מהו עיקרון השוויון בין המציעים במכרז ? בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחיסכון בכספי ציבור. בית המשפט ציין כי זכותו של הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הוועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהגו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם; זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את ייעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא למתחרים בו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עקרון השוויון במכרזים / שוויון במכרז: העתירה 1. לפניי עתירה נגד תוצאות מכרז למתן שירותי הדרכה, יעוץ ופיתוח ארגוני, שפרסם משיב 1, משרד האוצר, ובגדרן הוכרזה כזוכה הצעתה של משיבה 2, לוטם אסטרטגיות לפיתוח ארגונים בע"מ. הצעתה של העותרת, מרטנס הופמן בע"מ, דורגה במקום השני מבין ההצעות שהוגשו, והוכרזה כ"זוכה שנייה". עיקר המחלוקת בין הצדדים נסב על הניקוד שניתן להצעתה של משיבה 2 בגין קיומה של מערכת LMS (מערכת לניהול הדרכה) ברשותה, זאת בהתאם לאמות המידה שהוגדרו במכרז להערכת איכות ההצעות. העותרת טוענת, כי משיבה 2 לא ציינה בהצעתה שברשותה מערכת כאמור, ולכן, לדידה, שגתה ועדת המשנה לוועדת המכרזים משהעניקה לה ניקוד בגין רכיב זה; בפרט, כאשר לשם מתן הניקוד נערך בירור טלפוני עם משיבה 2, שלא תועד בפרוטוקול. לעמדת העותרת, לא היה מקום להעניק להצעתה של משיבה 2 ניקוד בגין הרכיב הנ"ל; ולולא ניתן לה הניקוד כאמור - הייתה הצעתה של העותרת מדורגת במקום הראשון וזוכה במכרז. פניותיה של העותרת בעניין זה לוועדת המכרזים במשיב 1 - נדחו; ובהחלטה מיום 23.3.12 הוחלט להותיר את תוצאות המכרז על כנן. מכאן העתירה. עם הגשת העתירה, ניתן, לבקשת העותרת, צו ארעי, אשר אסר על מימוש ההתקשרות בין משרד האוצר לבין משיבה 2, שזכתה במכרז; אולם לאחר שהתקיים דיון בבקשה ובעתירה, בוטל הצו הארעי, לבקשת העותרת. המכרז 2. בחודש אוקטובר 2011 פרסם משרד האוצר את מכרז מס' 62010 למתן שירותי הדרכה, יעוץ ארגוני ופיתוח ארגוני, עבור יחידת הדרכה ופיתוח עובדים במשרד האוצר (להלן - המכרז). סעיף 12 במכרז הגדיר את אמות המידה להכרעה בין ההצעות וכן את תהליך בחירת ההצעה הזוכה: השלב הראשון - עניינו בדיקת עמידתן של ההצעות בתנאי הסף שהוגדרו במכרז; השלב השני - שבו נעוצה המחלוקת בין הצדדים - עוסק בבחינת איכותה של כל הצעה שצלחה את השלב הראשון, בהתאם לקריטריונים שהותוו מראש, והוא מהווה 80% מסך ניקוד ההצעה; והשלב השלישי - נסוב על בחינת הצעות המחיר של המציעים, אשר מהווה 20% מהניקוד. על-פי תנאי המכרז, ההצעה הזוכה, תהא זו שתזכה לסך הניקוד הגבוה ביותר. השלב השני בבחינת ההצעות במכרז - שלב האיכות כאמור - כולל, בין-השאר, בדיקה של מסמכי ההצעה, בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בסעיף 12.2 במכרז, ולפיו "איכות ההצעה תיבדק בהתאם לקריטריונים ולמשקלות המפורטים להלן ובהסתמך בין היתר על הפירוט והמסמכים (תעודות, המלצות וכיוב') אשר צורפו להצעתו של המציע, באופן המעניק את מירב היתרונות לעורך המכרז". אחד הקריטריונים הנדרשים לבדיקה בסעיף זה, הוא קיומה של מערכת Learning Management System (להלן - LMS) ברשות המציע, כאמור בסעיף 12.2 הנ"ל: "למציע מערכת לניהול הדרכה - LMS - מערכת ממוחשבת לניהול הדרכה, המאפשרת פעולות כגון: ניהול תיק עובד, ניהול תיק קורס ועוד"; ומשקלו של קריטריון זה מהווה סך של חמש נקודות מהניקוד לכלל ההצעה. יודגש, כי בגדר הליך ההבהרות לתנאי המכרז, שהתקיים בטרם הוגשו ההצעות במכרז, השיב משרד האוצר, בין-היתר, לשאלות בעניין הקריטריון האמור. בכלל זה ציין המשרד, כי המציעים מתבקשי להציע את מערכת ה-LMS הקיימת ברשותם, אם קיימת; וכי אין מדובר במכרז לרכישת מערכת LMS, אלא שנדרש כי לזוכה תהיה מערכת כזו לצורך ביצוע המשימות שיוטלו עליו. יובהר, כי בהחלטת ועדת המכרזים מיום 27.9.11 הוחלט, כי ההצעות שתוגשנה במכרז, תיבדקנה על-ידי ועדת משנה לוועדת המכרזים (להלן - ועדת המשנה). ההצעות במכרז והליך ההכרעה ביניהן 3. ששה מתמודדים הגישו הצעות במכרז הנדון, ביניהם העותרת ומשיבה 2. מפרוטוקול ישיבתה של ועדת המשנה מיום 28.11.11, עולה כי כל ההצעות עמדו באמת המידה בדבר קיומה של מערכת LMS, וכולן קיבלו את הניקוד המלא בגין זאת, בשלב הערכת איכותן של ההצעות. המחלוקת בין הצדדים נסבה, כאמור, על שאלת עמידתה של משיבה 2 בקריטריון זה, וכפועל יוצא - על זכאותה לקבלת חמש הנקודות בשל כך. הצעתה של משיבה 2, בכל הנוגע לקריטריון האיכות בדבר מערכת LMS, נוסחה כך: "מערכת LMS אנו רואים במערכת LMS כלי ניהולי חשוב בעולם הלמידה ובניהול הידע הארגוני. אנו ממליצים כי בתהליך העבודה המתמשך ולאחר אפיון הצרכים והעבודה נמליץ על הפתרון הטכנולוגי הכולל לניהול ההדרכה והלמידה במשרד האוצר. כיוון ששלב המיפוי והתכנון הראשוני יוכלו להציג באופן אינטגרטיבי ומשלים את הצדדים השונים הנדרשים מהמערכת וגם כיוון שלתפיסתנו מערכת לניהול הדרכה הינה חלק מהפתרון הכללי לניהול הלמידה והידע בארגון. בנוסף, מערכת LMS על מנת שתשמש כמערכת רבת יכולות ומשמעותית בפעולתה בארגון צריכה להיות ייעודית לארגון ומוגדרת באופן הזה. נוכל להציע (בהצעה נפרדת ולא במסגרת הצעה זו), מערכת LMS, בשיתוף פעולה עם חברה המתמחה בנושא, שללוטם [משיבה 2] ולה שיתוף פעולה וניסיון בתחום, המבוססת הן על תשתית טכנולוגית איכותית ומהימנה והן על תשתית מתודולוגית וניסיון בהטעמת מערכות LMS. המערכת שנציע הינה מערכת "ברקת" של חברת "בריטניקה מערכות ידע". המערכת משמשת עשרות ארגונים ממגוון תחומים, כגון:... כך נוכל ליהנות ממערכת אמינה ועדכנית, מתמיכה מקצועית ואיכותית ומניסיון עשיר ומוצלח בעבודה מול גופי טכנולוגיה ממשלתיים. המערכת תוכל להציע את הפתרונות הבאים..." יודגש, בנוסף, כי במקומות שונים בהצעתה של משיבה 2 צוינו הערות הנוגעות למערכת LMS. כך למשל צוין, כי שיטות ההדרכה ואמצעי הלמידה שתעניק משיבה 2 "יבחנו ויבחרו תוך בחינת מגוון האפשרויות הקיימות והתאמתן המירבית למאפייני התוכן, אוכלוסיית היעד ומאפייני היחידה הארגונית, על-פי הפרמטרים המתוארים במודל" (ההדגשה במקור חלקית), ובסמוך לכך פרטה משיבה 2 את הכלים שביכולתה לספק, ובכללם - "פריטי LMS". כן צוין בהצעתה של משיבה 2, כי פתרונות ההדרכה ייבחרו תוך בחינת תשתית המאפשרת, בין השאר, "ניהול למידה", קרי - מערכת LMS. 4. בכתב-התשובה של המדינה צוין, כי בטרם ניתן הניקוד להצעתה של משיבה 2 בגין העמידה בקריטריון בדבר קיומה של מערכת ה-LMS, פנתה אחת מחברות ועדת המשנה, הגב' סופי עופר, מנהלת אגף ההדרכה במשרד האוצר, למשיבה 2, בשיחה טלפונית, כדי לברר אם יש ברשותה מערכת LMS. הפנייה הטלפונית נעשתה, כנטען בכתב התשובה, הן הואיל ולא נתחוור בבירור מהצעתה של משיבה 2 האם יש ברשותה מערכת כאמור; והן היות שלגב' עופר הייתה היכרות מקצועית מוקדמת עם משיבה 2, מתוקף תפקידה, שבעקבותיה ידעה היא שברשות משיבה 2 קיימת מערכת כאמור. על-פי כתב-התשובה, משהובהר בשיחה הטלפונית שבשרותה של משיבה 2 קיימת מערכת LMS, ניתן לה מלוא הניקוד בגין כך. יודגש, כי לפנייה הטלפונית או לתשובתה של משיבה 2, אין אזכור בפרוטוקול ישיבתה של ועדת המשנה. למעשה, ועדת המשנה אף לא יידעה את ועדת המכרזים על הליך הבירור הנ"ל, ובפרוטוקול שהעבירה אליה צוין, בהקשר זה, כי כל ההצעות זכו לציון המֵרבי בגין קיומה של מערכת LMS ברשות המציעים. המלצות ועדת המשנה התקבלו על-ידי ועדת המכרזים בהחלטתה מיום 29.11.11, ולאחר מכן הושלם שלב ניקוד האיכות, שבסיומו דורגה הצעתה של העותרת במקום הראשון, בציון של 75.5 נקודות, והצעתה של משיבה 2 דורגה במקום השלישי - עם 67 נקודות. לאחר מכן, על-פי תנאי המכרז, נפתחו הצעות המחיר, ובהתאם לנתונים שנתקבלו ניתן לכל הצעה הניקוד הסופי. הצעת העותרת דורגה במקום השני, בציון של 86.3 נקודות, והצעתה של משיבה 2 דורגה במקום הראשון - עם ניקוד בסך 87 נקודות. לאור האמור, הכריזה ועדת המכרזים, בהחלטה מיום 13.12.11, על הצעתה של משיבה 2 כזוכה במכרז, ועל הצעת העותרת כ"כשירה שנייה" לפי סעיף 19.1 במכרז. בהתאם, נחתם הסכם בין משרד האוצר לבין משיבה 2 ביום 1.1.12, והאחרונה החלה בהספקת השירותים לפי הסכם זה. 5. בתקופה שבין חודש ינואר 2011 לבין חודש פברואר 2012 הוחלפו תכתובות שונות בין העותרת לבין משרד האוצר, בדבר בקשת העותרת לעיין במסמכי המכרז, ובכלל זה בהצעתה של משיבה 2. לאחר שהועברו לידיה המסמכים המבוקשים, טענה העותרת במכתב ששלחה למשרד האוצר ביום 12.2.11, בין-השאר - כי לא היה מקום להעניק למשיבה 2 את הניקוד בגין מערכת LMS, היות שמהצעתה לא עולה שיש בידיה מערכת כאמור; כי נוסח ההצעה אף מלמד שהצעת המחיר מטעם משיבה 2 אינה כוללת את השימוש במערכת האמורה; כי הליך ההבהרה בנוגע לקיומה של מערכת LMS ברשות משיבה 2 לא התקיים כנדרש בתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים); כי לא נערך פרוטוקול בנוגע לפרטים האמורים; וכי לאור האמור לעיל יש לבחון מחדש את הליך קבלת ההחלטות בדבר תוצאות המכרז. לאחר שטענות העותרת נדחו על-ידי היועץ המשפט לוועדת המכרזים, עו"ד רוני מר, במכתבו מיום 26.2.12, שבו ציין כי הייתה ברשות משיבה 2 מערכת LMS בעת הגשת הצעתה, ועל-כן אין פסול בהענקת ניקוד בגין כך - העלתה העותרת את טענותיה בשנית, במכתב מיום 27.2.12. בעקבות מכתבה האחרון של העותרת, קיימה ועדת המכרזים דיון ביום 12.3.12, שבגדרו בחנה מחדש את החלטותיה של ועדת המשנה בנוגע למכרז, לאור הטענות שהועלו. בפרוטוקול הישיבה צוין, בין-השאר, כי ועדת המשנה מצאה בבדיקתה, שכל המציעים הציגו באופן שונה את עמידתם בקריטריון בדבר מערכת LMS; כי בשיחת ההבהרה הטלפונית בין נציגת ועדת המשנה, הגב' סופי עופר, לבין משיבה 2, נתחוור שהאחרונה מחזיקה במערכת כאמור, כחלק משיתוף פעולה בינה לבין חברת Blossom, החל משנת 2010; וכי בשל ההבדלים בין ההצעות השונות לעניין הוכחת עמידתן באמת-מידה זו, בחרה ועדת המשנה להעניק לכל המציעים את הניקוד המקסימאלי בסעיף זה. בעניין זה יצוין, כי במהלך השמעת הטיעונים בעתירה, נתחוור שלגב' עופר נשלח דואר אלקטרוני מאת נציג משיבה 2, בכל הנוגע לעמידתה של משיבה 2 בקריטריון בדבר מערכת LMS. הדוא"ל האמור נשלח ביום 8.2.12, קרי - כחודש לפני כינוס ישיבתה האחרונה של ועדת המכרזים, ובסמוך למועד שבו הועברו לעותרת, לבקשתה, המסמכים הנוגעים לאופן חישוב ניקוד ההצעות; וצוין בו כדלהלן: "ללוטם שיתוף פעולה עם חברתBlossom משנת 2010. במשרדי חברת לוטם מותקנים מודולים של המערכת לניהול הדרכה של חברת Blossom, הנמצאים בשימוש שוטף של היועצים בלוטם. במסגרת ההתקשרות עמכם, נוכל להתאים את המערכת הקיימת לצרכי פעילות יחידת ההדרכה במשרד האוצר". מסמך זה הוגש במהלך הדיון, בהסכמת הצדדים (מש/1(1)). בישיבה האמורה החליטה ועדת המכרזים, כי ועדת המשנה פעלה כנדרש, ובדין העניקה את הניקוד המלא לכל המציעים, ובכלל זה - למשיבה 2, עבור קיומה של מערכת LMS ברשותם; זאת, הן לנוכח העובדה שתנאי המכרז לא הגדירו כיצד יש להוכיח עמידה בתנאי זה, ולכן כל מציע ציין זאת בדרך שונה, והן בשים לב לכך שאין מדובר בתנאי סף במכרז. בנוסף, ועדת המכרזים שוכנעה, כי פנייתה של נציגת ועדת המשנה למשיבה 2 נעשתה בתום-לב, מתוך שיקול-דעת מקצועי גרידא, ולפי סמכותה לערוך בירור מכוח תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים; וכי לא היה בבירור כאמור משום פגם הפוגע בשוויון בין המציעים, באופן המחייב את שינוי ההחלטות בעניין תוצאות המכרז. על החלטה זו - אשר נחתמה על-ידי חברי ועדת המכרזים בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 23.3.12 - נסובה העתירה שלפניי. טענות הצדדים 6. העותרת טוענת, כי האופן שבו ניסחה משיבה 2 את הצעתה מלמד שלא הייתה ברשותה, בעת הגשת ההצעה במכרז, מערכת LMS, ומכאן שגם הצעת המחיר מטעמה לא גילמה את מלוא העלויות שתדרוש, שכן היא תאלץ לרכוש מערכת LMS לצורך מתן השירותים במכרז, וכך למעשה הגישה הצעה מסויגת. לשיטתה, ניסיונותיה של משיבה 2 להוכיח כי הייתה ברשותה מערכת LMS במועד זה אינם יכולים לעמוד: ראשית, שיתוף הפעולה של משיבה 2 עם חברת Blossom אינו מעיד על עמידתה של משיבה 2 בקריטריון הנ"ל, שכן היא אינה זו אשר מחזיקה במערכת LMS, וממילא מדובר ב"מודולים של המערכת", אשר אינם שווי-ערך למערכת עצמה; מה-גם, ששיתוף פעולה זה לא נזכר כלל בהצעתה של משיבה 2. שנית, הקבלות שהציגה משיבה 2, אשר נועדו להוכיח כי רכשה מחברת Blossom מערכת LMS, אינן מעידות על רכישת מערכת מסוג זה; ואף התצהירים שצורפו לתגובתה, מעידים רק כי רכשה מוצרים הדרושים לה לשם עבודתה, אך אינם מאזכרים מערכת LMS. שלישית, משיבה 2 נמנעה מלהציג רישיון שימוש במערכת שרכשה, ומכאן שאין ברשותה רישיון כנדרש; ורביעית - משיבה 2 מעולם לא הצהירה במפורש כי במועד הגשת ההצעה הייתה ברשותה מערכת LMS. עוד גורסת העותרת, כי שגו ועדת המשנה וועדת המכרזים, בכך שהניחו כי לא נקבע בתנאי המכרז כיצד על המציע להוכיח את עמידתו בקריטריון האמור, שכן סעיף 12 במכרז קבע מפורשות שאיכות ההצעות תיבדק בהתאם למשקלות המפורטות בו; ונהיר שהצעתה של משיבה 2 לא עמדה באמות-המידה הללו. כמו-כן, לשיטת העותרת, בהחלטות נושא העתירה ובהתנהלותן של הוועדות נפלו פגמים רבים, ובכלל אלו - ניהול משא ומתן פסול עם משיבה 2, תוך מתן הרשאה לתיקון הצעתה בשלב מתקדם של הליכי המכרז; התעלמות מהיותה של הצעת משיבה 2 הצעה מסויגת, בכך שלא נכללו בהצעת המחיר מטעמה עלויות רכישת מערכת LMS; שינוי בדיעבד של תנאי המכרז, בכך שהונמך רף ההוכחה הנדרש לצורך עמידה בקריטריון בדבר מערכת LMS; פגיעה בעיקרון השוויון - הן בין המשתתפים במכרז והן בהתייחס למציעים פוטנציאליים, אשר נמנעו מהגשת הצעה הואיל ולא הייתה ברשותם המערכת הנדונה; ואי-רישום פרוטוקול כנדרש. לאור כל האמור טוענת העותרת, כי לא היה מקום להעניק למשיבה 2 את מלוא הניקוד עבור קיומה של מערכת LMS; כי יש להפחית את הניקוד האמור מהצעתה של משיבה 2; וכי כפועל יוצא יש להכריז על הצעתה של העותרת כזוכה במכרז, שכן לאחר הפחתת הניקוד כמבוקש - תהא הצעתה בעלת הניקוד הגבוה ביותר. 7. המדינה גורסת, כי לא נפל פגם בהחלטה נושא העתירה, וחוזרת על הטעמים שציינה ועדת המכרזים בהחלטתה, בעניין עמידתה של משיבה 2 בקריטריון הנוגע למערכת LMS. בכלל זה מדגישה היא, כי הקריטריון האמור לא הִווה תנאי סף במכרז, ואין ממש בטענה לפיה הזוכה במכרז נדרש להחזיק מערכת LMS לצורך מתן השירותים; כי פנייתה של גב' סופי עופר למשיבה 2 הייתה לכל היותר בגדר הבהרה, בהתאם לסמכויות המוקנות למזמין המכרז; כי לא היה בהליך הנ"ל משום היתר לתיקון הצעה, וממילא הוכח כי הייתה ברשותה של משיבה 2 מערכת LMS כבר בעת הגשת ההצעה; וכי לאור האמור נהיר שלא היה בהליך ההבהרה כדי להקנות למשיבה 2 יתרון או כדי לפגוע בעיקרון השוויון בין המציעים או בהתייחס למציעים פוטנציאליים. בצד זאת מסכימה המדינה, כי נפל פגם בכך שהליך הבירור לא תועד בפרוטוקול, אולם לדידה מדובר בפגם טכני בלבד, בפרט כשניתנו על כך הסברים בעל-פה, ושהוכח כי בעת הגשת ההצעה הייתה ברשותה של משיבה 2 מערכת כנדרש. באשר להצעת המחיר של משיבה 2, מבהירה המדינה, כי ממילא נקבע במכרז שלא ניתן יהיה לחרוג מהיקף התמורה שנקבעה בין המזמין לבין הזוכה, כך שאין ממש בטענה לפיה משיבה 2 תגבה תשלום נוסף מהמדינה בגין התקנת מערכת LMS; כי הצעתה של משיבה 2 אינה מסויגת, וההערות שצוינו בה נגעו למערכת המשופרת שביכולתה להציע בעתיד; כי הוכח שהייתה ברשותה של משיבה 2, כבר במועד הגשת ההצעה, מערכת LMS; וכי ככל שניתן לראות בהערותיה של משיבה 2 בגדר הצעתה כהתניה או הסתייגות, הרי שמדובר בפגם טכני. כן טוענת המדינה, כי העתירה הוגשה בשיהוי, שכן כבר ביום 26.2.12 נמסר לעותרת המידע הדרוש לשם הגשת העתירה, אולם חרף זאת היא בחרה להמשיך ולפנות בכתב לוועדת המכרזים. 8. משיבה 2 טוענת, כי אין מקום להתערב בהחלטה נושא העתירה, וכי הניקוד שוהענק לה בגין מערכת LMS - בדין ניתן. לדידה, תנאי המכרז לא דרשו מהמציעים להראות כי ברשותם מערכת LMS במועד הגשת ההצעות, אלא שהובהר, כי "נדרש כי לזוכה תהיה מערכת LMS לצורך ביצוע המשימות שיוטלו עליו" (ההדגשה אינה במקור); אולם מכל מקום, משיבה 2 החזיקה ברשותה מערכת LMS בעת הגשת הצעתה במכרז, שאת רישיון הפעלתה רכשה עוד לפני המכרז מחברת Blossom. כן גורסת משיבה 2, כי עיון בהצעתה אינו מותיר מקום לספק בדבר עמידתה בקריטריון האמור, שכן במקומות שונים בהצעה מצוין כי תציע שירות המשלב מערכת LMS; וממילא הצהירה בהצעתה שהיא "מתחייבת כי ביכולתה לתת את כל השירותים המבוקשים" במכרז. בהקשר זה מוסיפה היא, כי הפירוט שנכלל בהצעתה, בדבר מערכת LMS מסוג "ברקת" שתוכל להציע בעתיד - שבעניינו מועלות טענות העותרת - הוסף להצעה למעלה מן הצורך, ומדובר במערכת LMS משודרגת ביחס לזו שצוינה בגדר הצעתה, ואשר הייתה ברשותה במועד הגשת ההצעה. לצד זאת מוסיפה משיבה 2, כי גם אם תתקבל הטענה, לפיה לא צוין בהצעתה שברשותה מערכת LMS, הרי שמדובר בפגם טכני הניתן לתיקון, הואיל והייתה ברשותה מערכת כנדרש בעת הגשת ההצעה במכרז; ולשיטתה, אם ניתן, על-פי הדין והפסיקה, להשלים מסמכים שנשמטו לצורך עמידה בתנאי הסף במכרז - מקל וחומר יש לאפשר זאת בשלב בדיקת איכות ההצעות, כנדרש בענייננו. עוד טוענת משיבה 2, כי הצעת המחיר מטעמה כוללת את השימוש במערכת ה-LMS, וממילא צוין בה כי היא כוללת כל עבודה או פעולה הדרושות לפי המכרז, וכי לא יינתן לה כל תשלום נוסף בגין התשומות לביצוען; ואכן, מאז החלה לספק את השירותים על-פי המכרז, היא אינה מקבלת מהמדינה כל תמורה עבור מערכת ה-LMS שברשותה. בנוסף גורסת משיבה 2, כי לא נפל פגם בהליך קבלת ההבהרות בנוגע להצעתה, אשר מוסדר הן בדין והן בתנאי המכרז; כי היעדר התיעוד של הליך ההבהרות בפרוטוקול אינו עולה כדי פגם אשר יש בו כדי להביא לביטול הזכייה; כי ההחלטה נושא העתירה באה במתחם הסבירות, ואין עילה להתערב בה; וכי לדידה יש לפסול את הצעת העותרת - מחמת אי-עמידתה בתנאי הסף במכרז. המסגרת המשפטית 9. תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדר סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא נ' משרד הפנים (12.9.05)). חלק מסמכויותיה של ועדת המכרזים, אשר העתירה דנן מתמקדת בהן, נוגעות להליך ההבהרות במכרז. תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים קובעת, כי ועדת המכרזים "רשאית, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטה; פרטי הבירור יירשמו אף הם בפרוטוקול". כבר נפסק בהקשר זה, כי "הבהרות, כשמן כן הן, נועדו להבהיר ולהסביר את פרטי המכרז או פרטי הצעת משתתף מקום שנפלו בהם אי-דיוקים בניסוח או ערפול במשמעות הוראה מהוראות מסמכים אלה. הדין מכיר ביכולתם של בעל מכרז ומציע לקיים הידברות ביניהם לצורך הבהרות קטעים סתומים בתנאי מכרז או בהצעות, ובלבד שהדבר ייעשה באורח שוויוני והוגן. לעיתים נדרשים גם תיקונים טכניים מסוימים בהצעה בעקבות ההבהרות הניתנות" (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1), 590, 600 (2003); וכן ראו: עע"מ 303/12 מטיילי קרית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת (3.7.12)). בכל הנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין כ"וועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 בעניין קל בנין בע"מ לעיל; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06) בפסקה 14; ועע"מ 6203/11 הסעות המוביל הארצי 2007 בע"מ נ' עיריית רמלה (27.12.11)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 553 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחיסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח (3) 293, 302 (2004); ועע"מ 6733/07 פסגת השינה בע"מ נ' משרד האוצר (10.12.08)). דיון והכרעה 10. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשני ראשים: האחד - האם ראוי היה להעניק להצעתה של משיבה 2 ניקוד בגין קיומה של מערכת LMS ברשותה, ובכלל זה - האם היה מקום לקיים הליך הבהרות בקשר לכך; והשני - האם נפל פגם בהליך ההבהרות שקיימה ועדת המשנה. אדון בשאלות אלו לפי סדרן. בכל הנוגע להליך ההבהרות שהתקיים עם נציגי משיבה 2, מציינת המדינה, כאמור, כי הוא נבע משני טעמים: הראשון - אי-בהירות בהצעתה של משיבה 2, הואיל ולא הובהר בה במפורש האם יש ברשותה מערכת LMS, אם לאו; והשני - היכרות מקצועית מוקדמת של הגב' סופי עופר, חברת ועדת המשנה, עם משיבה 2, מתוקף תפקידה, אשר בעקבותיה ידעה הגב' עופר כי קיימת ברשותה של משיבה 2 מערכת LMS. בהקשר זה גורסת העותרת, כי לא הייתה כל אי-בהירות בהצעתה של משיבה 2 אשר הצדיקה הליך של הבהרה, שכן נוסח ההצעה מלמד מפורשות שלא הייתה ברשותה של משיבה 2 מערכת LMS בעת הגשת הצעתה. 11. כמבואר בסקירת הרקע העובדתי, כחלק מאמות המידה לניקוד ההצעה, נקבע כי מציע שיש ברשותו מערכת LMS - תקבל הצעתו ניקוד של חמש נקודות. כפי שעולה מעיון בהצעתה של משיבה 2, לא ציינה המציעה במפורש כי יש ברשותה במועד הגשת ההצעה מערכת LMS. הפירוט שהופיע בהצעתה של משיבה 2 לעניין זה, כפי שצוטט במלואו לעיל, עוסק ברובו במערכת עתידית ומשודרגת שהיא תוכל להציע, לאחר שתתוודע לצרכיו של משרד האוצר ולשירותים הספציפיים הנדרשים ממנה. פירוט זה לא היה דרוש לצורך ההצעה במכרז, שכן, כאמור, כל שנדרש המציע לצורך קבלת הניקוד ברכיב האיכות הנ"ל הוא לציין שיש ברשותו בעת הגשת ההצעה מערכת LMS, יהא סוגה אשר יהא. יחד-עם-זאת, הרי שצוין בהצעה, כי למשיבה 2 יש ניסיון בתחום מערכות LMS והטמעתן: "נוכל להציע (בהצעה נפרדת ולא במסגרת הצעה זו), מערכת LMS, בשיתוף פעולה עם חברה המתמחה בנושא, שללוטם [משיבה 2] ולה שיתוף פעולה וניסיון בתחום, המבוססת הן על תשתית טכנולוגית איכותית ומהימנה והן על תשתית מתודולוגית וניסיון בהטעמת מערכות LMS". בנוסף, במקומות שונים בהצעה הופיעו הערות הנוגעות למערכת LMS שברשותה של משיבה 2 להציע. כך למשל צוין, כאמור לעיל, כי שיטות ההדרכה ואמצעי הלמידה שבאפשרותה של משיבה 2 להעניק "יבחנו ויבחרו תוך בחינת מגוון האפשרויות הקיימות והתאמתן המירבית למאפייני התוכן, אוכלוסיית היעד ומאפייני היחידה הארגונית, על-פי הפרמטרים המתוארים במודל" (ההדגשה במקור חלקית); ובסמוך לכך פרטה משיבה 2 את הכלים שביכולתה לספק, ובכללם - "פריטי LMS" (עמ' 5 בהצעה). כן צוין בהצעתה של משיבה 2, כי פתרונות ההדרכה ייבחרו תוך בחינת תשתית המאפשרת, בין-השאר, "ניהול למידה", קרי - מערכת ניהול למידה LMS. על-יסוד האמור, לא נפל פגם בעצם החלטתה של ועדת המשנה לגבי הצורך לברר עם משיבה 2, האם קיימת ברשותה מערכת LMS, זאת הואיל ומחד-גיסא - לא צוין בהצעה במפורש כי יש בידי משיבה 2 מערכת ניהול למידה; אך מאידך-גיסא - ניתן היה ללמוד מקריאת ההצעה שמערכת כזו לכאורה מצויה בידיה. אמנם, ביסוד החלטתה של ועדת המשנה לערוך את הבירור כאמור עם משיבה 2, עמד גם טעם נוסף, מעבר לאי-הבהירות, והוא ההיכרות המוקדמת של אחת מחברות ועדת המשנה עם עבודתה של משיבה 2, במסגרת התקשרויות אחרות בין משרד האוצר לבין משיבה 2. פנייה לקבלת הבהרה, שמקורה אך ורק בהיכרות מוקדמת כאמור, עלולה להעניק למציע שאליו נעשית הפנייה יתרון על-פני מציעים אחרים, אשר להם אין כל היכרות עם חברי ועדת המשנה או ועדת המכרזים. יחד-עם-זאת, הואיל וטעם נוסף, וענייני, הוביל את ועדת המשנה לפנות אל משיבה 2 לצורך בירור הצעתה, קרי - אי-בהירות שנפלה בה; והיות שעל-יסוד טעם זה לבדו, כאמור, ניתן היה לפנות למשיבה 2 בשאלת הבהרה, הרי שלא נפל פגם בעצם ההחלטה לערוך את הבירור. 12. ואולם, בהליך ההבהרות שננקט על-ידי ועדת המשנה, נפלו פגמים הנוגעים להיעדר רישום פרוטוקול על ההליך שנעשה, ולאי-דיווח אודותיו לוועדת המכרזים. חשיבותה של חובת רישום הפרוטוקול, המוטלת על ועדת המכרזים כרשות מינהלית, ומעוגנת בתקנה 10 לתקנות חובת המכרזים, הוכרה בפסיקה לא אחת. בהקשר זה נפסק, כי כחלק מסדרי המינהל התקינים "חייבת ועדה לרשום פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע" (בג"ץ 3751/03 אילן נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נט(3) 817, 836 (2004)). הטעם לכך, נעוץ במשפט המינהלי הכללי ובעיקרון שקיפות פעילותו של המינהל: "זכותו של הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הוועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהגו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם; זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את ייעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא למתַחֲרים בו" (בג"ץ 3751/03, בעניין אילן, לעיל; וכן ראו: עע"מ 3813/11 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' מלם מערכות בע"מ (5.1.12), בפִסקה 12 לפסק-הדין). בענייננו, לא קיימה ועדת המשנה את חובתה לרישום פרוטוקול בדבר הבירור שנערך עם משיבה 2, וכפועל יוצא פגעה ועדת המשנה - הן בעקרון שקיפות פעילותו של המינהל, כאמור לעיל; הן בתקינות הליך ההכרעה במכרז, היות שתוצאות הבירור מעולם לא הועלו על הכתב, וכפועל יוצא נותרה הצעתה של משיבה 2, על-פניה, לא ברורה; והן בעבודה התקינה של ועדת המכרזים, שכן האחרונה כלל לא הייתה מודעת להליך הבירור שנערך, למניעים שעמדו ביסודו ולתוצאותיו. כזכור, ועדת המשנה מונתה ביום 27.9.11 על-ידי ועדת המכרזים לשם "בחינת ההצעות שיתקבלו" במכרז; והמסד העובדתי אשר עמד לנגד עיניה של ועדת המכרזים, בבואה להחליט בעניין ניקוד האיכות שניתן להצעות שהוגשו, היה רק פרוטוקול ועדת המשנה מיום 28.11.11, שבו צוין כי כל ההצעות זכו לניקוד המֵרבי בגין קיומה של מערכת LMS ברשות המציעים - זאת מבלי לפרט את סוגית אי-הבהירות והבירור שנעשה. מכאן, שאלמלא הייתה דורשת העותרת לקבלת לעיונה את כל המידע הנוגע למכרז ולהליך ההכרעה בו, ולולא הייתה מעלה את טענותיה בעניין זה לפני ועדת המכרזים - נהיר כי האחרונה לעולם לא הייתה מודעת לפגם האמור שנפל בעבודתה של ועדת המשנה. 13. חרף הפגמים האמורים שנפלו בעבודתה של ועדת המשנה, אין מקום להתערב בהחלטה הסופית של ועדת המכרזים נושא העתירה זו, שבגדרה הוחלט להשאיר על כנו את הניקוד שניתן להצעתה של משיבה 2; זאת, הואיל ובהחלטה האמורה, שניתנה לאחר שהתקיים הליך הבדיקה בעקבות פניות העותרת לוועדת המכרזים, רופאו הפגמים האמורים. בגדר הבחינה המחודשת שערכה ועדת המכרזים, נבדקו טענות העותרת, נבחנו מחדש החלטותיהן של ועדת המשנה וועדת המכרזים בעניין הנדון, ובעיקר - נתקבלה הבהרתה של משיבה 2, במסגרת הדוא"ל שהעביר נציג משיבה 2 לגב' עופר, ולפיו החברה עושה שימוש במודולים של מערכת LMS של חברתBlossom . אין חולק, כי בשלב זה אף תועדו הדברים במלואם בפרוטוקול, כנדרש. לפיכך, משנתוודעה ועדת המכרזים לפגם שנפל בהתנהלותה של ועדת המשנה; משהועלה על הכתב הליך הבירור; משנתקבלה הבהרתה של משיבה 2 בכתב, לעניין החזקת מערכת LMS ברשותה; משנרשמו הדברים בפרוטוקול; ומששוכנעה ועדת המכרזים, קרי - הגורם המקצועי, לנוכח האמור בהצעתה של משיבה 2 ולאחר קיומו של הליך ההבהרות והבחינה המחודשת, כי הייתה ברשותה של משיבה 2, בעת הגשת ההצעה, מערכת LMS - הרי שההחלטה להעניק להצעתה חמש נקודות בגין כך באה בגדר מתחם הסבירות, ואין מקום להתערב בה. ההחלטה נסמכה כאמור הן על האמור בהצעה עצמה, והן על ההבהרה שניתנה בדוא"ל במסגרת הליך ההבהרה. האפשרות להסתמך על הדוא"ל, שהוגש מאוחר להצעה, אף הולמת את תנאי המכרז, שבו צוין כי ועדת המכרזים רשאית להעניק להצעות ניקוד, בשלב בדיקת האיכות, "בהסתמך בין היתר על הפירוט והמסמכים (תעודות, המלצות וכיוב') אשר צורפו להצעתו של המציע" (סעיף 12.2 במכרז; ההדגשה אינה במקור). כך, על-פי תנאי המכרז, הניקוד להצעה יינתן, בין-היתר, אך לא רק, על-יסוד המסמכים שצרף המציע להצעתו; ומכאן שאין מניעה להסתמך גם על הדוא"ל. 14. יודגש, כי בהחלטתה האחרונה של ועדת המכרזים אף לא היה כדי לפגוע בעיקרון השוויון בין המציעים במכרז. הניקוד ניתן להצעתה של משיבה 2 הואיל והייתה ברשותה מערכת LMS בעת הגשת הצעתה במכרז, כפי ששוכנע בכך הגורם המקצועי האמון על בחינת הדברים, קרי - ועדת המכרזים, כאמור לעיל. מכאן, שלמשיבה 2 לא ניתן כל יתרון על-פני מציעים אחרים, ועל-כן לא נפגע עקרון השוויון בין המציעים במכרז. כמו-כן לא נפגע אף עיקרון השוויון ביחס למציעים פוטנציאליים. אמנם העותרת גורסת, כי המציעים הפוטנציאליים שנפגעו היו אלו שלא הייתה ברשותם מערכת LMS ולכן נמנעו מהגשת הצעה; אולם טענה זו אינה יכולה לעמוד, משני טעמים. ראשית, הקריטריון בדבר קיומה של מערכתLMS לא הוגדר כתנאי סף במכרז, ומכאן שלא הייתה מניעה ממציעים פוטנציאליים להגיש הצעה במכרז על-אף שלא הייתה ברשותם מערכת כאמור, והדבר היה מקבל ביטוי אך בגדר הניקוד של הצעותיהם. שנית, אין לקבל את הטענה, לפיה ניתן למשיבה 2 ניקוד בגין הרכיב האמור על-אף שלא הייתה ברשותה מערכת LMS בעת הגשת ההצעה; הואיל ומשיבה 2 עמדה בקריטריון זה, במועד הנדרש, כאמור. התוצאה אשר על כל האמור לעיל, העתירה נידחת. משכך, מתייתר הצורך לדון בטענת הסף בעניין השיהוי, שהועלתה על-ידי המשיבות. בנסיבות העניין, ובכלל זה - אי-הבהירות שאפיינה את הצעתה של משיבה 2 בנוגע לקיומה של מערכת LMS, אשר הצריכה הליך של הבהרות; הפגמים הדיוניים שנפלו בהתנהלותה של ועדת המשנה; הצורך בהליך הבחינה המחודשת של תוצאות המכרז, שהתקיים בעקבות פניותיה של העותרת; וחזרתה של העותרת מבקשתה לצו הביניים - אין צו להוצאות.עקרונות משפטייםמכרז