סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

סעיף 80(ב) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז- 1967(להלן:ב "החוק") קובע כי צווים והחלטות של ראש ההוצל"פ ניתנים לערעור ברשות ראש ההוצל"פ או של שופט בבית משפט מחוזי למעט, החלטות כמו בגין טענת "פרעתי" או בדבר חיוב נאמן, או צד שלישי בתשלום החוב באופן אישי, או בגדר אחריות כונס נכסים (סע' 19, 25, 48ו- 58לחוק) על אלה, ועל אלה בלבד הערעור יהא בזכות. ב"כ המערער בחרה להגיש "הודעת ערעור" ולא "בקשת רשות ערעור" ובניגוד לסעיף 80(ב) לחוק.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל:

1א. ביום 25.3.97 התקיים דיון בפני כב' הרשם כיו"ר ההוצל"פ, בפתח הדיון
טען שם ב"כ המבקש, עו"ד סרג'י (ב"כ המשיב כאן) באשר לטעות בתשלום על סך 000, 15ש"ח במעמד ב"כ המשיב, עו"ד אטד (ב"כ המערער כאן).
לאחר עיון בחישובים תוך שהרשם כיו"ר הוצל"פ מציין כי הינו משווה החישובים עם החלטתו מיום 4.7.96, ניתנה החלטתו ולפיה תוקנה הטעות.
(מסתבר למעשה, בהסכמה).
ב. בהמשך הדיון, עמ' 2לפרוטוקול שם, נרשם מפי ב"כ שני הצדדים כי הינם
מבקשים לסכם בכתב לענין טענותיהם ההדדיות והמנוגדות בדבר הריבית, האם מדובר בריבית רגילה או שמא כזו המצורפת לקרן.
על פי החלטת ראש ההוצל"פ, נקבע כי הצדדים יערכו את חישוביהם ויודגש מיום
מתן פסק הדין המקורי 18.10.83ועד ליום 13.4.89, מועד אשר הימנו ואילך אין ולא היתה מחלוקת בין הצדדים.
יו"ר ההוצל"פ קבע מועדים להגשת טיעונים בכתב, הטיעונים הוגשו וביום
10.11.97ניתנה החלטת יו"ר ההוצל"פ, לפיה קבע כי נפלה טעות - לא אחרת בחישוב הריבית, פירט חישוב מתקן מיום מתן פסק הדין וקבע בסופו של דבר כי על הזוכה להשיב תשלומי יתר לחייב.
(מכאן הינך למד, כי לענין הסך של 000, 15ש"ח אשר תוקן, היתה הסכמה, לענין החישוב, הצדדים היו חלוקים והגישו טיעוניהם בכתב).
ג. החלטת יו"ר ההוצל"פ הינה נשוא "הודעת ערעור" אשר בפני.
2א. ראש וראשון, הטענה המקדמית מפי ב"כ המשיב, נטענה בדין. סעיף 80(ב) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז- 1967(להלן:ב "החוק") קובע כי צווים והחלטות של ראש ההוצל"פ ניתנים לערעור ברשות ראש ההוצל"פ או של שופט בבית משפט מחוזי למעט, החלטות כמו בגין טענת "פרעתי" או בדבר חיוב נאמן, או צד שלישי בתשלום החוב באופן אישי, או בגדר אחריות כונס נכסים (סע' 19, 25, 48ו- 58לחוק) על אלה, ועל אלה בלבד הערעור יהא בזכות. ב"כ המערער בחרה להגיש "הודעת ערעור" ולא "בקשת רשות ערעור" ובניגוד לסעיף 80(ב) לחוק.
טוענת ב"כ המערער בפני, כי עסקינן ב"החלטה מסיימת", בלשונה מדובר בפסק דין (לא פחות) ולכן לא היה מקום להגיש בקשת רשות ערעור.
טעות בידי ב"כ המערער.
ב"כ המערער היתה צריכה לעתור בבקשה לרשות ערעור.
ב. בקשת רשות ערעור, יש להגיש על פי תקנה 119(ה) לתקנות ההוצל"פ תש"מ 1979לבית המשפט המחוזי, תוך 7ימים מיום מתן ההחלטה או הצו ומיום שיתקבלו כמו במקרה דנן, לידי ב"כ המערער (ההחלטה כאן ניתנה בהעדר).
החלטת הרשם עליה הוגשה הודעת הערעור הומצאה לידי עו"ד אטד, ב"כ המערער,
ביום 10.11.97, הודעת הערעור הוגשה לבית המשפט ביום .27.11.97 67
גם אם מנסה הייתי לראות בהודעת הערעור, בקשת רשות ערעור, הרי גם לענין זה חלף המועד החוקי הקבוע בתקנות, שכן על פי מצוות המחוקק, תקנה 120(ב), המועד להגשת הודעת ערעור הינו 15יום, אם הערעור היה ערעור בזכות.
במקרה בפני, לא רק שהיה צורך להגיש בקשת רשות ערעור תוך 7ימים ולא הודעת ערעור, אלא שגם הודעת הערעור כפי שהוגשה, הוגשה בחלוף המועד החוקי הקבוע בחוק.
מטעם זה בלבד, דין הערעור להדחות.
ג. בית המשפט העליון נתן דעתו בסוגיה דומה וקבע כי מקום בו היה צורך לבקש רשות ערעור ולא הוגשה בקשה כזו, דין הערעור כפי שהוגש להדחות - ראה כב' השופט אור, רע"א 2773/95, דינים עליון, כרך מ"א, 13, עמ' 2(לא פורסם).
3א. אני רואה לציין עוד, גם לגופו של ענין ולמען לא יצא המערער ומקצת
תאוותו בידו, כי החלטת כב' הרשם ניתנה - ושלא כפי שניסתה עו"ד אטד לטעון בפני
- לאחר הסכמת הצדדים בדיון בפני הרשם ביום 25.3.97לפיה שני הצדדים ביקשו
לסכם בכתב לענין טענותיהם ההדדיות והמנוגדות בדבר הריבית.
הודעת הערעור השגויה כפי שהוגשה, הינה על החלטת הרשם כיו"ר ההוצל"פ, לאחר הגשת סיכומים על החישוב ולאחר הסכמת שני הצדדים כפי שביארתי לעיל.
נכון כי לכאורה נראה, כי כב' הרשם כיו"ר הוצל"פ חזר בו מהחלטה קודמת, אך
כב' הרשם כיו"ר ההוצל"פ היה רשאי על פי תקנה 126א' לתקן טעות כלשון התקנה:ו
"ראש ההוצל"פ, רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי
החוק... ככל שיראה לו צודק".
ב. גם הטענה לפיה בפנינו "מעשה בי-דין" לאור העובדה שבהליך קודם בית המשפט המחוזי כאן (בר"ע 138/96) ובית המשפט העליון (רע"א 6638/96) דחו את ערעור המשיב כאן, פנים לה לכאן ולכאן.
בית המשפט המחוזי בהחלטתו, לא קבע עובדות לגופו של ענין ודחה את הערעור
תוך קביעה שאין כלל מקום להשיב (למעט תשלום הסך של 000, 15ש"ח, שבה על תיקונו
ועל כך אין חולק היום) ובית המשפט העליון, אף הוא בהחלטתו, קובע כי אין
להרשות ערעור ובקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון נדחתה.
יצויין כי במקרה דנן, מעבר להוראת תקנה 126א' המקנה לראש ההוצל"פ לתקן טעות למען יעשה צדק, מדובר בהחלטה שניתנה לאור הסכמת ב"כ המערער ובנסיבות אלה, גם דין טענה זו להדחות.
ג. אני רואה לציין, כי אל לנו לשכוח את עקרון הסופיות הנדרש בכל מקרה ואין ליצור מצב של המשך דיונים משפטיים ללא סוף, ללא קץ וללא תכלית.
בל נשכח, מדובר בפסק דין שניתן במקורו ביום 18.10.83והחלטת יו"ר ההוצל"פ נדונה כבר בבית משפט זה, בבית המשפט העליון, פעם נוספת בפני יו"ר ההוצל"פ ופעם נוספת, בבית משפט זה.
סמכות יו"ר הוצל"פ הינה, כמבואר, לתקן כל פגם או טעות בכל עת, על פי תקנה 126א' ולכאורה יש בכך מניעת סופיות בבחינת קיום "מניעות".
אלא שכאן, החלטת יו"ר ההוצל"פ ניתנה בהסכמה כעולה מפרוטוקול הדיון בפני יו"ר ההוצל"פ ולאחר הגשת סיכומים ולא יעלה על הדעת שכאשר התוצאה אינה נושאת חן מלפני צד, יתעלם כמו שנעשה כאן מהסכמתו ויטען כפי שנטען בפני.
מעבר לכך, הקביעות הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון כפי שבואר, היו בבקשת רשות ערעור, שנדחו למעשה על הסף וקביעה מעין זו, אינה בגדר "השתק" או "מניעות".
לא נעלם מעיני, כי שעה שבעל דין מנוע לתקוף קביעה כלשהיא בבית משפט קמא במסגרת ערעור בזכות, אין בכוחה של הקביעה להשתיקו כ"השתק פלוגתא" (ראה למשל ע"א 140/56, פד"י י"א (2), 1242וראה עוד, ע"א 529/74, פד"י כ"ט (1), עמ' 572).
במקרה דנן, רואה אני לקבוע כי שעה שיו"ר ההוצל"פ רשאי על פי תקנה 126א' לתקן טעות בכל עת קל וחומר שעה שהחלטת יו"ר ההוצל"פ ניתנה לאחר הסכמה, אין בהחלטה הקודמת שתוקנה משום "מעשה בי-דין".
לא למותר להדגיש כאן, כי טענת "השתק" הינה טענה שבסדר דין, כלל, שבעלי
הדין בהסכמה רשאים למנוע חלותו.
כאן בפנינו, הסכמת ב"כ המערער כפי העולה מהסכמת עו"ד אטד בפני יו"ר
ההוצל"פ, וב"כ המערער למעשה מנועה מלהעלות טענת מעשה בי-דין ככזה בפני (ראה
למשל, ע"א 49/63, פד"י י"ח (1), עמ' 337, שם, בעמ' 353).
אינני מקבל הטענה בפני, כי הדיון בפני יו"ר ההוצל"פ היה לענין דרך חישוב מתמטית ולא משפטית בלשון ב"כ המערער וכי יו"ר ההוצל"פ ישב כביכול בערעור על עצמו.
אין לקבל טענה זו. הצדדים טענו לענין חישוב כפי סמכות יו"ר ההוצל"פ אשר בהחלטתו ובנימוקיו נשוא הערעור בפני, ראה לקבוע את שקבע ושלא כפי החלטתו הקודמת בנשוא החישוב בין הצדדים.
.4סוף דבר, המערער לא עבר את הסף בהליך בפני, לא עמד במועדים ודין הערעור להדחות שעה שאני מקבל את הטענה המקדמית.
כפי שפרטתי לעיל, גם לגופו של ענין, לא היה מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם
ולפיכך, אני דוחה את הערעור.
אני מחייב את המערער בהוצאות המשיב כדי סך 500, 2ש"ח (כולל).
ניתן היום 23.03..98
בבית המשפט המחוזי בנצרת
ת. ערעור אזרחי:נ 469/97
בפני:ב כב' השופט יצחק כהן
8
המערער/ת:ו טהא אחמד מוחמד
נגד
המשיב/ה:נ וליד בראנסה
תמצית ההלכה
א (1) החל טת רשם כיו"ר הוצל"פ באשר לחישובי ריבית נתונה לערעור ברשות. בקשת רשות ערעור יש להגיש על פי תקנה 119(ה) תוך 7ימים מיום מתן ההחלטה או הצו.
גם כאשר עסקינן בהחלטת יו"ר הוצל"פ אשר אחריה אין דבר, עדיין מדובר בהחלטה הצריכה רשות ערעור.
(2) מקום בו היה צורך לבקש רשות ערעור ולא הוגשה בקשה - דין הערעור
להדחות.
ב (1) יו"ר הוצל"פ רשאי בכל עת לתקן פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, ככל שיראה לו צודק כעולה מתקנה 126א' לתקנות ההוצל"פ ובכלל זה לתקן החלטה קודמת שלו בה נפלה טעות אם בדרך החישוב ואם בהצמדה ואם בריבית.
(במקרה דנן, היתה הסכמה לטעון בפני יו"ר ההוצל"פ לענין זה ודי בכך כדי
לדחות את טענת המערער לענין זה).
(2) החלטת ערכאת ערעור בה התבקשה ערכאת הערעור ליתן רשות ערעור, והבקשה
נדחתה על הסף, אינה מהווה "מעשה בי-דין".
אין בהחלטות מעין אלה משום "השתק" או "מניעות".
ג. בעל דין רשאי לוותר על טענה שבסדר דין ושעה שוויתר, הינו מנוע מלהעלות טענה זו בערכאת הערעור.

במקרה דנן, בכל מקרה מהווה הסכמת ב"כ המערער וויתור על טענת ה"השתק".
ד. בעל דין המנוע מלתקוף קביעה כלשהיא בבית משפט קמא במסגרת ערעור בזכות, קביעה זו לא יכולה להוות "השתק".
(היה ובעל הדין ביקש רשות ערעור, ובקשתו התקבלה וענינו נדון, תהווה ההחלטה בערכאת הערעור "השתק").



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון