מהו הזמן הסביר לביצוע ההתחייבות של הנתבע על פי הסכם הפשרה, שכן אין מחלוקת שבהסדר הפשרה שנדון להלן לא נקבו הצדדים במועד שבו נדרש הנתבע לקיים את חיוביו. סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 קובע: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 41 לחוק החוזים: .1אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת. הנתבע שהינו עורך דין במקצועו ייצג עובר לשנת 1984את חברת אלקוד בע"מ אשר ביקשה למכור דירת מגורים באילת, אותה קיבלה מחברת שאולסקי את חורש בע"מ בתמורה לחוב של האחרונה לחברת אלקוד. ביום 3/12/84נערך הסכם מכר לפיו מכרה חברת אלקוד את הדירה לתובעים. הנתבע ערך הסכם זה עבור שני הצדדים. במסגרת אותו הסכם הצהיר הנתבע בשם חברת אלקוד כי לחברת אלקוד ניתן ייפוי כוח בלתי חוזר לרשום את זכויות החכירה בדירה על שמה. זמן מה לאחר חתימת ההסכם התברר כי הדירה לא הייתה רשומה על שמה של חברת שאולסקי את חורש אלא על שם המשתכן הראשון בדירה אשר אף קיבל משכנתא לקנייתה ומשכנתא זו עדין רובצת על הדירה. בנסיבות אלו התעורר קושי בהעברת הזכויות בדירה על שם התובעים ואלה הגישו תובענה זו ביום 5/12/90כנגד הנתבע וכנגד חברת אלקוד, ובתביעתם תבעו נזקים אשר לטענתם נגרמו להם עקב חוסר היכולת לרשום את הדירה על שמם. בישיבה מיום 5/9/91הצהירו הצדדים על הסדר פשרה לפיו התחייב הנתבע לרשום את הזכויות בדירה על שם התובעים (סעיף 1להסכם) וכן הוסכם כי הנתבע ישלם לתובעים סכום של 000, 15ש"ח כפיצוי (סעיף 3להסכם). כמו כן הסכימו הצדדים כי אם לא יצליח הנתבע לרשום את הזכויות בדירה על שם התובעים יהיו התובעים זכאים להעלות תביעות לנזק נוסף מעבר לאמור בפשרה. ביום 5/7/94, לאחר שעד לאותו מועד לא הצליח הנתבע לרשום את הזכויות בדירה על שם התובעים, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בו עתרו לנזקים נוספים מצטברים מעבר לסכום אותו קבלו במסגרת הסדר הפשרה. בפועל אין מחלוקת כי הזכויות בדירה נרשמו על שם התובעים רק בשנת 1995 והתובעים כאמור דורשים פיצוי נוסף בגין נזק נוסף שנגרם להם מעבר לסכום אותו קיבלו במסגרת הסכם הפשרה. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות של הנתבע כלפי התובעים וכל שעומדת לדיון היא שאלת הנזק וליתר דיוק האם זכאים התובעים לפיצוי נוסף בגין נזקים נוספים שנגרמו להם מאז הסדר הפשרה משנת .1991 התביעה כנגד חברת אלקוד נמחקה לבקשת התובעים לאחר שהתברר כי חדלה מלפעול. .2משמעותו של הסדר הפשרה. טוענים התובעים כי משנכשל הנתבע להעביר את הזכויות בדירה על שמם בתוך זמן סביר מיום הסדר הפשרה יש לחייבו בנזקי התובעים שנתגבשו לאחר הסדר הפשרה. הצדדים נחלקו בשאלה מהו הזמן הסביר. מחד טענו התובעים כי פרק זמן של 4שנים בו המתינו להעברת הזכויות בדירה הינו פרק זמן שמעל ומעבר לסביר ועל כן יש לחייב את הנתבע בנזקיהם. מנגד טען הנתבע כי פעל ללא לאות לרשום את הזכויות בדירה על שם התובעים אך בשל קשיים אובייקטיבים אשר אינם תלויים בו התארך זמן הרישום. לדבריו נדרש לבצע חמש העברות מאחר והדירה עברה מאדם לאדם מבלי שהזכויות נרשמו כדין, השגת יפוי כוח מכל המשתכנים הקודמים, כאשר אחד מהם שוהה בארה"ב, ניהול משא ומתן עם הרשויות באשר לתשלום עבור העברות מס רכישה ודמי הסכמה ואף ביטול רישום כינוס נכסים של המשתכן הראשון, כאשר בכל עלויות אלו נשא הנתבע. אם כך נשאלת השאלה מהו הזמן הסביר לביצוע ההתחייבות של הנתבע על פי הסכם הפשרה, שכן אין מחלוקת שבהסדר הפשרה לא נקבו הצדדים במועד שבו נדרש הנתבע לקיים את חיוביו. סעיף 41לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973קובע: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש". מאז הסדר הפשרה, שקיבל תוקף של החלטה ביום 5/9/91, נתקיימו מספר ישיבות קדם משפט בהן חזרו התובעים וביקשו כי התיק יקבע לשמיעת הראיות מאחר והנתבע לא הצליח לרשום את הזכויות בדירה כאשר בישיבת קדם משפט מיום 28/11/93אף התריאו התובעים מפי בא כוחם כי לתובעים נגרמים נזקים נוספים אשר בעקבות כך אף הוגש כתב תביעה מתוקן המפרט את הנזקים המצטברים. התמשכות דיונית זו תחת פיקוח בית משפט ייתרה לכאורה את הצורך במשלוח הודעה בכתב לקיום החיוב ויש לראות בדבריו של בא כח התובעים כפי שהועלו במהלך ישיבות קדם המשפט שלאחר הסדר הפשרה כדרישה לקיום החיוב לאלתר. אשר על כן היה על הנתבע לקיים את חיוביו בתוך זמן סביר מיום גיבוש הסדר הפשרה. לשאלה מהו הזמן הסביר השיב בית המשפט העליון כי כל מקרה יבחן על נסיבותיו. (ראה ע"א 611/80 צדקה ואח' נ' בן ארצי הכהן, פ"ד לז(4) 313וכן ע"א 431/92 חסיד נ פרזות חברה ממשלתית לשיכון ירושלים בע"מ, פ"ד לט(4) .451 בנסיבות העניין סבורתני כי פרק זמן של 4שנים לביצוע חיוביו של הנתבע הנו מעבר לסביר. סבורתני כי יש לראות בפרק זמן של 12חודשים בנסיבות העניין כזמן סביר לביצוע הרישומים לאור מורכבות העסקאות ועל כן זכאים התובעים לפיצוי על נזקים שנתגבשו להם לאחר חודש ספטמבר .1992 .3שיעור הנזק. כאמור לאחר גיבוש הסדר הפשרה, כשלוש שנים מאוחר לו, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בו פירטו את נזקיהם. בעקבות כתב תביעה מתוקן זה ולאחר שנקבע התיק לשמיעת הראיות הגישו התובעים תצהיר עדות ראשית משלים לתצהירי עדות שהוגשו בשנת .1991התצהיר המשלים הינו של התובע 1המפרט ארוכות את הנזקים המאוחרים להסדר הפשרה. תצהיר זה לא הוגש משבחרו התובעים לסיים ראיותיהם ללא עדותו של התובע .1 התובעת 2הגישה תצהיר עדות ראשית ואף בחרה להתייצב ולהחקר על תצהירה, אלא שתצהירה זה הינו מיום 30/5/91המתייחס לשאלת אחריותו של הנתבע בלבד וכן לנזקיהם עובר להגשת התביעה. התצהיר כאמור בהיותו נכון עובר ליום הגשתו משקף את הנזק המגובש עד לאותו מועד, כאשר בגין נזק זה פוצו התובעים בהתאם להסדר הפשרה, ואין כל תצהיר מאוחר מטעם התובעת המפרט את נזקיהם המאוחרים. בהעדר כל טענה לנזקים נוספים בתצהיר עדותה הראשית ובהעדר כל בקשה מטעם התובעת 2, במהלך עדותה בפני, להוסיף על האמור בתצהירה, נמנעה הנתבעת לחקור את התובעת 2על נזקיהם המאוחרים להסדר הפשרה. יוצא מהאמור לעיל כי בפועל לא הוכחו כל נזקים לתקופה שלאחר הסכם הפשרה. יחד עם זאת משעתרו התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש ובנסיבות העניין בהן השתהה הנתבע מעבר לזמן הסביר ברישום הזכויות על שם התובעים סבורתני כי זכאים הם לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם גם לגבי התקופה שלאחר הסדר הפשרה. עוגמת הנפש משקפת את חוסר יכולתם של התובעים למכור את הדירה במשך אותו זמן כאשר בפועל זו נמכרה זמן קצר לאחר רישום הזכויות על שם התובעים. .4סוף דבר. לאור האמור לעיל ובהתחשב בעובדה כי סכום הפשרה משוערך להיום עומד על סך של 971, 27ש"ח ומשקף את עוגמת הנפש ונזקי התובעים מיום ההסכם 3/12/94ועד להסדר 5/9/91, אני מחייבת את הנתבע להוסיף ולשלם לתובעים מעבר לסכום אשר שולם במסגרת הסדר הפשרה, פיצוי בסך 000, 5ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מעיכוב רישום הזכויות בדירה על שמם. כאמור לעיל, אינני מזכה את התובעים בפיצוי בגין נזקים שכן אלה לא הוכחו. כמו כן יוסף הנתבע וישלם לתובעים הוצאות משפט, למעט סכום האגרה אשר שולמה על פי הסדר הפשרה מיום 5/9/91, ושכר טרחת עורך דין בסך 000, 1ש"ח, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.חוזהחוק החוזים