סירוב לחתום על בקשה לרישום פטנט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לחתום על בקשה לרישום פטנט:

התובע, כאחד הממציאים בפטנט, מסרב לחתום על בקשה לרישום הפטנט בארה"ב - האם זוהי הפרת משמעת חמורה הגוררת בצידה שלילת פיצויי הפיטורים והאם מחוייב התובע לחתום על הבקשה לרישום הפטנט - אלה הסוגיות העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:


התובע הינו ד"ר לכימיה ובעבר עבד במכון ויצמן (להלן: "טבורובסקי").




הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום הביוטכנולוגיה והפרמקולוגיה (להלן: "ביונה"). ביונה מתמחה בתחום התרופות והיא בבעלות חברת האם שלה ATIR Holdings S.A. שמקום מושבה הוא בלוקסמבורג (להלן: "חברת עתיר"). חברת עתיר היא בעלת הזכויות הבלעדיות בקניין הרוחני המפותח על ידי ביונה.




טבורובסקי עבד אצל ביונה מיום 1.1.05 ועד ליום 6.2.08 כמדען הראשי בפרוייקט ליצירת תרופה בעלת השפעה כפולה (קנטאוור) לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני.




טבורובסקי בנה אלגוריתמים שבעזרתם נוצרה "ספרייה אלקטרונית", שהינה רשימה של מוליקולות בעלות השפעה כפולה.




בתחילה עבד טבורובסקי יחד עם מר רון מצייביץ', כימאי אשר סינתז את החומרים.




ביונה מימנה את הבדיקות של רשימת המוליקולות שנעשו ע"י טבורובסקי ואשר מר מצייביץ' סינתז את המוליקולות שישמשו כבסיס לפיתוח תרופות.




במסגרת עבודתו בחברה היה טבורובסקי שותף לפיתוח פטנט הנושא כיום את השם:

"Heterocyclic Compounds and Uses Thereof in the Treatment of Sexual Disorders" (להלן: "הפטנט").



ביום 28.3.06 הוגשה בקשת פטנט מקדמית בארה"ב 60 / 783,379)) שבה אוזכרו 3 ממציאים: אלכסנדר פייגין, רון מצייביץ' וטבורובסקי (להלן: "הבקשה הראשונה"). טבורובסקי חתם על הבקשה הראשונה.




ביום 28.5.06 נרשמו החומרים כפטנט בעל פריוריטי.




בחודש 8/06 התקבל ד"ר קוגן לעבודה בביונה ככימאי ועבודתו של רון מצייביץ' הועברה לד"ר קוגן להמשך סינתוז החומרים (עמ' 19 לפרוטוקול שורה 18 לעדות ד"ר קוגן).




ביום 10.1.07 הוגשה בקשת פטנט מקדמית נוספת 60 / 879,531)) שבה אוזכרו 2 ממציאים: מצייביץ' וטבורובסקי (להלן: "הבקשה השנייה").


לאחר שתי הבקשות המקדמיות הוגשה בקשת PCT בארה"ב (PCT/ IL2007/ 000404).
אמנת ה-PCT (Cooperation Treaty Patent), היא האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים, עוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים, אשר נחתמה בשנת 1970 בוושינגטון, במטרה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנט במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. זאת בעיקר, על מנת להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות.
בקשת ה- PCT מאזכרת 3 ממציאים: טבורובסקי, מצייביץ' וד"ר קוגן.



טבורובסקי נדרש לחתום כאחד הממציאים על מסמכי הצהרה לצורך רישום הפטנט. טבורובסקי מסרב לחתום מאחר שלטענתו ד"ר קוגן איננו ממציא הפטנט.




ביום 6.2.08 פוטר טבורובסקי בשל הפרת משמעת חמורה שנעשתה לטענת ביונה על ידי טבורובסקי:

"1. אנו מודיעים לך בזאת על סיום העסקתך בביונה לאלתר.
2. למען הסר ספק, סיום העסקה זה מהווה "פיטורים בעילה", כמוגדר בסעיף 9.2.1 להסכם ההעסקה האישי שלך, שנחתם בדצמבר 2004, והינו תוצאה של הפרות משמעתיות חמורות שבוצעו על-ידך, ההפרות החמורות של ההסכם, כמו גם ההפרה החמורה של חובת האמון וחובת הנאמנות שלך לביונה. בנוסף, גרמה התנהגותך לנזק כספי לביונה.
3. עבודתך בביונה תסתיים באופן מיידי. החל ממחר (7 בפברואר 2008), עליך להימנע מלבקר במשרדינו ללא אישור מראש של הח"מ.
...
6. צר לנו מאוד שנאלצנו לנקוט באמצעים קיצוניים אלו, אך לא הותרת בידינו שום ברירה."
(נספח 8 לכתב התביעה).

טענות הצדדים

טענות התובע:


מנהלת ביונה פנתה אל טבורובסקי ודרשה ממנו להכניס עובד נוסף בשם ד"ר קוגן בין ממציאי הפטנט. הנתבע סירב מאחר שד"ר קוגן אינו בין הממציאים של הפטנט. התנאי להכנסת שמו של טבורובסקי כממציא בבקשה השנייה, היה שטבורובסקי יחתום על התצהיר דלעיל.




מנהלת ביונה החלה לפגוע בזכויותיו של טבורובסקי בעבודה (נחסמה גישתו למחשב, שונתה סיסמת הכניסה למשרד, ביצוע מעקב אחר טבורובסקי).




הסיבה העיקרית לפיטוריו של טבורובסקי הייתה סירובו של טבורובסקי להכניס את ד"ר קוגן כממציא הפטנט וסירובו למסור מידע כוזב בהגשת הבקשה לרישום הפטנט.




טבורובסקי זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת בשל פיטוריו המיידיים.




כמו כן עותר טבורובסקי להפרשי שכר, מאחר שעל פי סעיף 6 להסכם העבודה שנחתם עימו, היה זכאי לשכר נטו בגובה של 11,000 – 12,000 ₪ ובסה"כ לכל השנים ל- 18,848 ₪ נטו.




טבורובסקי זכאי לפדיון ימי חופשה עבור 37 ימי חופשה ושאותם לא ניצל טבורובסקי.



טענות הנתבעת:


על פי הסכם העבודה שנחתם עם טבורובסקי עליו לחתום על כל המסמכים הנדרשים, לרבות רישום פטנט.




טבורובסקי חתם מספר פעמים על מסמכים הנותנים זכות לביונה לפעול עם הפטנט והנגזרת מן הבקשה הראשונה.




בסירובו של טבורובסקי לחתום על המסמכים גורם טבורובסקי לנזק רב לחברה ועלול לגרום לאיבוד השקעת ביונה בפטנט בשל אי רישומו כפטנט.




תביעתו להפרשי שכר נטענה ללא כל מקור המלמד על זכות זו ותביעתו לפדיון חופשה שנתית דינה להידחות מאחר שבתלוש השכר לחודש 2/08 שולמה יתרת חופשתו השנתית ודמי ההבראה.




ביונה הגישה תביעה שכנגד ובה היא עותרת לחייב את טבורובסקי לחתום על המסמכים הנדרשים לרישום הפטנט בארה"ב.




עוד עותרת ביונה לתשלום הוצאותיה בשל סירובו של טבורובסקי לחתום על המסמכים (50,000 ₪) ולחלופין, בעבור הוצאותיה הצפויות בגין רישום הפטנט בשל סירובו של טבורובסקי לחתום על המסמכים (200,000 ₪).


עדויות:
שמענו את עדות התובע ומטעמו העידו:
מר ואדים נפורנט, עובד לשעבר במכון ויצמן שעבד עם התובע;
מר ולאדימיר קוגן, אשר שימש ככימאי .
מר רון מצייביץ', עובד לשעבר בנתבעת וחתום על בקשות הפטנט המקדמיות.

מטעם הנתבעת העידו:
הגב' איזבלה מונבליט, מנהלת הנתבעת;
הגב' ולדיסלבה (לדה) זינדל, מנהלת אדמיניסטרטיבית בנתבעת;
מר יצחק רחילוביץ', עורך פטנטים ויועץ הנתבעת בענייני פטנטים.

הכרעה:
לאחר ששמענו את העדים ועיינו במסמכים שצורפו, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.

הסוגיות העומדות להכרעתנו:


האם זכאי התובע להפרשי שכר.
האם זכאי התובע ליתרת פדיון ימי חופשה.
האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים עקב פיטוריו.
האם זכאי התובע לחלף הודעה מוקדמת.
האם בדין סירב התובע לחתום על מסמכי הפטנט.
סמכות בית הדין לדון בסוגיה האם ד"ר קוגן הינו חלק מממציאי הפטנט.
האם חלה חובה על הנתבעת להוסיף את שמו של ד"ר קוגן לממציאים.


האם זכאי התובע להפרשי שכר ?


טבורובסקי לא ביסס זכאותו להפרשי שכר ולא הרים את הנטל הנדרש:


"ש. יש לך נייר כלשהו שמראה מדוע מגיע לך שכר עבודה נוסף ?
ת. אינני מבין את מהות השאלה.
ש. אתה תובע שכר עבודה. על סמך מה חייבים לך כסף על עבודה ?
ת. על איזו תקופה מדובר ?
ש. מדובר על התביעה.
ת. בתביעה מדובר על כסף שמגיע לי פיצויי פיטורים והפחתה בשכר בתקופת הסכסוך, הורידו לי שכר.
ש. יש לך מסמך להציג לי – כן או לא ?
ת. המסמכים האלה צורפו לכתב התביעה."
(עמ' 15 לפרוטוקול שורות 13-5 לעדות התובע).



בסעיף 6 להסכם העבודה נקבע כי שכרו החודשי של טבורובסקי יעמוד על סך 11,000 ₪ נטו. מעיון בתלושי השכר עולה כי שכרו עמד ע"ס 11,000 ₪ נטו אשר גולם על ידי ביונה ושכרו אף הועלה בשלב מאוחר יותר ל- 12,000 ₪ נטו. נציין כי אומנם קיימים חודשים מעטים בהם שולם שכר נמוך יותר אולם התובע לא טרח לפרט כיצד ערך חישובו ובגין אלו חודשים הוא תובע הפרשי שכר.




אשר על כן התובע לא הרים את הנטל הנדרש להוכחת רכיב תביעה זה ועל כן דינו להידחות.



האם זכאי התובע ליתרת פדיון ימי חופשה ?


על פי סעיף 12 להסכם העבודה (נת/2) טבורובסקי היה זכאי לקבל דמי חופשה על פי החוק ולא פחות מ- 12 ימי חופשה בשנה. החברה ניהלה פנקס היעדרויות של העובדים (נספח כ"ז, שם כונה טבורובסקי בשם "דימה") וממנו עולה כי טבורובסקי נטל ימי חופשה כדלקמן:


בחודש 9/06 ניצל טבורובסקי יום אחד של חופשה.

בחודש 10/07 נכח טבורובסקי בחברה בסך הכל 79 שעות וזאת מתוך 186 השעות שבהן הוא אמור להיות נוכח בנתבעת. לפיכך, בחודש זה ניצל טבורובסקי 12 ימי חופשה, מתוכם לא שולמו לו 5 ימים, כעולה מתלוש השכר לחודש אוקטובר 2007 שבו נרשמו "ימי היעדרות" וקוזזו ימי עבודה מהשכר באותו חודש. על כן יש להפחית מצבירת החופשה של טבורובסקי 7 ימים בגין ההיעדרויות בחודש אוקטובר 2007.

בחודש 1/08 נכח טבורובסקי בחברה 103.7 שעות מתוך 186 השעות שבהן הוא היה מחוייב בנוכחות, קרי הוא עבד 12 ימים במקום 22 ימים ועל כן ניצל טבורובסקי בחודש זה 10 ימי חופשה, שמתוכם קוזזו לו 3 ימי היעדרות. לכן יש להפחית מצבירות החופשה של טבורובסקי 7 ימים נוספים לחודש ינואר 2008. נציין כי אומנם צורף דו"ח נוכחות לחודש 12/07 אולם כעולה מתלוש זה טבורובסקי נכח ב- 170 שעות חודשיות ומאחר שטבורובסקי עובד במשכורת אין בהן להעיד כי טבורובסקי נעדר מעבודתו. אולם במקרים בהם התובע נעדר משמעותית מ- 186 שעות בחודש בוודאי שיש להפחית ימי ההיעדרות.



על כן וכפי שעולה מפנקס החופשות (נספח כ"ז לתצהיר המנכ"לית) טבורובסקי נטל הלכה למעשה לאורך תקופת עבודתו 15 ימי חופשה ובתלושי השכר נערך חשבון עובר ושב של ימי החופשה, אומנם רק מחודש 1/07, אך ביונה לקחה בחשבון את הצבירה השנתית לשנים הקודמות.




במשכורת חודש 2/08 שולם לטבורובסקי פדיון חופשה על סך 9,601 ₪, בעבור 19 ימי חופשה צבורים. טבורובסקי היה זכאי ל- 37 ימי חופשה וקיבל בסה"כ (34 ימי חופשה) לפיכך נותרה ביונה חייבת לטבורובסקי 3 ימי חופשה על פי ערך של 400 ₪ נטו ליום חופשה כפי ששולם לו בתלוש השכר לחודש 2/08.




אשר על כן ביונה תשלם לטבורובסקי 1,200 ₪ נטו בגין חופשה שנתית.


האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים עקב פיטוריו ?


מהמסמכים שצורפו על ידי ביונה, עולה כי במהלך שנת 2008 החל טבורובסקי לבצע עבירות משמעת רבות:


היעדרויות


טבורובסקי נעדר לעיתים קרובות מהעבודה (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 25-24 לעדות המנכ"לית). לכן פנתה ביונה לטבורובסקי ביום 16.9.07 והתריעה בפניו כי לא הופיע לעבודה ובכך הפר את נהלי החברה (נספח ד' לכתב ההגנה). הפרות משמעת אלו עלו אף מעדותה של הגב' זינדל (עמ' 30 לפרוטוקול שורות 6-2).




ביום 18.11.07 שלחה ביונה מכתב נוסף לטבורובסקי ובו הוראה מפורשת בדבר שעות עבודתו של טבורובסקי (נספח י"א לכתב ההגנה). אולם טבורובסקי המשיך להיעדר מעבודתו.


אי מילוי הוראות הנתבעת


טבורובסקי לא מילא אחר הוראות ביונה (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 31-28 לעדות המנכ"לית). כך למשל, ביום 28.10.07 הודיעה ביונה לטבורובסקי כי טרם העביר דו"ח בדבר העבודה שבוצעה על ידו בתקופה האחרונה (נספח ט' לכתב ההגנה).




ביום 15.11.07 שלחה ביונה מכתב למכון ויצמן ובו יידעה את המכון כי נאסר על טבורובסקי על פי הסכם העסקתו לעבוד במקום אחר וביונה נתנה לטבורובסקי באופן זמני לעבוד במכון ויצמן אולם מאחר שהתובע הפר סודות מקצועיים של ביונה, נאסר על התובע לעסוק בעבודה נוספת (נספח י' לכתב ההגנה).




ועוד, ביום 9.9.07 שלח התובע על נייר המכתבים של ביונה מכתב לחברת הפטנטים שעבדה עם ביונה ואל עורך דינה של ביונה (עו"ד דן חסון) וטען כי חלה טעות בבקשת ה- P.C.T מאחר שנרשם בה שד"ר קוגן הוא הממציא היחיד ודרש ששמו יוסף לבקשה כממציא (נספח ב' לכתב ההגנה). בכך פעל טבורובסקי כנגד ביונה בעודו עובד ביונה. חברת הפטנטים הביאה לתשומת לב ביונה כי נשלחו 2 מכתבים על ידי טבורובסקי לחברת הפטנטים (נספח ח' לכתב ההגנה). ביונה פנתה לטבורובסקי ודרשה ממנו שלא להשתמש בנייר המכתבים של ביונה (נספח ג' לכתב ההגנה).




השמצות:


טבורובסקי השמיץ את ביונה בעודו עובד אצלה בפני ב"כ ביונה ובפני לשכת עורכי הפטנטים (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 8-5 לעדות המנכ"לית).




יתר על כן, טבורובסקי השמיץ את ביונה בעודו עובד אצלה בפני הטכניון ומכון ויצמן (סעיפים 123 – 125 לתצהיר המנכ"לית וכן עדותה של המנכ"לית בעמ' 25 לפרוטוקול שורות 7-6).


התובע מסרב לחתום על מסמכי הפטנט:


טבורובסקי סירב לחתום על מסמכי הפטנט (עמ' 26 לפרוטוקול שורה 9 לעדות המנכ"לית). עורך הפטנטים העיד כי ניסה לדבר על לבו של טבורובסקי שהוא מחוייב לחתום על המסמכים (עמ' 35 שורות 31-30 וכן עמ' 36 שורות 3-1 לעדות עורך הפטנטים), אך ללא הועיל.




כעולה מהעדויות, הפטנט מושא תיק זה מהווה השקעה מרכזית של ביונה ובסירובו של טבורובסקי לחתום על מסמכי הבקשה לפטנט, עלולה ביונה לאבד את השקעתה בפטנט היה ולא ירשם הפטנט על שמה (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 16-15 עדות המנכ"לית). הגב' זינדל תמכה בגרסתה של ביונה לפיה גורמים בביונה ובכלל זה עורך הפטנטים, ניסו לשכנע את טבורובסקי לחתום על המסמכים (עמ' 30 לפרוטוקול שורות 17-14).


הנתבעת מתריעה בפני התובע על התנהגותו:


ביונה חזרה והתריעה בפני טבורובסקי על התנהגותו ושלחה לטבורובסקי מכתבי אזהרה.




ביום 24.9.07 שלח ב"כ ביונה מכתב לטבורובסקי כי פנייתו של טבורובסקי לחברת הפטנטים היא מעשה אסור, חריגה מסמכות והפרת חובת הסודיות. באותו מכתב צויין כי טבורובסקי נעדר מספר רב של פעמים מהעבודה, מעשים המהווים הפרת משמעת חמורה (נספח ו' לכתב ההגנה).




ביום 6.12.07 נשלח מכתב נוסף לטבורובסקי ע"י ב"כ ביונה בו נדרש לחתום על מסמכי הבקשה לפטנט וביום 17.12.07 הודיע ב"כ ביונה לטבורובסקי כי סירובו לחתום על המסמכים מהווה הפרה יסודית של הסכם העבודה וניתנה לו הזדמנות לחזור בו מהתנהגותו בטרם יפתח נגדו הליכים משפטיים ויפוטר (נספח ט"ו לכתב ההגנה).




ביום 7.1.08 נשלח לטבורובסקי מכתב זימון לשימוע אשר היה אמור להתקיים ביום 15.1.08 (נספח י"ז לכתב ההגנה). ביום בו היה אמור להתקיים השימוע, הודיע טבורובסקי כי הוא חולה ולא יגיע לשימוע (נספח י"ח לכתב ההגנה). ביום 20.1.08 זומן טבורובסקי לשימוע נוסף ליום 22.1.08. טבורובסקי לא הופיע לשימוע. בחקירתו הנגדית הודה טבורובסקי כי לא הגיע לישיבת השימוע (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 18-14 עדות התובע). טבורובסקי, אם כן, זומן לשני שימועים ולא התייצב וניתנו לו אזהרות רבות אשר לא נשמע להן. לבסוף, בשימוע שאליו התייצב ניסתה ביונה לשכנעו לחתום על המסמכים ולהגיע לעבודה (עמ' 31 לפרוטוקול שורות 3-2).




מעשים אלו מהווים הפרות משמעת חמורות וביונה נהגה כדין עת התריעה בפני טבורובסקי כי יפוטר אם ימשיך בהתנהגותו. בהפרות משמעת אלו יש כדי לשלול את פיצויי הפיטורים של טבורובסקי.


האם זכאי התובע לחלף הודעה מוקדמת ?


על פי סעיף 10 לחוק הודעה מקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א – 2001, במקרים בהם עובד מפוטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים לא יהיה זכאי העובד גם להודעה מוקדמת. אשר על כן ונוכח מסקנתנו כי טבורובסקי פוטר בשל הפרת משמעת חמורה, הננו קובעים כי הוא אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת.


האם בדין סירב התובע לחתום על מסמכי הפטנט ?


סעיף 132 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 קובע כי המצאה של עובד שהומצאה במהלך עבודתו, תהא שייכת למעביד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים:


"(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו
(להלן - אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.



טבורובסקי התחייב בהסכם העבודה (נת/2) בסעיף 16.2 כי כל המצאה או פיתוח שייעשו על ידו יהיה רכוש ביונה:


"העובד מסכים ומצהיר כי כל מידע עסקי יהא רכושה הבלעדי של החברה ונמחיה.
...
IV כל המצאה, מידע, תגלית, או פיתוח פרי מחקר שנעשה על-ידי העובד, לבדו ו/או בשיתוף עם אחר, בשירות החברה יהא רכושה של החברה והעובד לא ימסור אותם לאדם אחר ולא ייעשה בהם שימוש בכל זמן שהוא."



ועוד, אין עוררין כי בהסכם העבודה התחייב טבורובוסקי לשמור אמונים לחברה ולשמור על חובת נאמנות מוגברת כלפיה (סע' 2, 3, 4, 5, 16, 17, 18 להסכם) (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 16 לעדות התובע). הסכם העבודה הכיל חובות מיוחדות שהודגשו בעניינו של הנתבע נוכח הרגישות המיוחדת הקיימת בהעסקה מהסוג האמור, ונוכח התפקיד הספציפי שניתן לו. סע' 24 להסכם העבודה העניק לטבורובסקי הגנה משפטית מפני תביעות עתידיות בכל מקרה של תביעה משפטית כנגדו והקשורה למילוי תפקידיו בביונה. העולה מהסכם העבודה, כי הצדדים הקדישו תשומת לב מיוחדת לתנאים המיוחדים הכרוכים בהעסקתו של טבורובסקי.




הנתבע חתם על מסמכים (נת/3) שעניינם התחייבויות עתידיות לחתום על כל ההסכמים הנדרשים לשם רישום הפטנט. ביום 9.4.2006 חתם הנתבע על כתב המחאת זכויות (Assignment) שעניינו הפטנט מושא תיק זה. כתב המחאת זכויות זה התייחס לבקשה פרוביזורית הידועה בשם "U.S. Provisional Patent Application filed on 28 march 2006, and identified as attorney docket no. 319790/"




בתחתית המסמך, התחייב הנתבע מפורשות להסכים לחתום בעתיד על כל מסמך משפטי, ולעשות כל מעשה הנדרש לשם הרישום וההגנה על הפטנט שבו עסקינן: "…and agree(s) to sign all lawful papers, make all rightful oaths. Do all lawful acts requisite for such patent application. And do everything possible to aid assignee for, obtain and enforce patent protection for said invention"


טבורובסקי אישר שחתם על מסמך זה (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 1 עדות התובע).



ועוד, בתש/4 חתם טבורובסקי על ייפוי-כח כללי על פי האמנה הבינלאומית לרישום פטנטים לטובת חברת הפטנטים של ביונה.




טבורובסקי כתב מפורשות בכתב ההגנה שהוגש על ידו לביהמ"ש השלום בפ"ת (נת/1) כי הפטנט שייך לביונה:


"קודם כל, הנתבע (התובע בתיק כאן – א.ג.כ.) לא טוען, ומעולם לא טען כי הוא או מישהו אחר הבעלים של קניין רוחני על פטנטים PCT/IL2007/000404 ו- PCT/IL2007/001174. גם במכתב לטכניון הנתבע לא דיבר על נושא זה. כממציא עיקר של פטנט PCT/IL2007/000404 , הנתבע טוען, שאת החומרים קיבל בתור עובד מכון וייצמן בשנת 2004."



טבורובסקי בסירובו לחתום על המסמכים מפר את התחייבויותיו הכתובות, הסכם העבודה והדין ובכך למעשה מבצע הפרת משמעת חמורה.




לביונה נגרם נזק רב באי חתימתו של טבורובסקי על המסמכים. גירסה זו נתמכה על ידי עורך הפטנטים, שהייתה מהימנה עלינו:


"כמו כן, בארה"ב לשמותיהם האישיים של הממציאים חשיבות גדולה, ורשויות הפטנטים עוקבות אחר פעילותם האישית של הממציאים ותרומתם לפטנט הספציפי, או ביחס לאיזה חלק מהפטנט אחראי ממציא זה או אחר, דרך דוחות העבודה.
לכן, העובדה שהתובע לא הגיש דוחות עבודה לח ברת ביונה היא חמורה במיוחד ויש בה כדי לפגוע בקניין הרוחני השייך לביונה.
...
אינני מוצא בסיס הגיוני או מקצועי לסירובו של התובע לחתום על המסמכים כאמור, חתימתו כפי שציינתי בפניו של התובע, לא תגרע מזכויותיו כממציא. נראה לי שסירוב התובע נעשה ללא כל סיבה מוצדקת, בחוסר תום לב, ותוך נסיון לסחוט את החברה שלא כדין, או סתם כמעשה נקמני."
(סעיפים 10-9 וכן 39 לתצהיר עורך הפטנטים).



טבורובסקי ניסה ללחוץ על ביונה באמצעות סירובו לחתום על הבקשה לרישום פטנט וברי מעדותו כי הוא מוכן לחתום על המסמכים בתמורה לתשלום (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 31-25 לעדות התובע ונספח כ"ח לתצהיר המנכ"לית). גם מנת/4 ברור כי טבורובסקי קושר בין קבלת אחוזי רווח מהפטנט להסכמתו לחתום על הבקשה לרישום הפטנט. טבורובסקי ניסה לתרץ מכתב זה (עמ' 12 לפרוטוקול), אך כאמור המסמך עומד בסתירה לעדותו. טבורובסקי ניסה לטעון כי ניתנה לו בעבר התחייבות לתשלום בונוס אולם לא טרח להביא את המסמך, שלטענתו מצוי במייל של מכון ויצמן (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 16-11 לעדות התובע). לא זו אף זו, מנספח י"ז לתצהיר מנכ"לית ביונה עולה כי במכתב שכתב טבורובסקי לעו"ד של ביונה כותב טבורובסקי כי עדיין לא נחתם הסכם בונוס. כשהוצג לטבורובסקי מכתב זה, שינה לפתע את תשובתו וטען כי ניתנה לו הבטחה בעל-פה (עמ' 13 שורות 3-1 לעדות התובע).




ביום 17.9.07 דרש טבורובסקי 5% מזכויות בגין הפטנטים מושא תיק זה (נספח ה' לכתב ההגנה).




טבורובסקי במעשיו מבצע מעין סחיטה כלפי ביונה, קרי שלמי לי ואחתום על המסמכים.




טענתו הנוספת של טבורובסקי לפיה הפיתוחים פותחו על ידו עת עבד במכון ויצמן נסתרת על ידי נספח נת/5, שבו טבורובסקי כותב שהעבודות שביצע במכון ויצמן לא קשורות לעבודתו בביונה. טבורובסקי לא הצליח להסביר סתירה זו (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 3-2 לעדות התובע). טענתו זו של טבורובסקי נסתרת על ידי המסמכים שהוצגו בפני בית הדין ובכללם חוזה העבודה.




בסיכומיו העלה טבורובסקי טענה לפיה הפטנטים שייכים לחברת עתיר ולא לביונה. ראשית, זוהי הרחבת חזית ודינה להידחות. שנית, היא באה בסתירה למסמכים שעליהם חתם טבורובסקי (תש/2 – תש/5) לפיהם טבורובסקי המחה את הזכויות בפטנטים לידי עתיר.


סיכום ביניים: התובע היה מחוייב לחתום על מסמכי הפטנט, כפי שהתחייב לעשות כן.

סמכות ביה"ד לדון בסוגיה האם ד"ר קוגן הינו חלק מממציאי הפטנט


לטעמנו, לבית הדין לעבודה סמכות לדון בסוגיות שעלו בתיק דנן ובכלל זה, הסוגיה האם סירובו של טבורובסקי לחתום על הבקשה לרישום פטנט בדין יסודו ונסביר.




ראשית, עסקינן בזכויות הנובעות מכוח הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים והזכויות הנלוות אליו. סמכות בית הדין לעבודה נקבעת על פי עילת התביעה. בסוגיה העולה בפנינו עילת התביעה מקורה בזכות המוקנית ובחובה המוטלת על הצדדים מכח יחסי עובד ומעביד ומכח הסכם העבודה.




לחלופין, לבית הדין סמכות לדון בתביעה שכנגד מכוח סמכות שבגררה על פי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, משלצורך שאלת שלילת פיצויי הפיטורים מטבורובסקי על ידי ביונה נדרשים אנו להכריע האם סירובו של טבורובסקי לחתום על מסמכי הפטנטים גוררת שלילת פיצויי הפיטורים. הכרעה בסוגיה זו דרושה לשם בירור זכאותו של טבורובסקי לפיצויי פיטורים, אם כי לא נעלם מעינינו כי סוגיה זו איננה משנית אלא עיקרית בסכסוך שבין הצדדים. אולם כאמור לעיל לטעמנו לבית הדין לעבודה סמכות טבועה לדון בסוגיות דנן שעלו במסגרת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.


האם חלה חובה על הנתבעת להוסיף את שמו של ד"ר קוגן לממציאים ?


ביונה העידה את עורך הפטנטים. טבורובסקי לא הביא עדות אשר יש בה כדי לסתור את דבריו של עורך הפטנטים בתצהירו. על פי עדותו של עורך הפטנטים, ד"ר קוגן ביצע חלק מהפיתוחים המופיעים בפטנט. ד"ר קוגן ביצע מודיפיקציה (שינוי) במוליקולות ומי שמבצע מודיפיקציה הוא גם ממציא (עמ' 34 לפרוטוקול שורות 28-24 לעדותו של רחילוביץ') ועל כן חלה חובה על ביונה להוסיף את שמו לרשימה שאם לא כן הבקשה הינה שקרית והיא עלולה להידחות.


"לשאלת נציג הציבור:

ש. באחת המולקולות שלפי דעתך המציא קוגן יש שינוי מהותי ממולקולה בסיסית ?"
ת. לכולן. אפילו אם אשנה מימן – אוציא מימן או אוסיף מימן – שזה היסוד הכי קטן הכי פשוט, או אחליף מימן עם הידרוקסי, ואם תהיה פעילות אחרת או יותר טובה אז הוא בעצמו בעל פטנט. לעשות מודיפיקציה בדיוק במקום שהוא רוצה לעשות זה לפעמים כמה תהליכים כימיים, לפעמים זה אחד, לפעמים שניים, אז לא פשוט לעשות ולפעמים התוצאה יכולה להיות שמיים וארץ."
(עמ' 37 לפרוטוקול שורות 12-6 לעדותו של עורך הפטנטים)

... כשהגישו את ה- PCT אז חלק מהניירת זה אותם תצהירים, התובע חתם ורן חתם על זה, ובתוך זה יש התחייבות שאותו PCT הופך להיות בקשות לאומיות, PCT חי עד 30 חודש, לפני 30 חודש צריך להחליט.... שהוא התחייב עם מוסרית ושנית הוא מקבל משכורת ואני לא מבין מה הבעיה...
(עמ' 35 לפרוטוקול שורות 25-23 וכן שורות 31-30 לעדותו של עורך הפטנטים)

... והראיתי לו את זה את כל מספרי המולקולות וגם את הצורה שלהן בתוך הטבלה של ה- PCT ושהן פרי המצאתו של קוגן. התובע לא קיבל את זה. ... הוא צריך לחתום על החלק שלו.
(עמ' 36 לפרוטוקול שורות 3-1 וכן שורה 6 לעדותו של עורך הפטנטים)



כאמור, טבורובסקי לא העיד מטעמו מומחה בתחום הפטנטים, אשר היה בעדותו לסתור את דברי עורך הפטנטים כי די בשינוי מינורי במוליקולה כי שהדבר ייחשב שינוי מהותי בפטנט ובהכרח להוסיף את שמו של ד"ר קוגן כממציא.




לא זו אף זו, אף העד מטעם טבורובסקי, מר רון מצייביץ', העיד:


"אני לא יודע בקשר לפטנט השני כי לא הייתי מעורב בו... זאת אומרת שהתרומה של קוגן בפטנט הראשון אם הייתה, הייתה שולית. ... אז מה שקוגן עשה הוא הוסיף כמה חומרים שהיו בספרייה הזאת. זאת אומרת זה לא ממצא, הוא סינתז חומרים שהיו מהספרייה שכבר היתה."
(עמ' 16 לפרוטוקול שורה 11, שורות 14-13 וכן שורות 31-29 לעדותו של מצייביץ')

כלומר, שאף לשיטתו של העד מטעם התובע, לד"ר קוגן הייתה תרומה, אם כי שולית, לפטנט.



עדותו של נפורנט לפיה ד"ר קוגן כלל לא קשור לפטנט (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 23-18 לעדות נפורנט) עומדת בסתירה לעדותו של רון מצייביץ'. על פי השכל הישר והגיונם של דברים, ד"ר קוגן החליף את מצייביץ' אשר סינתז את החומרים (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 19-17 עדותו של קוגן) כך שאם מצייביץ' הופיע בבקשה לרישום הפטנט, גם על ד"ר קוגן להופיע בבקשה.




ד"ר קוגן, שעדותו הייתה מהימנה עלינו, אישר זאת:


"יצחק רחילוביץ, אז אמר להנהלה שאי-הכנסת השם שלי בפטנט הראשון זו הייתה טעות חמורה וחברת הפטנטים הגזימה בבעיות האפשריות שיכולות להיות אם השם שלי נכנס ואז הכניסו את השם שלי עם תצהיר שאני חתמתי אצל עו"ד קודם, עם רשימה של חומרים שאני גיליתי, או חומרים מקבוצה ישנה שאני סינתזתי או חומרים מקבוצה ישנה שסינתז גם רון אבל דמיטרי לא היה בטוח בנקיונם והוא בקש ממני לחזור על הסינתזה שלהם. הם אגב היו נקיים."
(עמ' 20 לפרוטוקול שורות 13-8 לעדות ד"ר קוגן)



גרסתו זו של ד"ר קוגן נתמכה על ידי עורך הפטנטים (עמ' 32 לפרוטוקול שורות 25-22 לעדותו של עורך הפטנטים) ועורך הפטנטים בדק את מחברות המעבדה והגיע למסקנה כי קוגן הינו חלק מהממציאים (עמ' 33 שורות 17-13 לעדות עורך הפטנטים).




טבורובסקי מעלה טענות חדשות בסיכומיו ומנסה להיתלות בדין האמריקאי בסירובו לחתום על מסמכי הפטנט. ראשית, אלה טענות שהועלו לראשונה בסיכומים ועל כן דינן להידחות, משלא ניתנה לצד שכנגד אפשרות להתגונן ולהוכיח את הדין הזר. שנית, העבודה בוצעה בישראל והסכם העבודה נחתם בישראל ועל כן הדין החל הוא הדין הישראלי.




מעדותו של עורך הפטנטים עלה כי אַל לוֹ לממציא הסובר כי הבקשה איננה אמיתית לחתום עליה (עמ' 35 לפרוטוקול שורה 11 לעדותו של עורך הפטנטים) אולם במקרה דנן השתכנענו, כאמור, כי ד"ר קוגן שותף להמצאה ולא הוכח אחרת על ידי טבורובסקי וטבורובסקי היה חותם על הבקשה, לוּ שולמה לו תמורה בגין חתימתו.




מאמינים אנו לטבורובסקי כי קצפו יצא על ביונה מאחר ששמו של ד"ר קוגן הוסף לממציאי הפטנט אולם, לאחר ששמענו את עדותו של עורך הפטנטים, השתכנענו כי אומנם היה צורך להוסיף את שמו של ד"ר קוגן לממצאים.




נראה שטבורובסקי מחפש אמתלות מן הגורן ומן היקב על מנת שלא לחתום על המסמכים אשר הוא מחוייב על פי דין לעשותם. נוכחנו לדעת מהעדויות שנשמעו בפנינו כי לטבורובסקי לא הייתה זכות שלא לחתום על המסמכים והוא לא שעה להתרעות ולאזהרות שניתנו לו כי עליו לחתום על המסמכים הן על ידי ביונה והן ע"י עורך הפטנטים שפנה אליו וביקש ממנו לחתום על המסמכים.




אשר על כן מסקנתנו היא שביונה מחוייבת על פי דין להוסיף את שמו של ד"ר קוגן כממציא הפטנט.


סוף דבר:


התביעה העיקרית נדחית ברובה, למעט רכיב התביעה לחופשה שנתית. הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,200 ₪ נטו בגין חופשה שנתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.2.08 ועד לפירעון. אין צו להוצאות.




התביעה שכנגד מתקבלת. ניתן בזה צו עשה המורה לתובע – הנתבע שכנגד – לחתום על כל המסמכים הנדרשים ואשר עניינם הבקשה הפרוביזורית שהוגשה בעניין ו/או בקשת ה- PCT שנרשמה בעקבותיה ו/או הפטנט שנרשם ו/או שעתיד להירשם בעקבותיה, וזאת לצורך רישום פטנט בארה"ב ו/או באירופה ו/או בכל מקום אחר, בהתאם לדרישת חברת הפטנטים, כאשר צו זה יעמוד בתוקפו עד לרישום הפטנט בפועל בפני כל רשות רלוונטית.
התובע (הנתבע שכנגד) ישלם לנתבעת (התובעת שכנגד) הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, ולא ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלומם בפועל.



זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון