עיכוב מימוש צ'ק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב מימוש צ'ק:

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה (מר א. קפלן),
(להלן:ב "ראש ההוצאה לפועל"), אשר ניתנה ביום 15.3.98בתיק הוצל"פ 8-98-01269- 12ו-12-6-98-01270, לפיה נדחתה בקשת המבקשת 1לעכב מימוש שיק ע"ס 000, 100ש"ח.
העובדות הצריכות לעניין:ו
המשיב פתח תיק הוצל"פ נגד נגריית תל-חי, למימוש שטרי משכון על מכונות בנגריה. במעמד פתיחת התיק מונה עו"ד משה גלר ככונס נכסים על הציוד הממושכן.
ביום 15.2.98הוגשה בקשה ע"י המשיב למתן צו תפיסה אצל צד ג', המבקשת 1,
ובו ביום הורה ראש ההוצל"פ לכונס הנכסים לתפוס את הציוד הנמצא אצל צד ג'.
בעקבות החלטה זו, פעל הכונס לתפיסת הציוד ע"י קבלני ההוצל"פ, ואלה הגיעו
למפעל המבקשת על מנת להוציא את המכונות.
המבקשת 1התנגדה להוצאת המכונות ובין הצדדים התנהל משא ומתן באמצעות עורכי
דינם כאשר בסיומו מסרה המבקשת 1למשיב שיק ע"ס 000, 100ש"ח.
ביום 18.2.98הגישה המבקשת 1, בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ ועיכוב
מימוש השיק.
בהחלטתו מיום 15.3.98החליט ראש ההוצל"פ להעתר לבקשה באופן חלקי כך
שלעניין עיכוב הליכי ההוצל"פ, החליט ראש ההוצל"פ על ביטול ההליכים בעניין המטלטלין אצל צד ג', יחד עם זאת, דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה למימוש השיק ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
טענות הצדדים:נ
ב"כ המבקשים טען, כי בהתנגדותו של המשיב לבדוק את המכונות ע"י מהנדס
מומחה, לשם בירור המחלוקת, יש משום העלמת ראיה שיש בה כדי לשפוך אור על האמת, ולכן דין גירסתו להדחות.
ב"כ המבקשים טען עוד, כי משהחליט ראש ההוצל"פ לבטל את הליכי כינוס הנכסים, הרי אין למשיב זכות בשיק וכל שימוש בו הינו בבחינת שימוש לא חוקי תוך ניצול הליכי משפט לרעה.
ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי השיק ניתן לאחר שהופעלו על המבקשת לחץ, איומים, כפיה, אונס, עושק ואילוץ, ועל כן הוא בטל, הן מכח דיני השטרות והן מכח דיני החוזים, כאשר לא היתה למבקשת כל כוונה להתחייב עפ"י השיק.
במיוחד מדגיש ב"כ המבקשים, כי המשיב הפר את חובת תום הלב, כפי שהותוותה
בסעיפים 12+ 39לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973ובסעיף 91לפקודת
השטרות.
ב"כ המשיב טען, כי שאלת בירור המחלוקת באמצעות מהנדס מומחה אינה רלוונטית מאחר והשאלה אינה זיהוי המכונות אלא כריתת ההסכם.
ב"כ המשיב הוסיף וטען, כי מדובר בעסקת קניית סיכון, כאשר הסיכון הוא, כי
הבית משפט יפסוק כי המכונות הן אלו המשועבדות.
ב"כ המשיב טען עוד, כי בין הצדדים נערך הסכם בכתב אשר מעיד על גמירות דעתם של הצדדים.
עוד טען ב"כ המשיב, כי דרך פעולתה של המבקשת מעידה על חוסר תום לב.
ב"כ המשיב מדגיש, כי פעל על פי צו ראש ההוצל"פ, כאשר אזהרה בתום לב על
הפעלת זכות איננה בגדר כפיה ואיום.
דיון ומסקנות:ב
החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו.
השאלה המרכזית העומדת בפני היא, האם יש מקום לבטל את החוזה בין הצדדים
מחמת הפגמים שהועלו בסיכומי ב"כ המבקשים?
אין ספק כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב. מקובלת עלי קביעתו של ראש
ההוצל"פ, אשר לפיה:ו "...העיקר הוא שלכאורה הודעת הפקסימליה גם אם אינה משקפת הסכם בעל פה בין הצדדים, הרי לפחות ניתן לראות בה משום "הצעה", ומתן השיק משום "קיבול" וכך נוצר חוזה".
חופש החוזים, כולל מלבד החופש של הצדדים לקבוע את תוכן החוזה כרצונם, גם
אם החופש ליצור את החוזה כרצונם.
פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, מסדיר את הסוגיות שבהן ניתן לבטל את החוזה עקב פגמים ברצון המתקשרים בו.
יפים לענייננו דבריה של פרופ' ג. שלו בספרה, דיני חוזים (מהדורה שניה)
תשנ"ה בעמ' 159:נ
"הנחת - היסוד של פרק ב' היא שקיים רצון התקשרות, אם כי רצון פגום. קיום הרצון מזין את החוזה, והפגם ברצון מצדיק את ביטולו. חוזה שנכרת מחמת פגם ברצון הוא חוזה קיים, אם כי בר-ביטול. כאשר אין כלל רצון התקשרות, לא נכרת מדעקרא חוזה, ופרק ב', המניח "חוזה" ביסודו, אינו חל."
עם כל הכבוד, לא מקובלת עלי טענתו של ב"כ המערערים בעניין הפגמים שנפלו
ברצון מרשתו בעת כריתת החוזה נשוא ערעור זה והכל כפי שיפורט להלן.
סע' 17לחוק החוזים, מגדיר כפיה ככוללת כל פגיעה בגופו של אדם, בנכסיו,
בחירותו, במעמדו החברתי והכלכלי.
במקרה דנן, טען ב"כ המערערים, כי נכפה על מרשתו להתקשר בחוזה, כך שהיא
מסרה את השיק וזאת משום חששה מהפסקת פעולת המפעל.
לדידי, מנסה ב"כ המערערים לרמוז שכפיה כלכלית היתה כאן.
כפיה כלכלית נוצרת כאשר נכפה על אדם להתקשר בחוזה בכדי להשתחרר מלחץ עסקי בלתי חוקי המופעל עליו, יחד עם זאת, לא כל לחץ כלכלי יש בו כדי להוות כפיה כלכלית המביאה לביטולו של החוזה. רק במקרים בהם הלחץ כרוך בפסול מוסרי ו/או חברתי ו/או כלכלי ניתן לבטל את החוזה. (ע"א 1569/93מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח’, פ"ד מח(3) 705, 715).
כאמור, חיי המסחר כרוכים בלחצים כלכליים רבים, אך יחד עם זאת, רק לחץ כלכלי בלתי ראוי, המסכן את המשך הפעילות העסקית יש בו כדי להצדיק את ביטול החוזה. מקום שעמדה בפני הצד הטוען לכפיה ו/או לחץ כלכלי, האפשרות לפנות לערכאות ולהשיג סעד המבטל את קיום עילת הכפיה, ומקום שבו צד לחוזה קיבל יעוץ משפטי במהלך כריתת החוזה, אזי נחלשת טענת הצד הטוען לכפיה כלכלית.
יפים לענייננו דבריו של כב' השופט חשין בע"א 1569/93הנ"ל בעמ' 721:ב
"לחץ כלכלי" בלתי ראוי" הינו תנאי הכרחי לקיומה של כפיה - מקנה זכות, אך אין בו די. אותו לחץ חייב אף הוא שיהיה בעל עוצמה המקדיחה תבשיל. ...המבחן המקובל לקביעת עוצמתו של הלחץ ימצא בתשובה לשאלה אם היתה לצד התם חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע לאותו לחץ."
בנסיבות העניין, הגיעו קבלני ההוצל"פ ביום 12.2.98למפעל המערערת 1על מנת לתפוס את הציוד הממושכן. כבר באותו יום הביעה המערערת את התנגדותה לתפיסה ואכן התפיסה לא בוצעה, קרי כבר ביום 12.2.98ידעה המערערת על כוונת המשיב. בבואם בפעם השניה של קבלני ההוצל"פ לתפיסת הציוד הממושכן, שוב התנגדה המערערת לתפיסה. בעקבות התנגדות זו התנהל משא ומתן בין הצדדים, משא ומתן זה נוהל בהשתתפות המערערת 1ובא כוחה כשבסיומו שלח ב"כ המשיב למערערת 1הודעת פקסימליה אשר תוכנה מדבר בעדה, בעקבות הודעה זו נשלח השיק נשוא הדיון.
עינינו הוראות, כי למערערת 1היתה ברירה סבירה אחרת, זולת הכניעה ללחצי
המשיב, ומקום שהיא לא בחרה באלטרנטיבה זו אין כל מקום לטענת הכפיה.
ב"כ המשיב טען, כי מדובר בהפעלת זכות בתום לב, שכן המשיב הודיע למערערת,
כי בדעתו להפעיל את זכותו אשר אושרה ע"י ראש ההוצל"פ.
ככלל, אזהרה בתום לב הינה אזהרה שניתנת ע"י מי שסבור בכנות ואפילו שלא בצדק, כי הוא בעל הזכות. כאשר תום הלב הנדרש צריך להתייחס לשניים:ו עצם קיומה של הזכות ואמצעי הגשמתה.
במקרה דנן, אין לראות בהודעה של המשיב על זכותו משום איום, כפיה או אילוץ, שכן, ראשית, המשיב הינו בעל זכות שאושרה לו כאמור ע"י ראש ההוצל"פ, שנית, המשיב פעל לצורך הגשמת הזכות באופן חוקי ומקובל ואין בפעולתו משום עבירה פלילית או אפילו עוולה אזרחית שיש בהן כדי להוציא את האזהרה מגדר אזהרה בתום לב (ראה ספרה של פרופ' ג. שלו, דיני חוזים, (מהדורה שניה), תשנ"ה עמ' 239).
צדק ראש ההוצל"פ, כאשר דחה את טענת המערערים לביטול החוזה מחמת עושק.
המערערים, אכן לא הצליחו להוכיח, כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה
מן המקובל.
טענתו של ב"כ המערערים, כי מדובר בחוזה למראית עין, אין לה כל בסיס משפטי. חוזה למראית עין, הינו מצב אשר מסתירים בו שני הצדדים את כוונתם האמיתית והעומדת בניגוד להצהרתם. חוזה למראית אינו משקף מצב בו רק צד אחד מצהיר על רצונו להתקשר בחוזה, כאשר כוונתו אינה להתקשר כלל.
ב"כ המערערים טען, כי במקרה דנן, יש להחיל את דיני השטרות ובמיוחד סעיפים 28(ב)ו(ג) וסעיף 29(ב) לפקודת השטרות, אשר מורים כי מחזיק השטר, אין לו זכות עליו אם הגיע השטר לידיו בנסיבות רמאות, כפיה, אלימות... או בתמורה בלתי חוקית.
נראה לי, כי אין מקום לטענת המערערים בקשר לפגמים כלשהם ברצונם לפי דיני
השטרות כמו גם לפי דיני החוזים.
ב"כ המשיב טען, ובצדק, כי המערערת 1מסרה בידיו את השיק ע"ס 000, 100ש"ח
לבל יפעל האחרון ויוציא את המכונות ממפעלה, ובכך קנתה את הסיכון כי בבוא העת
יפסוק בית המשפט, כי המכונות הן המכונות המשועבדות.
צד המקבל על עצמו סיכון בהתקשרות בחוזה, אין הוא זכאי להתלונן בבוא העת שהסיכון יתממש בניגוד לצפייתו, לענייננו, יפים דבריו של פרופ' דניאל פרידמן במאמרו:נ "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות" עיוני משפט יד(3) תשמ"ט עמ' 459:ב
"הקשר המכרזי בין נושא הסיכון לסוגיית הטעות הוא, איפוא זה:ו אין מקום לטענת טעות ביחס לסיכון שצד נוטל על עצמו, במסגרת חוזה... אך יש מקום לטענת טעות לגבי נושא שאינו נכלל בגדר הסיכון שנטל הצד על עצמו. ראוי להדגיש, שאף שמדובר על סיכון "שנטל צד על עצמו"... אין הכוונה בהכרח שהצד נטל על עצמו סיכון זה מרצונו וביודעין.
...
לגישתי, טעות בכדאיות היא איפוא טעות ביחס לסיכון שנטל הצד על עצמו, בין במפורש ובין לפי פירושו הנכון של החוזה או ההבנה שיש לנו לגבי חוזים מסוג זה."
דברים ברוח זו נאמרו בע"א 2440/90ארואסטי נ' שושנה קאשי ואח’, פ"ד מח(2) עמ' 513, .527

המסקנה מכל האמור היא, כי דין הערעור להדחות.
אני מחייב בזה את המערערים לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון