נפילה ביציאה מהג'קוזי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה ביציאה מהג'קוזי: א. התובע הגיע ביום 12.9.93למרכז קנדה שבמטולה, במסגרת קורס שבו נטל חלק, כדי לבלות ולהשתמש במתקני מרכז הספורט שבמקום. התובע רחץ בבריכה ולאחר מכן טבל בבריכת הג'קוזי. בריכת הג'קוזי ממוקמת מעל מפלס הרצפה, הכניסה והיציאה ממנה באמצעות סולם מתכת הכולל ארבעה שלבים. משביקש התבוע לצאת מהבריכה החליק על אחד השלבים, נפל ונחבל בכתפו. התובע פנה אל אחד המעסים המועסקים במקום וקיבל עיסוי, משהתגברו הכאבים למחרת היום, פנה למחלקת תאונת במרפאת לין בחיפה, שם טופל בכדורים ומשחה והומלץ על חופשה בת שבוע ימים. התובע המשיך וקבל טיפולים פיזיוטרפים ואחרים במשך כחודש ימים. התובע טוען כי הנתבעת מחזיקת האתר וחב' הביטוח אחראיות לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בנפילתו, עקב רשלנות הנתבעת בכך שלא דאגה להציב משטח למניעת החלקה בכל שלבי סולם הירידה , לא הזהירה התובע מפני הסכנה, לא התקינה משטח למניעת החלקה בסמוך למקום. ולא תחזקה את המקום באופן שיימנע סיכון כפי שמחזיק סביר היה נוהג. הנתבעת כפרה באחריותה לנזקי התובע ובנסיבות הארוע. לפיכך, נשמעו ראיות בשאלת נסיבות הארוע תחילה. ב. גרסת התובע הובאה בתצהיר עדות ראשית ולפיה: "משרציתי לצאת מהבריכה, החלקתי לפתע על אחד מהשבלים העלינוים של הסולם שהיה חשוף, חלק וללא משטח מחוספס למניעת החלקה" (סעיף 7לתצהיר) ומוסיף בתצהירו בסעיף 9ואומר כי השלבים העליונים של הסולם אינם כוללים משטחים למניעת החלקה בניגוד לשלבים התחתונים שעליהם משטח מחוספס. לתצהיר צורפו תצלומים. התובע נחקר בחקירה נגדית שבמהלכה הוצגה לפניו הודעתו שנגבתה ע"י חוקר חב' הביטוח ונחתמה על ידו. שם נאמר מפיו כי: "בעת שיצאתי מהג'קוזי התחלתי לרדת במדרגות מהג'קוזי (אני מבינה שמדובר ב- 4עד 5מדרגות) ובמדרגה השניה או השלישית ירידה החלקתי איבדתי שיווי משקל ואינו יודע מה הסיבה להחלקה נפלתי קדימה על כתף..." (עמ' 1להודעה נ/1). על דברים אלה הגיב התובע ואמר כי את שווי המשקל איבד כתוצאה מהחלקה. והוסיף כי: "ההחלקה היתה כתוצאה מהמדרגות, אם לא אמרתי את זה לחוקר אז אני אומר שלא כל דבר זוכרים אותו, רק לאחר שמשחזרים. ומיד לאחר מכן מספק התובע תרוצים שונים לכך שאינו זוכר במדויק דברים שארעו כ- 4שנים לפני מתן העדות ובעיקר תמוהים דבריו: "אני אדם מבוגר מאז 4שנים ואני כרגע לא זוכר מה שהיה לפני שנה. אני לא יכול לזכור מפני שיש לי כאבים ביד" אולם ויחד עם זאת מאשר התובע כי בעת שמסר את הודעתו לחוקר חב' הביטוח זכרונו היה טוב יותר ביחס לארוע ואשר אמר אז, משקף טוב יותר את הארוע. באשר למדרגה שעליה החליק, אמר התובע כי החליק מהמדרגה השניה או השלישית. דבריו אלה עומדים בסתירה לנאמר בתצהיר עדותו הראשית, שם נאמר שנפל מאחד השלבים העליונים. מן התמונות שהוגשו כנספח לתצהיר התובע, למדתי כי מדובר בסולם קטן (בתמונה נראות 3מדרגות בלבד) שרק המדרגה העליונה בכוון ירידת התובע לא היתה מכוסה בריפוד מחוספס כנגד החלקה, ולפי דברי התובע לא נפל בשום אופן מן המדרגה הראשונה, אם אכן כך הוא הרי שהחליק ממדרגה שהיתה מרופדת בחספוס מתאים. עדותו של התובע בפני היתה מגמתית ומכוונת לצרכי משפט זה. בעיקר עומדת עדותו בניגוד לדברים שאמר לחוקר חב' הביטוח וכפי שהבאתם לעיל. בהודעתו נ /1אמר שאינו יודע מה גרם לו להחליק אבל ידע היטב כי אבד את שווי המשקל. לאחר ששקלתי ובחנתי את גרסתו ועדותו של התובע, אני סבורה שהגרסה הנטענת בכתב התביעה לא הוכחה, לא הוכח שהתובע החליק ולא הוכח שאם החליק, החליק ממדרגה שהיתה ללא ריפוד מחוספס כנגד החלקה. התובע לא טרח לזמן עדים נוספים שהיו עמו במקום הארוע ואשר השתתפו יחד איתו באותו קורס, על כן יש לתמיהה. לכן יש מקום לדחות התביעה שלא הוכחה. ג. אולם, יש לדחות התביעה לא רק מטעם עובדתי זה אלא גם מן הטעם המשפטי כפי שאפרט להלן: (1) כדי לברר האם אחראית הנתבעת בנזיקין בעוולת הרשלנות כלפי התובע, יש לבדוק תחילה האם מוטלת חובת זהירות. חובת זהירות משוגית קיימת משום היות הנתבעת מחזיקת המקרקעין (ראה דברי כה' השופט ברק בע.א. 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פד"י לז' (1), 113) עוד עלינו לבדוק, האם מוטלת חובת זהירות קונקרטית. במסגרת חובת זהירות זו יש לבחון האם מוטלת על מזיק ספציפי חובת זהירות כלפי הניזוק בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. במסגרת בדיקה זו עלינו להביא בחשבון כי בחיי היום יום ישנם סיכונים טבעיים ורגילים ביחס לסוג פעולה מסוים. סיכונים אלה הינם סיכונים סבירים ובגינם נקבע כי אינם ברי פיצוי בעוולת הרשלנות ולא מתקימת חובת זהירות קונקרטית (ראה פרשת ועקנין הנ"ל). לדוגמא ההולך לבית המרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע.א. 683/77 ברוך נ' עירית ת"א יפו פד"י ל"ד (1) עמ' 157). (2) האם קיימת חובת זהירת קונקרטית במקרה שלפנינו? נפילת התובע ארעה תוך כדי ירידה ממתקן הג'קוזי, מטבע הדברים בשימוש במתקן זה סכנות מסוימות הקשורות וכרוכות מטבעו של השימוש. כגון מים חמים ורטיבות מסביב המקום כולל בעליה וברידה בסולם. במקום קיימים שלטי אזהרה המביאים לידיעת המשתמש במתקן הג'קוזי סכנות, שיתכן, ואינם ידועות לכל אדם המבקש להשתמש במתקן. שלטי האזהרה אינם מאוזכרים ואינם מתריעים בפני סיכונים רגילים וטבעיים הכרוכים בעצם השימוש במתקן והידועים לכל בר דעת, כגון סכנת החלקה בירידה בגין הרטיבות המצויה במקום. על ההבחנה בין "סיכונים רגילים" לבין "סיכונים בלתי רגילים" נאמר בע"א 358/50זאב דגני נ' סולל בונה בע"מ פדי י' (2) 871מפי כב' השופט זוסמן:ו- "על השאלה איזוהי סכנה בלתי רגילה נשיב איפא לאור המבחן הכפול - משהוזמן אדם אל מקום בו סכנה אשר בשביל בני אדם מסוגו אינה מן הרגילות - על כן אין המזמין יכול להניח שייזהר מפניה - המזמין צריך לחזות כי סכנה זו תגרור אחריה תוצאה מזיקה, ואם בעטייה ניזוק המוזמן, כי אז הפר המזמין את חובת הזהירות שחב לו והתחייב בהטבת הנזק, ואילו נזק שנגרם למוזמן עקב אירוע שלא חרג מגדר הרגיל בשביל אותו מוזמן על נזק זה אין המזמין חייב לפצות את המוזמן, באשר לא יכול לחזות את התוצאה מראש, כאמור בסעיף 50, לפקודה הנ"ל, אלאל רשאי היה להניח כי המוזמן יישמר מפניה". בשורה ארוכה של ענינים שימש המבחן הכפול אבן הבוחן ביחס לאחריות המחזיק בחצרים, ביחס לנפגע ספציפי. מחזיק בנכס אינו ערב ערבות מוחלות לבטחון הבאים בתחומו ודינו אינו דין מבטח החייב בהטבת הנזק, יהא אשר יהא מקורו (ראה לענין זה פרשת ברוך נ' עירית ת"א יפו פדי' לו (1) 157). ובהקשר זה נאמר כי:נ- "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד, והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או נפילה כזו היא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה היכולה לקרות, יהא זה בלתי מעשי לקיים מעברים, דרכים ושבילים, באופן כזה שלעולם לא יהא מקום חלק שבו יוכל אחד להחליק" דבר כב' השופט חשין בעא' 371/97 סובחי נ' רכבת ישראל פדי' מז' (ד) עמ' 345). ד. דברים אלה, כך נראה, מתאימים לענין הנדון בפני. כאשר מדברים אנו על בית מרחץ, ג'קוזי או בריכה, ניתן לאמר כי אין זה בלתי רגיל וסביר שאזורי הבריכה, המעבר והסולם יהיו רטובים ומים ינטפו מכל עבר, ומכאן סכנת ההחלקה מן הסולם, גם סכנת נפילה, וכל זאת באורח טבעי ורגיל לנסיבות המקום הזמן והנזק. ברור כי בעניננו אילו היה התובע מוכיח שאכן החליק מסולם שלא היה עליו ריפוד כנגד החלקה, וכי ריפוד כזה הוא דבר נדרש ורגיל לסולם ירידה מג'קוזי, היה על בימ"ש לבחון האם הפרה התבועת את חובת הזהירות בעצם תחזוקה בלתי ראויה של הסולם. אולם בעניננו לא הוכח שכך הם פני הדברים, לכן נפילתו של התובע לא היתה אלא בגדר הסיכונים הרגילים שאדם צריך להיות מודע להם להזהר בהם ואינם ברי תביעה בעווולות הרשלנות. לסכום המובא לעיל התביעה נדחית התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 2,000 ₪.ג'קוזינפילה