון של הפיקה הי 43 ס"מ דו צדדי."
בסופו של דבר קבע ד"ר סלטי:
"מר סעיד חורי נפגע בברכו השמאלית בעקבות נפילה שאירעה לו בעת שיעור חינוך גופני ביום 31.10.94.
בחדר מיון בביה"ח נהריה הומלץ לו על מנוחה וטפול בנוגדי דלקת. משלא חל שיפור במצבו, בוצעה ארטרוסקופיה של הברך ולאחריה הופנה לטיפולים פיזיוטרפים במסגרת קופ"ח. בבדיקה נמצאה רגישות רבה במישוש המדור הפנימי והפטלופמורלי של הברך. מר חורי התקשה לעמוד עמידה שפופה ובבדיקת תנועות הברך נמצאה כפיפה של 110 מע' בלבד משמאל לעומת 160 מע' מימין. לא נמצא נוזל תוך פרקי ומבחני היציבות קדמית אחורית וכן מבחני היציבות הצידית נמצאו תקינים. לא ניתן היה לבדוק את תקינות המניסקוסים עקב כאב רב בעת ביצוע הבדיקה.
בצילומי התהודה המגנטית של הברך נראה קרע של המניסקוס הפנימי אחורי, מעט שינויים ניוונים וחשד לקרע של הרצועה הצולבת האחרוית (P.C.L ) צילומי הרנטגן נמצאו תקינים לחלוטין.
לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, צילומי הרנטגן וצלומי התהודה המגנטית ניתן לקבוע כי נכותו הצמיתה של מר חורי היא בשעור 10% לפי סעיף 35(1)ב'".נ

התובע הגיע אל ד"ר סלטי באופן פרטי, לא סיפר לו שהיה אצלו כבר ולדבריו, עשה זאת משום שחש שבפעם הראשונה, התייחס אליו התובע שלא בצדק.

ד"ר סלטי נקרא להעיד. הוא הסביר, כי מצבו של התובע כפי שעולה בבדיקה מצדיק קביעת נכות של 10%, אך בגלל הנסיבות החשודות הוא סבור שמאן דהוא הדריך את התובע כיצד להתנהג בבדיקה, על מנת להגיע לתוצאות כפי שהגיע.
ד"ר סלטי לא התייחס בחוות הדעת השניה בביקורתיות לעניין הטעות בבדיקת M.R.I , אלא ציין אותה כחלק מהנימוקים לקביעת הנכות.
אם אומר שהדעת לא נוחה, זו תהיה לשון המעטה. אמנם התובע נהג שלא כשורה כאשר פנה אל ד"ר סלטי מבלי לגלות לו, כי כבר היה אצלו. אך הסבריו של ד"ר סלטי לעניין ההבדלים בין שתי חוות הדעת, אינם מניחים את דעתי, ותמוהים במיוחד כאשר בית המשפט הסביר, כי לבדיקת M.R.I יש 40% אפשרות טעות, אך לא היסס לקבלה כחלק מהנימוקים לקביעת הנכות כאשר נתן את חוות הדעת באופן פרטי.

אינני מקבלת את ההסבר, כי רופא אחר הדריך את התובע כיצד להתנהג. לו היה רוצה בכך, היה מביא חוו"ד של רופא אחר, לשם מה כל התמרון? אני מאמינה לתובע שחש נפגע בפעם הראשונה, ולכן חזר לד"ר סלטי. אני מקבלת, כי ד"ר סלטי תיאר בבדיקה השניה את אשר מצא. מתברר, כי ד"ר סלטי תאר בבדיקה השניה את אשר מצא. מתברר, כי בפנינו בחור צעיר סובל.

לא התרשמתי כי הוא מעמיד פנים. יחד עם זאת, לאור כל האמור לעיל, אין באפשרותי לקבוע אחוזי נכות.

הפיצוי יהיה סכום גלובלי אשר יביא בחשבון כי הפרת חובת הזהירות ורשלנותם של הנתבעים , גרמה לכאב וסבל כי התובע חדל להשתתף בשיעורי התעמלות ישנן תנועות המכאיבות לו ומצבו הכללי כולל כושר השתכרותו, פחות טוב מזה שהיה לולא הנפילה.

מדוע בחר בלימודי רוקחות , עבודה המחייבת שעות עמידה רבות? לתובע פתרונים, ואין לתלות את הקושי שיגרם לו בשל כך בנתבעים.

בהתחשב בכל האמור לעיל, הפיצוי המגיע לתובע באופן גלובלי הוא 80,000 ₪, וכך הנני פוסקת.

הנתבעים ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך 80,000 ₪.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, ישאו הנתבעים בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17% + מע"מ.ב

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות ספורט

  2. פציעה ביום ספורט

  3. סכסוכי עבודה בספורט

  4. שכירות אולם ספורט

  5. חברות בעמותת ספורט

  6. פציעה במועדון ספורט

  7. בוררות לפי חוק הספורט

  8. עורך דין דיני ספורט

  9. עורך דין פציעות ספורט

  10. כתב ספורט - יחסי עבודה

  11. פטור מארנונה לצרכי ספורט

  12. נפילה בזמן ריצה ספורטיבית

  13. התנגדות לבניית אולם ספורט

  14. סכסוך בין בעלי מועדון ספורט

  15. פיצויים על פציעה בשיעור ספורט

  16. פיצויים עקב נפילה במגרש כדורגל

  17. פציעה בשיעורי ספורט בבסיס צבאי

  18. זכויות יוצרים על צילומי ספורט

  19. אחריות מורה לספורט לתאונה בשטח בית הספר

  20. יחסי עובד מעביד בין מאמן לאגודת ספורט

  21. מזכיר התאגדות ספורט - יחסי עובד מעביד

  22. אחריות מועצה מקומית לפציעה במגרש ספורט

  23. מגרש ספורט ליד הבית - תביעה בדין מטרד

  24. נפילה במגרש כדורגל בשטח בית ספר בשיעור ספורט

  25. סמכות בית הדין לעבודה - תביעה נגד אגודת ספורט

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון