האם מותר לעקל שכר טרחת עורך דין שנפסק במסגרת פסק דין ? ##(1) עיקול שכר טרחת עורך דין:## באופן עקרוני שכר טרחה שנפסק בפסק דין, הינו סכום השייך ללקוח ולא לעוה"ד ולפיכך גם רכיב זה כפוף לעיקולים שהוטלו. עוה"ד זכאי לשכר טרחה בגין הייצוג המשפטי, אך את שכר הטרחה הוא יכול לקבל, והוא זכאי לקבלו, ממי שניתנו לו שירותיו. אם הלקוח לא המחה את זכויותיו לעורך הדין בתחילת הטיפול, בעת שנחתם הסכם שכר הטרחה, אלא רק ביום בו ניתן פסק הדין, המחאת הזכות מאוחרת לעיקולים אשר הוטלו קודם לכן ואשר היו תקפים במועד המחאת הזכות ולכן במקרה כזה דינה של המחאת הזכות להידחות מפני אותם עיקולים. ##(2) למי שייך שכר טרחת עורך דין ?## שכר-טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל-הדין והן שייכות לו ולא לעורך-הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל-הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך-הדין בנוסף על שכר הטרחה המוסכם עם לקוחו. (ע"א 541/63 נתן רכס ואח' נ' אלזה הרצברג, פ"ד יח(2) 120, 128, ניתן ביום 19.3.64). התכלית בבסיס כלל זה היא, כי אין כל הבדל בין מצב בו כל הסכום מועמד לרשות הלקוח ומסכום זה מפריש הלקוח שכ"ט לב"כ, או מקרה שבו מנוכה שכר הטירחה מראש מכספי הפיצויים בטרם הגיעו לידי הלקוח. בשני המקרים יש לראות את הלקוח כמי ששילם את שכר הטירחה ולכן שכר הטירחה שנפסק שייך לו. חריג לכלל זה אפשרי כאשר הלקוח ועורך הדין יקבעו הסדר שונה ביניהם. אולם כל עוד לא נקבע הסדר שכזה, הרי חל הכלל הרגיל לפיו שכ"ט עו"ד, על אף כינויו, שייך ללקוח. כך קבעה גם ועדת שכר הטרחה בהחלטה מספר שכ"ט 126/08 ("אתיקה מקצועית" - הנחיות והחלטות ועדת שכר הטרחה מיום 08.03.2010, אדר תש"ע, גיליון מס' 35), כי "מאחר ששכר הטרחה שפוסק בית המשפט שייך ללקוח, אלא אם הסכם שכר הטרחה עם עורך הדין קובע אחרת, הרי שגם אותו יכול צד שלישי לעקל. ברי כי כל עורך דין זכאי לקבל את שכר טרחתו, אך לשם כך עליו לדרוש זאת ישירות מהלקוח. ## (3) האם יש קדימות בין עיקולים שכר טרחת עורך דין (עדיפות שכ"ט עו"ד) ?## קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול שכר טרחת עו"ד: עורך הדין של הזוכים טען כי בכל מקרה הוא זכאי לסך של 22,321 ₪ מתוך הסכום אשר עוקל, אשר מהווים את יתרת שכר טרחתו, לפי הסכם שכר הטרחה אשר נכרת בינו לבין הזוכים-החייבים עם קבלת הייצוג, וזאת נוכח עדיפותו של סכום זה, על פני חובות אחרים, בהיותו סכום הוצאות גבייה בגין שכר טרחת עורך-דין. הוחלטת כי כיוון שהזוכים טרם קבלו לידם כל סכום שהוא מכספי הערובה, ולא זכו בכל תקבול כלשהו בתיק, שהרי הוטל עיקול כדין על כספי הערובה, על פי החלטת הרשם, עוד טרם העברתם לידי הזוכים. משכך, בהיבט הקנייני, טרם צמחה לזוכים כל זכות בכספים, ומשכך לא יכולה לצמוח כל טענה לבא-כוחם בנוגע לכספים אלה. פשוט, כי אין המדובר בנכס שהנו ממסת נכסיהם. כלל יסוד הוא כי אין אדם יכול להעניק או להעביר לאחר, יותר מאשר מצוי בידו. לפיכך, משהזוכים לא זכו עדיין בכל תקבול, אזי לו מטעם זה בלבד, דין הטענה להידחות. שנית, קדימותם של כספים וסדרי הנשייה בהוצאה לפועל, קבועים בסעיף 76 לחוק, על סעיפיו הקטנים. הסעיף, על כל רבדיו, עוסק בחלוקת כספים בין "זוכים" כדין. זוכה הנו: "מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו" (ראה: סעיף 1 לחוק). חליפות הנה חליפות כדין, בין אם מחמת ירושה ובין אם מחמת המחאת זכות תקפה ( להרחבה ראה: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק ראשון,  מהדורה שביעית, עמ' 4-5). במקרה דנן, הציג ב"כ הזוכים רק את הסכם שכר הטרחה אשר נכרת בינו לבין הזוכים, לשם הייצוג בתביעה נשוא הליך הביצוע. המדובר בהסכם שכר טרחה סטנדרטי-כללי אשר קובע, בנוסף לתשלום הקבוע, שיעור שכר טרחה של 15% מכל סכום שייפסק לזוכים (ראה: 2.4 - 2.5 להסכם). יש לדוק פורתא: הסכם זה הנו הסכם חוזי אובליגטורי אשר חל בין הצדדים לו, הזוכים ובא כוחם בלבד, ואין לו תוקף קנייני כלפי כולי עלמא. הסכם זה אינו מהווה המחאת זכות כדין, כדי חילופי זוכים בתיק, וממילא, שב"כ הזוכים לא טען זאת, ואף לא עולה מן החומר שלפניי, כי זכויות הזוכים הומחו לבא-כוחם בדרך כלשהי או כי פתח הוא כנגדם תיק הוצאה לפועל לגביית המגיע לו, והפך לנושה בהם. כך שלו מטעם פורמאלי זה בלבד, היינו: העובדה שב"כ הזוכים איננו "זוכה" בתיק כהגדרתו בחוק - ובהיעדר כל הוראה חוקית אחרת, המקנה לו קדימות כלשהי בהליך על פני נושים אחרים - דין הטענה להידחות. עורך דיןשאלות משפטיותשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעיקול