עדות חוזרת בערעור

מה הדין בסוגית מתן עדות חוזרת בערעור ? בע"א 5656/93 שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' מ. גביע בע"מ נפסק כי: "השאלה אם התקיים טעם אשר בגינו היה על בית-המשפט לשוב ולזמן את העדים או את חלקם כדי להכריע בעובדות שלפניו מסורה בידי השופט שהענין נתון להכרעתו. לעתים מתחייבת לצורך קביעת העובדות הכרעה במהימנות העדים ובית-המשפט של ערכאה ראשונה עשוי לסבור כי לצורך הכרעתו בשאלת המהימנות נדרש הוא לשוב ולשמוע את העדים כדי להתרשם מהם התרשמות בלתי אמצעית. עם זאת, במקרים רבים אין מניעה כי מקריאת החומר בתיק יגיע השופט למסקנה כי ביכולתו להכריע במחלוקות העובדתיות גם בלא לזמן את העדים. למסקנה זו רשאי השופט להגיע גם כאשר לצורך קביעת העובדות עליו להכריע במהימנות העדויות, אם יכול הוא להתבסס על ההגיון הפנימי של העדויות העולה מקריאתן, ובמיוחד אם ניתן להתרשם מבחינת התאמתן של העדויות לראיות אחרות". ואילו בע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים והפקות נ' גלי עטרי פ"ד נא(5) 241, נקבע לאמור: "אכן, הטעם העיקרי לכלל שעל פיו נמנעת ערכאת הערעור, בדרך כלל, מהתערבות במימצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה, נגזר מיתרונה של הערכאה הראשונה המתרשמת באופן בלתי אמצעי מן העדויות שהושמעו לפניה. כאשר השופט של הערכאה הראשונה לא שמע את העדים ולא התרשם מעדותם במישרין, מצטמצם יתרון זה, ובית-המשפט שלערעור יראה עצמו חפשי יותר להתערב במימצאים העובדתיים. עם זאת יש להביא בחשבון כי גם אם לא היו בפני הערכאה הראשונה עדויות בעל פה, עשוי להיות לה יתרון-מה בקביעת העובדות. אין זה רצוי כי ערכאת הערעור תעשה מחדש, כדרך של שיגרה את מלאכתה של הערכאה הראשונה... אין להניח כי בכל מקרה שבו מוגש ערעור על פסק-דין שניתן בידי שופט שלא שמע את העדויות, תעסוק ערכאת הערעור באופן שיטתי בהערכת כל אחת מן העדויות, בהצלבה בין הראיות השונות ובקביעת המימצאים העובדתיים מחדש. דהיינו- הכלל שעל פיו נמנעת ערכאת הערעור בדרך כלל מהתערבות במימצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא חל גם כאשר השופט של הערכאה הראשונה לא שמע את העדים" (שם, בעמ' 249). עדותדיוןערעור