ערעור לעליון על החלטת מס הכנסה

 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור לעליון על החלטת מס הכנסה: השופטת מ' נאור     1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטת אופיר-תום). בפסק הדין נדחה (חלקית) ערעורו של המערער ביחס להחלטת פקיד שומה לפיה בהצהרות הון שונות שהגיש המערער חל גידול הון בלתי מוסבר, שבגינו התווספו הפרשי הון אלה להכנסתו החייבת של המערער.   2.        פסק דין זה ניתן על יסוד סיכומי הצדדים בכתב.   3.        בשנים הרלבנטיות לערעור, שנות המס 1998-1992 החזיק המערער בשכירות דוכן קטן לממכר בגדי ילדים ומגבות מטבח בשוק הכרמל. המערער התבקש להגיש והגיש שלוש הצהרות הון ל-31.12.91 ל-31.12.96 ול-31.12.98. השוואת שתי הצהרות ההון הראשונות העלתה גידול בלתי מוסבר בהון בסכום של 226,638 ₪ לתקופה הראשונה, והשוואה בין שתי הצהרות ההון האחרונות העלתה גידול בלתי מוסבר בהון בסך 365,318 ₪ לתקופה השניה. חלק מהסבריו של המערער התקבלו על דעת המשיב והסכומים הוקטנו, בהתאם, ל-216,610 ₪ לתקופה הראשונה ו-227,489 ₪ לתקופה השניה. לאחר שמיעת הראיות הכירה הערכאה הראשונה בהסברים נוספים של המערער ביחס לסכום  של 26,500 דולר. הערכאה הראשונה קיבלה "לפנים משורת הדין" שחלק מהסכום האמור הובא על ידי אשת המערער בעת שעלתה מסוריה, וחלק אחר מהסכום קיבלה אשת המערער מאחיה בארצות הברית באמצעות מכר שהגיע ארצה. בכפוף לקבלת ההסבר בענין סכום זה - נדחה הערעור. 4.        הערכאה הראשונה לא קיבלה כאמת את דברי המערער לפיהם קיבל מאביו שאצלו התגורר עם משפחתו, סכומי כסף שונים. האב הוא זקן וחולה ומתפרנס מקצבת הביטוח הלאומי. בממצא זה אין לנו יסוד להתערב. ראוי להזכיר כי המערער הסתיר מבית המשפט את העובדה שרכש בשנת 93 מכונית חדשה לאחר שמכר מכונית קודמת. ועוד: בשנת 1998 הצהיר המערער כי הוא חסר נכסים והתברר כי משנת 1998 אין הוא מתגורר עוד עם אביו: הוא מכר דירה אותה השכיר, ורכש דירה בת ארבעה חדרים בה עבר להתגורר. בשל העלמת עובדות אלה לא זכה המערער לאמונה של הערכאה הראשונה, ובענין זה אין לנו כאמור עילה להתערב. 5.        טענה אחרת שמעלה המערער נוגעת להוצאות המחיה של המערער ומשפחתו, המערער טען שבשנת 96-92 היו הוצאות המחיה שלו ושל משפחתו 1,000 ₪ לחודש בלבד, בשים לב לכך שהתגורר בבית אביו. את עדותו בענין זה לא קיבל בית המשפט וקבע: "...אין חולק שהמערער אכן התגורר בבית אביו בשנים הנדונות, ואפשר ונסמך על שולחנו במידה כזו או אחרת. אין חולק גם, שבכך חסך בודאי הוצאות לא מעט בחיי היום-יום. השאלה היא עדיין, האם בנסיבות הענין שגה המשיב בהחילו עליו את טבלאות הוצאות המחיה של הלישכה לסטטיסטיקה, תוך קביעת הוצאות המחיה שלו על פיהן? התשובה בעיני, בשלילה היא. לא זו בלבד שהמערער לא ניסה ולא השכיל להפריך את נתוני הטבלאות, אלא שהנתונים שניסה להעמיד למולם הוא מצידו, לא יכלו לגבש תמונה חליפית סבירה של הוצאות, שתצביע על מופרכות הנטען נגדו. טענתו, לפיה, חי עם משפחתו בת ארבע הנפשות על 1,000 ₪ לחודש, מופרכת היא על פניה, בנסיבות שתוארו לעיל.   ...לא שמעתי מפי המערער כל הסבר, מדוע אין טבלאות המחיה מתאימות לו, ועל שום מה יש להחריגו מהן. נראה לי, כי בנתונים שהובאו לעיל, בהם עובדת החזקתו ברכב בכל השנים, יציאתו לחו"ל עם רעייתו, והחלפת הדירה הראשונה בדירה רחבת ממדים ויקרה פי כמה, מותירים אותו בהחלט בתחומי הסטטיסטיקה הנגזרת מן הטבלאות, ולמיצער, בתחומיה של טבלה 5, הנמוכה בטבלאות המחיה." בערעור טוען  המערער נגד טבלאות המחיה אליהן התייחס, לדבריו, המשיב. לטענתו צריך היה המשיב להחיל עליו לא את טבלאות 3-4 אלא את טבלאות 5-6 (לנושא טבלאות המחיה ראו והשוו: עמ"ה 141/99 אוסיטרובסקי ולרי נ' פקיד שומה חיפה (לא פורסם, פסקה ד לפסק הדין). כל נושא סוגי טבלאות המחיה ואופן החישוב לא הועלתה על ידי המערער בערכאה הראשונה, המערער לא חקר עליהן את הרכז שהעיד, וגם לא הביא עד אחר בענין (ראו והשוו: עמ"ה 141/99 הנ"ל). מתוך ההודעה המפרשת את נימוקי השומה ניתן ללמוד מה הם הסכומים שהביא המשיב בחשבון כהוצאות מחיה (169,794 ₪ לתקופה הראשונה ו-106,265 ₪ לתקופה השניה). לא עולה מהחומר המונח לפנינו כי המשיב החיל על המערער, כטענתו של זה האחרון, את טבלאות 3-4, להבדיל מטבלאות 5-6. בית המשפט קבע, כאמור, כי יש להחיל על המערער למיצער את הטבלה הנמוכה, טבלה 5. אם המשיב הביא בחשבון את טבלאות 3-4 בטענת המערער, יש לתקן את החישוב בהתאם.   6.          לענין נטל השכנוע בכגון דא  אין לי אלא להפנות לדברי חברי השופט ריבלין ברע"א 5045/00 אליהו רום נ' פקיד שומה תל אביב פ"ד נד(5) 289 והאסמכתאות בו. ערעור זה נסוב כולו על קביעות שבעובדה שקבעה הערכאה הראשונה ויש לדחותן. המערער ישלם למשיב הוצאת בסך 10,000 ₪ + מע"מ.                                                                                                                                                                                       ש ו פ ט ת   השופטת ד' ביניש   אני מסכימה.                                                                                           ש ו פ ט ת     השופט א' ריבלין   אני מסכים.                                                                                           ש ו פ ט     הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת נאור.  ערעור לעליוןערעורמיסיםמס הכנסה